פרק #1242 - ד״ר אלינור ארז חוקרת חקלאות

/ שאלות נפוצות על הפרק

כמה אנשים מאכילים הדשנים של ICL לפי החישוב שאלינור ארז מצטטת?

לדבריה עשו ב-ICL חישוב שמתרגם את הדשנים שהחברה מייצרת ואת החומרים שהיא מוסיפה למזון לכמות אנרגיה ולכמות קלוריות, והתוצאה היא אקוויוולנט להאכיל 400 מיליון איש כל יום. היא מציגה את המספר הזה כתשובה לתפיסה השלילית של המילה כימיקלים, ומזכירה שהצמח פשוט חייב אשלג, חנקן ופוספט כמקרו אלמנטים, ועוד 14 עד 15 מיקרו אלמנטים כמו מגנזיום, בורון וזינק. את המשוואה כולה היא מפרקת לארבעה רכיבים: פוטונים מהשמש, מים, נוטריאנטים והזרע עצמו. המסקנה שהיא מנסחת ישירות היא שאם לא ניתן דשנים לאורך זמן, אנשים ימותו ברעב במקומות שבהם מחירי המזון יעלו.

למה חברות ביוטק ישראליות יוצאות מהארץ בשלב פרה קליניקל ופייז 1?

ארז אומרת שהמחקר בארץ מעולה ושיש מעל 400 סטארט-אפים בתחום, וגם שהקשר עם ה-TTO של האוניברסיטאות עובד היטב להפיכת רעיון למוצר. הנקודה שבה זה נשבר היא הייצור: מרגע שצריך חומר ברמת GMP לשימוש בבני אדם, לפי דרישות ה-FDA וה-EMEA, אין כאן מספיק תשתית. היא מסבירה שאי אפשר לחקות את מודל הפאבים הטיוואני, כי המוצר הביולוגי הוא 100% שלך ולא רכיב שאפשר להחליף לו ספק, ומה שכן חסר זה פרמנטורים, מכלי נירוסטה ומצע גידול. המחיר שהיא נוקבת הוא 20 עד 50 מיליון דולר שיזם פרטי לא ישקיע, ולכן היא מפנה לרשות החדשנות שזיהתה את זה כמנוע צמיחה ונותנת מענקים גדולים.

מה זה ביוסטימולנטים ואיך הם עוזרים לצמח להתמודד עם בצורת?

אלה מולקולות שפותחו בעיקר בשבע השנים האחרונות, והן לא הזנה ישירה של הצמח אלא סטימולציה של תהליכים תוך תאיים. בחוסר מים יש מנגנון שאומר לצמח להתרכז בשרידות ולא בפיתוח החנטה לפרי, והביוסטימולנטים עושים אפ רגולציה ודאון רגולציה לגנים שמאפשרים לו בכל זאת להמשיך. הדוגמה המעשית שהיא נותנת היא סיוויד אקסטרקט מאצות, שמכיל מולקולות קטנות וחומצות אמינו ומתפקד כבופר מול ההלם, בדומה לתוסף תזונה שמפעיל אצלנו את מערכת החיסון. את זה מוכרים לחקלאים כאסטרטגיה לפי תחזית עונתית, למשל כשמסתמן חורף עם אירועי אקלים קיצוניים לכאן ולכאן.

איך ICL הכניסה ויטמין B12 לחסה, ומה נבדק לפני הגשת הפטנט?

הם הוסיפו לדשן ויטמין B12, ויטמין שהצמח לא מכיר ולא ראה מעולם, ריססו איתו חסה, ואז בדקו את העלים ומצאו שהוויטמין נמצא שם. הבחירה דווקא ב-B12 נעשתה אחרי מעבר על כל הוויטמינים ועל דוחות ה-FDA בנוגע לחוסרים בעולם. אחרי זה הם דימו תהליך לוגיסטי רגיל, בית קירור עד המדף בסופר, וראו שהוויטמין נשאר יציב כמעט חודש. את המינון הם בנו בוטום אפ מול ההמלצה היומית, כך שכמות מוגדרת של עלים תיתן כ-50% מהצריכה היומית, והפטנט כבר הוגש. במקביל הם עושים את אותו דבר עם מגנזיום בתפוחי אדמה, בין השאר כי מי ההתפלה מגיעים דלים במינרלים.

מה ארז אומרת על סרי לנקה ועל גל החום באירופה כהוכחה לתפקיד הדשנים והמים?

על סרי לנקה של 2021 היא אומרת שהמעבר החד לחקלאות אורגנית וההחלטה לא להשתמש בדשנים היו טעות איומה, שגררה קריסה של ייצוא התה והאורז ומצב של רעב, גם משום שהאדמה שם הייתה ענייה מלכתחילה. מולה היא מציבה את ישראל ואת ארצות הברית, שבהן עצירת דישון לא תיראה בשנה הראשונה כי האדמה פורייה מדישון של שנים, אבל תיפול אחרי שנתיים ושלוש. את גבול היכולת של הכימיה היא מסמנת בגל החום האירופי: אחרי הגל של תחילת יוני, לפי כתבה בפיננשל טיימס מ-22 ביולי, צרפת הורידה את תחזית החיטה והתירס שלה בכמעט 50%, ועל מים אי אפשר לפצות בשום תוסף.

מתיאור הפרק

ד״ר אלינור ארז היא סמנכ״לית מחקר ופיתוח ב-ICL Group (לשעכר כי״ל). היא והצוות שלה עובדים על תוספים חדשניים לעולם החקלאות. נותני החסות לפרק: חברת empathy שמסייעת לאנשים רבים להתמודד עם משברים אישיים ומחפשת לגייס מאה עובדים חדשים האימייל של ראם