סייברסייבר
נעם רותם | עידו קינן
124 פרקים
על התוכנית
פודקאסט על האקרים ומאפים עם נעם רותם & עידו קינן
מה זה סייברסייבר?
סייברסייבר הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית הייטק וסטארטאפים מאת נעם רותם | עידו קינן. פודקאסט החושף את הפרצות הנסתרות, הסיכונים הטכנולוגיים והאתגרים האתיים בעידן הדיגיטלי והבינה המלאכותית. בארכיון 124 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-49 דקות.
| קטגוריה | הייטק וסטארטאפים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 124 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-49 דקות |
| הפרק האחרון | 4 בדצמבר 2025 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"מכונית יכולה להיות מכשיר מעקב, רק שאנחנו שמים את עצמנו בתוכה"
תחקיר של מעבדות סייברסייבר חשף שמערכת המולטימדיה של יבואן רכב גדול בישראל ביטלה את בדיקת החתימה של אפליקציות - מה שאפשר להריץ קוד זדוני, ולהדליף מיקום, הודעות ואנשי קשר אל דלי ענן פתוח. המסקנה שהמנחים מנסחים מצמררת: הרכב הפך לכלי ריגול שנכנסים אליו מרצון.
פרקים אחרים עוקבים אחרי יומן שר שנחשף בגלל הגדרות שגויות בטרלו, אפליקציית ריגול שהתחזתה ליוזמה כלכלית בסוריה, והסכנה ב'תכנות לפי תחושה' עם בינה מלאכותית בלי להבין את הקוד. הקו שחוזר: רוב הכשלים נולדים מרשלנות אנושית, לא מהתקפה מתוחכמת.
פודקאסט החושף את הפרצות הנסתרות, הסיכונים הטכנולוגיים והאתגרים האתיים בעידן הדיגיטלי והבינה המלאכותית.
המנחה
המנחים הם אנשי טכנולוגיה וסייבר בעלי אוריינטציה חוקרת וביקורתית. הם מפגינים מומחיות בניתוח מעמיק של פרצות אבטחה, ומציבים דרישה בלתי מתפשרת לשקיפות ואחריות מצד גופי טכנולוגיה.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בסגנון הגשה אנליטי ומקצועי, המתמקד בניתוח מקרי בוחן טכניים. הקצב אינפורמטיבי ומעמיק, ומשלב לעיתים קרובות אורחים מומחים להעשרת הדיון הטכנולוגי.
תובנות הזהב מהארכיון
- כשלי אבטחה קריטיים נובעים לרוב מרשלנות אנושית והגדרות שגויות ולאו דווקא מהתקפות מורכבות.
- הפער בין יכולות טכנולוגיות לבין חוסר מודעות של משתמשים הוא נקודת התורפה העיקרית של מערכות ביטחוניות וצבאיות.
- שילוב בינה מלאכותית במערכות ללא הגדרות אבטחה קשיחות יוצר סיכונים ביטחוניים ואתיים חמורים.
- הקשר בין העולם הפיזי לדיגיטלי מתהדק, ודורש גישה הוליסטית לניתוח איומים.
הפודקאסט מיועד לאנשי טכנולוגיה, לחובבי אבטחת מידע ולמי שמעוניין להבין את השפעות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית על הביטחון והחברה המודרנית.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד המעבר מתכנות בשפת קוד פורמלית לתכנות מבוסס שיחה בשפה טבעית עם בינה מלאכותית משנה את אבטחת התוצר הסופי?
טלפון סלולרי הוא מכשיר מעקב שאנחנו שמים בכיס, והנה אנחנו מגלים שגם מכונית יכולה להיות מכשיר מעקב, רק שאנחנו שמים את עצמנו בתוכה.
איך אפשר להבחין בין טקסט שנכתב על ידי בן אדם לטקסט שנכתב על ידי בינה מלאכותית באמצעות ניתוח פורנזי?
אז תספר לנו בעצם מה עשית, איך עבדת על שט ג'י פי טי שילמד אותך להכין פצצות
כיצד ניתן לסמוך על מכתב פיזי כאשר הוא משמש ככלי להפצת נוזקות והונאות מתוחכמות?
