![האם זדורוב באמת זכאי? [עושים משפט]](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fd3wo5wojvuv7l.cloudfront.net%2Ft_rss_itunes_square_1400%2Fimages.spreaker.com%2Foriginal%2Fb6770b8633b9aafa0538ec34d5b909fc.jpg&w=3840&q=75&dpl=dpl_2gW3tsXcSBfxn4EU24ZbJEbP7szC)
המושג 'זיקוי מחמת הספק' בישראל הוא יציר כלאיים משפטי שהתפתח היסטורית ללא בסיס חקיקתי או פסק דין מכונן, ומייצר בפועל קטגוריה שלישית של זיקוי הנתפס בציבור כנחות.
הפרק עוסק במקורו ובהתפתחותו של המושג המשפטי 'זיקוי מחמת הספק' בישראל, ומציג אותו כמעין המצאה ישראלית שאינה מעוגנת בחקיקה. פרופסור יורם רבין מסביר כיצד הפך המושג, שנועד במקור להסביר את נימוקי הזיקוי, לקטגוריה עצמאית בפועל, בניגוד למסורת המשפט האנגלי המכירה בשתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי. הפרק כולל סקירה של מחקר אמפירי הבוחן את תפוצתו של המושג לאורך השנים ואת השלכותיו על הנאשמים ועל התפיסה הציבורית. המאזין יקבל הבנה מעמיקה על מורכבות ההליך הפלילי בישראל והשפעתו על הצדק ועל תדמית הנאשם.
תובנות מרכזיות
- המושג 'זיקוי מחמת הספק' אינו מבוסס על חקיקה או פסק דין עקרוני, אלא התפתח אבולוציונית מתוך נימוקי שופטים משנת 1949 ואילך.
- בשיטת המשפט האנגלי, עליה מבוסס המשפט הישראלי, קיימות שתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי; ישראל מהווה חריג המכיר בפועל בקטגוריה שלישית.
- קיים פער בין המציאות המשפטית, בה אדם שזוכה הוא אדם חופשי, לבין התפיסה הציבורית והעיתונאית הרואה בזיקוי מחמת הספק זיקוי נחות או מוכתם.
- ניסיונות של נאשמים לערער על סיווג הזיקוי ל'זיקוי מלא' נדחו בבתי המשפט, שכן פורמלית מדובר בזיקוי שאינו מאפשר ערעור.
האם יכול להיות שדווקא העובדה שאין פסק דין מכונן שיצר את הקטגוריה הזאת, היא הסיבה לקושי של המערכת המשפטית להתמודד עם הטענות נגדה?