אנחנו כאן. כאן תרבות We are here Tarbut
כאן | Kan193 פרקים
על התוכנית
מגישי כאן תרבות בשיחות בזמן מלחמת חרבות ברזל. שיחות עם אנשי תרבות, אנשי טיפול ואנשים ששרדו את האסון בעוטף עזה
מה זה אנחנו כאן. כאן תרבות We are here Tarbut?
אנחנו כאן. כאן תרבות We are here Tarbut הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת כאן | Kan. במה אינטלקטואלית לדיון מעמיק במתחים המרכיבים את הזהות הישראלית היהודית בצל המציאות המשתנה. בארכיון 193 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-17 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 193 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-17 דקות |
| הפרק האחרון | 1 בפברואר 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
'השואה היא לא סלע קיומנו - היא סלע חורבננו'
כך הופכת ההיסטוריונית חנה יבלונקה את סיסמת שר החינוך, בפרק שנפתח בסערה סביב ההחלטה לפטור פרקי שואה מבחינת חובה. ההמלצה שלה חדה: ללמד שואה לא כתיאור זוועות אלא דרך ההבנה שהיטלר עלה לשלטון במשבר עמוק של הדמוקרטיה הגרמנית, כדי שנזהה אורות אדומים גם אצלנו.
במקום אחר ד"ר ג'רמי פוגל שואל ישירות: 'אפשר לנצח פונדמנטליזם עם נאורות? יכול להיות שזה לא הכלי המתאים.' והמשורר אליעז כהן מספר איך אחרי רצח רבין נכנס כתב העת 'משיב הרוח' לשתיקה של שנתיים.
זה הקול של 'אנחנו כאן' בכאן תרבות - שיחות על זהות, זיכרון ודמוקרטיה שמעדיפות סימן שאלה מורכב על נחמה פשטנית.
במה אינטלקטואלית לדיון מעמיק במתחים המרכיבים את הזהות הישראלית היהודית בצל המציאות המשתנה.
המנחה
המנחים מפגינים אוריינות תרבותית גבוהה וגישה אינטלקטואלית סקרנית, המעוגנת עמוק בהוויה הישראלית העכשווית. הם מתפקדים כצומת המפגיש בין אנשי רוח, אקדמיה ויצירה לבין סוגיות ליבה בוערות בחברה, תוך שמירה על עמדה מנתחת אך אמפתית.
הסגנון
התוכנית מתנהלת כשיח אינטלקטואלי מעמיק, רציני ומובנה, המשלב ניתוח אקטואלי עם פרספקטיבה היסטורית ותרבותית. הקצב מדוד ומאפשר העמקה, והטון הוא של דיון פתוח המבקש למצוא פשר ומורכבות בתוך המציאות הישראלית הסבוכה.
תובנות הזהב מהארכיון
- החברה הליברלית נדרשת לעבור מפאסיביות אינטלקטואלית למאבק אקטיבי על רעיונות מול פונדמנטליזם נחוש
- התרבות היא כלי מרכזי לגישור על שסעים חברתיים וליצירת זהות ישראלית המחוברת לעברה אך צופה פני עתיד
- התמודדות עם משברים לאומיים מחייבת העדפת סימני שאלה מורכבים על פני פתרונות פשטניים מנחמים
- ישנה שחיקה במעמד הסמכות המקצועית והאינטלקטואלית, המחייבת בחינה מחודשת של אופן קבלת ההחלטות בחברה
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המחפשים העמקה אינטלקטואלית, פרשנות ביקורתית על התרבות הישראלית ודיון מורכב בזהות היהודית בתוך המציאות המשתנה.
השאלות הבולטות בארכיון
אם השואה היא 'סלע קיומנו' כדברי השר, אז בשנה שבה לא מלמדים אותה - האם אין לנו סלע קיום?
אתה חושב שאפשר לנצח פונדמנטליזם עם נאורות? יכול להיות שזה לא הכלי המתאים.
כשרבן אמר לכהן הצעיר 'אתה מחלל לנו את קדושת הדמיון', ענה לו כהן: 'מה, גם את הדמיון אתה רוצה לקחת? לא ייקחו לנו את הדמיון.'
האם שלמה ארצי באמת יכול למלא את התפקיד של הצופה לבית ישראל - להגיד לנו איך לנהוג, מי אנחנו ומה הערכים שלנו?
אתה חושב שזאת בחירה טובה שלנו, באהרון ברק, שייצג אותנו?
האם זה שאני לא נחשפת לדברים האלה אומר שאני לא נותנת להם מקום ולא מוכנה להתמודד עם המציאות כמו שהיא - או שדווקא חובה עליי לשמוע, כי האישה הזאת רוצה להעיד ולספר מה קרה לה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
ההיסטוריונית חנה יבלונקה טוענת שהשואה אינה 'סלע קיומנו' אלא אזהרה אוניברסלית, ושצריך ללמד אותה דרך חורבן הדמוקרטיה והתרבות היהודית שקדמה לה.
