כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
1,000 פרקים
על התוכנית
כל הפרקים מכל התכניות והפודקאסטים של הרשת
מה זה כל תכני עושים היסטוריה?
כל תכני עושים היסטוריה הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת רשת עושים היסטוריה. פודקאסט המשלב סיפורים אישיים, תובנות פסיכולוגיות וניתוח היסטורי ועסקי, כדי להציע מבט מעמיק על האתגרים וההזדמנויות שבמסע החיים המודרני. בארכיון 1,000 פרקים, פרק חדש כמעט כל יום, אורך פרק ממוצע כ-45 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 1,000 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש כמעט כל יום |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-45 דקות |
| הפרק האחרון | 20 ביולי 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 11 |
עודכן:
מויסוצקי של 1849 ועד 16 שנות ניתוק מהבית החרדי
מקבץ רחב שמחבר סיפור אישי לתובנה גדולה. בפרק אחד אורח מספר על 16 שנות ניתוק מהמשפחה החרדית אחרי שיצא בשאלה, ואיך דווקא היידיש - שפה שנזנחה - הפכה לגשר רגשי בשיחות עם ההורים המזדקנים.
בפרק אחר עולה השאלה אם ויסוצקי היא המותג הישראלי הוותיק ביותר שעדיין קיים ברצף מ-1849, עם הקשר ההיסטורי בין החברה לתנועה הציונית. ולצד ההיסטוריה והעסקים יש גם פסיכולוגיה ומיינדפולנס - תחושת 'בית פנימי' שאינה תלויה בנסיבות חיצוניות אלא בנוכחות מלאה ברגע.
קהל ישראלי סקרן שאוהב לנוע בין סיפור אישי, היסטוריה ותובנה פסיכולוגית ימצא כאן מאגר מגוון.
פודקאסט המשלב סיפורים אישיים, תובנות פסיכולוגיות וניתוח היסטורי ועסקי, כדי להציע מבט מעמיק על האתגרים וההזדמנויות שבמסע החיים המודרני.
המנחה
המנחים מציגים גישה סקרנית ומעמיקה לנושאים מגוונים, משלבים נקודת מבט פסיכולוגית עם עניין רב בהיסטוריה, תרבות ועסקים. הם מתמקדים בחיבור בין סיפורים אישיים לתובנות רחבות, ומחפשים יישומים מעשיים לרעיונות מורכבים.
הסגנון
התוכנית מארחת מומחים ואנשי מקצוע לשיחות אישיות וחושפניות, תוך ניתוח מעמיק של נושאים מורכבים. הקצב הוא מתון ומאפשר התבוננות, והטון ענייני אך אמפתי, משלב סיפורים אישיים עם נתונים ומחקרים.
תובנות הזהב מהארכיון
- למסעות חיים אישיים, גם כאלה הכרוכים בניתוק וכאב, יש פוטנציאל לחיבור מחודש לשורשים וזהות בדרכים מפתיעות.
- תחושת ביטחון ושייכות אינה תלויה בנסיבות חיצוניות אלא בבניית 'בית פנימי' באמצעות נוכחות ומודעות עצמית.
- הצלחה והישגים, בעיקר בעולם העסקים, טומנים בחובם פחד מאובדן ועלולים להגביר סבל אם נצמדים אליהם.
- ההיסטוריה של עסקים וקהילות מורכבת ועשירה יותר מדימויים פופולריים, וטומנת בחובה שיעורים על חוסן וזהות.
- הטמעה מוצלחת של טכנולוגיות חדשניות, כגון AI, מתחילה בהבנה עמוקה והשכלה, ולא רק בפיתוח טכני.
התוכנית מתאימה למאזינים סקרנים המחפשים העמקה ותובנות על החיים האישיים, החברה והעולם העסקי, ומספקת להם כלים מעשיים והשראה להתפתחות אישית.
השאלות הבולטות בארכיון
איך ייתכן שמילה אחת, ובדיוק אופן ההגייה שלה, מכריעה אם אדם יחיה או ימות?
אם היית מקבל לידיים את ההגה של מדינת ישראל, איזו החלטה אחת הייתה משנה את פניה של החברה הישראלית?
