![רכבת ההרים של יחסי צבא-חברה: "חרבות ברזל" על ציר הזמן | משדרים [אקסטרה] ביטחון](/_next/image?url=https%3A%2F%2Fartwork.captivate.fm%2F7a4dbed3-7eff-4d17-b440-d89b16b6aa47%2FMbe.jpg&w=384&q=75&dpl=dpl_3sE45h6L3ZZwMXtceEfZhFKfpXt8)
רכבת ההרים של יחסי צבא-חברה: "חרבות ברזל" על ציר הזמן | משדרים [אקסטרה] ביטחון
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 15 באוקטובר 2026 |
|---|---|
| אורך | 44 דק׳ (ארוך ב-14% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | אמון הציבור ויחסי צבא וחברה בשלוש שנות חרבות ברזל |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק?
אמון הציבור בצה״ל אחרי 7 באוקטובר לא זז בקו ישר אלא ברכבת הרים, וההתכנסות סביב הדגל נשחקה לאורך שלוש שנות לחימה.
חוקרות המכון למחקרי ביטחון לאומי בנו ציר זמן אינטראקטיבי לשלוש שנות חרבות ברזל, על בסיס ניטור שבועי של שיח רשת, תקשורת וסקרים. השנה הראשונה התאפיינה בעצימות צבאית, השנייה ביחסי דרג צבאי ודרג מדיני, והשלישית בסוגיות עומק חברתיות כמו חוק הגיוס, שירות משותף והקרבה לבחירות. אמון הציבור עולה סביב פתיחת מבצעים כמו עם כלביא ויורד אחריהם, ותפיסת הסולידריות החברתית נשחקה בהדרגה. בתחילת המלחמה 31% חשבו שתימשך בין שבוע לחודש, ורק 2% חשבו שתיקח יותר משנה.
הצלחות מבצעיות לא בהכרח משקמות אמון, כי השבר היה גם ערכי ולא רק מקצועי, וחלק מהציבור מגיב להן בשאלה איפה הם היו בשבעה באוקטובר.
/ תובנות מרכזיות
- תחקירי צה״ל ל-7 באוקטובר כמעט לא עוררו שיח ברשת מלבד תחקיר בארי, כי הציבור כבר גיבש עמדות מתחקירים בתקשורת ולא הותיר ואקום.
- קרוב למחצית מהמשיבים הביעו אמון באופן התחקור של צה״ל, כלומר כמעט מחצית לא הביעו אמון בו.
- הציבור תופס את צה״ל כגוף אחד: ירידה בסיכויי הניצחון בעזה אחרי הפסקת האש הראשונה לוותה בירידה דומה בסיכויי הניצחון בצפון.
- האמון בפיקוד הבכיר נע סביב 65 עד 67 אחוז, נמוך מהאמון בצה״ל אך גבוה בהרבה מהאמון בגורמים פוליטיים.
- ברשת נראה משבר התייצבות במילואים, אבל בראיונות, בקבוצות מיקוד ובסקרים אנשי המילואים אמרו שקשה להם ושימשיכו להתייצב, ואי השוויון בנטל הוגדר כגורם שחיקה ולא כגורם אי התייצבות.
אפשר לשקם את אמון הציבור שנשבר ב-7 באוקטובר?
- 1להיכנס לציר הזמן באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי ולעבור עליו מול מחשב, בנחת.
- 2לעקוב ברשתות גם אחרי אנשים עם עמדות שונות כדי לצמצם הטיית פיד.
- 3לבדוק אמון בשאלות בנוסחים שונים, כמו האם צה״ל ינצח, האם מטרות המלחמה יושגו והאם האיום הביטחוני יוסר.
- 4לאמת שיח רשת מול סקרים, קבוצות מיקוד ושיחות עומק לפני שמסיקים מסקנה.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
נתונים מהפרק
אחוזים מהפרק
מתיאור הפרק
בפרק חדש של הפודקאסט "משדרים [אקסטרה] ביטחון" לציון שלוש שנים למלחמת "חרבות ברזל", מארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן את החוקרות ד"ר ענת שפירא ודנה קרניאלי לשיחה על פרויקט ציר הזמן האינטראקטיבי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, המנתח את הסוגיות המרכזיות במרחב שבין הצבא לחברה לאורך שנות הלחימה. החוקרות סוקרות את מתודולוגיית הניטור והמחקר, ומציגות כיצד השיח הציבורי התפתח מהתמקדות בעצימות הצבאית ובהתכנסות סביב הדגל בשנה הראשונה, למתחים שבין הדרג הצבאי למדיני בשנה השנייה, ועד להצפת סוגיות עומק חברתיות של שוויון בנטל, חוק הגיוס, שירות משותף ופוליטיזציה בשנה השלישית. לאורך הפרק נידונים השחיקה בחוסן ובסולידריות
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
595 פרקים של משדרים ביטחון = 595 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.