שיחות על קרוהן וקוליטיספודקאסט של טקדה
טקדה
20 פרקים
על התוכנית
שיחות על קרוהן וקוליטיס מבית Med.Talk של טקדה ישראל. הצטרפו אלינו לשיחות עם אנשי מקצוע וחולים החולקים ידע וניסיון שיעזרו לכם לחיות חיים טובים ומלאים יותר עם קרוהן וקוליטיס. קבלו טיפים ורעיונות לתזונה מיטיבה, כלים להתמודדות ופיתוח חוסן. למידע נוסף, בקרו באתר IBD360 לפודקאסטים במגוון נושאים אחרים האזינו ל Med.Talk ------- מוגש לציבור על-ידי טקדה ישראל בע"מ.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה שיחות על קרוהן וקוליטיס?
שיחות על קרוהן וקוליטיס הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית בריאות ואיכות חיים מאת טקדה. בארכיון 20 פרקים, אורך פרק ממוצע כ-25 דקות.
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 20 |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-25 דקות |
| הפרק האחרון | 7 באפריל 2024 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- עד 2015 הטיפול במחלות מידלקתיות התבסס בעיקר על הרגשת החולה והתקדמות במדרגות טיפוליות.
- סטרייד 1 ו-2 קבעו יעדים טיפוליים הכוללים מדדים קליניים, מעבדתיים ואנדוסקופיים, עם דגש על רמיסיה אנדוסקופית.
- מחקר הוורדיט בוחן את ההבדלים בין רמיסיה קלינית בלבד, רמיסיה קלינית ואנדוסקופית, ורמיסיה היסטולוגית בנוסף.
- כ-30% מהחולים מצליחים להגיע ליעדים האובייקטיביים במחקרים קליניים, אך בחיים האמיתיים יש מגבלות רגולטוריות ומוטיבציה מטופלים.
- אם הוורדיט יראה ערך מוסף להיסטולוגיה, זה ישנה את הפרקטיקה ויגרום ליותר ביופסיות ואסקלציות טיפוליות.
- STRIDE 2 הוסיף מסגרת זמן ברורה להשגת יעדי טיפול בקוליטיס כיבית, כולל שיפור קליני, נורמליזציה של בדיקות דלקתיות ושיפור אנדוסקופי.
- קיים קושי במעקב צמוד וביצוע אנדוסקופיות תכופות במציאות הקלינית, מה שמעלה שאלות לגבי ישימות פרוטוקולים אינטנסיביים כמו VERDICT.
- הגדרת 'disease clearance' כוללת רמיסיה קלינית, אנדוסקופית והיסטולוגית, אך המטופלים עצמם עשויים להגדיר זאת אחרת בהתאם לאיכות חייהם ותסמינים סובייקטיביים.
- קיימת חשיבות רבה למעורבות המטופל בניהול המחלה ולמעקב פרואקטיבי כדי למנוע התלקחויות ולהשיג תוצאות ארוכות טווח טובות יותר.
- החלטות על עוצמת הטיפול צריכות להיות מותאמות אישית, תוך שקלול סיכונים, תועלות, ועלויות מערכת הבריאות.
השאלות הבולטות בארכיון
כמה מהמטופלים בחיים האמיתיים מצליחים להגיע ליעדים האובייקטיביים והאם יש מקום לאסטרטגיית טיפול אחידה או שיש צורך בהתאמה אישית?
כיצד ניתן לאזן בין השגת רמיסיה עמוקה לבין הסיכונים והעלויות הכרוכים באינטנסיביות הטיפול והמעקב?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
טיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית: במכון העירוי או בבית?
פרקים אחרונים
טיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית: במכון העירוי או בבית?
7 באפריל 202418 דק׳פיסטולה פריאנלית במחלת קרוהן: תסמינים, סיבוכים ופתרונות
16 בפברואר 202317 דק׳The verdict is coming- podcast with Prof. Ollech & Dr. Salech
15 בספטמבר 202622 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
עד לפני מספר שנים הטיפול במחלות מידלקתיות התבסס בעיקר על הרגשת החולה ועל טיפולים במדרגות. עם פרסום סטרייד 1 ו-2 הוחלט לשאוף ליעדים אובייקטיביים הכוללים רמיסיה קלינית, מעבדתית ואנדוסקופית. מחקר הוורדיט, שמרכזו בקוליטיס קווית, בוחן את ההשפעה של השגת רמיסיה היסטולוגית בנוסף לרמיסיה קלינית ואנדוסקופית על תוצאים ארוכי טווח. התוצאות הראשוניות מראות כי כ-50% מהחולים מצליחים להגיע ליעדים אלו, והמחקר צפוי לשנות את הפרקטיקה הטיפולית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עד 2015 הטיפול במחלות מידלקתיות התבסס בעיקר על הרגשת החולה והתקדמות במדרגות טיפוליות.
- סטרייד 1 ו-2 קבעו יעדים טיפוליים הכוללים מדדים קליניים, מעבדתיים ואנדוסקופיים, עם דגש על רמיסיה אנדוסקופית.
