מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

המעבר בתפיסת המוח, ממחשב שקולט אינפוט למערכת חיזוי פעילה, הוא עצמו סוג של לידה מחדש לפי לויד בינון. · משבר מוגדר מוחית כרגע שבו יש פער בין הניבוי לבין המציאות, וההפתעה הזו נחווית כחשיכה והתפרקות. · במצבי איום הקשב מצטמצם, הרגש מתעצם והפרשנות נעשית נוקשה, והלולאות נסגרות על עצמן עד כדי 'איבוד תפילי' שממנו קשה לצאת. · דווקא בקצוות הפוליטיים אין תחושת משבר, כי ככל שהמבט מצטמצם לפריזמה אחת הוודאות רק גדלה.

תרבות וספרות

איך נולדים מחדש

Kan | כאן

5 פרקים

על התוכנית

יאיר אסולין יוצא למסע לבחינת השאלות הגדולות של המציאות הישראלית ושל הזמן הזה בכלל, בעקבות ספרו "איך נולדים מחדש"

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה איך נולדים מחדש?

איך נולדים מחדש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת Kan | כאן. מסע רעיוני לחיפוש שפה, משמעות ופרדיגמות חדשות להבנת עולמנו השבור והמשתנה. בארכיון 5 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-42 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	5
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-42 דקות
הפרק האחרון	9 ביוני 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 30 ביולי 2026

תובנות

מתי המוח מפסיק לחזות את המציאות

יאיר אסולין, סופר ואיש הגות, מנהל פה שיחות על השבר הישראלי והגלובלי. בפרק עם פרופ' נווה לויד עולה הגדרה חדה: משבר, מבחינת המוח, הוא הרגע שבו הוא מאבד את היכולת לחזות מה יקרה. המוח אינו מחשב, אלא מערכת חיזוי שבונה מודלים מהניסיון, ולפעמים המודלים פשוט קורסים.

פרקים אחרים נכנסים אל הזהות הישראלית: 'באיזה מובן החברה הישראלית רוצה לחזור לשישה באוקטובר מבלי להבין שהרגע שהיה קודם החיל את הקטסטרופה הזאת', שואל אחד האורחים. דימוי קיר הברזל של ז'בוטינסקי נבחן כקונספציה שהתרוקנה מתוכן.

מי שמחפש מחשבה ולא סיסמאות יקבל פה שאלות על אלוהים כפונקציה מוסרית, על אשליית החזרה לעבר, ועל מה צריך להגדיר מחדש כשהכללים הישנים כבר לא עובדים.

תודעהאמונהבינה מלאכותיתבריאות הנפשהשביעי באוקטובר

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת איך נולדים מחדש

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.7

תובנות לפרק

מסע רעיוני לחיפוש שפה, משמעות ופרדיגמות חדשות להבנת עולמנו השבור והמשתנה.

המנחה

יאיר אסולין מוביל את השיחות כסופר ואיש הגות המבקש להבין את השבר הישראלי והגלובלי. נקודת המבט שלו היא פילוסופית, ביקורתית ומחפשת משמעות, תוך שהוא מארח מומחים מתחומי המדע, הרוח והחברה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות, איטיות ומורכבות. הטון רציני, הגותי ומעורר מחשבה, והמבנה מתמקד בפירוק פרדיגמות קיימות ובניית מסגרות הבנה חדשות.

משבר ולידה מחדשהבניית מודלים מנטלייםזהות ישראלית בשברמשמעות מוסרית וקיומיתהשפעת הטכנולוגיה והבינה המלאכותית על האדם

תובנות הזהב מהארכיון

משבר אינו רק טקטי אלא פער בין מודלים מנטליים מיושנים למציאות משתנה
ישנו צורך בהגדרה מחדש של אלוהים או מערכת מוסרית כפונקציה קיומית ולא דתית בלבד
הניסיון לחזור לעבר הוא אשליה מסוכנת המעכבת כינון סדר חדש
בעת שבר אין לשאול מה לעשות כדי לנצח, אלא איך להגדיר מחדש את כללי המשחק

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לאנשים המחפשים העמקה פילוסופית, מדעית ורוחנית בהבנת המשברים המודרניים ומוכנים לאתגר את תפיסת עולמם הישנה.

