עושים פוליטיקה Osim Politikaפודקאסט של רשת עושים היסטוריה
169 פרקים
על התוכנית
פודקאסט על מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית: טל שניידר צוללת לעומק הנושאים העומדים במרכז הפוליטיקה הישראלית, בעזרת פוליטיקאים, פקידי ממשל ואנשי מקצוע.
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה עושים פוליטיקה Osim Politika?
עושים פוליטיקה Osim Politika הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת רשת עושים היסטוריה. ניתוח מפוכח ומעמיק של היסודות הדמוקרטיים והביטחוניים המתערערים בישראל. בארכיון 169 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 169 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-46 דקות |
| הפרק האחרון | 19 במרץ 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
האם מותר לראש הממשלה לפטר את ראש השב"כ?
שלמה רז מארח מי שהיו בפנים. עו"ד אלי בכר, 25 שנה בשב"כ, מסביר את ההבדל בין משרת אמון אישי לבין ראש שירות שכהונתו קצובה בחוק, וטוען שראש ממשלה בניגוד עניינים הוא האדם האחרון עם לגיטימציה לפטר את ראש השירות.
חנן קריסטל מנתח את המעבר מדמוקרטיה ליברלית לסמכותנית בעקבות משפט נתניהו, וניצב בדימוס דוד צור מתאר את 'אפקט הצינון' בקרב חוקרי המשטרה תחת בן-גביר.
ניתוח מסודר של מה שקורה מאחורי הכותרות, מפי אנשי ביטחון ומשפט.
ניתוח מפוכח ומעמיק של היסודות הדמוקרטיים והביטחוניים המתערערים בישראל.
המנחה
שלמה רז מנחה מנוסה וחד המביא לשיחה מומחים, אנשי ביטחון ואנשי משפט. הוא מקפיד על תחקיר מעמיק ומציב את המרואיינים בעמדה המאפשרת ניתוח ביקורתי של המציאות הישראלית.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק אינטלקטואליות ורציניות. הטון הוא אנליטי וממלכתי, כאשר המבנה בנוי על הבאת מומחים לניתוח סוגיות אקטואליות מורכבות תוך שימוש בפרספקטיבה היסטורית ומשפטית.
תובנות הזהב מהארכיון
- הניסיונות להחלשת גופי הביטחון והאכיפה הם חלק מתהליך רחב של מעבר לדמוקרטיה סמכותנית
- חוסר ביכולת לבצע חקירה ממלכתית בלתי תלויה פוגע ביכולת להפיק לקחים ולשמור על הביטחון הלאומי
- עצמאותם של שומרי הסף מול הדרג הפוליטי היא הערובה המרכזית לשמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי
- ישנם דפוסים חוזרים בהתנהלות מול מוסדות מדינה שנועדו להחליף ממלכתיות באינטרסים אישיים
התוכנית מתאימה למאזינים המעוניינים בהבנה עמוקה ומפוכחת של המשבר הפוליטי, הביטחוני והחברתי בישראל מתוך זווית ראייה רחבה.
השאלות הבולטות בארכיון
האם המשפט של נתניהו היה רק טריגר למגמות שהיו קיימות מראש, או שהוא שינה את מהות הדמוקרטיה בישראל?
כיצד ניתן לשקם את אמון הציבור במשטרת ישראל ולשמור על עצמאותה מפני התערבות פוליטית?
האם יש בכלל אפשרות מעשית וברת קיימא לישראל לנהל שלטון אזרחי בעזה או לחדש את ההתיישבות היהודית ברצועה מבלי להיכנס למלכודת ביטחונית וכלכלית קשה?
כיצד ניתן לשמור על הסטטוס קבוע בהר הבית תוך התמודדות עם הלחצים הפוליטיים, הדתיים והביטחוניים המשתנים?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
- קללת עזה- תא"ל מיל. דובי גזית לשעבר ראש המינהל האזרחי ברצועת עזה [עושים פוליטיקה]
- מפרק ומרכיב- הפרשן הפוליטי חנן קריסטל עושה סדר בפוליטיקה [עושים פוליטיקה]
- קריסת מערכות- משטרת ישראל בעקבות עידן איתמר בן גביר (ניצב בדימ. דוד צור) [עושים פוליטיקה]
- מה נורא המקום הזה- עו"ד דר' שמואל ברקוביץ' על הר הבית [עושים פוליטיקה]
טל שניידר ושלמה רז מארחים פוליטיקאים, פקידי ממשל ואנשי מקצוע שמכירים את המערכת מבפנים - מבית רשת עושים היסטוריה.