בסולם של אחד עד גרוק, כמה הוא נאצי?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
פרק העוסק בפרצות אבטחה בנתונים רגישים, בהדלפת יומן השר בן גביר ובסיכונים של תכנות באמצעות כלי בינה מלאכותית ללא הבנה טכנית.
הפודקאסט דן בפרצות אבטחה משעשעות ומסוכנות כאחד, החל מפריצה למאגר נתוני משטרת קנזס ועד לחשיפת יומן השר לביטחון לאומי בישראל דרך הגדרות שגויות בטרלו. בהמשך, המנחים מנתחים את תופעת תכנות לפי תחושה בעזרת כלי בינה מלאכותית, ומזהירים מפני הסיכונים של בניית מערכות ללא ידע תכנותי בסיסי. הפרק מיועד לאנשי טכנולוגיה, לחובבי אבטחת מידע ולמי שמתעניין בהשפעות הבינה המלאכותית על הפיתוח המודרני. שווה להאזין כדי להבין את חשיבות השקיפות וההגנה על מידע בעידן הדיגיטלי.
- שקיפות יתר עלולה להוביל לחשיפת מידע רגיש, כפי שקרה עם יומן השר בן גביר שפורסם בגלל הגדרות פרטיות לא נכונות בטרלו.
- תכנות באמצעות בינה מלאכותית ללא הבנה פורמלית של הקוד יוצר סיכוני אבטחה משמעותיים.
- שפת תכנות היא פורמלית ודטרמיניסטית, בעוד שפה טבעית היא דו-משמעית, מה שמוביל לטעויות כשהבינה המלאכותית מנסה לתרגם בין השתיים.
- השימוש בכלים חופשיים לניהול מידע דורש הקפדה יתרה על הגדרות אבטחה כדי למנוע דליפות נתונים.
כיצד המעבר מתכנות בשפת קוד פורמלית לתכנות מבוסס שיחה בשפה טבעית עם בינה מלאכותית משנה את אבטחת התוצר הסופי?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
{פ124} יש לנו תחושה רעה לגבי וייב קודינג
פרקים אחרונים
{פ124} יש לנו תחושה רעה לגבי וייב קודינג
4 בדצמבר 202548 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט דן בפרצות אבטחה משעשעות ומסוכנות כאחד, החל מפריצה למאגר נתוני משטרת קנזס ועד לחשיפת יומן השר לביטחון לאומי בישראל דרך הגדרות שגויות בטרלו. בהמשך, המנחים מנתחים את תופעת תכנות לפי תחושה בעזרת כלי בינה מלאכותית, ומזהירים מפני הסיכונים של בניית מערכות ללא ידע תכנותי בסיסי. הפרק מיועד לאנשי טכנולוגיה, לחובבי אבטחת מידע ולמי שמתעניין בהשפעות הבינה המלאכותית על הפיתוח המודרני. שווה להאזין כדי להבין את חשיבות השקיפות וההגנה על מידע בעידן הדיגיטלי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שקיפות יתר עלולה להוביל לחשיפת מידע רגיש, כפי שקרה עם יומן השר בן גביר שפורסם בגלל הגדרות פרטיות לא נכונות בטרלו.
- תכנות באמצעות בינה מלאכותית ללא הבנה פורמלית של הקוד יוצר סיכוני אבטחה משמעותיים.
- שפת תכנות היא פורמלית ודטרמיניסטית, בעוד שפה טבעית היא דו-משמעית, מה שמוביל לטעויות כשהבינה המלאכותית מנסה לתרגם בין השתיים.