השאלות הבולטות בארכיון

סיום: כולנו זקוקים לעומק

איך השינוי בפרדיגמה של המוח ממכונת חישוב למערכת חיזוי מתקשר לתהליך הלידה מחדש של האנושות?

סיום: כולנו זקוקים לעומק

איך אפשר לזהות שהמודלים האישיים והקולקטיביים שלנו כבר אינם חוזים את המציאות, לפני שהוודאות המצומצמת נועלת אותנו בתוכה?

להוליד את אלוהים מחדש

האם התודעה שלנו, גם כמאמינים וגם כלא מאמינים, אחרי הכישלון של ניסיון 'מות האלוהים', היא בהכרח תודעה אחרת שמחייבת אותנו להוליד את האלוהים מחדש?

קריסת קיר הברזל

באיזה מובן החברה הישראלית רוצה לחזור לשישה באוקטובר מבלי להבין שהרגע שהיה קודם החיל את הקטסטרופה הזאת?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של איך נולדים מחדש זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

בינה מלאכותית השביעי באוקטובר קריירה ועבודה נדל"ן ודיור פוליטיקה זוגיות ונישואין בריאות הנפש

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

חוקרת המוח נווה לויד בינון מגדירה משבר כרגע שבו המוח מאבד את היכולת לחזות את המציאות, וטוענת שכל משבר היסטורי הוליד 'לידה מחדש' קוגניטיבית.

נווה לויד בינון, חוקרת מוח, מתארת את המוח לא כמחשב אלא כמערכת חיזוי שכל הזמן מנסה לנבא מה יקרה, מה מסוכן ובמי אפשר לתת אמון. משבר, לפי ההגדרה שלה, הוא הרגע שבו המודלים האלה מפסיקים לחזות את המציאות, וזו בדיוק תחושת החשיכה וההתפרקות. היא מסבירה איך המוח פועל דרך לולאות של קשב, רגש, פרשנות ופעולה, ואיך במצבי איום וטראומה הלולאות נסגרות על עצמן - מה שהחוקר ג'ון ורווקא מכנה 'איבוד תפילי'. מכאן היא מגיעה לקצוות הפוליטיים, שם דווקא הוודאות מתחזקת ככל שהמבט מצטמצם.

המעבר בתפיסת המוח, ממחשב שקולט אינפוט למערכת חיזוי פעילה, הוא עצמו סוג של לידה מחדש לפי לויד בינון.
משבר מוגדר מוחית כרגע שבו יש פער בין הניבוי לבין המציאות, וההפתעה הזו נחווית כחשיכה והתפרקות.
במצבי איום הקשב מצטמצם, הרגש מתעצם והפרשנות נעשית נוקשה, והלולאות נסגרות על עצמן עד כדי 'איבוד תפילי' שממנו קשה לצאת.
דווקא בקצוות הפוליטיים אין תחושת משבר, כי ככל שהמבט מצטמצם לפריזמה אחת הוודאות רק גדלה.

השאלה הבולטת בפרק

איך השינוי בפרדיגמה של המוח ממכונת חישוב למערכת חיזוי מתקשר לתהליך הלידה מחדש של האנושות?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון9 ביוני 2026