האם בעידן ה-AI אנחנו עדיין צריכים אפליקציות עם ממשק משתמש, כפתורים וצבעים, או שמספיק לנו חלון שיחה טקסטואלי?
אם היו עושים סרט על מעיין לאוב, מה הייתה סצנת הפתיחה?
איך אפשר לתפקד בעולם שבו הדבר היחיד הוודאי הוא שכמעט שום דבר אינו ודאי?
איך מכניסים חדשנות לתעשייה שחלקים גדולים ממנה עדיין מבוססים על חוט, מחט ויד אנושית?
מי את, רחלי אפשטיין?
איך יפתח הגלעדי משתלב בין דמויות השופטים האחרים מבחינת המורכבות והאתגרים שהוא מתמודד איתם?
11 פרקים = 11 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
- בוחר להתגייס, אורי רובין [יוצאים בשאלה]
- האם זה מותו של הUI? | [מור חננוביץ׳ [עושים תוכנה
- מעיין לאוב | איך מפסיקים לחכות שיבחרו בך [Spill The SooP]
- כשאשליית השגרה קורסת - על אי וודאות במציאות משתנה | אורן לשם [עושים פסיכולוגיה]
- מהבגד למעבדה: העתיד המדעי של תעשיית האופנה עם שרון עזרא [דיפטק ישראל]
- קול אישה, רחלי אפשטיין [יוצאים בשאלה]
הפרק עוסק בסיפור מלחמת יפתח באנשי אפרים ובמבחן "שיבולת", ומשם מתרחב לדיון בכוחה של מילה ובהנחה הקדומה שלשפה יש כוח לעצב מציאות.
הפרק ממשיך את הסיפור של יפתח אחרי הניצחון על בני עמון ואחרי הטרגדיה של בתו, ומתמקד בעימות החדש מול שבט אפרים. דרך סיפור המעברות והמילה "שיבולת" מוסבר כיצד הבדל בהגייה שימש לזיהוי דיאלקטלי והכריע בין חיים למוות. בהמשך נפתח דיון רחב יותר על משמעותן של ברכה וכללה בעולם המקראי, ועל התפיסה שלדיבור אנושי יש כוח ממשי להשפיע על הגורל. זהו פרק שמתאים למי שמתעניין גם במקרא וגם בלשון, ומחפש להבין איך סיפור תנ"כי הופך לדיון תרבותי עמוק על שפה וכוח.
- העימות בין יפתח לאפרים מוצג כמלחמת אחים מיותרת, דווקא אחרי סיום המאבק באויב החיצוני.
- המילה "שיבולת" משמשת בסיפור כמבחן לשוני שמזהה דוברי אפרים לפי חוסר היכולת שלהם לבטא שין.
- הפרק מדגיש שזהו המקרה המקראי היחיד שממנו אפשר ללמוד במפורש על הבדלי דיאלקט בין דוברי עברית קדומה.
- לפי ההסבר בפרק, בעולם העתיק מילה אינה רק תיאור או איחול אלא פעולה שמסוגלת לשנות מציאות.
- ברכה וכללה מוצגות כשתי פעולות דיבור בעלות כוח, לא כסתם נימוס או גידוף אלא כהנעה של כוחות שפועלים לטובה או לרעה.
