סדר חדשפודקאסט של המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה
52 פרקים
על התוכנית
העולם משתנה מרגע לרגע. והסדר הישן? נשבר - ותופס כיוון חדש. אז למה שלא נעשה על זה פודקאסט? הכירו את "סדר חדש", מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה. בכל שבוע יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם צוללים אל אירועים גלובליים שמעצבים את המציאות - ובודקים איך הם משפיעים על האתגרים הכי גדולים של מדינת ישראל: ביטחון, כלכלה, חינוך, זכויות אזרח - ודמוקרטיה. כדי להבין לעומק מה קורה כאן - ואיך אפשר לשנות כיוון. התעדכנו בפייסבוק של המכון https://bit.ly/IDIFBHEB צייצו לנו בטוויטר https://x.com/democracyil לאינסטגרם שלנו https://bit.ly/44OlrKK אנחנו גם בטיק-טוק https://bit.ly/tktkidi ובטלגרם https://bit.ly/4eQ3qQM
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה סדר חדש?
סדר חדש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. בארכיון 52 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-40 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 52 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-40 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
תובנות הזהב מהארכיון
- הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל.
- הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת.
- הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין.
- המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה.
- אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות.
- הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
- יש פער תקציבי משמעותי לטובת החינוך הממלכתי-דתי על פני הממלכתי והערבי, המעוגן בהקצאות ייעודיות לזהות וערכים.
- החינוך הממלכתי נמנע מחינוך אקטיבי לדמוקרטיה ליברלית, מה שמוביל לירידה בערכים אלו בקרב דור הצעירים.
- ראשי ערים ומקבלי החלטות מתעדפים הישגים טכנולוגיים על פני חינוך לערכים אזרחיים ודמוקרטיים.
- הפעלת לחץ פוליטי על מורים ומנהלים יוצרת אפקט מצנן המרחיק אנשים איכותיים ממקצוע ההוראה.
- קיימת חשיבות לליבה משותפת שתאפשר לילדים מכל הזרמים ללמוד יחד ולהכיר זה את זה.
- מפגש קושנר עם ח׳ליל אל־חיה במצרים עבר בשקט ישראלי, וגורמים אמרו שזה היה קביעת עובדות על פירוק נשק ולא משא ומתן, אחרי מפגש קודם לקראת עסקת החטופים או הסכם הפסקת האש של אוקטובר 25.
- ואנס כנראה מועמד 2028, וכל עוד טראמפ פה ישראל פחות אישו בפריימריז הרפובליקניים; בלי הקו שלו הרטוריקה עלולה להידמות לצד הדמוקרטי.
- המלחמה מול איראן מתוארת כהכי פחות פופולרית בארה״ב מכל מלחמותיה ב־20 עד 30 השנים האחרונות, עם תחושה שראש הממשלה גרר את ארה״ב אליה.
- הנאום נגד ה־JCPOA ב־2015 נשאר צלקת אצל דמוקרטים, והקרבה לטראמפ והעניבות האדומות חיברו את האנטי לנתניהו ולישראל; ערכים משותפים נשחקו מול הרפורמה המשפטית ומול כ־70 אלף הרוגים בעזה מול כאלפיים בישראל.
- ה־MOU של אובמה, 38 מיליארד, נגמר השנה, ונתניהו מדבר על אפס סיוע בעוד עשר שנים אבל רוצה עוד הסכם; סעיף 219 ב־NDAA אמור להחליף מענק בשיתוף טכנולוגי.
- פופוליזם אינו דעה לא אהובה וגם לא סתם לעשות מה שהעם רוצה, כמו חוק הפופקורן, אלא אידיאולוגיה רזה של עם מול אחר שיכולה להתלבש גם על ימין וגם על שמאל.
- הסיפור הכלכלי חשוב בשוליים, כולל בברקזיט, אבל לא תופס את התופעה הרחבה; בין חמישית ל-40 אחוז ממצביעי הפופוליסטים עונים על אי-ביטחון כלכלי.
- הליכוד לא תמיד ענה להגדרות האלה, והקפיצה הגדולה במדדים מתחילה סביב 2015, עד שהוא נראה הרבה פחות כמו השמרנים בבריטניה או ה-CDU והרבה יותר כמו ה-FD ואורבן.
