סדר חדש
המכון הישראלי לדמוקרטיה
52 פרקים
על התוכנית
העולם משתנה מרגע לרגע. והסדר הישן? נשבר - ותופס כיוון חדש. אז למה שלא נעשה על זה פודקאסט? הכירו את "סדר חדש", מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה. בכל שבוע יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם צוללים אל אירועים גלובליים שמעצבים את המציאות - ובודקים איך הם משפיעים על האתגרים הכי גדולים של מדינת ישראל: ביטחון, כלכלה, חינוך, זכויות אזרח - ודמוקרטיה. כדי להבין לעומק מה קורה כאן - ואיך אפשר לשנות כיוון. התעדכנו בפייסבוק של המכון https://bit.ly/IDIFBHEB צייצו לנו בטוויטר https://x.com/democracyil לאינסטגרם שלנו https://bit.ly/44OlrKK אנחנו גם בטיק-טוק https://bit.ly/tktkidi ובטלגרם https://bit.ly/4eQ3qQM
מה זה סדר חדש?
סדר חדש הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית חדשות ואקטואליה מאת המכון הישראלי לדמוקרטיה. בארכיון 52 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 52 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 20 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 1 |
עודכן:
פרקים עם ניתוח מלא
ארבעה אתגרי פנים - חרדים, ערבים, דמוקרטיה ויהודה ושומרון - יכריעו בבחירות הקרובות אם ישראל משנה כיוון או ממשיכה למקום שממנו קשה לחזור.
המפתיע כאן הוא הטענה שהסוגיה החרדית כבר לא נסובה על גיוס - גם מלחמה רב-זירתית בת שלוש שנים לא הביאה את החרדים לשורות, ולכן המנוף האמיתי הוא כלכלי, והכסף הגדול מסתתר לא בתקציבי הישיבות אלא בהטבות הדיור והרווחה. הפרק מערער את ההנחה ששינוי מבנה המשטר דורש הסכמה רחבה, שכן מסתבר ש-61 חברי כנסת מספיקים כדי להזיז את הספינה, ומכאן נותרת פתוחה השאלה איך ממשלה מתקנת מבטלת את מה שנעשה ברוב דחוק בלי לחזור על אותו חטא בעצמה. המתח האמיתי הוא בין הרצון להכריע בכל אחד מהתחומים לבין ההבנה שכל הימנעות מהכרעה גובה מחיר מכולנו, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
- הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל.
- הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת.
- הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין.
- המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה.
- אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות.
- הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
אם החרדים לא התגייסו גם במלחמה הכי קשה, מה בעצם גורם לקובעי מדיניות ולחלקים בציבור להמשיך להאמין ששינוי כלשהו יביא אותם להתגייס?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרק 54 | אפס באזרחות: איך נכשלנו בחינוך לדמוקרטיה וכיצד ניתן לתקן?
פרקים אחרונים
פרק 54 | אפס באזרחות: איך נכשלנו בחינוך לדמוקרטיה וכיצד ניתן לתקן?
20 ביולי 202643 דק׳פרק 53 | הבלוק נסדק? נתניהו והחרדים בדרך לעימות
13 ביולי 202656 דק׳פרק 45 | המודל ההונגרי: איך מביסים פופוליזם בקלפי?
18 במאי 202646 דק׳פרק 52 | ארבע הכרעות למדינה אחת: לאן הולכת ישראל?
6 ביולי 202637 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
המפתיע כאן הוא הטענה שהסוגיה החרדית כבר לא נסובה על גיוס - גם מלחמה רב-זירתית בת שלוש שנים לא הביאה את החרדים לשורות, ולכן המנוף האמיתי הוא כלכלי, והכסף הגדול מסתתר לא בתקציבי הישיבות אלא בהטבות הדיור והרווחה. הפרק מערער את ההנחה ששינוי מבנה המשטר דורש הסכמה רחבה, שכן מסתבר ש-61 חברי כנסת מספיקים כדי להזיז את הספינה, ומכאן נותרת פתוחה השאלה איך ממשלה מתקנת מבטלת את מה שנעשה ברוב דחוק בלי לחזור על אותו חטא בעצמה. המתח האמיתי הוא בין הרצון להכריע בכל אחד מהתחומים לבין ההבנה שכל הימנעות מהכרעה גובה מחיר מכולנו, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל.
- הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת.
- הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין.
- המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה.
- אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות.
- הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
המפתיע כאן הוא הטענה שהסוגיה החרדית כבר לא נסובה על גיוס - גם מלחמה רב-זירתית בת שלוש שנים לא הביאה את החרדים לשורות, ולכן המנוף האמיתי הוא כלכלי, והכסף הגדול מסתתר לא בתקציבי הישיבות אלא בהטבות הדיור והרווחה. הפרק מערער את ההנחה ששינוי מבנה המשטר דורש הסכמה רחבה, שכן מסתבר ש-61 חברי כנסת מספיקים כדי להזיז את הספינה, ומכאן נותרת פתוחה השאלה איך ממשלה מתקנת מבטלת את מה שנעשה ברוב דחוק בלי לחזור על אותו חטא בעצמה. המתח האמיתי הוא בין הרצון להכריע בכל אחד מהתחומים לבין ההבנה שכל הימנעות מהכרעה גובה מחיר מכולנו, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הסוגיה החרדית עברה מגיוס לכלכלה - גם מלחמה רב-זירתית לא הביאה גיוס, ולכן המנוף הוא לחתוך הטבות רווחה ודיור למי שלא משרת, ולא עוד ויכוח על שוויון בנטל. · הכסף הגדול לא בתקציבי הישיבות שגדלו מ-1.2 ל-1.8 אחוז אלא בהטבות דיור ורווחה - הסבסוד הבין-מגזרי מוערך ב-37 מיליארד שקל בשנה, כ-17 אלף שקל לכל משק בית יהודי לא-חרדי, שני שליש מזה מתעסוקה ופריון נמוכים ושליש מצריכת רווחה עודפת. · הנושא הדמוקרטי הוא היחיד שעלול להפוך לבלתי-הפיך: אם המגמה נמשכת לא יישאר בית משפט אפקטיבי או ייעוץ משפטי מרסן, והמינויים הבכירים הופכים פוליטיים לחלוטין. · המבנה המשטרי של ישראל שביר להחריד - 61 חברי כנסת מספיקים כדי לשנות אותו, ולכן ממשלה מתקנת צריכה לבטל מיד את המהלכים שנעשו ברוב דחוק כמו הוועדה לבחירת שופטים, אבל לבצר מחדש רק בהסכמה רחבה ולא לכפות שינוי בעצמה. · אכיפת החוק החלקית ביהודה ושומרון היא סיפוח בפועל שהופך בעיה חיצונית לבעיה פנימית - ולראשונה מוטלות סנקציות על שרים בישראל ועל תוצרת ההתנחלויות. · הקול הערבי כפקטור מכריע: אחוז ההצבעה נע בין 43 ל-65, וקולות שיזרמו למפלגות ציוניות עשויים להכריע אם בכלל תקום ממשלה, גם דרך חשבון ההימנעות של מנסור עבאס.
פרק 51 | דגל אדום לכחולי המדים: למי שייכת המשטרה בישראל?
29 ביוני 202649 דק׳פרק 50 | נשים תחת אש: מי מפחד מלוחמות בצה"ל?
22 ביוני 202639 דק׳פרק 49 | בחירות 2026: לאן הולכת מדינת ישראל?
15 ביוני 202644 דק׳פרק 48 | בלי תחרות: מי מרוויח מיוקר המחיה בישראל?
9 ביוני 202642 דק׳פרק 47 | בין גירעון לצמיחה: החשבון של המלחמה עוד לפנינו
1 ביוני 202639 דק׳פרק 46 | מסך עשן: למה צה"ל מנצח בטכנולוגיה אבל לא במלחמה?
25 במאי 202648 דק׳
פודקאסטים דומים
פודקאסט | פוליטי מדיני
חדשות השבוע
הפודקאסט של נדב פרי
All•in & Nadav Perry
אלוף במיל' יצחק בריק
אלוף במיל' יצחק בריק
אליטוב ובלום | ללא צנזורה
משפחה פודקאסט
קטעים משידור
גלצ
השעה הבינלאומית עם ערן סיקורל
כאן