איך ייתכן שמילה אחת, ובדיוק אופן ההגייה שלה, מכריעה אם אדם יחיה או ימות?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
בוחר להתגייס, אורי רובין [יוצאים בשאלה]
פרקים אחרונים
בוחר להתגייס, אורי רובין [יוצאים בשאלה]
20 ביולי 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אורי רובין נולד בשכונת סנהדריה בירושלים, שביעי מתוך 12 ילדים במשפחה ליטאית בלב הפלג הירושלמי. בשיחה עם מינדי ארליך מעמותת הלל הוא מספר על ילד סקרן שנמשך לספרות צבא, על דודים ששירתו במלחמת יום כיפור, ועל ההחלטה להתגייס בגיל 18 בלי משבר אמונה, פשוט כי לא נתן לאמונה לעמוד בינו לבין החלום להיות ישראלי. היום הוא כלכלן בבנק ישראל וסטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, ומסרב בכל תוקף להצטייר כקורבן.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- היציאה שלו לא התחילה ממשבר אמונה: הוא פשוט סירב לתת לה לעמוד בינו לבין החלום להיות ישראלי
- לפי התיאור בשיחה, הפלג הירושלמי נולד ב-2013 סביב ביטול חוק טל, אחרי תקופה שבה דחיית הגיוס לבחורי ישיבות כלל לא הייתה אישיו
- בחינוך החרדי כמעט לא לומדים תנ"ך: מכירים חמישה חומשי תורה ועוברים לגמרא, וגם אצל המנחה זה נלמד מצונזר
- הוא היחיד מ-12 האחים שיצא בשאלה, וכילד כבר התחפש לחייל בפורים והסתכל בהערצה על בני דודים ששירתו בצבא
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אורי רובין נולד בשכונת סנהדריה בירושלים, שביעי מתוך 12 ילדים במשפחה ליטאית בלב הפלג הירושלמי. בשיחה עם מינדי ארליך מעמותת הלל הוא מספר על ילד סקרן שנמשך לספרות צבא, על דודים ששירתו במלחמת יום כיפור, ועל ההחלטה להתגייס בגיל 18 בלי משבר אמונה, פשוט כי לא נתן לאמונה לעמוד בינו לבין החלום להיות ישראלי. היום הוא כלכלן בבנק ישראל וסטודנט למשפטים באוניברסיטה העברית, ומסרב בכל תוקף להצטייר כקורבן.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
היציאה שלו לא התחילה ממשבר אמונה: הוא פשוט סירב לתת לה לעמוד בינו לבין החלום להיות ישראלי · לפי התיאור בשיחה, הפלג הירושלמי נולד ב-2013 סביב ביטול חוק טל, אחרי תקופה שבה דחיית הגיוס לבחורי ישיבות כלל לא הייתה אישיו · בחינוך החרדי כמעט לא לומדים תנ"ך: מכירים חמישה חומשי תורה ועוברים לגמרא, וגם אצל המנחה זה נלמד מצונזר · הוא היחיד מ-12 האחים שיצא בשאלה, וכילד כבר התחפש לחייל בפורים והסתכל בהערצה על בני דודים ששירתו בצבא
האם זה מותו של הUI? | [מור חננוביץ׳ [עושים תוכנה
20 ביולי 202614 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מור חננוביץ' חוזרת לעושים תוכנה אחרי פרק הקרסר שעשה רעש, והפעם על השאלה אם ממשקי המשתמש המסורתיים בדרך החוצה. היא מתארת עולם שבו חלון הפרומפט תופס עוד ועוד נדל"ן, בזמן שהאפליקציות הקלאסיות יישארו למשתמשים שרגילים אליהן, כמו פקיד בבנק בשביל הסבא. רוב השיחה יורדת לפרטים: גארדרילס עם מודלים קטנים שמסננים קלט ופלט, איוולואציות עם יוניט טסטים וסימולציות אדברסריאליות, ולמה API קשיח הוא דווקא יתרון כשבונים מערכת אייג'נטית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- העתיד לפי חננוביץ' הוא לא מות האפליקציות אלא דחיקה שלהן: חלון הפרומפט יהיה החלון הראשון שפוגשים, והממשק הקלאסי יישאר כמו פקיד בנק לסבא