- השימוש בכלים חופשיים לניהול מידע דורש הקפדה יתרה על הגדרות אבטחה כדי למנוע דליפות נתונים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט דן בפרצות אבטחה משעשעות ומסוכנות כאחד, החל מפריצה למאגר נתוני משטרת קנזס ועד לחשיפת יומן השר לביטחון לאומי בישראל דרך הגדרות שגויות בטרלו. בהמשך, המנחים מנתחים את תופעת תכנות לפי תחושה בעזרת כלי בינה מלאכותית, ומזהירים מפני הסיכונים של בניית מערכות ללא ידע תכנותי בסיסי. הפרק מיועד לאנשי טכנולוגיה, לחובבי אבטחת מידע ולמי שמתעניין בהשפעות הבינה המלאכותית על הפיתוח המודרני. שווה להאזין כדי להבין את חשיבות השקיפות וההגנה על מידע בעידן הדיגיטלי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שקיפות יתר עלולה להוביל לחשיפת מידע רגיש, כפי שקרה עם יומן השר בן גביר שפורסם בגלל הגדרות פרטיות לא נכונות בטרלו. · תכנות באמצעות בינה מלאכותית ללא הבנה פורמלית של הקוד יוצר סיכוני אבטחה משמעותיים. · שפת תכנות היא פורמלית ודטרמיניסטית, בעוד שפה טבעית היא דו-משמעית, מה שמוביל לטעויות כשהבינה המלאכותית מנסה לתרגם בין השתיים. · השימוש בכלים חופשיים לניהול מידע דורש הקפדה יתרה על הגדרות אבטחה כדי למנוע דליפות נתונים.
{פ123} היה מנוע?
2 בנובמבר 202537 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג תחקיר של מעבדות סייבר סייבר על יבואן רכב גדול בישראל, שמערכת המולטימדיה ברכביו חשופה לפריצה וריגול. המערכת, מבוססת אנדרואיד משובש, מאפשרת התקנת אפליקציות זדוניות ללא חתימה, ומעבירה מידע רגיש כגון מיקום, הודעות, ואנשי קשר לענן פתוח. הפרק מיועד למי שמתעניין באבטחת מידע ופרטיות ברכבים חכמים, ומסביר כיצד רשלנות בפיתוח והגדרת ענן הפכה את הרכב למכשיר מעקב. שווה להאזין כדי להבין את הסכנות הנסתרות במוצרים טכנולוגיים ביומיום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יבואן רכב ביטל את בדיקת החתימה של אפליקציות אנדרואיד במערכת המולטימדיה, מה שמאפשר הרצת כל אפליקציה.
- דלי ענן פתוח הכיל מאגרי מידע של לקוחות, קבצי קונפיגורציה, ומידע רגיש שנאסף מהרכבים.
- המערכת אוספת מידע אישי מטלפונים המתחברים לרכב, כולל הודעות, אנשי קשר, מיקום ומהירות.
- קוד המערכת והגישה לדלי הענן נחשפו לציבור דרך מאגר גיטהאב ציבורי.
- התקשורת של אפליקציית היבואן מול השרתים מתבצעת ללא הצפנה, מה שמאפשר יירוט מידע בקלות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג תחקיר של מעבדות סייבר סייבר על יבואן רכב גדול בישראל, שמערכת המולטימדיה ברכביו חשופה לפריצה וריגול. המערכת, מבוססת אנדרואיד משובש, מאפשרת התקנת אפליקציות זדוניות ללא חתימה, ומעבירה מידע רגיש כגון מיקום, הודעות, ואנשי קשר לענן פתוח. הפרק מיועד למי שמתעניין באבטחת מידע ופרטיות ברכבים חכמים, ומסביר כיצד רשלנות בפיתוח והגדרת ענן הפכה את הרכב למכשיר מעקב. שווה להאזין כדי להבין את הסכנות הנסתרות במוצרים טכנולוגיים ביומיום.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
יבואן רכב ביטל את בדיקת החתימה של אפליקציות אנדרואיד במערכת המולטימדיה, מה שמאפשר הרצת כל אפליקציה. · דלי ענן פתוח הכיל מאגרי מידע של לקוחות, קבצי קונפיגורציה, ומידע רגיש שנאסף מהרכבים. · המערכת אוספת מידע אישי מטלפונים המתחברים לרכב, כולל הודעות, אנשי קשר, מיקום ומהירות. · קוד המערכת והגישה לדלי הענן נחשפו לציבור דרך מאגר גיטהאב ציבורי. · התקשורת של אפליקציית היבואן מול השרתים מתבצעת ללא הצפנה, מה שמאפשר יירוט מידע בקלות.
{פ122} ציוץ רצחני
12 באוקטובר 20251 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט סוקר כיצד אפליקציית ריגול שהתחזתה ליוזמה כלכלית בסוריה שימשה לאיסוף מודיעין צבאי ושיבוש פעילות בשדה הקרב. המנחים מנתחים את הטכניקות המשמשות בפורנזיקה דיגיטלית, כולל ניתוח מטא-דאטה, זיהוי כתובות IP וניתוח לשוני כדי לחשוף זהויות של תוקפים וזיופים. הפרק מיועד למי שמתעניין בחיבור שבין טכנולוגיה, סייבר וביטחון, ומדגיש את החשיבות של מודעות סייבר גם בסביבות לא טכנולוגיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אפליקציות זדוניות המציעות הטבות כלכליות משמשות ככלי יעיל לאיסוף מודיעין צבאי רגיש ומיקומים בזמן אמת.
- זיהוי פלילי דיגיטלי מסתמך לא רק על קוד, אלא גם על ניתוח לשוני, תחביר ואוצר מילים כדי לחשוף את זהות התוקף.
- היעדר מודעות סייבר בקרב משתמשי קצה, גם בצבאות, מהווה נקודת תורפה קריטית שמאפשרת לאויב לשבש פעילות צבאית.
- מטא-דאטה בתמונות ובקבצים, כגון מיקום גיאוגרפי וסוג מצלמה, מהווה כלי רב-עוצמה במחקר פורנזי לתקיפות קינטיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט סוקר כיצד אפליקציית ריגול שהתחזתה ליוזמה כלכלית בסוריה שימשה לאיסוף מודיעין צבאי ושיבוש פעילות בשדה הקרב. המנחים מנתחים את הטכניקות המשמשות בפורנזיקה דיגיטלית, כולל ניתוח מטא-דאטה, זיהוי כתובות IP וניתוח לשוני כדי לחשוף זהויות של תוקפים וזיופים. הפרק מיועד למי שמתעניין בחיבור שבין טכנולוגיה, סייבר וביטחון, ומדגיש את החשיבות של מודעות סייבר גם בסביבות לא טכנולוגיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אפליקציות זדוניות המציעות הטבות כלכליות משמשות ככלי יעיל לאיסוף מודיעין צבאי רגיש ומיקומים בזמן אמת. · זיהוי פלילי דיגיטלי מסתמך לא רק על קוד, אלא גם על ניתוח לשוני, תחביר ואוצר מילים כדי לחשוף את זהות התוקף. · היעדר מודעות סייבר בקרב משתמשי קצה, גם בצבאות, מהווה נקודת תורפה קריטית שמאפשרת לאויב לשבש פעילות צבאית. · מטא-דאטה בתמונות ובקבצים, כגון מיקום גיאוגרפי וסוג מצלמה, מהווה כלי רב-עוצמה במחקר פורנזי לתקיפות קינטיות.
{פ121} צ'ט מוזרק
9 בספטמבר 202547 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את עולם הזרקות הפרומפטים (Prompt Injection), המהוות את הגרסה המודרנית להתקפות על יישומים. המנחים מארחים את שי דבש ממעבדות סייברארק, שמשתף דוגמאות למניפולציות על פרומפטים המאפשרות לחשוף מידע רגיש או לעקוף מגבלות בטיחות. התוכן מיועד למפתחים, אנשי אבטחה ולכל מי שרוצה להבין את הסיכונים הטמונים בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת. האזנה לפרק חיונית להבנת הפער בין מנגנוני הבטיחות התיאורטיים לבין המציאות בפועל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודלי שפה מסוגלים לקרוא טקסט מוסתר בקבצי PDF, מה שמאפשר הזרקת פקודות זדוניות למשתמשים ללא ידיעתם.
- טכניקות הנדסה חברתית כמו שיטת הסבתא מאפשרות לעקוף את מעקות הבטיחות של מודלים.
- ארגונים המטמיעים צ'טבוטים מבוססי AI ללא הגדרות אבטחה קשיחות עלולים לחשוף נתונים רגישים מתוך מסדי נתונים פנימיים.