סיום: כולנו זקוקים לעומק

פרקים אחרונים

סיום: כולנו זקוקים לעומק
9 ביוני 202640 דק׳
אורחים:יאיר הסולימאיר הסוליפרופסור נווה לויד בינון
אמ;לקסיכום הפרק
נווה לויד בינון, חוקרת מוח, מתארת את המוח לא כמחשב אלא כמערכת חיזוי שכל הזמן מנסה לנבא מה יקרה, מה מסוכן ובמי אפשר לתת אמון. משבר, לפי ההגדרה שלה, הוא הרגע שבו המודלים האלה מפסיקים לחזות את המציאות, וזו בדיוק תחושת החשיכה וההתפרקות. היא מסבירה איך המוח פועל דרך לולאות של קשב, רגש, פרשנות ופעולה, ואיך במצבי איום וטראומה הלולאות נסגרות על עצמן - מה שהחוקר ג'ון ורווקא מכנה 'איבוד תפילי'. מכאן היא מגיעה לקצוות הפוליטיים, שם דווקא הוודאות מתחזקת ככל שהמבט מצטמצם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המעבר בתפיסת המוח, ממחשב שקולט אינפוט למערכת חיזוי פעילה, הוא עצמו סוג של לידה מחדש לפי לויד בינון.
- משבר מוגדר מוחית כרגע שבו יש פער בין הניבוי לבין המציאות, וההפתעה הזו נחווית כחשיכה והתפרקות.
- במצבי איום הקשב מצטמצם, הרגש מתעצם והפרשנות נעשית נוקשה, והלולאות נסגרות על עצמן עד כדי 'איבוד תפילי' שממנו קשה לצאת.
- דווקא בקצוות הפוליטיים אין תחושת משבר, כי ככל שהמבט מצטמצם לפריזמה אחת הוודאות רק גדלה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
נווה לויד בינון, חוקרת מוח, מתארת את המוח לא כמחשב אלא כמערכת חיזוי שכל הזמן מנסה לנבא מה יקרה, מה מסוכן ובמי אפשר לתת אמון. משבר, לפי ההגדרה שלה, הוא הרגע שבו המודלים האלה מפסיקים לחזות את המציאות, וזו בדיוק תחושת החשיכה וההתפרקות. היא מסבירה איך המוח פועל דרך לולאות של קשב, רגש, פרשנות ופעולה, ואיך במצבי איום וטראומה הלולאות נסגרות על עצמן - מה שהחוקר ג'ון ורווקא מכנה 'איבוד תפילי'. מכאן היא מגיעה לקצוות הפוליטיים, שם דווקא הוודאות מתחזקת ככל שהמבט מצטמצם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המעבר בתפיסת המוח, ממחשב שקולט אינפוט למערכת חיזוי פעילה, הוא עצמו סוג של לידה מחדש לפי לויד בינון. · משבר מוגדר מוחית כרגע שבו יש פער בין הניבוי לבין המציאות, וההפתעה הזו נחווית כחשיכה והתפרקות. · במצבי איום הקשב מצטמצם, הרגש מתעצם והפרשנות נעשית נוקשה, והלולאות נסגרות על עצמן עד כדי 'איבוד תפילי' שממנו קשה לצאת. · דווקא בקצוות הפוליטיים אין תחושת משבר, כי ככל שהמבט מצטמצם לפריזמה אחת הוודאות רק גדלה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
להוליד את אלוהים מחדש
2 ביוני 202643 דק׳
אורחים:הרב אברהם עוד חי גוטליב
אמ;לקסיכום הפרק
הניסיון הגדול של סוף המאה ה-19 להרוג את אלוהים, מהאמירה המפורסמת של ניטשה ועד מדינות הלאום, נכשל, וזאת נקודת הפתיחה של השיחה בין יאיר אסולין לרב אברהם גוטליב, אדמו"ר חסידו של הרב אשלג שמפיץ את תורתו בעיקר ברשתות החברתיות. גוטליב טוען שהאנושות לא יכולה לחיות בלי אלוהים, כי משימות שכותרתן ואהבת לרעך כמוך דורשות הליכה למעלה מהכוח האנושי. אסולין מצדו מציע שאחרי הכישלון הזה נדרשת רבולוציה מול המושג, לא עוד שימור ותחזוק אלא הולדה מחדש של אלוהים כמושג מכונן מציאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- אסולין מגדיר את האלוהים שהוא מבקש כאלוהים של חשבון נפש, שכר ועונש וחסד, לא הקיטשי, לא הפוליטי ולא זה שמתנוסס בראש הדולר.
- גוטליב קובע שביום שהמחיקה של אלוהים תצליח יהיה זה סופה של האנושות, כי בלי אור אלוקי אין כוחות לוויתורים ולמסירות הנפש שהזמן דורש.
