כשהמלחמה לא מסתיימת: איך להימנע מעשור אבוד לכלכלה

על מה הפרק?

התארכות הלחימה והתרחבות תקציב הביטחון מציבות את כלכלת ישראל בפני גירעון ממושך ולחצים אינפלציוניים שמקשים על בנק ישראל בהחלטות הריבית.

הפרק עוסק באופן שבו השווקים והבנקים המרכזיים מתמחרים מצבי חוסר ודאות וגלים חוזרים של הסלמה ביטחונית. אורי גרינפלד מנתח את הפרוטוקולים של הפדרל ריזרב ואת הטרילמה הפיסקלית של ישראל, הכוללת צורך בהגדלת תקציב הביטחון על חשבון שירותים אזרחיים, העלאת מיסים או הגדלת הגירעון. בנוסף נדונות התערבויות בנק ישראל במסחר במט"ח, לצד יוזמות כמו חשבונות ההשקעה לילדים בארצות הברית והאתגרים בהפעלת מוניות אוטונומיות.

/ תובנות מרכזיות

• בפרוטוקולים של הפד מסתמן כי חלק מהחברים תמכו בהעלאת ריבית בשל חששות שהאינפלציה תישאר גבוהה עקב מחסור בשבבים וביקוש לטכנולוגיות בינה מלאכותית.
• הציפייה שתקציב הביטחון לא יגדל אינה מציאותית, והגידול הצפוי בתקציב זה יאלץ את ישראל לבחור בין פגיעה בשירותים אזרחיים, העלאת מיסים או העמקת הגירעון.
• קיצוץ בתקציבים אזרחיים, כגון חינוך ותשתיות, פוגע בפריון ומייצר לחצים אינפלציוניים עקב צורך של משקי הבית להשלים הוצאות באופן פרטי.
• בנק ישראל מעדיף להפתיע ברכישות מט"ח ללא הכרזה על תוכנית קבועה, כדי למנוע מניפולציות ומתקפות ספקולטיביות של משקיעים זרים על השקל.
• חשבונות ההשקעה החדשים לילדים בארצות הברית מאפשרים הפקדה של עד 5,000 דולר בשנה הפטורה ממס, אך מוגבלים בשלב זה למסלול השקעה במדד S&P 500.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות