דיזינגוף 99

ניתאי ונעמי צופים ב"דיזנגוף 99" של אבי נשר ושואלים: למה אוסי, שמחזיקה את כל החבורה, נדחקת לשוליים בעוד נאטי הנצלן מוביל את העלילה.

בפרק זה ניתאי ונעמי דנים בסרט "דיזנגוף 99" (1979) של אבי נשר, על חבורת צעירים בתל אביב של שנות ה-70 שעוברים לגור יחד ומקימים חברת הפקת פרסומות כדי לממן את חלום הקולנוע. השניים סוקרים את הדמויות — אוסי (ענת עצמון), נאטי (גידי גוב), מושון (זמיר סויסה) ומירי (גלי עטרי) — ובוחנים את הסרט במבט ביקורתי עכשווי. הם משבחים את הפסקול האיקוני, את הצילום הדינמי בסצנת המשרד ואת חוויית הצפייה בעותק פילם מקורי בסינמטק, אך מותחים ביקורת חריפה על האופן שבו הסרט מתייחס לנשים. הפרק מתאים לחובבי קולנוע ישראלי קלאסי שמחפשים קריאה ביקורתית ומגדרית של יצירת מופת ותיקה.

תובנות מרכזיות

• אוסי היא הדבק שמחזיק את כל החבורה — היא מבשלת, מנקה ומתווכת בין כולם — ולמרות זאת היא נדחקת לשוליים בעוד נאטי הגבר מניע את העלילה; השניים טוענים שבמבט של היום היא הייתה צריכה להיות הדמות הראשית.
• הצפייה בעותק פילם מקורי בסינמטק חשפה גוון אדום לכל אורך הסרט, שהמנחים חשבו תחילה שהוא בחירה אסתטית מכוונת — אך התברר שזה פגם בעותק, בעוד הגרסה הדיגיטלית בבית נראית נכון.
• הניתוח של סצנת חילופי הזוגות: ההבדל בזוויות הצילום (קלוזאפ על גוף אוסי כשהגבר תוקף אותה, לעומת צילום מרוחק כש"אונסים" את נאטי) מסגיר שהבמאי לא באמת התכוון להציג אונס סימטרי.
• הסרט מתייחס לאונס בקלות ראש — מירי מתוודה בפני נאטי שנאנסה והוא תוקף ומאשים אותה בהפקרות; המנחים מצביעים על כך כעל הבעיה המוסרית המרכזית של הסרט במבט עכשווי.
• אילנה זכתה לדמות שטחית מאחר שחתכו לה סצנות מהסרט — מידע שהשחקנית גילתה רק בהקרנת הטרום-בכורה — מה שמדגיש כיצד עריכה משנה את משקלן של דמויות נשיות.