- שינוי מדיניות כלפי החרדים אינו בהגדרה פופוליסטי אם יוצאים נגד פוליטיקאים ואינטרסים בקואליציה, בניגוד למוטיב הדיפ סטייט של כוחות א-פוליטיים.
- ממשלה שנבחרת אחרי שלטון פופוליסטי נתקעת בין מינויים ושינויים חוקתיים שמקשים עליה לבין האשמה שהיא עצמה דורסת, וניהול נורמלי בלי אג'נדה גדולה לא מחזיק.
- ממשלת ישראל מעולם לא התחייבה על תוכנית 20 הנקודות בהצבעת קבינט, וגם חמאס לא התחייב להמשך.
- חמאס אמר כן לצעד מול צעד אחרי חיסולים, איום חזרה ללחימה, ולחץ מתווכות, לא לפירוק מלא כולל כל הקלצ׳ניקובים.
- תפיסת הביטחון מול עזה עברה מהרתעה למניעה: החזקת שטח כרצועת ביטחון חשובה לחלק מהגורמים יותר מפירוק נשק.
ועוד 7 תובנות לאורך הפרקים…
השאלות הבולטות בארכיון
אם החרדים לא התגייסו גם במלחמה הכי קשה, מה בעצם גורם לקובעי מדיניות ולחלקים בציבור להמשיך להאמין ששינוי כלשהו יביא אותם להתגייס?
מי אנחנו רוצים שיהיו מורים ומנהלים: אנשים בלי דעה, או אנשים שזה מעצבן אותם והם מחויבים לשנות את מה שקורה בחברה הישראלית?
מה הציבור הישראלי צריך להבין מזה? האם אנחנו יכולים להגיד לעצמנו, כולם נגדנו.
האם פוליטיקה ששמה במרכז את האתגר של הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית היא בהגדרה פוליטיקה פופוליסטית?
מהי תפיסת הביטחון של ישראל לטווח הבינוני הארוך מול עזה, אם חמאס לא מתפרק מנשקו ומתעצם גם על חצי רצועה?
מה המשמעות של להיות ימני בישראל של אחרי ה־7 באוקטובר?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
ארבעה אתגרי פנים - חרדים, ערבים, דמוקרטיה ויהודה ושומרון - יכריעו בבחירות הקרובות אם ישראל משנה כיוון או ממשיכה למקום שממנו קשה לחזור.
המפתיע כאן הוא הטענה שהסוגיה החרדית כבר לא נסובה על גיוס - גם מלחמה רב-זירתית בת שלוש שנים לא הביאה את החרדים לשורות, ולכן המנוף האמיתי הוא כלכלי, והכסף הגדול מסתתר לא בתקציבי הישיבות אלא בהטבות הדיור והרווחה. הפרק מערער את ההנחה ששינוי מבנה המשטר דורש הסכמה רחבה, שכן מסתבר ש-61 חברי כנסת מספיקים כדי להזיז את הספינה, ומכאן נותרת פתוחה השאלה איך ממשלה מתקנת מבטלת את מה שנעשה ברוב דחוק בלי לחזור על אותו חטא בעצמה. המתח האמיתי הוא בין הרצון להכריע בכל אחד מהתחומים לבין ההבנה שכל הימנעות מהכרעה גובה מחיר מכולנו, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
- הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל.
- הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת.
- הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין.
- המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה.
- אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות.
- הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
אם החרדים לא התגייסו גם במלחמה הכי קשה, מה בעצם גורם לקובעי מדיניות ולחלקים בציבור להמשיך להאמין ששינוי כלשהו יביא אותם להתגייס?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 67 | ישראל והעולם: האם הסברה יכולה לתקן הכול?
פרקים אחרונים
פרק 67 | ישראל והעולם: האם הסברה יכולה לתקן הכול?
26 באוקטובר 202639 דק׳פרק 66 | הקול הערבי: האם יכריע את הבחירות?
19 באוקטובר 202641 דק׳פרק 65 | מהטיקטוק לקלפי: מי משפיע על מצביעי פעם ראשונה?
12 באוקטובר 202641 דק׳פרק 64 | 3 שנים ל-7 באוקטובר: מי אחראי?
5 באוקטובר 202638 דק׳פרק 63 | איך חוקרים מחדל? מיום כיפור ל-7 באוקטובר
22 בספטמבר 202642 דק׳פרק 62 | לקראת הכרעה: לאן הולכת הדמוקרטיה הישראלית?