- עו"ד אלי בכר, יועמ"ש לשעבר של השב"כ: ראש השב"כ אינו משרת אמון אישי של ראש הממשלה אלא בעל תפקיד שכהונתו קצובה בחוק לחמש שנים
- טענה חדה מהפרק: הרצון להדיח את ראש השב"כ ואת היועמ"ש נובע מכך שהתגלו כבעלי עמדה עצמאית, לא מכשל תפקודי
- חנן קריסטל מנתח את המעבר של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לסמכותנית, על רקע משפט נתניהו
"עד כמה אני יכול להיות בטוח שהנורמות של השב"כ יצוקות מפלדה, ושפרשה כמו קו 300 לא תחזור?" השאלה הזו, שעולה בפרק עם עו"ד אלי בכר, מסכמת את מה ש"עושים פוליטיקה" מנסה לעשות: להוריד את הקול ולהיכנס פנימה, אל המנגנון עצמו.
בכר, שהיה היועץ המשפטי של השב"כ ושירת בו כ-25 שנה, מסביר הבחנה שנעלמת בכותרות: ראש השב"כ אינו משרת אמון אישי של ראש הממשלה כמו מנכ"ל, אלא בעל תפקיד שהממשלה ממנה וכהונתו קצובה בחוק לחמש שנים.
ומכאן הוא מגיע לטענה חדה - שהרצון להדיח אותו ואת היועצת המשפטית לממשלה לא נובע מכשל תפקודי, אלא מכך שהתגלו כבעלי עמדה עצמאית. הפודקאסט נשען בדיוק על קולות כאלה, של מי שיושבים בתוך המערכת.
בפרקים אחרים פרשנים כמו חנן קריסטל מנתחים את התמונה הגדולה, כמו המעבר של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לסמכותנית על רקע משפט נתניהו. למי שעייף מהרעש ורוצה להבין איך הדברים באמת עובדים, זו צלילה רצינית.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
שב"כ תחת אש- עו"ד אלי בכר לשעבר היועמ"ש של השב"כ [עושים פוליטיקה]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIבעקבות החלטת נתניהו להדיח את ראש השב"כ רונן בר במרץ 2025, עו"ד אלי בכר, היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ, מלבן סוגיות עקרוניות על השירות החשאי ועל משימותיו הקריטיות לדמוקרטיה. למתעניינים בביטחון, משפט ופוליטיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
עו"ד אלי בכר, לשעבר היועמ"ש של השב"כ, על ההדחה של רונן בר ועל סכנת קריסה.
- השאלה הנוקבת: האם השב"כ עלול לקרוס בדומה למשטרת ישראל
פרקים אחרונים
שב"כ תחת אש- עו"ד אלי בכר לשעבר היועמ"ש של השב"כ [עושים פוליטיקה]
19 במרץ 202545 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
בעקבות החלטת נתניהו להדיח את ראש השב"כ רונן בר במרץ 2025, עו"ד אלי בכר, היועץ המשפטי לשעבר של השב"כ, מלבן סוגיות עקרוניות על השירות החשאי ועל משימותיו הקריטיות לדמוקרטיה. למתעניינים בביטחון, משפט ופוליטיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השאלה הנוקבת: האם השב"כ עלול לקרוס בדומה למשטרת ישראל
"ועדת חקירה ממלכתית - עכשיו!" - אלוף מיל. יעקב (מנדי) אור [עושים פוליטיקה]
19 בינואר 202539 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
אלוף במיל' יעקב (מנדי) אור, שעסק רבות בתחקירים מבצעיים וכיהן כמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, מנתח מדוע נדרשת ועדת חקירה ממלכתית ללא דיחוי לבירור הכשלים של 7 באוקטובר. למתעניינים בביקורת מערכת הביטחון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקריאה: נדרשת ועדת חקירה ממלכתית וללא דיחוי לחקירת כשלי 7 באוקטובר