- גארדרילס בונים עם מודלים קטנים, במרכאות טיפשים, שמחזיקים רשימה סגורה של מה שאסור להופיע באינפוט ובאאוטפוט
- את הניטור באונליין היא מעתיקה מכישלונות של אחרים: מפציצה את הצ'אטבוט שהיא בונה באותם פרומפטים ששברו את הבוט של מקדונלדס, כמו בקשת פונקציות בפייטון
- API קשיח הוא לא מגבלה אלא הגנה: גבולות הגזרה שהוגדרו במקור מונעים מהמערכת האייג'נטית לחרוג
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מור חננוביץ' חוזרת לעושים תוכנה אחרי פרק הקרסר שעשה רעש, והפעם על השאלה אם ממשקי המשתמש המסורתיים בדרך החוצה. היא מתארת עולם שבו חלון הפרומפט תופס עוד ועוד נדל"ן, בזמן שהאפליקציות הקלאסיות יישארו למשתמשים שרגילים אליהן, כמו פקיד בבנק בשביל הסבא. רוב השיחה יורדת לפרטים: גארדרילס עם מודלים קטנים שמסננים קלט ופלט, איוולואציות עם יוניט טסטים וסימולציות אדברסריאליות, ולמה API קשיח הוא דווקא יתרון כשבונים מערכת אייג'נטית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
העתיד לפי חננוביץ' הוא לא מות האפליקציות אלא דחיקה שלהן: חלון הפרומפט יהיה החלון הראשון שפוגשים, והממשק הקלאסי יישאר כמו פקיד בנק לסבא · גארדרילס בונים עם מודלים קטנים, במרכאות טיפשים, שמחזיקים רשימה סגורה של מה שאסור להופיע באינפוט ובאאוטפוט · את הניטור באונליין היא מעתיקה מכישלונות של אחרים: מפציצה את הצ'אטבוט שהיא בונה באותם פרומפטים ששברו את הבוט של מקדונלדס, כמו בקשת פונקציות בפייטון · API קשיח הוא לא מגבלה אלא הגנה: גבולות הגזרה שהוגדרו במקור מונעים מהמערכת האייג'נטית לחרוג
מעיין לאוב | איך מפסיקים לחכות שיבחרו בך [Spill The SooP]
19 ביולי 202618 דק׳אורחים:אירן יעקבלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מעיין לאוב שיחקה באספור, פולישוק ותהרן, שירתה במודיעין וסיימה בהצטיינות פסיכולוגיה וקרימינולוגיה, ובכל פעם שנדמה היה שמצאו לה הגדרה היא כבר המציאה חדשה. בשיחה היא חוזרת לזיכרון ילדות מפרדס חנה בגיל שנתיים וחצי, מספרת איך התחילה תואר שני כשהבת שלה הייתה בת שלושה שבועות וההורים שלה חיכו בחוץ עם התינוקת, ומדברת בכנות על הבחירה לעשות ילדה לבד: כל האחריות עליה, ועדיין בעיניה אין מחיר לחופש.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- את התואר השני היא התחילה כשהבת שלה הייתה בת שלושה שבועות: ההורים שלה חיכו מחוץ לשיעורים עם התינוקת והיא יצאה להניק
- אימהות לבד היא בעיניה לקיחת שליטה, והיא חדה לגבי המחיר: כל האחריות עליה, בלי עוד מישהו שהיצור הזה חשוב לו באותה מידה
- היא עוצרת אימהות שאומרות גידלתי לבד כשיש בן זוג: עצם הידיעה שיש עוד מישהו שאכפת לו היא כבר הרבה
- אחרי התואר היא לא ממהרת לתואר נוסף: מה שמושך אותה עכשיו זה להתמקצע ולהיכנס לעולמות ה-AI
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מעיין לאוב שיחקה באספור, פולישוק ותהרן, שירתה במודיעין וסיימה בהצטיינות פסיכולוגיה וקרימינולוגיה, ובכל פעם שנדמה היה שמצאו לה הגדרה היא כבר המציאה חדשה. בשיחה היא חוזרת לזיכרון ילדות מפרדס חנה בגיל שנתיים וחצי, מספרת איך התחילה תואר שני כשהבת שלה הייתה בת שלושה שבועות וההורים שלה חיכו בחוץ עם התינוקת, ומדברת בכנות על הבחירה לעשות ילדה לבד: כל האחריות עליה, ועדיין בעיניה אין מחיר לחופש.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