- הבעיה המרכזית אינה רק בהתקפות זדוניות, אלא גם בשימוש לא אחראי של משתמשים ששובר את התנהגות המודל.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את עולם הזרקות הפרומפטים (Prompt Injection), המהוות את הגרסה המודרנית להתקפות על יישומים. המנחים מארחים את שי דבש ממעבדות סייברארק, שמשתף דוגמאות למניפולציות על פרומפטים המאפשרות לחשוף מידע רגיש או לעקוף מגבלות בטיחות. התוכן מיועד למפתחים, אנשי אבטחה ולכל מי שרוצה להבין את הסיכונים הטמונים בשימוש בבינה מלאכותית יוצרת. האזנה לפרק חיונית להבנת הפער בין מנגנוני הבטיחות התיאורטיים לבין המציאות בפועל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מודלי שפה מסוגלים לקרוא טקסט מוסתר בקבצי PDF, מה שמאפשר הזרקת פקודות זדוניות למשתמשים ללא ידיעתם. · טכניקות הנדסה חברתית כמו שיטת הסבתא מאפשרות לעקוף את מעקות הבטיחות של מודלים. · ארגונים המטמיעים צ'טבוטים מבוססי AI ללא הגדרות אבטחה קשיחות עלולים לחשוף נתונים רגישים מתוך מסדי נתונים פנימיים. · הבעיה המרכזית אינה רק בהתקפות זדוניות, אלא גם בשימוש לא אחראי של משתמשים ששובר את התנהגות המודל.
{פ120} פולט אינג'קשן: כמו לתת למירי רגב לשחק באש
24 באוגוסט 202541 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את השימוש בדואר פיזי ובאמצעים לא קונבנציונליים לביצוע התקפות סייבר לאורך השנים. המגישים סוקרים מקרי בוחן, החל מהכופרה הראשונה בהיסטוריה ועד למתקפות מודרניות כנגד גופי ממשל ותאגידים. בנוסף, הם דנים במושג הזרקת תקלות (Fault Injection) וביתרונותיו בבחינת עמידות מערכות. הפרק ממחיש כיצד העולם הפיזי והדיגיטלי משתלבים במתקפות אבטחה מתוחכמות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התקפות סייבר המשתמשות בדואר פיזי נשענות על האמון במכתב רשמי, מה שמקשה על זיהוין כמזיקות.
- שיטות הנדסה חברתית באמצעות דואר פיזי משמשות לעיתים כשיטת מצליח, גם ללא פריצה ממשית לרשתות.
- וורשיפינג מדגים כיצד פריצה לרשתות אלחוטיות יכולה להתבצע מרחוק באמצעות חומרה שנשלחה בדואר.
- הזרקת תקלות מתוכננת, כמו במערכת Chaos Monkey של נטפליקס, היא כלי חיוני לשיפור עמידות מערכות.
- דוקטור ג'וזף פופ, יוצר הכופרה הראשונה, השתמש בדיסקטים פיזיים כדי להפיץ נוזקה תחת מסווה של מחקר רפואי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן את השימוש בדואר פיזי ובאמצעים לא קונבנציונליים לביצוע התקפות סייבר לאורך השנים. המגישים סוקרים מקרי בוחן, החל מהכופרה הראשונה בהיסטוריה ועד למתקפות מודרניות כנגד גופי ממשל ותאגידים. בנוסף, הם דנים במושג הזרקת תקלות (Fault Injection) וביתרונותיו בבחינת עמידות מערכות. הפרק ממחיש כיצד העולם הפיזי והדיגיטלי משתלבים במתקפות אבטחה מתוחכמות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התקפות סייבר המשתמשות בדואר פיזי נשענות על האמון במכתב רשמי, מה שמקשה על זיהוין כמזיקות. · שיטות הנדסה חברתית באמצעות דואר פיזי משמשות לעיתים כשיטת מצליח, גם ללא פריצה ממשית לרשתות. · וורשיפינג מדגים כיצד פריצה לרשתות אלחוטיות יכולה להתבצע מרחוק באמצעות חומרה שנשלחה בדואר. · הזרקת תקלות מתוכננת, כמו במערכת Chaos Monkey של נטפליקס, היא כלי חיוני לשיפור עמידות מערכות. · דוקטור ג'וזף פופ, יוצר הכופרה הראשונה, השתמש בדיסקטים פיזיים כדי להפיץ נוזקה תחת מסווה של מחקר רפואי.