למי להאמין? קונספירציות פוליטיות [עושים פוליטיקה]
26 בפברואר 202443 דק׳העתיד של העבודה ומרצ-ביחד או לחוד [עושים פוליטיקה]
23 בינואר 202448 דק׳מבצעי התודעה של ישראל [עושים פוליטיקה]
18 בדצמבר 202341 דק׳חקיקה תחת אש [עושים פוליטיקה]
5 בדצמבר 202338 דק׳קללת עזה- תא"ל מיל. דובי גזית לשעבר ראש המינהל האזרחי ברצועת עזה [עושים פוליטיקה]
16 בדצמבר 202448 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רצועת עזה סובלת מקריסת חוק וסדר, מצוקה כלכלית וחברתית עמוקה, וצפיפות אוכלוסייה גבוהה מאוד. מאז 1994 לא נוצרו תנאים אובייקטיביים לקיום עצמאי של עזה, והיא תלויה בסיוע חיצוני שמלווה בבעיות רבות. שליטה אזרחית ישראלית בעזה או חידוש ההתיישבות היהודית ברצועה נראים כבלתי ישימים ומסוכנים, בעיקר בשל חוסר תמיכה בינלאומית, סיכוני ביטחון ותנאים כלכליים וחברתיים קשים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- עזה תלויה בסיוע חיצוני ממדינות שונות וארגונים כמו אונר״א, אך הסיוע הזה מלווה בשחיתות ובעיות פנימיות.
- הגידול באוכלוסיית עזה גבוה מאוד, אך הנתונים הרשמיים על מספר הפליטים במחנות הפליטים מופרזים בהשוואה לנתוני העבר.
- כל ניסיון לשלוט אזרחית בעזה או להקים יישובים יהודיים שם כרוך בסיכונים ביטחוניים כבדים, ועלול להוביל למלכודת עבור ישראל.
- החמאס הפסיק לתפקד כישות צבאית משמעותית, אך הרעיון האסלאמי הקיצוני והסכסוך הדתי ממשיכים להוות מכשול מרכזי.
- המצב ההומניטרי בעזה חמור מאוד, והמערכת המקומית לא מסוגלת להתמודד עם הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾מהן הבעיות היסודיות שמציין תא"ל במילואים דובי גזית לגבי יכולתה של רצועת עזה להתקיים כישות עצמאית?
דובי גזית מציין כי עזה אינה יכולה להתקיים כישות עצמאית מפני שאין לה תנאים אובייקטיביים וסובייקטיביים להתקיים, כולל צפיפות אוכלוסייה גבוהה, מחסור במים וחשמל, היעדר מקורות תעסוקה משמעותיים, ותלות כספית בספונסרים חיצוניים כמו קטאר ואונר"א.
▾כיצד מתאר דובי גזית את השינויים באוכלוסיית רצועת עזה מאז 1994 ומה המשמעות של הנתונים האלה?
גזית מציין שב-1994 היו בעזה כ-1.1 מיליון תושבים, מתוכם כ-240 אלף פליטים, ואילו ב-2023 יש כ-2.1 מיליון תושבים, עם מיליון וחצי פליטים. הוא מעלה ספקות לגבי הנתון הגבוה של הפליטים ומדגיש שהריבוי הטבעי הגבוה לא מסביר את הגידול העצום, מה שמעיד על תלות בתמיכות חיצוניות.
▾מהן האתגרים שהזכיר דובי גזית בנוגע לאבטחת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה?
גזית מתאר כי קיימות כנופיות חמושות שמגביות דמי חסות ושודדות שיירות הספקה הומניטרית, וכי אף חברת אבטחה אמריקאית שהייתה אמורה לאבטח את השיירות לא הצליחה למנוע את התופעה, מה שמדגים את קריסת החוק והסדר ברצועה.
▾מהן האפשרויות השונות לניהול אזרחי של רצועת עזה שהעלה דובי גזית, ומהם הקשיים בכל אחת מהן?
גזית מציין שלוש אפשרויות: שלטון חמאס, שלטון הרשות הפלסטינית, או שליטה ישראלית אזרחית. ישראל לא מוכנה לקבל את חמאס או הרשות, וגם שליטה ישראלית אינה נראית ישימה בגלל חוסר תמיכה בינלאומית, קשיי מימון וסיכוני ביטחון, כולל הצורך בכוח צבאי גדול לאבטחת החלוקה.