את התואר השני היא התחילה כשהבת שלה הייתה בת שלושה שבועות: ההורים שלה חיכו מחוץ לשיעורים עם התינוקת והיא יצאה להניק · אימהות לבד היא בעיניה לקיחת שליטה, והיא חדה לגבי המחיר: כל האחריות עליה, בלי עוד מישהו שהיצור הזה חשוב לו באותה מידה · היא עוצרת אימהות שאומרות גידלתי לבד כשיש בן זוג: עצם הידיעה שיש עוד מישהו שאכפת לו היא כבר הרבה · אחרי התואר היא לא ממהרת לתואר נוסף: מה שמושך אותה עכשיו זה להתמקצע ולהיכנס לעולמות ה-AI
כשאשליית השגרה קורסת - על אי וודאות במציאות משתנה | אורן לשם [עושים פסיכולוגיה]
15 ביולי 202652 דק׳אורחים:אלנה גרינשפוןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
אורן לשם, סגן אלוף במילואים עם 25 שנות תפקידי פיקוד ומטה בחיל האוויר ומחבר הספר עשן של אי-ודאות על אסון השריפה בכרמל, מגיע לעושים פסיכולוגיה לדבר על תפקוד כשאין ודאות. ההגדרה שלו פשוטה: כל מה שמוציא אותנו מהמתוכנן, ניתוק בין סיבה לתוצאה. מקרב אוויר שבו מחליטים בשניות ועד בקבוק שהתחלף בגן של תינוק, הוא מסביר למה עדיף להחליט מהר, לעמוד מאחורי הבחירה ולהפסיק להתעסק במה שהיה קורה אילו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אי-ודאות לפי לשם היא כל מה שמוציא אותנו מהמתוכנן: חוויה פסיכולוגית של ניתוק בין הסיבה לתוצאה
- לטלפון לקח כ-75 שנה להגיע ל-100 מיליון משתמשים, ל-GPT פחות מחודשיים, וזה חלק מהסיבה שהכל מרגיש פחות ודאי מאי פעם
- מקרב אוויר הוא גוזר כלל לחיים: גם החלטה שמושכלת ב-50 אחוז עדיפה על התלבטות אינסופית, בתנאי שעומדים מאחוריה
- אי-קבלת החלטה היא גם החלטה, והעיסוק במה שהיה קורה אילו מוציא מהאיזון וממה שצריך לעשות עכשיו
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
אורן לשם, סגן אלוף במילואים עם 25 שנות תפקידי פיקוד ומטה בחיל האוויר ומחבר הספר עשן של אי-ודאות על אסון השריפה בכרמל, מגיע לעושים פסיכולוגיה לדבר על תפקוד כשאין ודאות. ההגדרה שלו פשוטה: כל מה שמוציא אותנו מהמתוכנן, ניתוק בין סיבה לתוצאה. מקרב אוויר שבו מחליטים בשניות ועד בקבוק שהתחלף בגן של תינוק, הוא מסביר למה עדיף להחליט מהר, לעמוד מאחורי הבחירה ולהפסיק להתעסק במה שהיה קורה אילו.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אי-ודאות לפי לשם היא כל מה שמוציא אותנו מהמתוכנן: חוויה פסיכולוגית של ניתוק בין הסיבה לתוצאה · לטלפון לקח כ-75 שנה להגיע ל-100 מיליון משתמשים, ל-GPT פחות מחודשיים, וזה חלק מהסיבה שהכל מרגיש פחות ודאי מאי פעם · מקרב אוויר הוא גוזר כלל לחיים: גם החלטה שמושכלת ב-50 אחוז עדיפה על התלבטות אינסופית, בתנאי שעומדים מאחוריה · אי-קבלת החלטה היא גם החלטה, והעיסוק במה שהיה קורה אילו מוציא מהאיזון וממה שצריך לעשות עכשיו
מהבגד למעבדה: העתיד המדעי של תעשיית האופנה עם שרון עזרא [דיפטק ישראל]
14 ביולי 202652 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
שרון עזרא עבדה באיטליה עם בתי אופנה כמו פנדי ואטרו, הקימה בעצמה סטארט-אפ משקפיים איטלקי והיום היא מרצה בשנקר ומלווה חברות בטכנולוגיות אופנה. בשיחה עם שרון סבריאגו בדיפ-טק ישראל היא מסבירה למה תעשייה שמוערכת ב-2 טריליון דולר עדיין נשענת על חוט, מחט ויד אנושית, ואיפה החדשנות האמיתית: חומרים, ביולוגיה והנדסה, ולא עוד דיגיטיזציה של שיווק. הן נוגעות גם בדיסוננס של מותגי היוקרה, שמשקיעים הון בטכנולוגיה בזמן שהלקוח רוצה את הבגד כמו פעם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- החדשנות האמיתית באופנה לא נמצאת בעוד שיווק דיגיטלי אלא בשינוי מהותי של התעשייה: חומרים, ביולוגיה והנדסה