{פ119} האם סוכני AI נאציים מחטטים לכם בהודעות?
16 באוגוסט 202550 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק סוקר את התנהלותו הבעייתית של הצ'אטבוט גרוק, אשר הפיץ תכנים אנטישמיים בעקבות הוראות תכנות של חברת אקס-איי. הדיון עוסק בהקשר הרחב של יצירת יקומים טכנולוגיים סגורים על ידי ענקיות הטכנולוגיה, תוך התמקדות בשאיפתו של אילון מאסק להפוך את טוויטר לאפליקציה מרכזית אחת שכוללת הכול. בנוסף, האורח טל בהרי מנתח את הפיתוח המעורפל של שירות המסרים החדש של טוויטר, תוך הטלת ספק בעצפנה שלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התנהגותו הקיצונית של גרוק נבעה מהוראות קוד מפורשות, ולא רק כתוצאה מהטרלות משתמשים.
- אסטרטגיית אילון מאסק להפוך את טוויטר לאפליקציית הכל משקפת מגמה מוכרת של ענקיות טכנולוגיה לבניית אקו-סיסטם סגור וכובל.
- שילוב בינה מלאכותית במערכות ממשלתיות וצבאיות מבלי לפתור בעיות אתיות בסיסיות מעלה סיכונים ביטחוניים משמעותיים.
- פיתוח שירות מסרים מאפס ללא שקיפות וסטנדרטים מוכרים של עצפנה מהווה כשל הנדסי ואתי משמעותי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק סוקר את התנהלותו הבעייתית של הצ'אטבוט גרוק, אשר הפיץ תכנים אנטישמיים בעקבות הוראות תכנות של חברת אקס-איי. הדיון עוסק בהקשר הרחב של יצירת יקומים טכנולוגיים סגורים על ידי ענקיות הטכנולוגיה, תוך התמקדות בשאיפתו של אילון מאסק להפוך את טוויטר לאפליקציה מרכזית אחת שכוללת הכול. בנוסף, האורח טל בהרי מנתח את הפיתוח המעורפל של שירות המסרים החדש של טוויטר, תוך הטלת ספק בעצפנה שלו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
התנהגותו הקיצונית של גרוק נבעה מהוראות קוד מפורשות, ולא רק כתוצאה מהטרלות משתמשים. · אסטרטגיית אילון מאסק להפוך את טוויטר לאפליקציית הכל משקפת מגמה מוכרת של ענקיות טכנולוגיה לבניית אקו-סיסטם סגור וכובל. · שילוב בינה מלאכותית במערכות ממשלתיות וצבאיות מבלי לפתור בעיות אתיות בסיסיות מעלה סיכונים ביטחוניים משמעותיים. · פיתוח שירות מסרים מאפס ללא שקיפות וסטנדרטים מוכרים של עצפנה מהווה כשל הנדסי ואתי משמעותי.
{פ118} כל הדליים דולפים אל הדלי - והדלי אף הוא דולף
26 ביולי 202535 דק׳{פ117} החד-פעמי הרב-פעמי של וואטסאפ
29 בדצמבר 20241 שע׳ 20 דק׳{פ116} אבדה הגישה לארנק הביטקוין? עוד לא אבדה תקוותנו
14 בדצמבר 20241 שע׳ 2 דק׳{פ115} כופרה הרגה פרה
4 בספטמבר 202424 דק׳
פודקאסטים דומים
Morphisec - הגנה אמיתית מהתקפות סייבר
Morphisec
סייבר בארה״ב - Cyber in the US
The CyberHub Podcast
סייבר-שמייבר
Noam Bass Liad Pichon
פשוט AI
Benny Farber
מדברים סייבר
Rotem Bar & Danit Leybovich Shati
טסלה היום
מיכאל לוגסי