15 בספטמבר 202638 דק׳פרק 60 | איבדנו את אמריקה?
31 באוגוסט 202642 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מטיסות קרב משותפות מול איראן ב־28 בפברואר הגיעו היחסים למצב שבו ישראל לא סביב השולחן, לא בחדר, ולא מדברים איתה. ג׳יי די ואנס מאותת שאין סנטימנט, שטראמפ עדיין מחזיק את הרפובליקנים לצד ישראל, וששני שלישים מהנשק המגן עליה הם אמריקניים. סקר פיו מצא ש־60% מהאמריקאים מחזיקים בדעה שלילית על ישראל, גאלפ לפני המלחמה מול איראן מצא בפעם הראשונה ב־25 שנה הזדהות רבה יותר עם הפלסטינים, ושליש מהאמריקאים ושליש מהיהודים בארה״ב מאמינים לרצח עם בעזה. אייפא״ק הפכה לסופר־פאק והשקיעה כ־30 מיליון דולר בהיילי סטיבנס במישיגן מול עבדול אל־סייד והפסידה, ובית הנבחרים עלול לעבור לדמוקרטים בנובמבר עם השלכה על סיוע וחקיקה; התיקון המוצע הוא סיום מלחמה, דיבור על שלום ופנים חדשות, לא הסברה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מפגש קושנר עם ח׳ליל אל־חיה במצרים עבר בשקט ישראלי, וגורמים אמרו שזה היה קביעת עובדות על פירוק נשק ולא משא ומתן, אחרי מפגש קודם לקראת עסקת החטופים או הסכם הפסקת האש של אוקטובר 25.
- ואנס כנראה מועמד 2028, וכל עוד טראמפ פה ישראל פחות אישו בפריימריז הרפובליקניים; בלי הקו שלו הרטוריקה עלולה להידמות לצד הדמוקרטי.
- המלחמה מול איראן מתוארת כהכי פחות פופולרית בארה״ב מכל מלחמותיה ב־20 עד 30 השנים האחרונות, עם תחושה שראש הממשלה גרר את ארה״ב אליה.
- הנאום נגד ה־JCPOA ב־2015 נשאר צלקת אצל דמוקרטים, והקרבה לטראמפ והעניבות האדומות חיברו את האנטי לנתניהו ולישראל; ערכים משותפים נשחקו מול הרפורמה המשפטית ומול כ־70 אלף הרוגים בעזה מול כאלפיים בישראל.
- ה־MOU של אובמה, 38 מיליארד, נגמר השנה, ונתניהו מדבר על אפס סיוע בעוד עשר שנים אבל רוצה עוד הסכם; סעיף 219 ב־NDAA אמור להחליף מענק בשיתוף טכנולוגי.
פרק 59 | למה הפופוליזם עובד?
24 באוגוסט 202637 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
ההגדרה המרכזית של פופוליזם רואה בפוליטיקה מאבק בין העם לבין אחר, לרוב אליטה כמו בתי משפט, תקשורת חופשית, היועמ״שית או בעלי עסקים גדולים, שמונעת את מימוש הרצון האותנטי של העם. במדינות מערביות הפופוליזם מימין הוא בסדר גודל של 20 עד 25 אחוז והשמאלי אחוזים בודדים, ואי-ביטחון כלכלי תופס רק כחמישית עד שליש ולכל היותר 40 אחוז ממצביעי המפלגות הפופוליסטיות; הניכור האתנו-תרבותי וההגירה מבחינים טוב יותר בין הבוחרים. בישראל אין גלי הגירה שמאיימים על הזהות, והליכוד מקבל בפער את הציונים הקבועים ביותר כמפלגה פופוליסטית, עם זינוק סביב 2015 עד שהוא דומה יותר ל-FD מאשר ל-CDU. קיר סטארמר ניצח בבריטניה אחרי 14 שנות שלטון שמרני עם יותר מ-60 אחוז מהמושבים, ואחרי שנתיים בלי סקנדל ובלי משבר כלכלי גדול איבד את התמיכה כי לא הייתה פרוגרמה גדולה שהציבור רואה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פופוליזם אינו דעה לא אהובה וגם לא סתם לעשות מה שהעם רוצה, כמו חוק הפופקורן, אלא אידיאולוגיה רזה של עם מול אחר שיכולה להתלבש גם על ימין וגם על שמאל.
