האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 30 באפריל 2026 |
|---|---|
| אורך | 1 שע׳ 56 דק׳ (ארוך ב-16% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | טיפול פסיכדלי, המוח כמכונת חיזוי והמחיר של וויד כרוני |
| אורחים | יאיר אנסבכר |
| קטגוריה | תרבות וספרות |
על מה הפרק עם יאיר אנסבכר?
ד"ר איתמר כהן: המוח לא מנסה שיהיה לכם טוב, הוא מנסה שתעבירו גנים, וחרדה ודיכאון הם פשוט מודלים נוקשים מדי. וגם, מיקרודוזינג עדיין לא מנצח פלסבו.
המוח הוא מכונת חיזוי, ולא ממש אכפת לו אם אתם מאושרים, רק שתעבירו את הגנים הלאה. מכאן יוצא ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני מהמכון לחקר פסיכדליה של אוניברסיטת תל אביב, שיושב פיזית באיכילוב כי אסור לתת חומרים משני תודעה באוניברסיטאות. הוא לוקח את דניאל דושי דרך מסלול התגמול והדופמין, דרך מחקר פוסט-טראומה של עשרה מפגשים ושני מינוני פסילוסיבין, ועד לאמזונס של פרו, שם עשה מעל 30 טקסי איוואסקה עם בני שבט השיפיבו. הוא מספר על גמל שלמה סגול בגודל אדם שהתיישב מולו, ובאותה נשימה מסביר אותו כרעש נוירולוגי שהמוח מלביש עליו תווי פנים. ואז דושי מביא את הוויד, וכאן כהן הכי חד ומסביר מה בדיוק נשחק.
כהן טוען שחיילים עם פוסט-טראומה שמעשנים וויד כדי להירדם ולברוח מסיוטים חוסמים לעצמם את שנת ה-REM ושוחקים את המערכת האנדוקנבינואידית הפנימית, כלומר בדיוק את המנגנון שאמור בסופו של דבר לחלץ אותם.
/ תובנות מרכזיות
- כהן מגדיר צריכה כרונית של THC גבוה כפעמיים בשבוע לאורך יותר משנה, ואומר שרוב המשתמשים נופלים לקטגוריה הזאת בלי לדעת. הוויד שנמכר היום הוא ברובו טייפ 1, כלומר 20 עד 30 אחוז THC ופחות מאחוז אחד CBD, יחס שבטבע מאוזן הרבה יותר.
- במחקר הפוסט-טראומה שכהן מתאר יש עשרה מפגשים לאורך שלושה עד ארבעה שבועות, שניים מהם עם פסילוסיבין במינון של 15 מיליגרם ואז 25 מיליגרם, והשאר פסיכותרפיה מסוג אקט, שבעברית נקראת קבלה ומחויבות, שנבחרה בין השאר כי היא עובדת עם עולם הערכים של המטופל.
- רוב מחקרי המיקרודוזינג לא מצליחים להראות שהוא עובד טוב יותר מטבליית סוכר, וכהן מקפיד לומר שזה לא אומר שהוא לא עובד, אלא שאין כלי מדידה רגישים מספיק כדי לאתר את ההבדל.
- אייבוגה, שיח ממרכז אפריקה, מייצרת חוויה שיכולה לארוך 48 שעות והיא לא נעימה בכוונה, כי היא מדכאת את מסלולי התגמול ולכן משמשת לגמילה מהתמכרויות. במחקרים נותנים אותה יחד עם עירוי מגנזיום, כי היא מסוכנת למערכת הלב.
- במחקר על איוואסקה בחברה החרדית הישויות שאנשים פוגשים הן רבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי, ומכאן כהן מסיק שתוכן החזיון גזור תרבותית: באמזונס פוגשים יגוארים, ובבני ברק פוגשים את רבי עקיבא, כי החומר מחליש מודלים קיימים ולא ממציא חדשים.
- כהן עבד שנה במחלקת הילדים של בית החולים הפסיכיאטרי היחיד באוגנדה ולא ראה שם אף מקרה של אנורקסיה, מה שמוביל אותו לומר שהפרעות אכילה דורשות מפגש בין רגישות פיזיולוגית לתרבות שמקדשת רזון.
איך יודעים אם המודל שדרכו אני רואה את העולם עדיין משרת אותי, או שהוא כבר נוקשה מדי?
- 1לבדוק איפה יש חיכוך חוזר, בזוגיות, בעבודה או בשעה שלפני השינה, ולהתייחס אליו כסימן שהמודל נוקשה ולא כפגם באופי.
- 2לספור כמה פעמים בשבוע צורכים THC גבוה, כי לפי כהן פעמיים בשבוע לאורך יותר משנה כבר נחשב שימוש כרוני.
