232# - ד״ר יניב לויתן
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 15 במרץ 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 16 דק׳ (קצר ב-24% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | לוחמת מידע ואיומי סייבר על ישראל |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק?
ד"ר יניב לויתן אומר שישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, שב-2020 ניסתה איראן להזריק כלור למי השתייה, ושהפילוג ברשתות הוא נשק של האויב ולא סכסוך פנימי בלבד.
השאלה הראשונה שדושי שואל היא מה האיום הדחוף ביותר, ולויתן עונה שיש פשוט יותר מדי מהם. הוא מחלק את הסייבר לשלוש זירות, מדינות, פשיעה ושחקנים קטנים, ומזכיר שב-2020 ניסו האיראנים לשנות את ערכי הכלור במי השתייה בישראל. אבל הנזק הגדול לדעתו לא מגיע דרך התשתיות אלא דרך הפיד שלנו: איראן, רוסיה וסין מזהות את השסעים הקיימים ומעצימות אותם, וכל מה שהן צריכות זה עוד פרצופים כועסים בפייסבוק. דושי לוחץ אותו על הגבול בין אחריות אישית לאחריות מדינה, ולויתן מפריד: המדינה תגן על הנכסים האסטרטגיים ועל מותג ישראל, על הטלפון שלכם תגנו אתם. לקראת הסוף הוא פורש רשימת צעדים קונקרטיים להיום, ומספר על מפעל יגואר לנד רובר שהושבת חודש שלם.
לויתן טוען שהאמונה הרווחת שהאיום הגדול על ישראל הוא איום פנימי היא עצמה נרטיב שהאויבים יצרו ומתחזקים, ושמי שמקדם אותה משרת את האינטרס שלהם בלי לדעת.
/ תובנות מרכזיות
- על קמפיין הרעב הוא אומר שמדובר בקמפיין פייק, שהשחקנים מאחוריו משמעותיים יותר מחמאס וכוללים את קטאר ואל ג'זירה, ושישראל פשוט לא היתה במגרש כשהוא הוצא לפועל.
- הוא מבקש להוציא את זירת התודעה מידי צה"ל ולהקים גוף יעודי בסגנון המוסד עם אסטרטגיה ארוכת טווח, כי רוב דוברי צה"ל אינם אנשי מקצוע בתקשורת.
- את סטאקסנט הוא מסביר כלוחמה פסיכולוגית ולא כחבלה: הצנטריפוגות התקלקלו בזמן שמפעיליהן ראו על המסכים שהכל תקין, כדי לתסכל ולשבור מוטיבציה.
- את הכשל של ה-7 באוקטובר הוא מסכם בשתי מילים, שחצנות ויהירות, ומצרף את תוכנית ההונאה של סינוואר לרשימה שהוא מלמד עשרות שנים, לצד ברברוסה, פרל הרבור ונורמנדי.
- המתקפה על יגואר לנד רובר בסוף יולי 2025 סגרה מפעל לחודש, הותירה קרוב ל-100 אלף עובדים בבתיהם, והממשלה הבריטית הזרימה מיליארד וחצי פאונד כדי להחזיר את הפעילות.
- ברוב מצלמות הבית הסיסמה היא 1 עד 6, ולדבריו ב-7 באוקטובר חמאס צפה בזמן אמת במצלמות של בסיסים ושל קיבוצים.
האם הפילוג בין ימין לשמאל בישראל הוא שלנו, או שאיראן, רוסיה וסין מזרימות אליו דלק ברשתות החברתיות?
- 1להתייחס לכל וואטסאפ, מייל או שיחה שנכנסים לטלפון כאל ניסיון הונאה, בעיקר כשיש לחץ ללחוץ על קישור.
- 2להתקין כל עדכון גרסה שמערכת ההפעלה מבקשת, ולמחוק אפליקציות שלא בשימוש, כי לפי לויתן כל אפליקציה היא סוס טרויאני בפוטנציה.
- 3לכבות ולהדליק את הטלפון אחת לכמה ימים, ולהפעיל אימות דו-שלבי במייל, בבנק וברשתות החברתיות.
- 4לעשות מיפוי של מה מחובר בבית, ובראש ובראשונה להחליף את הסיסמה של מצלמות שמביטות פנימה.
- 5למנות איש סייבר פנים ארגוני במקום להסתמך על אאוטסורסינג, אחרי שזה בדיוק מה שלויתן מצביע עליו במקרה יגואר לנד רובר.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- לאילו שלוש מטרות מדינות משתמשות בסייבר לפי ד״ר יניב לויתן?
- ד״ר יניב לויתן מחלק את לוחמת הסייבר של מדינות לחבלה, ריגול ותודעה. לדבריו התודעה היא כיום השימוש הנפוץ ביותר, והאיראנים תוקפים את ישראל בעיקר במתקפות סייבר תודעתיות. הוא מזהיר גם שאסור לסמוך רק על סייבר במודיעין, כפי שהתברר ב-7 באוקטובר.
- מה ניסתה איראן לעשות במתקפת הסייבר על תשתית המים בישראל ב-2020?
