
ברני מיידוף – איך נבנתה הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה | הונאות פיננסיות (2/3)
איך ברני מיידוף הפך מחלוץ טכנולוגי של הנאסד"ק לאחראי על תרמית הפונזי הגדולה בעולם — והמנגנון בן שלוש הרגליים שהחזיק אותה חיה במשך שנים.
זהו הפרק השני בסדרת ההונאות הפיננסיות בפודקאסט '2 סנט', והפעם במוקד עומד ברנרד (ברני) מיידוף, שנגזרו עליו 150 שנות מאסר על הונאת הפונזי הגדולה בעולם. המגיש פותח ברקע ההיסטורי — מיידוף התחיל כסוחר מבריק של מניות 'פני סטוקס' מחוץ לבורסה, פיתח את הטכנולוגיה של ציטוט מחירים אלקטרוני שעומדת עד היום בבסיס הנאסד"ק, ואף הפך ליושב ראש הדירקטוריון שלה. עיקר הפרק הוא פירוק מנגנון התרמית לשלוש רגליים: פסיכולוגיה ומוניטין (מועדון אקסקלוסיבי, תחושת FOMO ותשואות 'מעט מעל השוק' באופן עקבי), קרנות פידר שהזרימו מיליארדים מרחבי העולם אל החשבון המרכזי ב-JP Morgan Chase, וחוק החמישה אחוזים שהפך קרנות פילנטרופיות למקור פדיונות צפוי ויציב. הפרק מתאים למי שמתעניין בשוק ההון, בפסיכולוגיה של הונאות פיננסיות ובאופן שבו רגולציה ופיקוח בנקאי כשלו.
תובנות מרכזיות
- מיידוף לא הבטיח תשואות עתק כמו רמאים אחרים, אלא תשואה גבוהה רק מעט מעל השוק (כ-10-15%) ובאופן עקבי — דווקא ה'סבירות' הזו היא שהפכה אותו לאמין כל כך.
- תרמית הפונזי שלו נשענה על שלוש רגליים: פסיכולוגיה ומוניטין, קרנות פידר שהזרימו אליו כספים, וחוק החמישה אחוזים של קרנות פילנטרופיות.
- כסף שמנוהל עבור לקוחות אמור לעבור לפריים-ברוקר חיצוני שמחזיק את הנכסים ומפיק דוחות עצמאיים — מיידוף עקף את זה בטענה שהבדיקה נעשית אצלו פנימית (אחיו פיטר), וזה היה דגל אדום בולט.
- החשבון השקט ב-JP Morgan Chase, עם כסף שנכנס בקצב יציב וכמעט בלי תנועות מסחר, היה דווקא הסימן החשוד ביותר — מי שמנהל אלפי עסקאות בשנה לא משאיר מיליארדים תקועים ללא תזוזה.
- חוק החמישה אחוזים, המחייב קרנות פילנטרופיות לחלק 5% מנכסיהן בשנה, נתן למיידוף קצב פדיונות צפוי ומתוכנן מראש — ודאות שאפשרה לו לחשב בדיוק כמה כסף חדש צריך להיכנס כדי להחזיק את התרמית חיה.
איך יכול להיות שבנק ענק כמו JP Morgan Chase לא הבחין שמשהו לא תקין בחשבון שניהל מיליארדים, וכמעט ללא תנועות מסחר?