- 3לבדוק את היחס בין THC ל-CBD במה שקונים, ולא להניח שכל הזנים והטייפים דומים.
- 4לחפש את רשימת המחקרים שכהן הבטיח לצרף ולקרוא אותם לבד, במקום להסתמך על ראיון.
- 5להפריד בין התועלת למחיר: אם הוויד מוריד סיוטים אבל חוסם שנת REM, לשקול חלופות כמו פסיכותרפיה, ספורט או מעקב פסיכיאטרי מבוקר.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- למה ד"ר איתמר כהן מתאר את המוח כ«מכונת חיזוי» ואיך זה קשור לחרדה ודיכאון?
- לדברי ד"ר איתמר כהן, המוח לא קולט מידע באופן פסיבי אלא מייצר כל הזמן תחזיות, ומטרתו אינה שנרגיש טוב אלא שנשרוד ונעביר את הגנים הלאה. המודלים האלה מתקבעים בילדות, למשל בסביבה של מצוקה כלכלית או שכונה עם פשע גבוה, ולדבריו חרדה ודיכאון הם בעצם «מודלים נוקשים מדי» שכבר לא משרתים את האדם.
- איך מתנהלים מחקרי הפסיכדלים של אוניברסיטת תל אביב ולמה הם נערכים באיכילוב?
- המכון לחקר הפסיכדלים שייך לאוניברסיטת תל אביב, אבל יושב באיכילוב כי אסור לתת חומרים משני תודעה בתוך אוניברסיטאות. כהן מספר שכל המחקרים מאושרים ומפוקחים על ידי משרד הבריאות, ושני פסיכולוגים קליניים יושבים עם הנבדק לאורך כל הזמן. המחקר העיקרי עוסק בפוסט-טראומה, ויש מחקרים נוספים על דיכאון וכאבים כרוניים.
- מה מלמד ניסוי זריקת הקוביות על האמונה במזל וברצון חופשי?
- כהן מתאר מחקר שבו אנשים שהתבקשו להוציא מספר נמוך זרקו את הקוביות מהר, ואילו מי שהתבקש להוציא מספר גבוה לקח את הזמן והתכוון לזריקה. לדבריו אנחנו קוראים לדברים «מזל» או «רצון חופשי» רק מפני שאין לנו מכשיר שמחשב את הפיזיקה והכימיה שמאחורי הקלעים, וזה גם המצב בפסיכיאטריה היום.
- מה קרה לאנשים שנאמר להם שהמדע הוכיח שאין בחירה חופשית?
- לפי מחקר שכהן מביא, אנשים שקראו מאמר שטען שאין רצון חופשי והכל כימי ופיזי זייפו ושיקרו יותר, כאילו פטרו את עצמם מאחריות. הוא מציין שמערכת המשפט בנויה על הנחת הרצון החופשי, ולכן יש חיכוך מתמיד בין הממצאים הנוירופיזיולוגיים לבין הצורך להתנהג באחריות.
- מהי המחלוקת בין החוקרים על מנגנון הריפוי של חומרים פסיכדליים?
- מחנה אחד, המטריאליסטי יותר, טוען שהמנגנון הוא הגמישות המוחית שהחומר מייצר, ולכן יש חוקרים שמציעים חומרים שיעשו גמישות מוחית בלי החוויה המפחידה של התפרקות האגו. מנגד, החוקר הישראלי ד"ר ליאור רוזמן, שיושב באנגליה, סבור לפי כהן שהחוויה עצמה היא המנגנון הטיפולי, למשל אדם בודד שמרגיש פתאום אחד עם הכל.
מתיאור הפרק
ד"ר איתמר כהן, פסיכולוג קליני וחוקר במרכז לחקר הפסיכדליה באוניברסיטת תל אביב, מגיע לשיחה משנת תודעה שצוללת אל המעמקים הכימיים והרוחניים של הנפש. כהן מסביר איך המוח שלנו עובד באמת כמכונת חיזוי, למה טיפול בשיחות לפעמים לא מספיק, ואיך חומרים כמו פטריות, MDMA ואייוואסקה משנים את כללי המשחק בטיפול בטראומה, דיכאון והתמכרויות. 🎯 בפרק הזה תגלו: • המוח כמכונת חיזוי: למה אנחנו לא קולטים את המציאות כמו שהיא אלא דרך “ניחושים” ומודלים, ואיך זה מייצר חרדה ודיכאון • סוד הפסיכדליה: איך חומרים משני תודעה “מנמיכים את הווליום” של האגו ומאפשרים למוח להתגמש מחדש (Neuroplasticity) • מגפת הקנאביס בישראל: האמת הלא נע
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
258 פרקים של הפודקאסט של דניאל דושי = 258 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.