הסכת

מונולוג אישי ומרגש על השיר 'אצלנו בגן' של שיילי אטרי, שהופך משיר על ילדים בגן לשיר על שכול, אובדן וגעגוע.

בפרק זה המגישה בוחרת ומפרשת את השיר 'אצלנו בגן' של שיילי אטרי, שנכתב בידי יפתח קרזנה ויצא לאור ב-2014 בתקופת מבצע צוק איתן. היא מתארת כיצד מה שנשמע בתחילה כשיר תמים על ילדים משחקים בגן מתגלה כשיר עצוב ועמוק על אובדן אדם קרוב, אמיץ ואהוב, שחייו נגדעו ברגע. המגישה קושרת את השיר גם לשיר נוסף, 'מיליון כוכבים', ומשתפת בחוויית האובדן האישית שלה, בגעגוע ובכאב שאינו מגליד. הפרק מתאים למי שמחפש תוכן רגשי ומופנם סביב יום הזיכרון, שכול וזיכרון, ומציע מבט אישי על האופן שבו שיר יכול להפוך למקום של נחמה ועיבוד אבל.

• השיר 'אצלנו בגן' של שיילי אטרי נכתב בידי יפתח קרזנה ויצא ב-2014 בתקופת מבצע צוק איתן.
• מאחורי מילים שנשמעות כמו תיאור תמים של ילדים בגן מסתתר שיר על אובדן ושכול — הקצב מזכיר למגישה צעדי חיילים בדרכם למלחמה.
• המגישה מחברת בין השיר לבין שיר נוסף, 'מיליון כוכבים', ובין שניהם לחוויה האישית שלה של אובדן וגעגוע.
• הכאב על האובדן מתואר כ'פצע פתוח של עולם לא יגליד' — בעיקר התחושה שהאדם שאבד לא יזכה להכיר את המשפחה שתיבנה אחריו.
• המגישה מציעה את השיר ככלי לעיבוד רגשי בימי זיכרון, מתוך מסר שהחיים חייבים להמשיך גם לצד הגעגוע.