IST-SN1278 - Rav Zev Smith - Usable Items That are Muktza

שיעור הלכה בהלכות מוקצה בשבת המבחין בין כלי שמלאכתו לאיסור לבין מוקצה מחמת גופו ומגדיר מהו 'כלי'.

השיעור עוסק בדיני טלטול מוקצה בשבת ומבדיל בין כלי שמלאכתו לאיסור, כגון פטיש כבד שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו, לבין מוקצה מחמת גופו כמו אבן או עצי הסקה שאינם כלי כלל. מובא היסוד מהמשנה ברורה בסימן ש"ח שלא די בכך שדבר ראוי לשימוש אלא הוא צריך להיות 'עומד לכך' כדי לקבל תורת כלי. עוד נידון עניין 'ייחוד' — שעל ידי מעשה של קבע, כגון ניקוב מטבע וחיבורה למחרוזת, אפשר להפוך חפץ לכלי. לבסוף מובאת הגדרת הכלי על פי ר' שלמה זלמן ב'מאורי אש': דבר המשמש שוב ושוב הוא כלי, לעומת דבר הכלה בשימוש אחד שאינו כלי, ומאכל הוא יוצא מן הכלל שלעולם אינו מוקצה.

תובנות מרכזיות

• ההבדל בין כלי שמלאכתו לאיסור למוקצה מחמת גופו הוא ההבדל בין דבר שיש לו שם כלי לדבר חסר תועלת המופרש מכל שימוש.
• אבן 'תמימה' אסורה בטלטול ואילו פטיש כבד מותר, משום שלפטיש יש תורת כלי ולאבן אין.
• לפי המשנה ברורה לא די שדבר יהיה 'ראוי' לשימוש אלא הוא צריך להיות 'עומד לכך' — וזה הגורם המכריע בדין מוקצה.
• ייחוד נותן לחפץ את מה שחסר לו — שם כלי — והדרך הטובה ביותר לייחד היא על ידי מעשה של קבע, ולא ייחוד חד-פעמי שאינו מועיל.
• לפי ר' שלמה זלמן כלי הוא דבר המשמש פעמים רבות ונשאר קיים, ואילו דבר הכלה בשימושו כעצי הסקה אינו כלי; מאכל יוצא מן הכלל ולעולם אינו מוקצה.