- מחקר הוורדיט בוחן את ההבדלים בין רמיסיה קלינית בלבד, רמיסיה קלינית ואנדוסקופית, ורמיסיה היסטולוגית בנוסף.
- כ-30% מהחולים מצליחים להגיע ליעדים האובייקטיביים במחקרים קליניים, אך בחיים האמיתיים יש מגבלות רגולטוריות ומוטיבציה מטופלים.
- אם הוורדיט יראה ערך מוסף להיסטולוגיה, זה ישנה את הפרקטיקה ויגרום ליותר ביופסיות ואסקלציות טיפוליות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השתנתה הפרדיגמה הטיפולית במחלות מידלקתיות מאז פרסום סטרייד 1 בשנת 2015?
סטרייד 1 סימן שינוי משמעותי בטיפול במחלות מידלקתיות, כשהוא קבע אמות מידה טיפוליות הכוללות מדדים קליניים, מעבדתיים ואנדוסקופיים, ולא מסתמך רק על תחושת החולה. מאז, הטיפול שואף להשיג לא רק רמיסיה קלינית אלא גם רמיסיה מוקוזלית, מה שהוביל להדגשה של יעדים אובייקטיביים בטיפול.
▾מהם האתגרים המרכזיים במימוש היעדים הטיפוליים במציאות הקלינית היומיומית של חולי קוליטיס קווית?
האתגרים כוללים מגבלות רגולטוריות כמו הגבלות קופות חולים, קשיים בשכנוע המטופלים לשאוף ליעדים שאינם מורגשים על ידם, ומגבלות בהשגת רמיסיה מוקוזלית מלאה, כאשר רק כ-30% מהחולים מצליחים להגיע ליעד זה במצב הטוב ביותר.
▾מהו מחקר הוורדיקט ומה מטרתו בהקשר לטיפול בקוליטיס קווית?
מחקר הוורדיקט הוא מחקר רנדומיזציה שבחן שלושה יעדים טיפוליים שונים בקוליטיס קווית: רמיסיה קלינית בלבד, רמיסיה קלינית ואנדוסקופית, ורמיסיה קלינית, אנדוסקופית והיסטולוגית. מטרתו לבדוק איזה מהיעדים מוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, כגון הפחתת אשפוזים, קולקטומיות והחמרות.
▾כיצד עשויות תוצאות מחקר הוורדיקט להשפיע על הפרקטיקה הקלינית בטיפול בחולי קוליטיס קווית?
אם יימצא כי רמיסיה היסטולוגית מוסיפה ערך מעבר לרמיסיה קלינית ואנדוסקופית, הדבר עשוי לשנות את הפרקטיקה ולהוביל להגדלת השימוש בבדיקות היסטולוגיות ומעקב צמוד יותר, כולל לקיחת ביופסיות תכופות יותר, וכן לאסקלציה של טיפול ביולוגי במטרה להשיג יעדים שאפתניים יותר.
▾מה הגישה המוצעת לטיפול בחולה שמשתפר אך לא מגיע ליעד הרמיסיה העמוקה, לפי הדיון במחקר הוורדיקט?
הגישה היא לבצע אסקלציה של הטיפול הקיים במינון או בשיטת הטיפול, מתוך הנחה שרמיסיה עמוקה יותר קשורה לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך. המחקר עשוי להכריח את הרופאים לשקול שדרוג טיפול גם כאשר יש תגובה חלקית, במטרה להגיע ליעדים שאפתניים יותר.
Disease Clearance in Ulcerative Colitis Preparing for the VERDICT Study
15 בספטמבר 202632 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור אלסה הארט מסבירה את התפתחות גישות הטיפול בקוליטיס כיבית לאורך השנים, עם דגש על מודלים Treat to Target כמו STRIDE 1 ו-2. היא מדגישה את החשיבות של מעקב צמוד כולל סימפטומים, בדיקות דלקתיות, אנדוסקופיה והיסטולוגיה, אך מצביעה על פערים משמעותיים בין תסמינים קליניים לממצאים האנדוסקופיים וההיסטולוגיים. מחקר VERDICT, שנמצא בשלבי פרסום, בוחן אסטרטגיות טיפול שונות במטרה להגדיר את היעד האופטימלי לטיפול בקוליטיס כיבית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- STRIDE 2 הוסיף מסגרת זמן ברורה להשגת יעדי טיפול בקוליטיס כיבית, כולל שיפור קליני, נורמליזציה של בדיקות דלקתיות ושיפור אנדוסקופי.
- קיים קושי במעקב צמוד וביצוע אנדוסקופיות תכופות במציאות הקלינית, מה שמעלה שאלות לגבי ישימות פרוטוקולים אינטנסיביים כמו VERDICT.
- הגדרת 'disease clearance' כוללת רמיסיה קלינית, אנדוסקופית והיסטולוגית, אך המטופלים עצמם עשויים להגדיר זאת אחרת בהתאם לאיכות חייהם ותסמינים סובייקטיביים.
- קיימת חשיבות רבה למעורבות המטופל בניהול המחלה ולמעקב פרואקטיבי כדי למנוע התלקחויות ולהשיג תוצאות ארוכות טווח טובות יותר.