- בעל הסולם מגדיר את הציווי ואהבת לרעך כמוך כהליכה למעלה מהכוח האנושי.
- לדברי גוטליב היתרון של האור ניכר מתוך החושך, הריק שנוצר אחרי ניסיון המחיקה הוא שמאפשר רעב אמיתי למשמעות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הניסיון הגדול של סוף המאה ה-19 להרוג את אלוהים, מהאמירה המפורסמת של ניטשה ועד מדינות הלאום, נכשל, וזאת נקודת הפתיחה של השיחה בין יאיר אסולין לרב אברהם גוטליב, אדמו"ר חסידו של הרב אשלג שמפיץ את תורתו בעיקר ברשתות החברתיות. גוטליב טוען שהאנושות לא יכולה לחיות בלי אלוהים, כי משימות שכותרתן ואהבת לרעך כמוך דורשות הליכה למעלה מהכוח האנושי. אסולין מצדו מציע שאחרי הכישלון הזה נדרשת רבולוציה מול המושג, לא עוד שימור ותחזוק אלא הולדה מחדש של אלוהים כמושג מכונן מציאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אסולין מגדיר את האלוהים שהוא מבקש כאלוהים של חשבון נפש, שכר ועונש וחסד, לא הקיטשי, לא הפוליטי ולא זה שמתנוסס בראש הדולר. · גוטליב קובע שביום שהמחיקה של אלוהים תצליח יהיה זה סופה של האנושות, כי בלי אור אלוקי אין כוחות לוויתורים ולמסירות הנפש שהזמן דורש. · בעל הסולם מגדיר את הציווי ואהבת לרעך כמוך כהליכה למעלה מהכוח האנושי. · לדברי גוטליב היתרון של האור ניכר מתוך החושך, הריק שנוצר אחרי ניסיון המחיקה הוא שמאפשר רעב אמיתי למשמעות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
קריסת קיר הברזל
26 במאי 202639 דק׳
אורחים:יאיר אסוליןאמנון רז-קרצקין
אמ;לקסיכום הפרק
האורח, פרופ' אמנון רז-קרצקין, מחזיר את הדיון על שבעה באוקטובר אל שורש עמוק יותר מוועדת חקירה: תפיסת קיר הברזל של ז'בוטינסקי. הוא קורא מחדש את המאמר מ-1923 ומזכיר שז'בוטינסקי עצמו הגדיר את הציונות כתנועת קולוניאליזם התיישבותי וטען שאין סיכוי שהערבים לא יילחמו. מולו הוא מציב את חוגי ברית שלום מ-1925, גרשום שולם ואחרים, שהאמינו בשותפות יהודית-ערבית ובמשטר של שוויון לאומי. הטענה שלו חדה: הפרדה וחומות הן בדיוק מקור הכישלון, והמחיר הנפשי של קיום מאחורי חומות הוא מה שהתפוצץ בשבעה באוקטובר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- רז-קרצקין מפריד בין הדימוי לבין המאמר: הדימוי של קיר הברזל כל כך חזק שהמאמר עצמו של ז'בוטינסקי כמעט נשכח.
- לטענתו אותו קיר ברזל כבר קרס פעם, במלחמת יום כיפור, ובני גנץ שנתיים לפני האסון הצביע על הגדר ואמר שזה קיר הברזל של ישראל.
- ז'בוטינסקי במאמר מ-1923 אינו מדבר על נישול, אלא אומר שאם הציונות רוצה להפוך לרוב עליה להשתמש בכוח, ושזו נגזרת ישירה שלה.
- מול קו זה עמדו ב-1925 חוגי ברית שלום, גרשום שולם ואחרים, שהאמינו במשטר של שוויון לאומי בין יהודים לערבים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
האורח, פרופ' אמנון רז-קרצקין, מחזיר את הדיון על שבעה באוקטובר אל שורש עמוק יותר מוועדת חקירה: תפיסת קיר הברזל של ז'בוטינסקי. הוא קורא מחדש את המאמר מ-1923 ומזכיר שז'בוטינסקי עצמו הגדיר את הציונות כתנועת קולוניאליזם התיישבותי וטען שאין סיכוי שהערבים לא יילחמו. מולו הוא מציב את חוגי ברית שלום מ-1925, גרשום שולם ואחרים, שהאמינו בשותפות יהודית-ערבית ובמשטר של שוויון לאומי. הטענה שלו חדה: הפרדה וחומות הן בדיוק מקור הכישלון, והמחיר הנפשי של קיום מאחורי חומות הוא מה שהתפוצץ בשבעה באוקטובר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
