פרק 4: מלי אלקובי - איזון בין עבודה לחיים אישיים

למה ישראל תקועה בתחתית מדד האיזון בין עבודה לחיים, ואיך הורמונים, מסכים ועבודה גמישה משפיעים על האושר והבריאות שלנו.

בפרק מתארחת מאלי על קובי, מומחית לאיזון בין עבודה לחיים ובעלת חברת דיינמיקס, מחברת הספר 'גיבורי על והורמונים: להתנתק מהמסך, להתחבר שוב לחיים'. השיחה נפתחת בעייפות הזום ובהשפעת האור הכחול והמסכים על הריכוז והשינה, וממשיכה לסיפור האישי של מאלי שגילתה בשוק העבודה הישראלי חוסר גמישות מוחלט אחרי לידה, ולעומת זאת באוסטרליה נחשפה לפתרונות כמו ג'וב שרינג, עבודה מהבית ושבוע עבודה דחוס. היא מסבירה מדוע ישראל מדורגת בחמישייה התחתונה של ה-OECD באיזון מאז 2011, ומדוע דווקא מדינות סקנדינביות, צרפת וגרמניה גם מאוזנות יותר וגם פרודוקטיביות יותר. הפרק מתאים למי שמרגיש שחיי העבודה שואבים את החיים האישיים ורוצה להבין את השורשים של חוסר האיזון ואת הקשר ההורמונלי לרווחה אישית.

תובנות מרכזיות

• ניסויים גלובליים מראים שעבודה בפחות שעות לא פוגעת בפרודוקטיביות אלא דווקא מעלה אותה, כי אנשים פחות עייפים, פחות חולים ובעלי יותר אנרגיה ומוטיבציה.
• ישראל נמצאת בחמישייה התחתונה של ה-OECD באיזון בין עבודה לחיים באופן עקבי מאז 2011, בין היתר בגלל חוסר כבוד תרבותי לזמן הפרטי שמאפשר 'לגיטימי' להתקשר ולהפריע בכל שעה.
• פתרונות עבודה גמישים כמו ג'וב שרינג (שני אנשים חולקים משרה מלאה) או שבוע עבודה דחוס נפוצים בחו"ל אך כמעט לא קיימים בישראל, למרות שהיצירתיות והפרודוקטיביות של שני אנשים בתפקיד אחד גבוהות יותר.
• עייפות הזום נובעת משלוש סיבות: חוסר יכולת לקרוא שפת גוף שמתסכל את המוח, ההסתכלות המתמדת על עצמנו, והחשיפה לאור כחול שפוגע בריכוז.
• הקורונה נתנה לעבודה מהבית בוסט מואץ שלא היה קורה אחרת אולי גם בעוד 15-20 שנה, ופתחה הנהלות גם לפתרונות גמישות נוספים.