פרק 180: ״סליחה, איפה כאן הברקסים״?״ שיחה על ״תנועת ההאטה״, ועל האומץ להוריד עומס - בתוך עולם שצווח ״עוד ועוד״ - עם עמית נויפלד

על הפרק

כשהבת שלי הייתה בת שלוש, היא היתה נמרצת בצורה יוצאת דופן. ארוע אחד מיני רבים, נצרב בנפש שלי וחוזר אלי לא פעם בימים אלה. זה קרה במהלך חגיגת בר מצווה משפחתית, כשהתחיל שלב הריקודים, הילדה פרצה בחדווה לרחבת הריקודים באנרגית השיא שלה, תפסה יד של חברה ששמחה להצטרף, ויחד פצחו בריצה במעגלים. בסיבוב הראשון - הן חלפו על פנינו מחייכות מאוזן לאוזן. בסיבוב השני, החברה כבר הראתה סימני עייפות, אבל ביתי רק חיממה מנועים. בסיבוב השלישי והרביעי - זה כבר היה מחזה מכמיר לב: החברה נגררה על הגחון, עם דמעות בעיניים, כשידה לפותה ביד של ביתי, השועטת קדימה אל האינסוף, בשלב הזה נאלצנו להתערב ולהציל את ״הנגררת״. הזיכרון ה