מה הבנתי על החיים ביום הולדת 52

על הפרק

הפרק הזה בכלל לא היה אמור להיות מוקלט. הייתי אמורה לשבת מול מרואיינת ולדבר על השבעה באוקטובר. כבר התכוננתי. ידעתי לאן השיחה תלך. ואז, כמה שעות לפני ההקלטה, היא נאלצה לבטל. והתגובה הראשונה שלי הייתה: אוקיי. אז מה עכשיו? כי אלה בדיוק הימים האלה בתחילת אוקטובר, שבהם נדמה שאי אפשר לדבר על שום דבר אחר. השבעה באוקטובר נמצא בחדר גם כשלא אומרים את שמו. וחשבתי שאולי אקליט פרק על זיכרון. על טראומה. על חוסן. על מה שקרה לנו. ואז אמרתי לעצמי את האמת: היום אין לי כוח לעוד שעה של כאב. לא כי שכחתי. ולא כי הכאב עבר. אולי דווקא להפך. רק שהפעם, הרגשתי שאני רוצה לדבר דווקא על החיים. יום קודם חגגתי 52. אז במקום לר