▾כיצד מתייחס דובי גזית לרעיון לחדש את ההתיישבות היהודית ברצועת עזה ומהן הסיכונים הכרוכים בכך?
גזית מתאר את הרעיון כלא מעשי ומסוכן, מציין שההתיישבות תצריך כמות צבא גדולה לאבטחה, שהחקלאות והמים אינם מאפשרים פרנסה, ושיש סיכון גבוה לפיגועים. הוא מדגיש שהמחירים הביטחוניים והכלכליים יהיו גבוהים מאוד, ושאין היתכנות ממשית לכך כיום.
מפרק ומרכיב- הפרשן הפוליטי חנן קריסטל עושה סדר בפוליטיקה [עושים פוליטיקה]
3 במרץ 202554 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
חנן קריסטל מתאר כיצד המשפט של נתניהו החליף את דמותה של מדינת ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה רודנית. הוא מסביר שהמשפט היה הטריגר למגמות שהיו קיימות מתחת לפני השטח, כולל ניסיון להחליש את מערכת המשפט ולהשתחרר מהליך משפטי דרך רפורמה משפטית. נתניהו חיסל פוליטית יריבים בתוך הליכוד, מה שהוביל לליכוד ללא מחנות פנימיים ולעלייה של דמויות ימניות קיצוניות וכהניסטיות במפלגה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המאבק בין דמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה סמכותנית החל לאחר נפילת הקומוניזם וניתן לראות אותו במזרח אירופה ובישראל.
- נתניהו השתמש ברפורמה משפטית כדי לנסות להשתחרר מהמשפט שלו ולהחליש את מערכת המשפט העצמאית.
- הליכוד כיום הוא מפלגה ללא מחנות פנימיים, שבה נתניהו חיסל יריבים פוליטיים כדי לשלוט במפלגה.
- הימין הישראלי הפך לקיצוני יותר עם עליית דמויות כהניסטיות בליכוד ובקואליציה.
- מפלגת העבודה נהרסה לאורך השנים, מה שאיפשר לנתניהו לשלוט במערכת הפוליטית באמצעות פרד ומשול.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד חנן קריסטל מתאר את השינוי במערכת הפוליטית הישראלית מאז תחילת משפטו של נתניהו?
חנן קריסטל מתאר את השינוי כמעבר מ"דמוקרטיה ליברלית" ל"דמוקרטיה רודנית או סמכותנית" שהחל סביב סוף 2016 ותחילת 2017, כשהמשפט של נתניהו שימש כטריגר לפריצת מגמות שהיו קיימות מתחת לפני השטח.
▾מה הייתה המשמעות של הרפורמה המשפטית שהביא יריב לוין, לפי חנן קריסטל?
הרפורמה המשפטית שהביא יריב לוין כללה בין היתר חוק עוקף בגץ וביטול עילת הסבירות, מה שאפשר לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ולהשפיע על כתב האישום נגד ראש הממשלה, במטרה לשחרר את נתניהו מהמשפט באמצעות שינוי חוקי.
▾איך חנן קריסטל מסביר את השינוי במפלגת הליכוד מבחינת המבנה הפנימי והמנהיגות מאז 2015?
קריסטל מתאר שהליכוד הפך למפלגה ללא מחנות פנימיים, שבה נתניהו חיסל פוליטית את כל מי שסימן כאיום פוטנציאלי, וכיום בולטות בה דמויות ימניות קיצוניות וכהניסטיות, שהן חלק מהשינוי האידיאולוגי במפלגה.
▾מהו התפקיד של הברית בין הליכוד לחרדים במערכת הפוליטית הישראלית, לפי השיחה עם חנן קריסטל?
הברית בין הליכוד לחרדים נחשבת לטבעית ומרכזית, והיא תרמה לחיזוק כוחו של נתניהו ולשינוי המפה הפוליטית, במיוחד לאור התפוררות מפלגת העבודה והמעבר למערכת מפלגות יחידות.
▾כיצד חנן קריסטל מתאר את התמורות במפלגת העבודה והשפעתן על הפוליטיקה הישראלית?
קריסטל מציין שמפלגת העבודה נהרסה בזמן אהוד ברק, וכי במקום מפלגת מרכז חזקה קמו מפלגות יחידות של איש אחד, מה שהקל על נתניהו לנהל פוליטיקה של פרד ומשול ולהחליש את השמאל.
