מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

לפי השיחה, אחת התרומות העמוקות של פרויד היא עצם השפה שבה מדברים על הנפש: תת-מודע, הדחקה, מנגנוני הגנה, העברה וחרדה. · פרויד תפס את הפסיכואנליזה כפגיעה שלישית בגאוות האדם אחרי קופרניקוס ודרווין, משום שהיא טוענת שהאני אינו אדון בביתו שלו. · היסטריה מוצגת בפרק כתופעה שבלעדיה ייתכן שהפסיכואנליזה לא הייתה נולדת, משום שהיא ממחישה באופן חריף את הקשר בין מצוקה נפשית לבין ביטוי גופני. · לפי יוסי טריאס, הדחף אצל פרויד אינו רק יצר, אלא מושג שמתאר כיצד הגופני מנכיח את עצמו בנפשי. · החידוש של ברויר ופרויד היה להקשיב להתקף ההיסטרי לא רק כתקלה רפואית אלא כאל ביטוי שמספר סיפור בעל משמעות.

כלכלה ועסקים

פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360

Tel Aviv University

21 פרקים

על התוכנית

מה באמת קורה לנו בתוך המוח? מה מכונן את ההתנהגויות שלנו? את הבחירות שלנו? כיצד משפיע הלחץ הנפשי על המדדים הפיזיולוגיים? איך מתמודדים עם חרדה? מיטב החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב בתחום חקר המוח, פסיכולוגיה, חקר השינה, עבודה סוציאלית ואפילו כלכלה, עונים על כל השאלות הללו ועל עוד רבות אחרות בשורת הסכתים מרתקים של "תל אביב 360"

האזן ב-Apple אתר הפודקאסט

מה זה פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360?

פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360 הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת Tel Aviv University. מפרקים את הטיעונים והמנגנונים הפסיכולוגיים שמאחורי המחלוקות הכי בוערות בחברה הישראלית. בארכיון 21 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים, אורך פרק ממוצע כ-56 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	כלכלה ועסקים
פרקים בארכיון	21
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-56 דקות
הפרק האחרון	29 באפריל 2026
פרקים עם ניתוח עומק	6

עודכן: 31 ביולי 2026

תובנות

"איך מוכיחים אמפירית טענה על 'אתוס' של עם שלם?"

מתוך קורס באוניברסיטת תל אביב, חוקר תהליכי חשיבה מנתח עם סטודנטים את המנגנונים הפסיכולוגיים שמעצבים איך אנחנו תופסים את הסכסוך. בפרק אחד הוא מצליב בין ד"ר עינת וילף לד"ר ארנון דגני, ושואל איך בכלל מוכיחים טענה על מושג מופשט ומשתנה כמו 'אתוס'.

השיחות חדות מתודולוגית - מתי מחלוקת היא על עובדות ומתי על ערכים, ואיך זהות קבוצתית שוחקת את המושג 'אמת'. פרק אחר בוחן למה הצורך לבחור בין נזקקים מזוהים גורם לנו דווקא להימנע מתרומה. חשיבה אקדמית מדויקת בשפה נגישה.

פסיכולוגיהמדעי המוחמחקרהיסטוריהסכסוך

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.3

תובנות לפרק

מפרקים את הטיעונים והמנגנונים הפסיכולוגיים שמאחורי המחלוקות הכי בוערות בחברה הישראלית.

המנחה

מנחה הפודקאסט הוא חוקר תהליכי חשיבה המזוהה עם האקדמיה הישראלית, בעל גישה המשלבת פסיכולוגיה חברתית, מדע המדינה והיסטוריה. הוא מפגין סקרנות אינטלקטואלית גבוהה ומבקש לנתח סוגיות בוערות בחברה הישראלית דרך פריזמה אמפירית ומחקרית, תוך הצלבת עמדות שונות.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בטון רציני, אקדמי ומפוכח, השואף לצלול לעומק הטיעונים ולא להסתפק בשיח רדוד. המבנה האופייני הוא שיחות מעמיקות עם מומחים וחוקרים, המפרקים מורכבויות רגשיות ואידיאולוגיות לכלים של ניתוח רציונלי ומדעי.

