האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 1 במרץ 2026 |
|---|---|
| אורך | 47 דק׳ |
| הנושא המרכזי | פגיעות, אלימות ופעולה פוליטית |
| אורחים | איילת אבן עזרא |
| קטגוריה | מדע |
על מה הפרק עם איילת אבן עזרא?
הכרה בפגיעות האנושית ובהתלות ההדדית יכולה להפחית אלימות וליצור פעולה פוליטית פתוחה ומיטיבה יותר.
הכחשת הפגיעות והתלות באחרים מציגה את העצמי או את הקולקטיב כחסינים, ובכך עלולה למחוק אנשים ולהגביר אלימות. הכרה בכך שכל בני האדם חיים יחד במרחב משותף מאפשרת לחשוב מחדש על גבולות, עצמאות וביטחון. הדוגמאות לתנועת מי טו ולמחאה נגד ההפיכה המשטרית ממחישות כיצד חשיפה של פגיעות יכולה לשבור בידוד, לחבר קבוצות שונות ולהניע פעולה משותפת.
קולקטיב פוליטי אינו חייב להסכים על זהות, מנהיג או תמונת עתיד אחת כדי לפעול יחד; הכרה משותפת בפגיעות ובאי הוודאות יכולה להיות הדבק שמחבר בין הבדלים.
/ תובנות מרכזיות
- הכחשת התלות באחרים היא גם הכחשת הממשות והחשיבות שלהם, ולכן היא עלולה להפוך לצורה מוקדמת של אלימות.
- הפנטזיה על ביטחון מוחלט באמצעות סילוק כל האחרים אינה ניתנת לתחזוקה, והניסיון לממש אותה מייצר אלימות ופחד.
- הכרה בפגיעויות הייחודיות של קבוצות שונות, לצד הפגיעות האנושית המשותפת, עשויה לפתוח אפשרות לדיאלוג גם בין אויבים.
- מי טו שברה את הבידוד והשתיקה סביב פגיעה מינית באמצעות חיבור בין סיפורים אישיים רבים באמירה המשותפת: גם אני.
- במחאה נגד ההפיכה המשטרית, הצגת פגיעות ואחריות אפשרה לקבוצות שונות לפעול יחד בלי להסכים מראש על אג׳נדה אחת או מנהיג אחד.
איך אפשר ליצור מרחב בטוח ומשותף כאשר הצדדים מכירים בפגיעות שלהם, אך עדיין חושדים זה בזה וחוששים מן העתיד?
- 1להכיר במפורש בתלות ההדדית באנשים ובמערכות שמאפשרות את החיים המשותפים.
- 2להקשיב לפגיעות הייחודית של קבוצה אחרת בלי למחוק את הפגיעות וההיסטוריה של הקבוצה שלך.
- 3ליצור שיתופי פעולה סביב פעולה מעשית, בלי לדרוש מראש זהות, מנהיג או הסכמה מלאה על העתיד.
- 4להשתמש בשיתוף כן של פגיעות כדי לשבור בידוד, לעודד אחריות ולפתוח דיאלוג.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- למה פרופסור מירי רוזמרין טוענת שהכחשת הפגיעות מובילה לאלימות?
- לדברי רוזמרין, מבר-אילן, מי שמכחיש את הפגיעות שלו מכחיש גם את התלות שלו באחרים, ולכן גם את עצם קיומם. לומר «אני לא צריך אף אחד» פירושו לא לראות מה אנשים עושים בשבילך, וככל שההכחשה נחרצת יותר היא פוגענית יותר, כלפי האחר וגם כלפי עצמך.
- מה הקשר שמירי רוזמרין מוצאת בין מהגרים באירופה לבין הכחשת תלות?
- רוזמרין מתארת את החלום של «צרפת לצרפתים, אנגליה לאנגלים» כניסיון לדחוק החוצה את מי שלא מסומן כ"אנחנו". לטענתה זו הכחשה של תלות, כי המהגרים עושים עבודות חיוניות ושוק העבודה והרווחה לא ישרדו בלעדיהם. היא מביאה כדוגמה את השוודי ואת הסורי שהיגר אליו, שניהם פגיעים, ושואלת איזה דיאלוג יכול להגדיר מחדש שייכות למרחב.
