עונה 2 פרק 9 | הפרעה בתקשורת חברתית עם יעל ברוקנר ויעל פרץ
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 3 בנובמבר 2025 |
|---|---|
| אורך | 41 דק׳ |
| קטגוריה | פסיכולוגיה |
על מה הפרק?
דוקטור יעל ברוקנר ודוקטור יעל פרץ מסבירות איך קושי מולד בהבנת כוונות, רגשות ורמזים לא מילוליים עלול להיראות בטעות כחוצפה, התנגדות או בעיה רגשית. זיהוי מדויק ועבודה מוקדמת עם ההורים יכולים למנוע דחייה חברתית, טיפולים לא מתאימים והחמרה רגשית.
נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור יעל ברוקנר ודוקטור יעל פרץ לשיחה על הפרעה בתקשורת חברתית, SCD. ברוקנר מתארת ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים שרוצים קשר, אבל מתקשים להבין למה האחר באמת התכוון ולהביע את עצמם בצורה ברורה. המילים הן רק חלק מהשיחה: צריך לקרוא גם מנגינה, הדגשות, הבעות פנים והקשר. ילד שלא קולט שהמחמאה של המורה נאמרה בכעס עלול להגיב באופן שנתפס כלא מתאים. הקושי עלול להיראות כמו חוסר חינוך, התנגדות או עשיית דווקא, ולכן ילדים מקבלים לפעמים טיפול שלא נוגע בשורש הבעיה. עם השנים עלולים להצטבר דחייה חברתית, קשיים בהבנת ובהבעת טקסטים, חרדה, דיכאון וחרדה חברתית. ברוקנר לא ממהרת לתת את האבחנה בגיל ארבע, חמש או שש, אבל כן מציעה להתחיל מוקדם בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית. השיחה נוגעת גם ביכולת לקרוא את המחשבות והכוונות של האחר, theory of mind, וביכולת להבין את העצמי, theory of own mind. ההבדל המרכזי שמוצג מול אוטיזם הוא שבספקטרום האוטיסטי מופיעות גם התנהגויות נוקשות וחזרתיות, לצד הקשיים החברתיים והתקשורתיים.
/ תובנות מרכזיות
- קושי בתקשורת חברתית אינו בהכרח קושי רגשי. הוא יכול לנבוע מחולשה מולדת בהבנת כוונות, הקשר ורמזים שאינם נאמרים במילים.
- התנהגות שנראית כמו חוצפה או התנגדות עשויה להיות תגובה של ילד שלא הבין את המסר החברתי שנשלח אליו.
- היכולת לנהל שיחה דורשת מעקב כפול: להבין את מצבו של האחר ובאותו זמן לבדוק אם הסברתי את עצמי בצורה ברורה.
- הקושי יכול להשפיע גם על לימודים, במיוחד בהבנת סיפורים וטקסטים רבי מלל ובהבעת רעיונות מורכבים.
- אבחון שגוי עלול להוביל להשקעה גדולה בטיפולים לא מתאימים, בזמן שהקשיים החברתיים והרגשיים ממשיכים להצטבר.
- גם בלי לתת אבחנה בגיל צעיר, אפשר להתחיל בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית ולסייע לילד להתקדם.
- קריאת העצמי היא חלק מרכזי מהתמונה: לזהות מה אני מרגיש, להבין למה התפרצתי ולהסביר מה עובר עליי.
- ההבחנה מול אוטיזם נשענת בין השאר על קיומן של התנהגויות נוקשות וחזרתיות בספקטרום האוטיסטי.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- נעמה קיביליס מאירי מארחת את דוקטור יעל ברוקנר ודוקטור יעל פרץ לשיחה על הפרעה בתקשורת חברתית, SCD. ברוקנר מתארת ילדים, בני נוער ומבוגרים צעירים שרוצים קשר, אבל מתקשים להבין למה האחר באמת התכוון ולהביע את עצמם בצורה ברורה. המילים הן רק חלק מהשיחה: צריך לקרוא גם מנגינה, הדגשות, הבעות פנים והקשר. ילד שלא קולט שהמחמאה של המורה נאמרה בכעס עלול להגיב באופן שנתפס כלא מתאים. הקושי עלול להיראות כמו חוסר חינוך, התנגדות או עשיית דווקא, ולכן ילדים מקבלים לפעמים טיפול שלא נוגע בשורש הבעיה. עם השנים עלולים להצטבר דחייה חברתית, קשיים בהבנת ובהבעת טקסטים, חרדה, דיכאון וחרדה חברתית. ברוקנר לא ממהרת לתת את האבחנה בגיל ארבע, חמש או שש, אבל כן מציעה להתחיל מוקדם בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית. השיחה נוגעת גם ביכולת לקרוא את המחשבות והכוונות של האחר, theory of mind, וביכולת להבין את העצמי, theory of own mind. ההבדל המרכזי שמוצג מול אוטיזם הוא שבספקטרום האוטיסטי מופיעות גם התנהגויות נוקשות וחזרתיות, לצד הקשיים החברתיים והתקשורתיים.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- קושי בתקשורת חברתית אינו בהכרח קושי רגשי. הוא יכול לנבוע מחולשה מולדת בהבנת כוונות, הקשר ורמזים שאינם נאמרים במילים. · התנהגות שנראית כמו חוצפה או התנגדות עשויה להיות תגובה של ילד שלא הבין את המסר החברתי שנשלח אליו. · היכולת לנהל שיחה דורשת מעקב כפול: להבין את מצבו של האחר ובאותו זמן לבדוק אם הסברתי את עצמי בצורה ברורה. · הקושי יכול להשפיע גם על לימודים, במיוחד בהבנת סיפורים וטקסטים רבי מלל ובהבעת רעיונות מורכבים. · אבחון שגוי עלול להוביל להשקעה גדולה בטיפולים לא מתאימים, בזמן שהקשיים החברתיים והרגשיים ממשיכים להצטבר. · גם בלי לתת אבחנה בגיל צעיר, אפשר להתחיל בהדרכת הורים ובהכוונה טיפולית ולסייע לילד להתקדם. · קריאת העצמי היא חלק מרכזי מהתמונה: לזהות מה אני מרגיש, להבין למה התפרצתי ולהסביר מה עובר עליי. · ההבחנה מול אוטיזם נשענת בין השאר על קיומן של התנהגויות נוקשות וחזרתיות בספקטרום האוטיסטי.
מתיאור הפרק
בפרק התשיעי של העונה השנייה אני מארחת שתי פסיכולוגיות שיקומיות בכירות לשיחה על הפרעה בתקשורת חברתית (באנגלית: Social Communication Disorder), או בקיצור - SCD. ד"ר יעל ברוקנר – פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה, פסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב באבחון ובטיפול בבעיות נוירו-התפתחותיות, בדגש על קשיים חברתיים-תקשורתיים מורכבים לזיהוי. עבדה בתחומים אלו במרכז לבריאות הנפש "גהה" והקימה וניהלה את היחידה החלוצית בארץ ל-SCD, במסגרת העמותה לילדים בסיכון. כיום בעלת קליניקה פרטית בתל אביב. ד"ר יעל פרץ – פסיכולוגית שיקומית מומחית מדריכה. מנהלת השירות הפסיכולוגי בבית החולים אסותא אשדוד ובעלת ק