סאבטקסטפודקאסט של קתרזיס ספרים
קתרזיס ספרים · מנחה: קתרזיס ספרים
38 פרקים
על התוכנית
בהסכת הספרותי "סאבטקסט", אלפרד כהן לוקח את המאזינים והמאזינות למסע אל עולמם של סופרים, משוררים, מתרגמים, עורכים, עיתונאים ומבקרי ספרות. ההסכת מציע הצצה נדירה לעולם המילים, הרעיונות והרגשות שמעצבים את התרבות שלנו. הפקת פתיח: עדי שחם
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.
מה זה סאבטקסט?
סאבטקסט הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת קתרזיס ספרים. פודקאסט ספרותי מעמיק החוקר את נפש היוצר בתוך המציאות הישראלית הסוערת. בארכיון 38 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-76 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 38 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-76 דקות |
| הפרק האחרון | 26 באוקטובר 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 4 |
עודכן:
כמה אשליה עצמית צריך כדי לקום בבוקר ולחיות פה
אלפרד כהן מנהל שיחות עומק עם יוצרים ומשוררים. אחד האורחים, שהקים את הוצאת תנג'יר, מספר על גל ההוצאות העצמאיות הקטנות שקם ב-2014 - זיקית, אינדי בוק - וטוען שהרשת החברתית פרצה את חומות 'שומרי הסף' של השירה העברית והכפילה את מספר הכותבים.
פרק אחר נוגע ישירות במציאות הישראלית: כמה הדחקה ואשליה עצמית דרושות כדי להמשיך בשגרה, ואיך הספרייה והאקדמיה הופכות לבועות מקלט אינטלקטואליות. ונטלי מספרת על רזידנסי בטירה בגרמניה ועל המעבר מהשקט ביערות ברנדנבורג לרעש של תל אביב.
מי שאוהב שיח תרבותי על יצירה ועל הכוחות שמעצבים את שדה הספרות ימצא כאן שיחות פתוחות וכנות.
פודקאסט ספרותי מעמיק החוקר את נפש היוצר בתוך המציאות הישראלית הסוערת.
המנחה
אלפרד כהן הוא מנחה אינטלקטואלי ורגיש המנהל שיחות עומק עם יוצרים, משוררים ומתרגמים. הוא מפגין גישה פתוחה ומעמיקה המאפשרת לאורחיו לחשוף את מאחורי הקלעים של תהליכי היצירה והתפיסות הספרותיות שלהם.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות אינטימיות, ממושכות ומעמיקות, שאינן חוששות לעסוק בנושאים מורכבים ומופשטים. הקצב הוא נינוח ומהורהר, המקדיש זמן לניתוח של חוויות אישיות ותרבותיות.
תובנות הזהב מהארכיון
- יצירה דורשת פנאי מנטלי וסביבה מגוננת, שהם לעיתים במתח עם המציאות הישראלית הטעונה
- הרשת החברתית שינתה את יחסי הכוחות בשירה הישראלית, תוך פירוק חומות שומרי הסף
- הבחירה בכתיבה היא פעולה של גישור בין עולמו הפנימי של היוצר לבין המרחב החברתי והפוליטי
- ספרייה אינה רק מקום אחסון, אלא מרחב רוחני מהותי לעיצוב הזהות והאסתטיקה של הקורא והכותב
הפודקאסט מיועד לאוהבי ספרות, יוצרים ואנשי רוח המבקשים להעמיק בהבנת תהליכי יצירה ובקשר המורכב שבין אישי ללאומי.
השאלות הבולטות בארכיון
אם זה ספר כל כך נפלא, למה לא לכתוב ממואר בפרוזה?
כיצד הופכים את הכתיבה לנגישה וטבעית מבלי לאבד את העומק הספרותי?
מתי אתה יודע ששיר שמישהו אחר כתב הוא שיר מעולה?
איך אפשר לשמור על תחושת נורמליות ואיזון נפשי במציאות של מצבי קיצון מתמשכים בישראל?
4 פרקים = 4 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
נושאים שהתוכנית עוסקת בהם
פרקים עם ניתוח מלא
- נשארו חמש חנויות | שירה חפר: על מו"לות עצמאית בשדה מתכווץ, ועל למה בכל זאת ממשיכים
- להבין ולהיות מובן | אלי הירש: על שירה כסיפור, על ביקורת כיצירת אמנות, ועל מה שנתקע בשירה הישראלית של 2026
- פירוק שומרי הסף | שלומי חתוכה: ממהפכת השירה של טנג'יר ועד נקודת זכות לרווקים והבריחה אל הטבע
- הפיגומים של השיר | רוני סומק: למה המשורר הוא בעצם קבלן שיפוצים של הנפש?
שיחה ספרותית עם המשורר אלי הירש על ספרו 'משהו מעבר לאושר', ועל הגבול בין שירה לפרוזה בסיפור אוטוביוגרפי.
בפרק 29 של סאבטקסט, בהגשת אלפרד כהן, מתארח המשורר והמבקר אלי הירש לשיחה על ספרו 'משהו מעבר לאושר'. הירש מסביר למה כתב את סיפור אהבתו ובגידתו דרך שירה ולא פרוזה, מתוך מסורת של מחזור סונטות, אפוס ושיר עלילה. הוא חולק על התפיסה המודרניסטית ש'שיר אומר מה שאי אפשר לומר בפרוזה', ומספר על המבנה המספרי של הספר ועל הדיאלוג עם אשתו נתי. שווה לאוהבי שירה, ספרות ושיחות עומק על יצירה.
- הירש מעדיף שירים ארוכים על פני השיר הבודד הקצר, היכולת של שיר להיות דרמטי, טובעני ועמוק מעניינת אותו יותר.
- התפיסה הקלאסית גורסת ששיר אומר את מה שאפשר לומר בפרוזה, רק טוב יותר בזכות המוזיקה, בניגוד לאידאה המודרניסטית.
- כניסת נשים לכתיבת שירה היא הדבר הנפלא ביותר שקרה לשירה, ויצרה מרחב רגשי ומגדרי פתוח וחשוף יותר.
- סיפור אוטוביוגרפי כתוב בשירה נע לא כרונולוגית, מתחיל באמצע וחוזר להתחלה, תנועה אופיינית לפרוזה ולאפוס.
- אשתו נתי נתנה לו רשות לכתוב גם על הבגידה, מה שיצר דיאלוג והכניס אותו למקום כאוב ביחסים.
אם זה ספר כל כך נפלא, למה לא לכתוב ממואר בפרוזה?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
אלפרד כהן, מבית קתרזיס ספרים, יושב עם סופרים, משוררים ומתרגמים - על כתיבה כאושר או כייסורים, על רזידנסי בגרמניה ועל המתח בין מילים למוזיקה.
- "כמה אשליה עצמית נדרשת בשביל לקום בבוקר ולחיות במקום הזה כאילו זה נורמלי?" - שיחה על הדחקה קולקטיבית כמנגנון הישרדות במציאות הישראלית.
- לא לכל היוצרים הכתיבה היא אותו דבר: לנטלי היא מקור לאושר עמוק, בעוד אחרים ברזידנסי תיארו אותה כסבל וייסורים.
- מתי כספי, לפי המשורר האורח, לא הלחין מילים כ"אילוסטרציה" אלא ניהל איתן דיאלוג מוזיקלי - ולעיתים הלחן נעשה זכיר יותר מהמילים.
"כמה אשליה עצמית נדרשת בשביל לקום בבוקר ולחיות במקום הזה כאילו זה נורמלי?" באחד הפרקים של "סאבטקסט" השאלה הזו נזרקת לאוויר, ופותחת שיחה על הדחקה קולקטיבית - אותו מנגנון שמאפשר לחזור לשגרה אחרי כל זעזוע, כתנאי להישרדות נפשית.
אלפרד כהן, שמגיש את ההסכת מבית קתרזיס ספרים, לא מסתפק בראיון ספרותי מנומס. הוא מחפש את הרגע שבו היוצר אומר משהו אמיתי. בשיחה עם נטלי, שחזרה מרזידנסי בטירה עתיקה ביערות ברנדנבורג, עולה ניגוד מעניין: השקט המוחלט שם הציף אצלה דווקא את הצורך ברעש של תל אביב - וגם את העובדה שלא לכולם הכתיבה היא אותו דבר. אצלה היא אושר עמוק, בעוד יוצרים אחרים תיארו אותה כסבל וייסורים.