קריסת מערכות- משטרת ישראל בעקבות עידן איתמר בן גביר (ניצב בדימ. דוד צור) [עושים פוליטיקה]
9 בפברואר 202551 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
החשדות לשוחד והפרת אמונים נגד בכירים במשטרה מצביעים על משבר חמור במערכת האכיפה. ניסיונותיו של איתמר בן גביר לשנות את פקודת המשטרה ולשלוט בפעילותה פגעו בעצמאות המשטרה וביכולותיה לפעול ללא התערבות פוליטית. המשטרה מתמודדת עם ירידה באמון הציבור, שמחמירה עקב חקירות פנימיות וחשש מהשפעה פוליטית על עבודתה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פקודת המשטרה נועדה לשמר עצמאות בחקירות ומודיעין ולהפריד בין הפוליטיקה לאכיפה.
- השר איתמר בן גביר ניסה לשנות את הפקודה כדי לקבל שליטה ישירה על פעולות המשטרה, אך נתקל בהתנגדות משפטית.
- החקירות נגד בכירים במשטרה עלולות לפגוע באמון הציבור במערכת האכיפה.
- היחסים בין המשטרה, הפרקליטות והשב״כ הם קריטיים לשמירת ביטחון המדינה, ופגיעה בהם עלולה להוביל לקריסה.
- המשטרה מתמודדת עם לחצים פוליטיים שמחלישים את יכולתה לאכוף את החוק באופן מקצועי וממלכתי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד ניסיונותיו של איתמר בן גביר לשנות את פקודת המשטרה השפיעו על עצמאות המשטרה?
איתמר בן גביר ניסה למשוך אליו את הפעלת הכוח במשטרה, כלומר את היכולת לפקד ולהורות לפקדים בשטח, ובכך לפגוע בקיר החוצץ בין השר למשטרה שנועד לשמור על עצמאותה, בעיקר בנושאי חקירות ומודיעין.
▾מה החשדות שהועלו נגד נציב שבאס רב גונדר קובי יעקובי ומפקד ימר מחוס שי ניצב משני אביש, וכיצד הם משפיעים על אמון הציבור במשטרה?
החשדות כללו שוחד והפרת אמונים, כאשר החשד המרכזי הוא העברת חומרים מתוך חקירה בתמורה לקידום בדרגות, מה שמטיל כתם כבד על המשטרה ופוגע באמון הציבור כלפי המערכת.
▾כיצד מתואר היחס בין השר לביטחון פנים לבין סמכויות המשטרה בהקשר של הפיקוד והחקירות?
לשר לביטחון פנים יש אחריות גדולה אך סמכויות מוגבלות ביחס למפקל, והוא לא יכול להורות לחקור או לבקש חומרים מחקירה, מה שמבטיח עצמאות המשטרה בנושאי חקירות ומודיעין.
▾איזה אירוע ממחיש את ההשפעה של עידן איתמר בן גביר על התנהלות השוטרים בשטח במהלך מחאות נגד ההפיכה המשפטית?
באחד הבקרים בגשר חמד, רב פקד ניהל משא ומתן עם מפגינים שבלמו כביש ראשי, והצליח להביא לפינוי הכביש ללא אלימות, אך קצינה אחרת העירה לו כי השר בן גביר לא מרוצה מהתנהלותו, מה שמראה על חדירת המדיניות של בן גביר לשורות המשטרה.
▾כיצד מתואר הקשר בין המשטרה, פקליטות, יועץ משפטי ושב״כ, ומה הסכנות בפגיעה בגופים אלה?
הקשר בין הגופים הוא סופר חשוב, וניסיונות לפגוע בהם עלולים לקרוס את המדינה, שכן משטרה שאינה זוכה לאמון הציבור מחלישה את אכיפת החוק ושומרי הסף, מה שעלול להביא לפגיעה ביציבות המדינה.
