האם זדורוב באמת זכאי? [עושים משפט]

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

הפרק עוסק במקורו ובהתפתחותו של המושג המשפטי 'זיקוי מחמת הספק' בישראל, ומציג אותו כמעין המצאה ישראלית שאינה מעוגנת בחקיקה. פרופסור יורם רבין מסביר כיצד הפך המושג, שנועד במקור להסביר את נימוקי הזיקוי, לקטגוריה עצמאית בפועל, בניגוד למסורת המשפט האנגלי המכירה בשתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי. הפרק כולל סקירה של מחקר אמפירי הבוחן את תפוצתו של המושג לאורך השנים ואת השלכותיו על הנאשמים ועל התפיסה הציבורית. המאזין יקבל הבנה מעמיקה על מורכבות ההליך הפלילי בישראל והשפעתו על הצדק ועל תדמית הנאשם.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

המושג 'זיקוי מחמת הספק' אינו מבוסס על חקיקה או פסק דין עקרוני, אלא התפתח אבולוציונית מתוך נימוקי שופטים משנת 1949 ואילך. · בשיטת המשפט האנגלי, עליה מבוסס המשפט הישראלי, קיימות שתי תוצאות בלבד: אשם או זכאי; ישראל מהווה חריג המכיר בפועל בקטגוריה שלישית. · קיים פער בין המציאות המשפטית, בה אדם שזוכה הוא אדם חופשי, לבין התפיסה הציבורית והעיתונאית הרואה בזיקוי מחמת הספק זיקוי נחות או מוכתם. · ניסיונות של נאשמים לערער על סיווג הזיקוי ל'זיקוי מלא' נדחו בבתי המשפט, שכן פורמלית מדובר בזיקוי שאינו מאפשר ערעור.

מתיאור הפרק

הביטוי ״זוכה מחמת הספק״ מוכר כמעט לכל אחד, ומבטא מקרה בו נאשם יצא זכאי, אך נותרו בידי השופטים ספקות בדבר מעשיו. זה מעין זיכוי נחות יותר מזיכוי מלא. הפעם אטילה ומתן דנים עם פרופ יורם רבין במחקר חדש ופורץ דרך ממנו עולה ש״זיכוי מחמת הספק״ הוא המצאה ישראלית שקשה למצוא למה מקבילה בעולם. בכל המדינות נהוג כי סופו של משפט פלילי הוא שחור או לבן, היינו אשם או זכאי. בישראל נוצרה קטגוריה שלישית, של זיכוי מחמת הספק, ללא כל בסיס בחוק. במחקר עלו ממצאים מפתיעים אודות ההשפעה השלילית של זיכוי מחמת הספק על המזוכה, ועל השכיחות של זיכוי זה, בעיקר בסוגים מסוימים של עבירות.