פרק אחר נכנס למתח שבין מילה למוזיקה. המשורר האורח מתאר איך מתי כספי לא הלחין טקסטים כ"אילוסטרציה" אלא ניהל איתם דיאלוג, עד שלפעמים הלחן נעשה זכיר יותר מהמילים עצמן. עבור משורר, הוא אומר, הלחנה היא סוג של פרשנות ליצירה.
מאחורי כל ספר עומד עולם של מילים ואנשים שלרוב לא מכירים. כהן פותח את הדלת אל העולם הזה, ומקשיב לא רק למה שנכתב אלא למה שמתחת לפני השטח.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
העברית תמיד גולה | רובי נמדר: החיים בין שתי שפות, הוויכוח על ספרות הדיאספורה והקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העברית לישראל.
פרקים אחרונים
העברית תמיד גולה | רובי נמדר: החיים בין שתי שפות, הוויכוח על ספרות הדיאספורה והקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העברית לישראל.
26 באוקטובר 20261 שע׳ 17 דק׳להמציא את האני | שירה סתיו: על הממואר הפואטי, הזהות שהספרות מייצרת והאפשרות לכתוב חיים מחדש
20 באוקטובר 20261 שע׳ 7 דק׳אורחים:רוביק רוזנטלמה נשאר לנו | ריטה קוגן ו-לילי ירין: על ספרות, אמנות והשיחה שנמשכת בין אם לבת
13 באוקטובר 20261 שע׳ 31 דק׳אורחים:ענת שרון בלייסלדבר אמת בספרות | מיכל בן־נפתלי: על ממואר, זיכרון והניסיון לכתוב אמת בתוך מרחב שהפך שקרי
15 בספטמבר 20261 שע׳ 0 דק׳השפה לא מתקלקלת | רוביק רוזנטל: על עצלות כמנוע, סלנג כתעודת זהות, ומה באמת הולך לאיבוד בעברית הישראלית
25 באוגוסט 20261 שע׳ 22 דק׳שלושים שנות הקשבה | ענת שרון בלייס: על הרדיו כיצירה, ועל השיחה כדרך להכיר בני אדם
11 באוגוסט 202654 דק׳התרבות משתנה בשוליים | נועה שקרג'י: על גסיסתה של הביקורת, על כתב העת מעלה, ועל הסיבה שהמרכז אף פעם לא מזיז כלום.
4 באוגוסט 20261 שע׳ 13 דק׳תחרה על פחם | אגי משעול: ההומור הוא רק מה שרואים, מתחתיו יש שריפה
8 בספטמבר 202659 דק׳אורחים:אלי הירשהקהל הוא המלך | שירלי גל: עורכת מוסף הספרים של "ישראל היום" על המהפכה של רבי המכר והסוף של הספרות היפה.
27 בינואר 20261 שע׳ 24 דק׳נשארו חמש חנויות | שירה חפר: על מו"לות עצמאית בשדה מתכווץ, ועל למה בכל זאת ממשיכים
18 באוגוסט 20261 שע׳ 33 דק׳אורחים:רוני סומקלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הסופר והמאייר ערמי פינקוס מתאר את תהליך העבודה שלו, שבו הוא קובע נקודת התחלה וסיום ונותן לדמויות להתפתח באופן אורגני על הבמה המטאפורית של הסיפור. הוא מדגיש את חשיבות ההומור ככלי הגנה וכאמצעי לדיוק רגשי, ומסביר כיצד הוא משלב תחקיר עובדתי, כמו קריאת עיתונים ישנים או צפייה ביוטיוב, כדי להעניק אמינות לעולמות הבדיוניים שלו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כתיבה מתוך הומור ופרודיה מאפשרת לסופר ללמוד את צורת הכתיבה ולהשתחרר מנפיחות עצמית.
- ההבחנה בין בורגנות לזאר-בורגנות מספקת מצע עשיר לדמויות, שכן החרדות והשאיפות של המעמד הבינוני-נמוך מניעות עלילות בצורה חדה.
- ספרות היא שקר מומצא, ולכן הניסיון להיצמד לריאליזם מוחלט עלול להוביל לתוצאה מלאכותית לעומת מתיחת המציאות לקצה הסבירות.