הפרק נפתח בסערה התקשורתית סביב החלטת משרד החינוך שפרקי השואה לא יהיו חובה לבחינה (בנימוק שהשואה היא טריגר לזכר השבעה באוקטובר), וביטולה למחרת בידי שר החינוך יואב קיש, שהגדיר את השואה כ'אבני יסוד קיומנו'. המנחים מייז סלע ואלעד ברנוי משוחחים עם פרופסור חנה יבלונקה מאוניברסיטת בן גוריון, היסטוריונית מוזיאון לוחמי הגטאות, על איך נכון ללמד שואה. יבלונקה מבקרת את הניסוח המוגזם של השר, וקוראת לחשיבה מחודשת: ללמד את השואה לפי גיל, להדגיש פחות את הזוועות ויותר את ההקשר ההיסטורי, ובמיוחד את תהליך התמוטטות הדמוקרטיה הגרמנית שאיפשר את עליית היטלר. הפרק מתאים למי שמתעניין בחינוך, בזיכרון השואה ובשאלות של זהות ישראלית, ומציע נקודת מבט מאתגרת ולא מובנת מאליה.
- יבלונקה הופכת את סיסמת השר: השואה היא לא 'סלע קיומנו' אלא 'סלע חורבננו' - אך עדיין אחד האירועים הבולטים בתולדות עם ישראל, וצריך ללמד אותו.
- ההמלצה המרכזית: ללמד שואה לא רק כתיאור זוועות, אלא דרך ההבנה שהיטלר עלה לשלטון בעקבות משבר עמוק בדמוקרטיה הגרמנית - כדי שתלמידים יזהו 'אורות אדומים' של דמוקרטיה במשבר גם אצלנו.
- השואה אינה אירוע מיסטי: בני אדם עשו זאת לבני אדם, ומרגע שזה קרה פעם אחת זה יכול לחזור בכל מקום על פני כדור הארץ - ולכן היא אזהרה אוניברסלית.
- יש לבסס זהות ישראלית גם על התרבות היהודית העשירה שקדמה לאסון ולא רק על האסון: יהדות אירופה של בין המלחמות הולידה את איינשטיין, פרויד וקפקא.
- נתון מפתיע שמביאה יבלונקה: יהודי גרמניה היו כ-0.4% מהאוכלוסייה (כ-480 אלף מתוך 60 מיליון), אך יהודים זכו בכרבע מפרסי נובל בין שתי מלחמות העולם.
- התאמה לגיל: לדעתה אין ללמד שואה בגן ובגיל הרך - 'חמש שנים של חסד' לשמירת התמימות - והלימוד השיטתי צריך להתחיל בתיכון.
אם השואה היא 'סלע קיומנו' כדברי השר, אז בשנה שבה לא מלמדים אותה - האם אין לנו סלע קיום?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שיחות תרבות של תאגיד כאן שנערכות בצל המלחמה - על שירה, אמונה ושבר חברתי, עם אנשי תרבות שמנסים להבין את הרגע הזה.
- ד"ר ג'רמי פוגל קורא לחברה הליברלית 'נבוכה' ושואל אם בכלל אפשר לנצח פונדמנטליזם בכלי הנאורות
- המשורר אליעז כהן מתאר איך כתב העת 'משיב הרוח' נכנס לשתיקה בת שנתיים אחרי רצח רבין - ורואה ב-7 באוקטובר פרי ישיר של השסע הפנימי
- שיחה שלמה מוקדשת לשאלה אם שלמה ארצי הוא 'הצופה לבית ישראל' - האמן שמלווה אותנו בשמחה, באבל ובמלחמה
"אתה חושב שאפשר לנצח פונדמנטליזם עם נאורות? יכול להיות שזה לא הכלי המתאים." השאלה הזו, שעולה בשיחה עם ד"ר ג'רמי פוגל מהחוג לפילוסופיה יהודית, מסמנת את הקו של התוכנית: לא ראיונות נעימים על תרבות, אלא ניסיון לחשוב בקול רם בתוך תקופה שבורה.
השיחות נערכות בכאן תרבות בצל חרבות ברזל, וכל אחת לוקחת זווית אחרת. המשורר אליעז כהן, ממייסדי 'משיב הרוח', מספר איך כתב העת נכנס לשתיקה בת שנתיים אחרי רצח רבין, ומחבר בין השסע ההיסטורי ההוא לבין מה שקרה ב-7 באוקטובר - שאותו הוא רואה כפרי ישיר של הקרע הפנימי בחברה הישראלית.
