הירידה במחירי הדירות והדוח על השקל שכולם פספסו

/ שאלות נפוצות על הפרק

למה מתקפה ספקולטיבית על השקל מזיקה גם אם השוק אמור לחזור לשיווי משקל?

אורי גרינפלד, הכלכלן והאסטרטג הראשי של אגם לידרים, נותן שלוש סיבות. אם בנק כמו ג'יי פי מורגן יוריד את הדולר ל-2.7 שקלים, אנשים עלולים להניח שהוא בדרך ל-2.5 וכך תיווצר מגמה, כל זמן מחוץ לשיווי משקל עולה למשק, ובנק ישראל עלול להפחית ריבית בטעות ולגלות בדיעבד שזו הייתה רק ספקולציה.

האם בנק ישראל באמת לא רוצה לראות את הדולר מתחת ל-3 שקלים?

לפי גרינפלד זו אמירה שגויה, גם לפי שיחותיו עם בנק ישראל וגם לפי מה שהבנק כותב. לבנק אין יעד לשער שקל דולר, וכל עוד השקל מתחזק מסיבות כלכליות כמו יצוא פורח או כסף זר שנכנס להשקעה הוא לא יתערב. הוא פועל מול מהלך חד בסכומים גדולים, ואפילו מזהה אם הקנייה מגיעה מחשבון של סוחרי נוסטרו או ממשקיע לטווח ארוך.

מה הראה מדד המחירים לצרכן האחרון בישראל ומהי האינפלציה השנתית?

הצפי היה לירידה של 0.1% והמדד נותר ללא שינוי, הפתעה קטנה כלפי מעלה שלא הזיזה את השווקים. האינפלציה השנתית עומדת על 1.6%, וצפויה לנוע בין 1.5% ל-1.7% בשנה הקרובה, קרוב ליעד של בנק ישראל. המגישים מזכירים שאינפלציה מודדת בכמה המחירים משתנים בשנה, לא את רמת המחירים עצמה.

למה אורי גרינפלד שינה את הערכתו לגבי הסיכון לתחזית האינפלציה?

עד לפני כמה שבועות הוא העריך שאם התחזית תטעה, האינפלציה תהיה נמוכה יותר, בזכות סיום המלחמה מול איראן, חזרת חברות התעופה, חזרת מילואימניקים לשוק העבודה ושקל חזק. התמונה השתנתה עם חידוש הלחימה, עליית מחיר הנפט והוויכוח על המתדלקים בנתב"ג. המחסור בעובדים והשכר שעולה בקצב מהיר מוסיפים לסיכון כלפי מעלה.

מה גילה סקר הלמ"ס על חברות שנפגעו מהתחזקות השקל?

בסקר שצורף למדד החודשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-50% מחברות ההייטק דיווחו שנפגעו, ולפי זיכרונו של גרינפלד גם כ-18% מהחברות שאינן יצואניות. הוא מסביר זאת במעגל שני של פגיעה, ספקים כמו קייטרינג שחברות הייטק מצמצמות מולם. חלק מהחברות הודיעו שיעלו מחירים, וזה עלול להיות אינפלציוני.

מתיאור הפרק

מדד המחירים לצרכן ליוני נותר ללא שינוי, לעומת צפי לירידה של 0.1% - הפתעה קטנה שמסתירה שינוי גדול הרבה יותר: כיוון הסיכון בתחזית האינפלציה התהפך. בפרק הזה אנחנו מפרקים את סעיף הדיור שהפתיע, את הירידה במחירי הדירות ואת הדוח של הלמ״ס שכמעט אף אחד לא שם אליו לב - זה שמראה שגם חברות שאינן יצואניות נפגעות מהשקל החזק, וחלקן כבר מתכוונות להעלות מחירים. בנוסף: למה מתקפה ספקולטיבית על השקל היא באמת בעיה, מה קורה כשהאינפלציה בארה״ב מפתיעה כלפי מטה, ולמה לא נעים להיות יושב ראש פד שמונה על ידי טראמפ. פרקי הזמן: 0:00 - פתיחה ושאלת מאזין: למה מתקפה ספקולטיבית על השקל מזיקה, ואיך בנק ישראל מזהה אותה 8:24 - מד