- איך הרעיונות של חנה ארנדט משתלבים בתפיסת הפגיעות הפוליטית?
- חנה ארנדט כתבה עוד לפני שתיאוריות הפגיעות התגבשו, שאנחנו יצורים עם גוף שחיים על פיסת קרקע עם אנשים אחרים. רוזמרין מסיקה מכך שהגבולות הפוליטיים לא כתובים בקרקע: מים מזוהמים או טינופת באוויר מרעילים את כל הילדים בסביבה, ולא רק ילדים מסוג אחד.
- מה גילה ניסוי המחשבה שמירי רוזמרין עשתה עם הסטודנטים שלה על ביטחון מוחלט?
- רוזמרין שאלה את הסטודנטים מתי ירגישו בטוחים לגמרי ומה צריך לכבוש בשביל זה, תימן או סעודיה. בסוף התברר שזה יקרה כנראה רק אם נהיה לבד בעולם, ולכן לדבריה זו פנטזיה שאי אפשר להחזיק, והניסיון לתחזק אותה אלים מאוד, «כמו להיות משוגע במבצר».
- איך מציעה מירי רוזמרין להכיר בפגיעות הייחודית של ישראלים ופלסטינים?
- לדבריה אי אפשר להבין ישראלים בלי הפגיעות הקולקטיבית הקשורה לשואה, שהייתה נקודת הייחוס הראשונה אחרי 7 באוקטובר. במקביל היא מזכירה שמה שעבורה היה מלחמת העצמאות היה עבור אחרים הנכבה, ושאנחנו לא מודעים איך זה לחיות בשטחים 58 שנה. הכרה בשתי הפגיעויות האלה היא בעיניה תנאי ליצירת מרחב בטוח לכולם.
מתיאור הפרק
מה יכול לקרות כשמפסיקים לבנות פוליטיקה על תשתית של כוח, ומתחילים לבנות אותה סביב פגיעות? נבין אילו אפשרויות פוליטיות חדשות נולדות כשאנחנו מעזים להתבונן בעולם דרך פריזמה של תלות הדדית ואי ידיעה משותפת. חוקרת אורחת: פרופ' מירי רוזמרין, חברת סגל בתוכנית ללימודי מגדר, באוניברסיטת בר-אילן עורכת ומגישה: גיל מרקוביץ, עורכת ותחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עיצוב קול: דימה קרנצוב See omnystudio.com/listener for privacy information.
/ עוד פרקים על פוליטיקה
- שיעור תורה בית כנסת משכן אבנר באר שבעהלכות תפילה סימן צ משנה ברורהתפילה צריכה קביעות וכבוד: בית מדרש עם מניין עדיף על בית כנסת, מקום קבוע בתוך בית כנסת קבוע, כניסה פנימה ועצירה קצרה לפני העמידה, ופנים אל הקיר בלי דבר חוצץ.
- קורת רוח לשבתקורת רוח לשבת - עונה 2 | פרשת נח (פרק 52)תיבת נוח הפכה לשני דימויים מתחרים: אצל הבעל שם טוב היא התיבה, המילה של התורה והתפילה שאדם נכנס לתוכה, ובעולם הישיבות היא המרחב הסגור שמגן מפני המבול שבחוץ.
- חיות כיס Hayot Kissפרק 361: מי רוצה להיות שר האוצר הבא?שר האוצר הבא יירש חוב של כמעט 69% תוצר, תקציב ביטחון שתופח ושירותים אזרחיים מורעבים, ולדברי פרופסור קרנית פלוג לא יוכל להוריד מיסים ויצטרך כנראה להעלות אותם.
- הקרנף - עם יואב רבינוביץ׳פרק 477 - פה זה לא מודיעין (מצרי) | הקרנףגרסאותיו של נתניהו על ביקור ראש המודיעין המצרי בישראל לפני 7 באוקטובר ועל אבי גיל משתנות לפי האינטרס שלו, ולכן קשה לתת להן משקל.
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
1,313 פרקים של המעבדה The Lab = 1,313 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.