- הקשבה לקולות של אנשים אמיתיים, כמו שדכניות או עובדי ניקיון, מעניקה לטקסט רבדים של אמינות שאינם קיימים בספרי מחקר היסטוריים.
להבין ולהיות מובן | אלי הירש: על שירה כסיפור, על ביקורת כיצירת אמנות, ועל מה שנתקע בשירה הישראלית של 2026
23 ביוני 20261 שע׳ 36 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק 29 של סאבטקסט, בהגשת אלפרד כהן, מתארח המשורר והמבקר אלי הירש לשיחה על ספרו 'משהו מעבר לאושר'. הירש מסביר למה כתב את סיפור אהבתו ובגידתו דרך שירה ולא פרוזה, מתוך מסורת של מחזור סונטות, אפוס ושיר עלילה. הוא חולק על התפיסה המודרניסטית ש'שיר אומר מה שאי אפשר לומר בפרוזה', ומספר על המבנה המספרי של הספר ועל הדיאלוג עם אשתו נתי. שווה לאוהבי שירה, ספרות ושיחות עומק על יצירה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הירש מעדיף שירים ארוכים על פני השיר הבודד הקצר, היכולת של שיר להיות דרמטי, טובעני ועמוק מעניינת אותו יותר.
- התפיסה הקלאסית גורסת ששיר אומר את מה שאפשר לומר בפרוזה, רק טוב יותר בזכות המוזיקה, בניגוד לאידאה המודרניסטית.
- כניסת נשים לכתיבת שירה היא הדבר הנפלא ביותר שקרה לשירה, ויצרה מרחב רגשי ומגדרי פתוח וחשוף יותר.
- סיפור אוטוביוגרפי כתוב בשירה נע לא כרונולוגית, מתחיל באמצע וחוזר להתחלה, תנועה אופיינית לפרוזה ולאפוס.
- אשתו נתי נתנה לו רשות לכתוב גם על הבגידה, מה שיצר דיאלוג והכניס אותו למקום כאוב ביחסים.
פירוק שומרי הסף | שלומי חתוכה: ממהפכת השירה של טנג'יר ועד נקודת זכות לרווקים והבריחה אל הטבע
26 במאי 20261 שע׳ 8 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הדובר מתאר את תחושת האובך והאבק שמלווה את ישראל, לצד משבר האקלים והשפעותיו הקיצוניות. הוא משתף בשיחה עם נהג מונית שמזכיר את ההיסטוריה של אלימות ופיגועים בישראל, ומדגיש את הקושי להרגיש נורמליות בארץ שבה מצבי קיצון הם חלק מהיום-יום. בנוסף, הוא מתאר את המקום המוגן שמספקת הספרייה כאיזור נורמלי ורגוע בתוך המהומה. הסיפור האישי על גילוי חדר ספרים בביתו מחזק את הקשר בין החיים הפרטיים לסיפורים שמספרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משבר האקלים בישראל מתבטא בסופות קיצוניות וניסיון לאזן את ההרס הטבעי באמצעים טכנולוגיים.
- הניסיון לחזור לשגרה אחרי תקופות קשות נעשה לעיתים על חשבון חשבון נפש והדחקה.
- הספרייה משמשת כמקום מקלט ובועה מוגנת בתוך המציאות הסוערת של החיים בישראל.
- שיחות עם נהגי מונית חושפות סיפורים חיים על טראומות, שכול ומציאות יומיומית קשה.
- הכתיבה והספרות הן מעין הצצה אסורה לחיים, שבהם הכותב לוקח חלק פעיל בסיטואציות שהוא מתבונן בהן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾כיצד מתארים בשיחה את תחושת הנורמליות בישראל בעידן של סכסוכים ומצבי קיצון?
בשיחה מתארים שהתחושה של נורמליות בישראל היא קשה להשגה, כי המדינה חיה במצבי קיצון מתמשכים, והדחף לחזור לשגרה מתבטא לעיתים כהדחקה של חשבון נפש, כפי שנאמר על ידי הנהג מונית שהזכיר שהיו תמיד אירועים אלימים, ולכן לא היה שקט אמיתי.