פסיכולוגיה חברתית והתנהגותיתקיטוב ושבטיותאידיאולוגיה וריבונותתפיסת המציאות והטיה קוגניטיביתתהליכי קבלת החלטותביקורת על השיח האקדמי והפוליטי

תובנות הזהב מהארכיון

תפיסת המציאות אינה אובייקטיבית אלא מסוננת דרך פילטרים פסיכולוגיים, אמונות וזהות אישית.
חברה דמוקרטית אינה יכולה להסתמך על נטייה טבעית לסובלנות ועליה להשקיע באופן אקטיבי ברגולציה נורמטיבית כדי למנוע הקצנה.
הקצנה ופילוג מתחזקים כאשר זהות קבוצתית קודמת לערכים, והמושג אמת נשחק לטובת הזדהות רגשית עם המחנה.

למי זה מתאים

התוכנית מיועדת למאזינים המבקשים להבין את המנגנונים הפסיכולוגיים והאידיאולוגיים העמוקים המעצבים את החברה הישראלית והסכסוכים בה, ומחפשים כלים לניתוח ביקורתי ומפוכח.

השאלות הבולטות בארכיון

מתוך הארכיון

האם הפסיכואנליזה הייתה יכולה להיוולד אלמלא ההיסטריה?

מתוך הארכיון

האם אפשר להחליף חשיפה ממושכת ושינון חוזר בתזכורות קצרות של כמה שניות בלבד, שיפעילו מחדש את הזיכרון ויחזקו אותו?

דילמת הבחירה: מתח חופש הבחירה מפחית מתן עזרה | פרופ‘ דנית עין-גר

האם באמת אנחנו רוצים לבחור, או שהצורך לבחור בין מוטבים ספציפיים מייצר קושי שגורם לנו לרצות לוותר על הבחירה?

מתוך הארכיון

כיצד מוצאים את נקודת האיזון הנכונה ביישום נורמות חברתיות, מבלי לייצר תגובת נגד קיצונית או להיקלע לאבסורד?

מתוך הארכיון

מה ההבדל בין חתירה לאמת לבין העדפת תפיסה שמחזקת את הזהות האישית והקבוצתית?

מתוך הארכיון

מה קורה כאשר חושפים אנשים באופן יזום לדעות של הצד השני למשך חודש?

6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של פסיכולוגיה ומדעי המוח | תל אביב 360 זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

פרקים עם ניתוח מלא

דילמת הבחירה: מתח חופש הבחירה מפחית מתן עזרה | פרופ‘ דנית עין-גר

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

הפרק מציג את פרויד כמי שערער על רעיון האדם הרציונלי, ומסביר כיצד חקר ההיסטריה והקשר בין גוף לנפש הוביל להולדת הפסיכואנליזה.

הפרק עוסק בראשית דרכו של זיגמונד פרויד, ברקע הביוגרפי שלו ובמפגש המכריע שלו עם שרקו בפריז. הוא מסביר כיצד פרויד ראה בפסיכואנליזה מהלך חתרני, שטוען כי האדם אינו אדון מלא לנפשו וכי כוחות לא מודעים מעצבים את חייו. חלק מרכזי בשיחה מוקדש להיסטריה, לדרך שבה היא הציפה את חידת הגוף-נפש, ולמעבר מהתבוננות בסימפטום כתקלה בלבד להתייחסות אליו כסיפור בעל משמעות. זהו פרק שמתאים למי שמבקש להבין את היסודות הרעיוניים והקליניים שמהם צמחה הפסיכואנליזה.

לפי השיחה, אחת התרומות העמוקות של פרויד היא עצם השפה שבה מדברים על הנפש: תת-מודע, הדחקה, מנגנוני הגנה, העברה וחרדה.
פרויד תפס את הפסיכואנליזה כפגיעה שלישית בגאוות האדם אחרי קופרניקוס ודרווין, משום שהיא טוענת שהאני אינו אדון בביתו שלו.
היסטריה מוצגת בפרק כתופעה שבלעדיה ייתכן שהפסיכואנליזה לא הייתה נולדת, משום שהיא ממחישה באופן חריף את הקשר בין מצוקה נפשית לבין ביטוי גופני.
לפי יוסי טריאס, הדחף אצל פרויד אינו רק יצר, אלא מושג שמתאר כיצד הגופני מנכיח את עצמו בנפשי.
החידוש של ברויר ופרויד היה להקשיב להתקף ההיסטרי לא רק כתקלה רפואית אלא כאל ביטוי שמספר סיפור בעל משמעות.

השאלה הבולטת בפרק

האם הפסיכואנליזה הייתה יכולה להיוולד אלמלא ההיסטריה?