- הסיפור הכלכלי חשוב בשוליים, כולל בברקזיט, אבל לא תופס את התופעה הרחבה; בין חמישית ל-40 אחוז ממצביעי הפופוליסטים עונים על אי-ביטחון כלכלי.
- הליכוד לא תמיד ענה להגדרות האלה, והקפיצה הגדולה במדדים מתחילה סביב 2015, עד שהוא נראה הרבה פחות כמו השמרנים בבריטניה או ה-CDU והרבה יותר כמו ה-FD ואורבן.
- שינוי מדיניות כלפי החרדים אינו בהגדרה פופוליסטי אם יוצאים נגד פוליטיקאים ואינטרסים בקואליציה, בניגוד למוטיב הדיפ סטייט של כוחות א-פוליטיים.
- ממשלה שנבחרת אחרי שלטון פופוליסטי נתקעת בין מינויים ושינויים חוקתיים שמקשים עליה לבין האשמה שהיא עצמה דורסת, וניהול נורמלי בלי אג'נדה גדולה לא מחזיק.
פרק 58 | הסכם שלב ב' בעזה: האם תנועת חמאס תפורק מנשקה?
17 באוגוסט 202642 דק׳אורחים:רמי הודלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
נחתם הסכם שלב ב׳ בתוכנית 20 הנקודות של טראמפ, שמוצג כפירוק חמאס מנשק, אך בפועל מדובר בהפקדת נשק אצל גורם משקיף עזתי כשהנשק נשאר נגיש. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 ישראל הרחיבה שליטה אפקטיבית מכ־53% לכ־65% מהרצועה, וחמאס חזר להיות הריבון דה־פקטו על האוכלוסייה. ממשל טראמפ חתם עם סעודיה על ייצור כורים גרעיניים אזרחיים בלי נורמליזציה עם ישראל, ונטען שישראל כבר לא המפתח לוושינגטון. הירידה בתמיכה בארה״ב, גם בקרב צעירים מתחת לגיל 40 או 50, מאיימת על נגישות לטכנולוגיה ולכסות דיפלומטית יותר מאשר על כסף הסיוע.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ממשלת ישראל מעולם לא התחייבה על תוכנית 20 הנקודות בהצבעת קבינט, וגם חמאס לא התחייב להמשך.
- חמאס אמר כן לצעד מול צעד אחרי חיסולים, איום חזרה ללחימה, ולחץ מתווכות, לא לפירוק מלא כולל כל הקלצ׳ניקובים.
- תפיסת הביטחון מול עזה עברה מהרתעה למניעה: החזקת שטח כרצועת ביטחון חשובה לחלק מהגורמים יותר מפירוק נשק.
- סעודיה מקבלת תוכנית גרעין אזרחית מוושינגטון בלי התקדמות מול ישראל, אחרי שהנורמליזציה ירדה מהפרק מאז 7 באוקטובר.
- הכסף בסיוע האמריקאי הוא הזול; מה שחשוב הוא נגישות למערכות נשק, יתרון איכותי וכסות באו״ם.
פרק 57 | אחרי ה-7 באוקטובר: מה זה אומר להיות ימני?
10 באוגוסט 202640 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
כרבע ממי שמצהירים שיתמכו במפלגות גוש השינוי, בערך 15 מנדטים, מגדירים את עצמם אנשי ימין. שירית אביטן כהן אומרת שההצבעה לימין סובבת את השינויים במערכת המשפט ואת המשך המהלך ביהודה ושומרון, ושהכלכלה החופשית כבר פחות מניעה. חברים בשדרות שאמרו אחרי ה־7 באוקטובר שלא יצביעו לנתניהו חוזרים לליכוד כי אין אפשרויות אחרות, והוא פונה אליהם במסר של מדיניות ביטחונית מאז בלי להגיד שהוא אחראי למחדל. איתמר בן גביר מתייצב על שמונה תשעה מנדטים, בצלאל סמוטריץ' על ארבעה חמישה מעל אחוז החסימה, וחלק מציבור הציונות הדתית עדיין בלי בית בגלל מחיר הברית עם החרדים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- נתניהו טעה מול מצביעיו כשלא אמר כשלתי ולא הקים מנגנון לבדיקת הכשל, וגם בימין רוצים לראות מה קרה.