- החלטות על עוצמת הטיפול צריכות להיות מותאמות אישית, תוך שקלול סיכונים, תועלות, ועלויות מערכת הבריאות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מה שינה STRIDE 2 לעומת STRIDE 1 בגישת Treat to Target לפי פרופ' הארט?
לדברי פרופ' הארט מבית החולים St Mark's בלונדון, STRIDE 1 היה הראשון ששילב סימפטומים עם מדדים אובייקטיביים כמו CRP, קלפרוטקטין ואנדוסקופיה. STRIDE 2 הוסיף מסגרת זמנים ברורה: קודם שיפור קליני בתוך חודשים, אחר כך נרמול CRP וקלפרוטקטין ושיפור אנדוסקופי. הוא גם הכניס את איכות החיים של המטופלים ואת הגדילה אצל ילדים, שנשכחו ב-STRIDE 1.
▾מהם שני פערי הידע המרכזיים ב-Treat to Target בקוליטיס כיבית לדעת פרופ' הארט?
הפער הראשון הוא המחיר של כל העלאת רף, למשל מאנדוסקופיה להיסטולוגיה: האם המטופל יצטרך טיפול נוסף, ומה העלות למערכת הבריאות. הפער השני הוא חוסר ההתאמה בין סימפטומים לממצאים, מטופלים עם הרבה תסמינים ואנדוסקופיה תקינה, ולהפך, מטופלים שמרגישים מצוין עם דלקת פעילה שקשה לשכנע אותם לשנות טיפול.
▾מה הראו מחקרי REACT 1, REACT 2 ו-CALM על Treat to Target במחלת קרוהן?
REACT 1 ו-REACT 2 היו מחקרי אקראיות באשכולות, בעיקר בקנדה וגם בבלגיה. ב-REACT 1 היעד היה סימפטומים וב-REACT 2 אנדוסקופיה, ובשניהם התוצא הראשי לא הושג, אם כי ב-REACT 1 נראתה השפעה על ניתוחים ואשפוזים. ב-CALM, שהתבסס על סמנים אובייקטיביים, התועלת כן הוכחה, ולכן פרופ' הארט מתארת את התמונה בקרוהן כמעורבת.
▾איך מוגדר Disease Clearance בקוליטיס כיבית ולמה מטופלים לא תמיד מסכימים עם ההגדרה?
הרעיון הוא שילוב של רמיסיה קלינית ללא סטרואידים, ריפוי אנדוסקופי וריפוי היסטולוגי, אף שגסטרואנטרולוגים שונים ינסחו אותו אחרת. פרופ' הארט מציינת שיש מטופלים עם היסטולוגיה ואנדוסקופיה מושלמות שעדיין סובלים מעייפות, כאב או חוסר ביטחון, ולכן לא יגדירו את עצמם כמי שהגיעו ל-Disease Clearance.
▾האם כל חולה קוליטיס כיבית חייב להגיע ל-Disease Clearance?
פרופ' הארט עונה שלא, ומדגישה שמדובר ביעד שאיפתי ולא בפתרון «one size fits all». הדוגמה שלה היא מטופל עם קוליטיס נרחבת שטופל בסטרואידים ובאינפליקסימאב ונשאר עם פרוקטיטיס ברקטום, ועבורו היא הייתה ממשיכה עם אותה תרופה ומוסיפה טיפול מקומי. גם מטופל מבוגר עם מחלות רקע הוא לדבריה מקרה שבו היעד צריך להיות מותאם אישית.
هل يمكن عيش حياة كاملة مع التهاب القولون التقرّحي - الكوليتيس؟
11 במאי 202622 דק׳אחות IBD - השותפה שלך לבריאות
24 בנובמבר 202427 דק׳על מחלות מעי דלקתיות ומיניות עם פרופ' בלה אונגר ועדי חסיד
24 בנובמבר 202443 דק׳קוליטיס כיבית: לא נותנים למחלה לנהל אותנו
9 באפריל 202417 דק׳
שיווק והכנסות משיחות על קרוהן וקוליטיס: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך שיחות על קרוהן וקוליטיס מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של שיחות על קרוהן וקוליטיס אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית בריאות ואיכות חיים. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את שיחות על קרוהן וקוליטיס היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 20 הפרקים של שיחות על קרוהן וקוליטיס הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של שיחות על קרוהן וקוליטיס כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-20 הפרקים של שיחות על קרוהן וקוליטיס הופכים למגזין?
- 20 פרקים = 20 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של שיחות על קרוהן וקוליטיס, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
שיחות נשימה | פודקאסט על החיים עם מחלות ריאה בגובה העיניים
לנשום - העמותה לחולי ריאה בישראל
קול הרופאים
טבע ישראל
המטופלים
נעמה רז ושחר נתן
פסיכולוגיה שיקומית בגובה העיניים
נעמה קיביליס מאירי
דרך החן: גירושין, הורות ויחסים
חן צוברי
שאלה של חיים ומוות - שיחות על רפואה פליאטיבית
האיגוד הישראלי להמטולוגיה