רז-קרצקין מפריד בין הדימוי לבין המאמר: הדימוי של קיר הברזל כל כך חזק שהמאמר עצמו של ז'בוטינסקי כמעט נשכח. · לטענתו אותו קיר ברזל כבר קרס פעם, במלחמת יום כיפור, ובני גנץ שנתיים לפני האסון הצביע על הגדר ואמר שזה קיר הברזל של ישראל. · ז'בוטינסקי במאמר מ-1923 אינו מדבר על נישול, אלא אומר שאם הציונות רוצה להפוך לרוב עליה להשתמש בכוח, ושזו נגזרת ישירה שלה. · מול קו זה עמדו ב-1925 חוגי ברית שלום, גרשום שולם ואחרים, שהאמינו במשטר של שוויון לאומי בין יהודים לערבים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
זמנים גדולים
21 במאי 202634 דק׳
אורחים:אהיר הסוליןיואב שואם
אמ;לקסיכום הפרק
יאיר אסולין יוצא מהשבר שמתאר קפקא אל שיחה על האפשרות להשתנות כשהמציאות מתהפכת. פרופסור יואב שואם, חוקר בינה מלאכותית ומייסד AI21, מסתייג מהכותרת "ימים גדולים" ומעדיף לחשוב על הזמן הנוכחי כזמן מכונן. הוא מתאר מעבר מניסיון לכתוב בקוד כיצד אנשים חושבים לעבודה סטטיסטית בקנה מידה עצום. התוצאה חזקה ומפתיעה, אבל גם לא מובנת ולעיתים "טיפשה כמו נעל". ההבטחה הגדולה היא גישה חכמה למידע ועוזר מחקר אישי בעל יכולות גבוהות, הזמין לכל אחד. במקביל, השיחה מערערת על המושג AGI ועל הרעיון שאינטליגנציה מתקדמת לאורך סולם יחיד. השאלה שנשארת פתוחה אינה רק מתי מחשבים יהיו טובים מאיתנו, אלא איך בכלל קובעים מהו טוב ומה ראוי לרצות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ההבחנה בין זמן גדול לזמן מכונן משנה את נקודת המבט: פחות הכרזה דרמטית, יותר הכרה בכך שכללי המשחק משתנים.
- הבינה המלאכותית החדשה נשענת על סטטיסטיקה בקנה מידה שלא דמיינו, ולא על קידוד ישיר של דרך החשיבה האנושית.
- הכוח של הטכנולוגיה מגיע יחד עם חוסר הבנה של הכשלים שלה, ולכן ההזדמנות והפחד אינם ניתנים להפרדה.
- מידע ואינטליגנציה נעשים נגישים לכל אדם בדמות עוזר מחקר ועוזר אישי, ולא נשארים בידי יחידי סגולה.
- AGI עלול ליצור אשליה של סולם אינטליגנציה יחיד, אף שאינטליגנציה היא רב-גונית ומחשבים כבר עולים על בני אדם בתחומים מסוימים.
- השאלה הקשה אינה רק מה מחשבים יוכלו לבצע, אלא מהו הטוב ואיך מודדים אותו מעבר ליעילות ולדיוק.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יאיר אסולין יוצא מהשבר שמתאר קפקא אל שיחה על האפשרות להשתנות כשהמציאות מתהפכת. פרופסור יואב שואם, חוקר בינה מלאכותית ומייסד AI21, מסתייג מהכותרת "ימים גדולים" ומעדיף לחשוב על הזמן הנוכחי כזמן מכונן. הוא מתאר מעבר מניסיון לכתוב בקוד כיצד אנשים חושבים לעבודה סטטיסטית בקנה מידה עצום. התוצאה חזקה ומפתיעה, אבל גם לא מובנת ולעיתים "טיפשה כמו נעל". ההבטחה הגדולה היא גישה חכמה למידע ועוזר מחקר אישי בעל יכולות גבוהות, הזמין לכל אחד. במקביל, השיחה מערערת על המושג AGI ועל הרעיון שאינטליגנציה מתקדמת לאורך סולם יחיד. השאלה שנשארת פתוחה אינה רק מתי מחשבים יהיו טובים מאיתנו, אלא איך בכלל קובעים מהו טוב ומה ראוי לרצות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ההבחנה בין זמן גדול לזמן מכונן משנה את נקודת המבט: פחות הכרזה דרמטית, יותר הכרה בכך שכללי המשחק משתנים. · הבינה המלאכותית החדשה נשענת על סטטיסטיקה בקנה מידה שלא דמיינו, ולא על קידוד ישיר של דרך החשיבה האנושית. · הכוח של הטכנולוגיה מגיע יחד עם חוסר הבנה של הכשלים שלה, ולכן ההזדמנות והפחד אינם ניתנים להפרדה. · מידע ואינטליגנציה נעשים נגישים לכל אדם בדמות עוזר מחקר ועוזר אישי, ולא נשארים בידי יחידי סגולה. · AGI עלול ליצור אשליה של סולם אינטליגנציה יחיד, אף שאינטליגנציה היא רב-גונית ומחשבים כבר עולים על בני אדם בתחומים מסוימים. · השאלה הקשה אינה רק מה מחשבים יוכלו לבצע, אלא מהו הטוב ואיך מודדים אותו מעבר ליעילות ולדיוק.