- המחנה האמוני מתחזק מול חילונים שהרגישו לא בבית, והציבור המסורתי הוא החולות הנודדים שיכריעו.
- שמונה שריונים ועוד מחוזות על בסיס כ־23 מנדטים בסקרים משאירים 15 עד 16 מקומות ריאליים מול כ־40 מכהנים, מרחץ דמים בליכוד.
- בן גביר לוקח מנדטים מהליכוד בפריפריה, מהחרדים ומצעירים במכינות דתיות וחילוניות באמירות ברורות.
- מתוך כ־12 מנדטים של הציונות הדתית, ארבעה עד חמישה אצל סמוטריץ' וחמישה עד שישה בלי בית, ובנט כמעט לא מחזיק מצביעי ימין.
פרק 61 | ישראל והפלסטינים: מי מנהל את הסכסוך?
8 בספטמבר 202642 דק׳פרק 55 | מכת מדינה: למה אנחנו תקועים בפקקים, כמה זה עולה למדינה ואיך יוצאים מזה?
27 ביולי 202633 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רמי הוד טוען כי הציבור הליברלי הזניח את המאבק על החינוך, מה שהוביל להשתלטות של גורמים פוליטיים על תכנים בבתי הספר הממלכתיים. המדינה מתקצבת באופן לא שוויוני את החינוך הממלכתי לעומת הממלכתי-דתי, דבר המעמיק פערים בזהות ובערכים. נדרשת הקמת שומרי סף שימנעו כניסת עמותות חיצוניות בעלות אג'נדה פוליטית למערכת הממלכתית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- יש פער תקציבי משמעותי לטובת החינוך הממלכתי-דתי על פני הממלכתי והערבי, המעוגן בהקצאות ייעודיות לזהות וערכים.
- החינוך הממלכתי נמנע מחינוך אקטיבי לדמוקרטיה ליברלית, מה שמוביל לירידה בערכים אלו בקרב דור הצעירים.
- ראשי ערים ומקבלי החלטות מתעדפים הישגים טכנולוגיים על פני חינוך לערכים אזרחיים ודמוקרטיים.
- הפעלת לחץ פוליטי על מורים ומנהלים יוצרת אפקט מצנן המרחיק אנשים איכותיים ממקצוע ההוראה.
- קיימת חשיבות לליבה משותפת שתאפשר לילדים מכל הזרמים ללמוד יחד ולהכיר זה את זה.
פרק 52 | ארבע הכרעות למדינה אחת: לאן הולכת ישראל?
6 ביולי 202637 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המפתיע כאן הוא הטענה שהסוגיה החרדית כבר לא נסובה על גיוס - גם מלחמה רב-זירתית בת שלוש שנים לא הביאה את החרדים לשורות, ולכן המנוף האמיתי הוא כלכלי, והכסף הגדול מסתתר לא בתקציבי הישיבות אלא בהטבות הדיור והרווחה. הפרק מערער את ההנחה ששינוי מבנה המשטר דורש הסכמה רחבה, שכן מסתבר ש-61 חברי כנסת מספיקים כדי להזיז את הספינה, ומכאן נותרת פתוחה השאלה איך ממשלה מתקנת מבטלת את מה שנעשה ברוב דחוק בלי לחזור על אותו חטא בעצמה. המתח האמיתי הוא בין הרצון להכריע בכל אחד מהתחומים לבין ההבנה שכל הימנעות מהכרעה גובה מחיר מכולנו, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל.
- הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת.
- הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין.
- המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה.
- אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות.
- הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
שיווק והכנסות מסדר חדש: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך סדר חדש מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של סדר חדש אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית חדשות ואקטואליה. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את סדר חדש היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 52 הפרקים של סדר חדש הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של סדר חדש כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-52 הפרקים של סדר חדש הופכים למגזין?
- 52 פרקים = 52 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של סדר חדש, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
למען השם
דניאל הרטמן, תומר פרסיקו, אלון שלו ומשואה שגיב
בלתי סביר בעליל עם מיכאל דבורין וערן בן-ארי
ד"ר גדי טאוב
הולכים לבחירות
הולכים לבחירות
המטבחון הפוליטי
ערוץ כנסת 99
מחוץ לפרוטוקול
משפחה פודקאסט
קטעים משידור
גלצ