- לפי ד״ר לויתן, בשנת 2020 ניסו האיראנים לשנות את הערכים במערכת המים ולהזריק יותר כלור למים של הציבור, כלומר ליצור למעשה מתקפה כימית. אילו המתקפה הייתה מצליחה, אנשים היו נפגעים משתיית מים רעילים, ולכן הוא קובע ש«האיראנים הם ממש לא פראיירים».
- למה ד״ר יניב לויתן טוען שהנרטיב על "האיום הפנימי" משרת את אויבי ישראל?
- לדבריו המטרה של האויבים היא לזהות שסעים קיימים בחברה, כמו גיוס חרדים, ולהרחיב אותם בעזרת בוטים, קידום ממומן ותכנים שנוצרים בבינה מלאכותית. הוא מצטט את נפוליאון, «כאשר היריבים שלי תולים את עצמם, אני לא מתערב», וקובע שכל מי שמחזיק בשיח שלפיו האיום הגדול ביותר הוא פנימי תורם לאינטרס של האויב.
- מה המניע של רוסיה וסין לפעול בסייבר ובמבצעי השפעה נגד ישראל?
- ד״ר לויתן מסביר שהרוסים מפיצים כאוס בכל מקום בעולם, ומשתמשים גם במלחמה של ישראל כדי להסיט את הפוקוס ממה שהם עושים באוקראינה. הסינים, לדבריו, רואים בישראל שווה ערך לארצות הברית, ולכן תקיפה נגדה היא מבחינתם חלק מהעימות עם האמריקאים.
- איך הבינה המלאכותית הצליחה במקום שבו האמריקאים נכשלו בלוחמה פסיכולוגית במלחמה הקרה?
- במלחמה הקרה ניסו האמריקאים לפתח כלי אסטרטגי של לוחמה פסיכולוגית, בדומה לפצצת האטום, ונכשלו כי התחום דורש התאמה אינטימית לקהל היעד. לפי ד״ר לויתן, היום הבינה המלאכותית מאפשרת דרך הרשתות החברתיות לתפור לכל אדם פוסט שיושב על הנקודות הרגישות שלו, כך שקמפיין כבר לא פונה למסות כמו שלט חוצות אלא לאין-סוף פרטים בודדים.
נתונים מהפרק
ציר זמן
- אירוע ב-2020
- אירוע ב-2025
מתיאור הפרק
ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמה פסיכולוגית וסייבר שמייעץ לדרגים הבכירים ביותר, מגיע לחשוף את המלחמה השקטה שמתנהלת מתחת לאף של כולנו. בפרק הזה אנחנו צוללים לצד האפל של הטכנולוגיה: איך האויבים משתמשים במוח שלנו נגדנו, למה ה־7 באוקטובר היה קודם כל מתקפה פסיכולוגית, ואיך בינה מלאכותית עומדת לשנות את שדה הקרב בצורה שתגרום לסרטי מדע בדיוני להיראות כמו משחק ילדים. יניב חושף את הפרטים מאחורי "מתקפת הביפרים", מסביר איך האקרים ניסו להרעיל את המים של ישראל, ונותן מדריך מעשי שחובה לדעת: איך להגן על הטלפון, על הכסף ועל המשפחה שלכם מפני הפריצה הבאה. פרק חובה לכל ישראלי שרוצה להבין איפה באמת מתנהלת המלחמה. 👇 בפ
/ עוד פרקים על בינה מלאכותית
- מנועי הכסףגיל שויד: מההשוואה לבועת הדוט.קום, דרך החיים כיו״ר ועד השינוי שהכרחי לילדינוגיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט, רואה ב-AI מהפכה שהשקעות הענק בה עוד לא הוכיחו החזר, אך מעריך שהיא תכפיל את כוחם של עובדים ושל ישראל, בתנאי שמערכת החינוך תתעדכן ושלא יוטל על התוכנה עול רגולציה כבד.
- מנהלי שיווק מצייצים - אבי זיתןפרק 427: אושרת כהן, סמנכ״לית חטיבת לקוחות קבוצת זאפסוכני AI הופכים לטראפיק החדש של האתרים, ועסקים שלא יבנו חוויה שמתאימה להם ייעלמו מעיני הצרכנים.
- הייטק, חרדים ומה שביניהםמהנדסי AI, כדאי שתכירו: זיכרון, מהירות ועלותמהנדס AI שמבין זיכרון, תקשורת בין מעבדים גרפיים וקוונטיזציה יכול להחליט מראש על הארכיטקטורה הנכונה, במקום לגלות בדיעבד שבזבז עשרות אלפי דולרים על אימון או אירוח.
- אנשים ומחשביםS1E445: ראיון עם ניסים בראל, ממייסדי תעשיית האבטחה בישראל, יזם חברתי ומחבר הספר ערך מוסףניסים בראל, שעלה ממרוקו בגיל עשר לצריף במעברה והקים את קומסק, מכר את החזקותיו ב-2014 כדי להעביר הלאה את ההזדמנויות שקיבל, דרך יזמות לנשים, לסטודנטים בפריפריה ולתלמידים מצטיינים.
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
258 פרקים של הפודקאסט של דניאל דושי = 258 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.