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

סיכום קצר

חוקרי אוניברסיטת תל אביב על איך אנחנו מחליטים, למה אנחנו מקצינים, ומה האידיאולוגיה מאחורי השבעה באוקטובר.

מחקר על תרומות: הרצון לבחור למי לעזור דווקא פוחת כשמדובר באנשים ספציפיים ומזוהים - העומס הרגשי גורם לאנשים להעדיף שמישהו אחר יחליט בשבילם
פרופ' ערן הלפרין: חברה היא כמו מכונת הליכה - בלי השקעה אקטיבית בנורמות של שוויון, הדינמיקה הטבעית גוררת אותנו לשבטיות והקצנה
ד"ר עינת וילף על 'פלסטיניזם': קולקטיב נמדד לפי פעולות ברגעי הכרעה, לא לפי הצהרות

אחת השאלות החדות בפודקאסט הזה מגיעה ממחקר על תרומות: האם אנחנו באמת רוצים לבחור למי לעזור? החוקרת דנית מראה שדווקא כשהבחירה היא בין אנשים ספציפיים ומזוהים, הרצון לבחור פוחת - העומס הרגשי כל כך כבד שאנשים מעדיפים שמישהו אחר יחליט בשבילם, גם במחיר של להימנע מתרומה בכלל.

זו הזווית של תל אביב 360 של אוניברסיטת תל אביב: לקחת תופעה אנושית שכולנו חיים בתוכה, ולתת לחוקר לפרק אותה. פרופ' ערן הלפרין, פסיכולוג חברתי, מביא דימוי שנשאר בראש - חברה היא כמו מכונת הליכה. אם לא משקיעים באופן אקטיבי בנורמות של שוויון וסובלנות, הדינמיקה הטבעית פשוט גוררת אותנו אחורה אל שבטיות והדרה.

ולא כל הפרקים נשארים במעבדה. בשיחה עם ד"ר עינת וילף על השבעה באוקטובר, הדיון נכנס למושג שהיא מכנה "פלסטיניזם", וטוען שאת רצונו של קולקטיב לאומי בוחנים לפי פעולותיו ברגעי הכרעה - לא לפי מה שהוא מצהיר.

מה שמחזיק את הסדרה הוא שהיא לוקחת ידע אקדמי ומחזירה אותו לשאלות שבאמת מעסיקות אותנו - על איך אנחנו מחליטים, מתי אנחנו מקצינים, ומה מניע אותנו לעזור או להימנע.

פסיכולוגיה מדעי המוח אוניברסיטת תל אביב מחקר חרדה שינה

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון29 באפריל 2026

פסיכולוגים חברתיים מציגים פרספקטיבות על התנגדות | קוגניציה פוליטית

אמ;לקסיכום הפרק ב-AI

פרק נוסף בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, הפעם עם ד"ר שי דוידאי - פסיכולוג חברתי וחבר סגל לשעבר באוניברסיטת קולומביה, שהפך למבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים. השיחה בוחנת תהליכי חשיבה ועמדות מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של עמדות פוליטיות.

קראו עוד ▾

ד"ר שי דוידאי, מבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים, על תהליכי חשיבה פוליטיים.

מבט של פסיכולוג חברתי שהפך לקול בולט בשיח סביב זרמים אנטי-ישראליים.