מה נורא המקום הזה- עו"ד דר' שמואל ברקוביץ' על הר הבית [עושים פוליטיקה]
12 בנובמבר 202447 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
משה דיין קבע ב-1967 סטטוס קבוע שבו ניהול הר הבית האזרחי נשאר בידי הוואק והמוסלמים, ואילו המשטרה אחראית על הביטחון והסדר הציבורי. יהודים מורשים להיכנס להר הבית אך אסור להם להתפלל בפומבי או להביא פריטים פולחניים, למרות ששינויים מסוימים התרחשו בשנים האחרונות. האיסור ההלכתי לעלות ולהתפלל בער הבית נשאר משמעותי, אך ישנה תנועה של יהודים המתפללים במקום, והנושא הוא רגיש מבחינה דתית, לאומית וביטחונית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המשטרה היא הגוף האחראי על שמירת הסדר הציבורי בהר הבית מאז 1967, ולא גופים ביטחוניים אחרים.
- העלייה של השר בן גביר להר הבית והאפשרות ליהודים להשתחוות בתפילה הם שינויים משמעותיים במצב הקיים.
- הסטטוס קבוע של הר הבית מונע תפילה פומבית ליהודים ומאפשר רק תפילה ללא ביטוי חיצוני.
- יש איסור הלכתי חמור לעלות ולהתפלל בהר הבית, שנשמר גם בקרב רבנים המזוהים עם הציונות הדתית.
- הר הבית הוא המקום השלישי בחשיבותו למוסלמים, והמאבק עליו כולל גם אלמנטים ביטחוניים ודתיים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד השתנתה מדיניות המשטרה לגבי תפילות יהודיות בהר הבית מאז 2018?
מאז 2018, בהוראת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ובשיתוף מפקד מחוז ירושלים, המשטרה מאפשרת ליהודים להתפלל בשביל המזרחי של הר הבית, אך רק בתפילה ללא ביטוי חיצוני, כלומר ללא תלית, תפילין או ספרי תפילה.
▾מהו הסטטוס קוו שנקבע על ידי משה דיין ב-1967 לגבי ניהול הר הבית?
משה דיין קבע שהניהול האזרחי של הר הבית יישאר בידי הוואק והמועצה המוסלמית העליונה, ללא מוסלמים יורשו להתפלל שם, והאחריות על הביטחון והסדר הציבורי תהיה בידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל, בעיקר המשטרה.
▾מה המשמעות ההלכתית של העלייה להר הבית על פי הרבנים המסורתיים שהוזכרו בפרק?
הרבנים המסורתיים, כולל הרב קוק, הסתייגו מהעלייה להר הבית מטעמים הלכתיים, בעיקר משום שהר הבית מחולק לאזורים קדושים שאסור להיכנס אליהם ללא טקס טהרה, ורוב היהודים אינם טהורים לפי ההלכה.
▾כיצד מתבטאת המשמעות הלאומית והדתית של הר הבית במאבק בין ישראל לערבים, לפי דברי דוקטור ברקוביץ'?
הר הבית מהווה מוקד לא רק לסכסוך לאומי ופוליטי אלא גם לסכסוך דתי, כאשר חמאס מגן על המקום ומאיים בפעולות אלימות אם ייחשב שיש שינוי בסטטוס קוו, מה שמדגיש את המשמעות הדתית והביטחונית של המקום.
▾מה היה הרקע האישי שגרם לדוקטור ברקוביץ' להתעניין בהר הבית ולהקדיש לו מחקר?
ברקוביץ' הושפע מסיפורי אביו שהיה לוחם באצ״ל, במיוחד על תקיעת השופר במוצאי יום כיפור בעיר העתיקה, מה שהדליק את דמיונו וגרם לו לטייל בעיר העתיקה ולכתוב ספרים על המקומות הקדושים.
שיווק והכנסות מעושים פוליטיקה Osim Politika: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך עושים פוליטיקה Osim Politika מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של עושים פוליטיקה Osim Politika אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את עושים פוליטיקה Osim Politika היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 169 הפרקים של עושים פוליטיקה Osim Politika הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של עושים פוליטיקה Osim Politika כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-169 הפרקים של עושים פוליטיקה Osim Politika הופכים למגזין?
- 169 פרקים = 169 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של עושים פוליטיקה Osim Politika, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
כאן זה שאם
כאן זה الشَّام
לחשוב בריא - הפודקאסט של אגוגו!
אגוגו מגזין בריאות
רגליים על הקרקע - הסכת מבית רגבים
עמותת רגבים
מקפיצים תעסקים - פודקאסט על יזמות, התפתחות אישית והרגלים של אלופים
איתמר חיון
יושב על הגדר
דורון סקוב
סיפורו של מחדל
גלצ