לא הכול כובד. פרק שלם נסוב סביב שאלה כמעט שובבה: האם שלמה ארצי הוא 'הצופה לבית ישראל'? המשורר עדן הביטון מנתח איך אמן אשכנזי מצפון תל אביב הצליח לחצות עדות ולמלא את קיסריה בקהל מגוון, ולמה זה לא מקרי.
מה שחוזר בין האורחים, אנשי תרבות לצד אנשי טיפול וניצולים, הוא הניסיון לחבר בין יצירה לבין חוסן. זו במה למי שמחפש שיחה רצינית על הימים האלה, בלי כותרות ובלי סיסמאות.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
"השואה היא לא 'סלע קיומנו' - היא סלע חורבננו"
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIראיון עם ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לכלול את לימודי השואה כפרק חובה, מחשש לעורר טריגר לאירועי 7 באוקטובר. נדון על הקונספציות המסוכנות שבלימודי השואה במתכונתם הנוכחית ועל תמרורי האזהרה לדמוקרטיה במשבר. מתאים למתעניינים בזיכרון, חינוך וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
'השואה היא לא סלע קיומנו' - פרופ' חנה יבלונקה על לימודי השואה.
- הטענה הפרובוקטיבית שלימודי השואה במתכונתם הנוכחית מכילים 'קונספציות מסוכנות'
פרקים אחרונים
"השואה היא לא 'סלע קיומנו' - היא סלע חורבננו"
1 בפברואר 202410 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ראיון עם ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לכלול את לימודי השואה כפרק חובה, מחשש לעורר טריגר לאירועי 7 באוקטובר. נדון על הקונספציות המסוכנות שבלימודי השואה במתכונתם הנוכחית ועל תמרורי האזהרה לדמוקרטיה במשבר. מתאים למתעניינים בזיכרון, חינוך וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטענה הפרובוקטיבית שלימודי השואה במתכונתם הנוכחית מכילים 'קונספציות מסוכנות'
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ראיון עם ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לכלול את לימודי השואה כפרק חובה, מחשש לעורר טריגר לאירועי 7 באוקטובר. נדון על הקונספציות המסוכנות שבלימודי השואה במתכונתם הנוכחית ועל תמרורי האזהרה לדמוקרטיה במשבר. מתאים למתעניינים בזיכרון, חינוך וחברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטענה הפרובוקטיבית שלימודי השואה במתכונתם הנוכחית מכילים 'קונספציות מסוכנות'
האם יצירה עכשווית בתרבות העברית מחוייבת לקאנון היהודי?
23 בינואר 202416 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם ד"ר ג'רמי פוגל, מעורכי תחרות המאמרים של עלמא, על השאלה אם היצירה העברית העכשווית צריכה להיות קשורה לקאנון היהודי - ואיזה יחס אמור לשרור ביניהם: הדדיות, התנגדות, תשוקה או שנאה. מתאים למתעניינים בתרבות ויצירה עברית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאלה איזה יחס צריך לשרור בין היצירה העברית העכשווית לקאנון היהודי - הדדיות, התנגדות או תשוקה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם ד"ר ג'רמי פוגל, מעורכי תחרות המאמרים של עלמא, על השאלה אם היצירה העברית העכשווית צריכה להיות קשורה לקאנון היהודי - ואיזה יחס אמור לשרור ביניהם: הדדיות, התנגדות, תשוקה או שנאה. מתאים למתעניינים בתרבות ויצירה עברית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השאלה איזה יחס צריך לשרור בין היצירה העברית העכשווית לקאנון היהודי - הדדיות, התנגדות או תשוקה
30 שנה למשיב הרוח
23 בינואר 202420 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם אליעז כהן, ממייסדי כתב העת לשירה יהודית-ישראלית 'משיב הרוח', לרגל 30 שנה להיווסדו. מתאים לחובבי שירה ותרבות יהודית-ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם אליעז כהן, ממייסדי כתב העת לשירה יהודית-ישראלית 'משיב הרוח', לרגל 30 שנה להיווסדו. מתאים לחובבי שירה ותרבות יהודית-ישראלית.