פרקים אחרונים

פסיכולוגים חברתיים מציגים פרספקטיבות על התנגדות | קוגניציה פוליטית
29 באפריל 20261 שע׳ 6 דק׳
אורחים:דוקטור יוסי טריאסאנה אוברוירז'אן-מרטן שרקוזיגמונד פרויד
אמ;לקסיכום הפרק
פרק נוסף בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, הפעם עם ד"ר שי דוידאי - פסיכולוג חברתי וחבר סגל לשעבר באוניברסיטת קולומביה, שהפך למבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים. השיחה בוחנת תהליכי חשיבה ועמדות מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של עמדות פוליטיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מבט של פסיכולוג חברתי שהפך לקול בולט בשיח סביב זרמים אנטי-ישראליים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק נוסף בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, הפעם עם ד"ר שי דוידאי - פסיכולוג חברתי וחבר סגל לשעבר באוניברסיטת קולומביה, שהפך למבקר בולט של זרמים אנטי-ישראליים. השיחה בוחנת תהליכי חשיבה ועמדות מנקודת מבט פסיכולוגית-חברתית. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה של עמדות פוליטיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מבט של פסיכולוג חברתי שהפך לקול בולט בשיח סביב זרמים אנטי-ישראליים.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
(אי) הבנה משותפת כפי שהיא משתקפת במוח
19 בפברואר 202656 דק׳
אורחים:פרופסור ניצן צנזו
אמ;לקסיכום הפרק
הרצאה של פרופ' יערה ישורון דישון מסדרת המפגשים במועדון הסגל. ההרצאה מציגה מחקרים על האופן שבו הדעות, האמונות והמוטיבציות שלנו - הפילטרים שלנו - משפיעים על פירוש המציאות, על הקשב (מחקרי תנועות עיניים) ועל עיבוד המידע במוח. מתאים למתעניינים במדעי המוח ובקיטוב חברתי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הפילטרים שלנו משפיעים על פרשנות המציאות לא פחות מהמידע ה'אובייקטיבי'.
- כדי לטפל בקיטוב חברתי, צריך קודם כל להסכים על מציאות משותפת.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
הרצאה של פרופ' יערה ישורון דישון מסדרת המפגשים במועדון הסגל. ההרצאה מציגה מחקרים על האופן שבו הדעות, האמונות והמוטיבציות שלנו - הפילטרים שלנו - משפיעים על פירוש המציאות, על הקשב (מחקרי תנועות עיניים) ועל עיבוד המידע במוח. מתאים למתעניינים במדעי המוח ובקיטוב חברתי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הפילטרים שלנו משפיעים על פרשנות המציאות לא פחות מהמידע ה'אובייקטיבי'. · כדי לטפל בקיטוב חברתי, צריך קודם כל להסכים על מציאות משותפת.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
האם השפה שבה אנו מדברים משפיעה על ההתנהגות שלנו
19 בפברואר 202636 דק׳
איך ניתן להתגבר על הטיות במדע ומחוצה לו
19 בפברואר 202641 דק׳
פרויד על הספה
25 ביוני 202646 דק׳
הזיכרון האנושי - לא מה שחשבתם
22 ביוני 202633 דק׳
למה אין שלום? ד"ר ארנון דגני: לשני הצדדים יש אחריות
2 ביוני 20261 שע׳ 38 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר ארנון דגני, היסטוריון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחוקר במכון מולד ובמכללת תל-חי. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך, ומציגה תזה מנוגדת לזו שהוצגה בפרק עם עינת וילף. מתאים למי שמתעניין בניתוח אקדמי של הסכסוך מנקודת מבט פסיכולוגית והיסטורית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התזה: לשני הצדדים יש אחריות אמיתית לכך שטרם הגענו לשלום.
- עימות מכוון בין שתי גישות מנוגדות שמוצגות באותה סדרה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר ארנון דגני, היסטוריון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחוקר במכון מולד ובמכללת תל-חי. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך, ומציגה תזה מנוגדת לזו שהוצגה בפרק עם עינת וילף. מתאים למי שמתעניין בניתוח אקדמי של הסכסוך מנקודת מבט פסיכולוגית והיסטורית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התזה: לשני הצדדים יש אחריות אמיתית לכך שטרם הגענו לשלום. · עימות מכוון בין שתי גישות מנוגדות שמוצגות באותה סדרה.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
למה אין שלום? ד"ר עינת וילף: הלאומיות הפלסטינית אינה מקבלת מדינה יהודית בארץ ישראל