▾מה משמעות הספרייה עבור המשתתפים בשיחה וכיצד היא משמשת כמקום מקלט?
הספרייה מתוארת כמקום בועה מוגן שבו אפשר למצוא שקט וריכוז, בניגוד להמולה מחוץ לה. המשתתפת מספרת שחזרה לאוניברסיטה כדי למצוא את התחושה הזו, וכי הספרייה היא המקום שבו היא מרגישה נרגעת, עם חומרים שקטים שמחכים ליד המשתמשים.
▾איזה תרגיל בקולנוע מוזכר וכיצד הוא מתקשר לגישה של המשתתפת לכתיבה ולספרות?
התרגיל הוא לראות משהו שלא אמור להיראות ולהגיב אליו. המשתתפת מסבירה שהספרות שלה מבוססת על הצצה לחיים, לראות דברים אסורים או מוסתרים, ואז לקחת חלק בהם, בדומה לפעולת ההצצה שהיא מתארת כסממן מרכזי ביצירה.
▾כיצד מתארים את השינוי במזג האוויר והאקלים בישראל ומה הקשר לכך למשבר האקלים העולמי?
בשיחה מציינים שהאקלים בישראל השתנה והפך לקיצוני יותר, עם סופות ו'ביירונים' שנועדו לאזן את הנזק שנגרם לאקלים בצורה לא טבעית וטכנולוגית. מוזכר שספרות האקלים החלה עם ג'ונתן פרנזן לפני יותר מעשור, וכיום יש תחושה של פוסט-ייאוש אפוקליפטי.
▾מה התובנות שהועלו לגבי מקלטים אישיים ומקומיים בישראל בהקשר למצב הביטחוני?
בשיחה מוזכר שהוועד בבניין מתלבט אם להשקיע בשיפוץ מקלט, כי יש תחושה שאין צורך במקלטים, למרות שמדובר בתקופה של מלחמות ופיגועים. המשתתפת מספרת שקיבלה טלפון מבעל המקלט שמנסה לשפצו, אך יש ספקות לגבי החשיבות שלו.
הפיגומים של השיר | רוני סומק: למה המשורר הוא בעצם קבלן שיפוצים של הנפש?
24 בפברואר 20261 שע׳ 19 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
רוני סומק נזכר במתי כספי, שישב לידו בטקס פרס היובל של אקו״ם והצחיק אותו בלי להזיז את השפתיים, ומסביר שלחן טוב לשיר משורר מתווכח עם המילים ולא משרת אותן. הוא מספר על שיר שיוני רועה הלחין לחווה אלברשטיין והפך ללהיט המשודר ביותר ברשת ג׳ וברשת ב׳, ועל ספר חדש עם שירים שנכתבו מפי נשים מוכות ואסירות בכלא 400. עולים גם שירים שפרסם מחדש בגרסה חדשה, הרגל להשמיד טיוטות, 38 שנות הוראת ספרות וקולנוע בתיכון, והפרסום הראשון במעריב בגיל 17, כשהשם סומך הודפס בטעות סומק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- לחן מוצלח לשיר משורר הוא קריאה ופרשנות, והסימן שהוא עובד הוא שהמשורר עצמו מופתע ממנו.
- שורות שעוזרות לכתוב שיר הן פיגום, ומשוררים בתחילת הדרך צריכים להסיר אותן כשהשיר עומד בלי עזרה.
- כתיבה מפי דמויות אחרות, כמו נשים מוכות ואסירות, פותחת חלון בחדר הצר של השירה בלי לעבור לפרוזה.
- מושגים מכדורסל, אגרוף וסייף משמשים לדיבור על שירה: שמירה אזורית מול התקפה מתפרצת, וזריקה בלי קרש כוויתור על הביטחון.
- לפי סיפור של חיים גורי, הרמטכ״ל המצרי אמר לו שמי שקרא את השירים שנכתבו בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור לא היה מופתע.
שיווק והכנסות מסאבטקסט: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך סאבטקסט מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של סאבטקסט אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את סאבטקסט היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 38 הפרקים של סאבטקסט הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של סאבטקסט כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-38 הפרקים של סאבטקסט הופכים למגזין?
- 38 פרקים = 38 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של סאבטקסט, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