"שומעים באוטו עופר לוי, בדרך להופעה של שלמה ארצי"
18 בינואר 202411 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
המשורר והתסריטאי עדן אביטבול מתארח במגזין סוף השבוע של כאן תרבות בניסיון לפצח את מרכזיותו של שלמה ארצי והדואטים שלו - האחרון עם פאר טסי. נדון בתהייה האם שלמה ארצי הוא 'הצופה האמיתי לבית ישראל'. מתאים לחובבי מוזיקה ישראלית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התהייה האם שלמה ארצי הוא 'הצופה האמיתי לבית ישראל'
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המשורר והתסריטאי עדן אביטבול מתארח במגזין סוף השבוע של כאן תרבות בניסיון לפצח את מרכזיותו של שלמה ארצי והדואטים שלו - האחרון עם פאר טסי. נדון בתהייה האם שלמה ארצי הוא 'הצופה האמיתי לבית ישראל'. מתאים לחובבי מוזיקה ישראלית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התהייה האם שלמה ארצי הוא 'הצופה האמיתי לבית ישראל'
"יש קרע שמתחולל בנפשו של השופט"
11 בינואר 202412 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם הסופר ועורך הדין ליעד שהם על מינוי אהרון ברק כנציג ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. נדון על השינוי במעמד השופט בישראל ועל התפקיד המוזר שנגזר על ברק - בין שופט לסנגור - והמאבק בין ערכיו לבין התפקיד. מתאים למתעניינים במשפט וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקרע בין ערכיו של השופט לבין התפקיד שהוא נדרש למלא - בין שופט לסנגור
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם הסופר ועורך הדין ליעד שהם על מינוי אהרון ברק כנציג ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. נדון על השינוי במעמד השופט בישראל ועל התפקיד המוזר שנגזר על ברק - בין שופט לסנגור - והמאבק בין ערכיו לבין התפקיד. מתאים למתעניינים במשפט וחברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקרע בין ערכיו של השופט לבין התפקיד שהוא נדרש למלא - בין שופט לסנגור
"זה שבר שלתנועה הפמיניסטית יהיה קשה להשתקם ממנו"
4 בינואר 202413 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
שיחה עם מאיה רומן, מו"לית 'פוליטיקלי קוראת', על אזהרות טריגר ביום שאחרי ה-7 באוקטובר. נדון על ההתמודדות עם תגובות מאכזבות של פמיניסטיות ברחבי העולם ועל הקונפליקט בין הרצון להתגונן מפני תיאורים קשים לבין החובה להאזין לעדות. מתאים למתעניינים בפמיניזם וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקונפליקט בין הרצון להתגונן מפני תיאורים קשים לבין החובה להאזין לעדות
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שיחה עם מאיה רומן, מו"לית 'פוליטיקלי קוראת', על אזהרות טריגר ביום שאחרי ה-7 באוקטובר. נדון על ההתמודדות עם תגובות מאכזבות של פמיניסטיות ברחבי העולם ועל הקונפליקט בין הרצון להתגונן מפני תיאורים קשים לבין החובה להאזין לעדות. מתאים למתעניינים בפמיניזם וחברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקונפליקט בין הרצון להתגונן מפני תיאורים קשים לבין החובה להאזין לעדות
"השואה היא לא 'סלע קיומנו' – היא סלע חורבננו"
1 בפברואר 202410 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ראיון עם ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לכלול את לימודי השואה כפרק חובה, מחשש לעורר טריגר לאירועי 7 באוקטובר. נדון על הקונספציות המסוכנות שבלימודי השואה במתכונתם הנוכחית ועל תמרורי האזהרה לדמוקרטיה במשבר. מתאים למתעניינים בזיכרון, חינוך וחברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הטענה הפרובוקטיבית שלימודי השואה במתכונתם הנוכחית מכילים 'קונספציות מסוכנות'
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
ראיון עם ההיסטוריונית פרופ' חנה יבלונקה בעקבות החלטת משרד החינוך שלא לכלול את לימודי השואה כפרק חובה, מחשש לעורר טריגר לאירועי 7 באוקטובר. נדון על הקונספציות המסוכנות שבלימודי השואה במתכונתם הנוכחית ועל תמרורי האזהרה לדמוקרטיה במשבר. מתאים למתעניינים בזיכרון, חינוך וחברה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הטענה הפרובוקטיבית שלימודי השואה במתכונתם הנוכחית מכילים 'קונספציות מסוכנות'
"חלק מהאסון שלנו זה שאנחנו חושבים שהאויבים שלנו מטומטמים ועילגים"
28 בדצמבר 202316 דק׳דניאל וייס מקיבוץ בארי ממשיך לשיר בשביל הוריו שנרצחו
28 בדצמבר 202331 דק׳"הפגיעוּת שלנו כחברה מנוצלת עכשיו לרעה"
21 בדצמבר 202313 דק׳צלילים מהנגב המערבי - לינור עין גדי ממפלסים
21 בדצמבר 202327 דק׳
פודקאסטים דומים
הקרקס המטאפיזי The Metaphysical Circus
כאן | Kan
לך תזכור Memorate
כאן | Kan
מה שכרוך Under Cover
כאן | Kan
תכנית הספורט של ישראל
רדיו חיפה
באופן מילולי
Avshalom Kor
הפנינה היומית - הלכה יומית מפניני הלכה
הפנינה היומית מבית ישיבת הר ברכה