2 ביוני 20261 שע׳ 9 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר עינת וילף - חברת כנסת לשעבר, ראש מפלגת עוז וד"ר למדעי המדינה. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובתזה של וילף לגבי הלאומיות הפלסטינית. מתאים למי שמתעניין בניתוח עומק של עמדות בסכסוך.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- התזה: הלאומיות הפלסטינית אינה מסוגלת, נכון לעתה, לקבל מדינה יהודית בארץ ישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרק בסדרת 'קוגניציה פוליטית' בהנחיית פרופ' מיכאל גלעד, המארח את ד"ר עינת וילף - חברת כנסת לשעבר, ראש מפלגת עוז וד"ר למדעי המדינה. השיחה עוסקת בגורמי העומק לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובתזה של וילף לגבי הלאומיות הפלסטינית. מתאים למי שמתעניין בניתוח עומק של עמדות בסכסוך.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התזה: הלאומיות הפלסטינית אינה מסוגלת, נכון לעתה, לקבל מדינה יהודית בארץ ישראל.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
דילמת הבחירה: מתח חופש הבחירה מפחית מתן עזרה | פרופ‘ דנית עין-גר
17 במאי 202642 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
החוקרת דנית מציגה מחקר על תהליכי קבלת החלטות בתרומות, בהשראת מקרה אישי שבו נדרשה לבחור למי לעזור מבין שני נזקקים. הפרק בוחן האם אנשים אכן מעוניינים לבחור בעצמם למי לתרום, או שהצורך לבחור בין אנשים ספציפיים (מוטבים מזוהים) מייצר עומס רגשי שעלול להוביל להימנעות מתרומה. התוכן מיועד לכל מי שמתעניין בפסיכולוגיה התנהגותית ובתהליכי קבלת החלטות אנושיים, ומציע זווית מרתקת על המוטיבציות והחסמים שעומדים בבסיס העזרה לזולת.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הרצון לבחור למי לתרום פוחת משמעותית כאשר מדובר בבחירה בין אנשים ספציפיים ומזוהים, לעומת תרומה למטרות כלליות.
- קיימת תופעה שבה אנשים מעדיפים שגורם אחר יקבל עבורם את ההחלטה הקשה, כדי להימנע מהמשא הרגשי הכרוך בבחירה בין מוטבים.
- כל החלטה לסייע לגורם מסוים גוזרת משאבים מוגבלים, ובפועל משמעותה לעיתים קרובות היא בחירה לא לסייע לגורם אחר.
- הקושי הרגשי להצדיק בחירה במוטב אחד על פני אחר עלול להוביל תורמים פוטנציאליים להימנע לחלוטין ממתן עזרה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
החוקרת דנית מציגה מחקר על תהליכי קבלת החלטות בתרומות, בהשראת מקרה אישי שבו נדרשה לבחור למי לעזור מבין שני נזקקים. הפרק בוחן האם אנשים אכן מעוניינים לבחור בעצמם למי לתרום, או שהצורך לבחור בין אנשים ספציפיים (מוטבים מזוהים) מייצר עומס רגשי שעלול להוביל להימנעות מתרומה. התוכן מיועד לכל מי שמתעניין בפסיכולוגיה התנהגותית ובתהליכי קבלת החלטות אנושיים, ומציע זווית מרתקת על המוטיבציות והחסמים שעומדים בבסיס העזרה לזולת.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הרצון לבחור למי לתרום פוחת משמעותית כאשר מדובר בבחירה בין אנשים ספציפיים ומזוהים, לעומת תרומה למטרות כלליות. · קיימת תופעה שבה אנשים מעדיפים שגורם אחר יקבל עבורם את ההחלטה הקשה, כדי להימנע מהמשא הרגשי הכרוך בבחירה בין מוטבים. · כל החלטה לסייע לגורם מסוים גוזרת משאבים מוגבלים, ובפועל משמעותה לעיתים קרובות היא בחירה לא לסייע לגורם אחר. · הקושי הרגשי להצדיק בחירה במוטב אחד על פני אחר עלול להוביל תורמים פוטנציאליים להימנע לחלוטין ממתן עזרה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פסיכולוגים חברתיים מציגים פרספקטיבות על התנגדות | קוגניציה פוליטית
17 במאי 20261 שע׳ 10 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופ' מיכאל גלעד, פסיכולוג חברתי, משוחח עם מובילי דעה כדי להבין כיצד הם תופסים את המציאות הפוליטית והגיאופוליטית מנקודת מבט מדעית. בפרק זה מתארח פרופ' עירן הלפרין, מבכירי הפסיכולוגים החברתיים בישראל ומקים מרכז אקורד. ההסכת משמש בסיס לקורס לסטודנטים לפסיכולוגיה. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- מבט פסיכולוגי-קוגניטיבי על מה שמוביל אנשים לאמץ עמדות לאורך הספקטרום הפוליטי בישראל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾על מה הפרק הזה?
פרופ' מיכאל גלעד, פסיכולוג חברתי, משוחח עם מובילי דעה כדי להבין כיצד הם תופסים את המציאות הפוליטית והגיאופוליטית מנקודת מבט מדעית. בפרק זה מתארח פרופ' עירן הלפרין, מבכירי הפסיכולוגים החברתיים בישראל ומקים מרכז אקורד. ההסכת משמש בסיס לקורס לסטודנטים לפסיכולוגיה. מתאים למתעניינים בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מבט פסיכולוגי-קוגניטיבי על מה שמוביל אנשים לאמץ עמדות לאורך הספקטרום הפוליטי בישראל.
הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.