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך נולדים מחדש: פרק פתיחה
21 במאי 202652 דק׳
אורחים:תומר מיכלזוןיאיר אסולין
אמ;לקסיכום הפרק
יאיר אסולין יוצא מהתחושה שמשהו עמוק כבר לא עובד במושגים שנולדנו לתוכם. בשיחה עם תומר מיכלזון הוא מציע להתחיל דווקא בהכרה שאנחנו לא יודעים ושמשהו לקוי בהבנתנו. מבחינתו, הכמיהה לחזור לעבר היא תעתוע: המשברים לא ייעלמו אם ננסה למחוק את ההפסד או לשחזר סדר ישן. במקום לשאול רק מה לעשות כדי לנצח, צריך לשאול איך מגדירים מחדש את המשחק. אסולין קושר את הטלטלה לשינויים בתפיסות הזמן והחלל, ומשווה את התקופה הנוכחית למאה ה-19 ולמאה ה-16. הרכבת, שעון הכיס, האינטרנט והבינה המלאכותית משמשים אותו כדי להראות ששינוי בקצב ובמרחב אינו רק טכני, אלא משנה את האופן שבו בני אדם תופסים את הקיום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הכרה באי ידיעה אינה חולשה אלא מצב תודעה שנחוץ כדי להבין תקופה שבה הכללים הישנים כבר לא מתאימים למציאות.
- הרצון לחזור למה שהיה עלול להסתיר את ההפסד ואת הפרידה שנדרשים לפני שאפשר לכונן משהו חדש.
- יש זמנים שבהם השאלה המרכזית אינה מה צריך לעשות כדי לנצח, אלא איך מגדירים מחדש את המשחק עצמו.
- שינוי בתפיסת הזמן משנה את כללי המשחק: האינטרנט והבינה המלאכותית הופכים את המהירות למשהו שונה מהותית, לא רק גדול יותר.
- גם תפיסת החלל משתנה עם הטכנולוגיה, כפי שהרכבת אפשרה לדמיין הקפה של העולם בשמונים יום.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
יאיר אסולין יוצא מהתחושה שמשהו עמוק כבר לא עובד במושגים שנולדנו לתוכם. בשיחה עם תומר מיכלזון הוא מציע להתחיל דווקא בהכרה שאנחנו לא יודעים ושמשהו לקוי בהבנתנו. מבחינתו, הכמיהה לחזור לעבר היא תעתוע: המשברים לא ייעלמו אם ננסה למחוק את ההפסד או לשחזר סדר ישן. במקום לשאול רק מה לעשות כדי לנצח, צריך לשאול איך מגדירים מחדש את המשחק. אסולין קושר את הטלטלה לשינויים בתפיסות הזמן והחלל, ומשווה את התקופה הנוכחית למאה ה-19 ולמאה ה-16. הרכבת, שעון הכיס, האינטרנט והבינה המלאכותית משמשים אותו כדי להראות ששינוי בקצב ובמרחב אינו רק טכני, אלא משנה את האופן שבו בני אדם תופסים את הקיום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הכרה באי ידיעה אינה חולשה אלא מצב תודעה שנחוץ כדי להבין תקופה שבה הכללים הישנים כבר לא מתאימים למציאות. · הרצון לחזור למה שהיה עלול להסתיר את ההפסד ואת הפרידה שנדרשים לפני שאפשר לכונן משהו חדש. · יש זמנים שבהם השאלה המרכזית אינה מה צריך לעשות כדי לנצח, אלא איך מגדירים מחדש את המשחק עצמו. · שינוי בתפיסת הזמן משנה את כללי המשחק: האינטרנט והבינה המלאכותית הופכים את המהירות למשהו שונה מהותית, לא רק גדול יותר. · גם תפיסת החלל משתנה עם הטכנולוגיה, כפי שהרכבת אפשרה לדמיין הקפה של העולם בשמונים יום.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.