- הסטארט-אפ שלה היה מהראשונים שחיברו טכנולוגיה לקראפטסמנשיפ: בשנות ה-20 שלה למדה איטלקית והקימה מפעל שלם מאפס
- הדיסוננס של מותגי היוקרה: מרג'ינים גבוהים וכסף לטכנולוגיה, מול לקוח שקונה בירקין ב-50 אלף דולר ורוצה עבודת יד כמו פעם
- מי שקונה תיק מעור תנין אולטרה מקורי יודע שאין בו שום דבר מקיים, לא באופי הייצור ולא בחומר הגלם
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
שרון עזרא עבדה באיטליה עם בתי אופנה כמו פנדי ואטרו, הקימה בעצמה סטארט-אפ משקפיים איטלקי והיום היא מרצה בשנקר ומלווה חברות בטכנולוגיות אופנה. בשיחה עם שרון סבריאגו בדיפ-טק ישראל היא מסבירה למה תעשייה שמוערכת ב-2 טריליון דולר עדיין נשענת על חוט, מחט ויד אנושית, ואיפה החדשנות האמיתית: חומרים, ביולוגיה והנדסה, ולא עוד דיגיטיזציה של שיווק. הן נוגעות גם בדיסוננס של מותגי היוקרה, שמשקיעים הון בטכנולוגיה בזמן שהלקוח רוצה את הבגד כמו פעם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
החדשנות האמיתית באופנה לא נמצאת בעוד שיווק דיגיטלי אלא בשינוי מהותי של התעשייה: חומרים, ביולוגיה והנדסה · הסטארט-אפ שלה היה מהראשונים שחיברו טכנולוגיה לקראפטסמנשיפ: בשנות ה-20 שלה למדה איטלקית והקימה מפעל שלם מאפס · הדיסוננס של מותגי היוקרה: מרג'ינים גבוהים וכסף לטכנולוגיה, מול לקוח שקונה בירקין ב-50 אלף דולר ורוצה עבודת יד כמו פעם · מי שקונה תיק מעור תנין אולטרה מקורי יודע שאין בו שום דבר מקיים, לא באופי הייצור ולא בחומר הגלם
האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים?[עושים חשבון]
13 ביולי 202653 דק׳הגבעונים: כוחה של התחייבות (שחר ענבר) [עושים תנ״ך]
12 ביולי 202638 דק׳אורחים:פרופסור נועה מזרחברית או שבועה? סיפור הגבעונים וכוחה המחייב של המילה [עושים תנ״ך]
12 ביולי 202638 דק׳איך חברת Belong משנה את חוויית הליווי של חולי הסרטן (לפצח את קוד הסרטן עם פרופ' רענן ברגר)
8 ביולי 202645 דק׳הרגליים שברחו מבני ברק, ליז מרמור [יוצאים בשאלה]
7 ביולי 20261 שע׳ 13 דק׳שוגאנאי: איך להתמודד עם מה שאין לך שליטה עליו [מילים ביפנית שאין בעברית]
7 ביולי 202649 דק׳מחיר ההחמצה - הפחד מכשלון [עושים פסיכולוגיה]
1 ביולי 202658 דק׳עונה 2 פרק 8: כשטכנולוגיה פוגשת אולטרסאונד ביתי - מירה אלטמרק-סופר - PulseNmore [עושים חדשנות בבריאות]
30 ביוני 202623 דק׳כוחה של מילה: נדרים, בריתות, שבועות, ברכות וקללות [עושים תנ״ך]
28 ביוני 202658 דק׳קללת המנצח[עושים חשבון]
28 ביוני 202630 דק׳ערן יעקב- הילד הדיסלקט שניהל את רשות המיסים [Spill The SooP]
28 ביוני 202645 דק׳סאן: איך משתמשים נכון בכינויי כבוד? [מילים ביפנית שאין בעברית]
25 ביוני 202650 דק׳מה הבעיה שלי עם אפל? (ש.ח.) [עושים טכנולוגיה]
23 ביוני 202647 דק׳קול אישה, רחלי אפשטיין [יוצאים בשאלה]
22 ביוני 202656 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק מהעונה הרביעית של יוצאים בשאלה, הפודקאסט של עמותת הלל בהנחיית מינדי ארליך, הפוגש אנשים שיצאו מהחברה החרדית. האורחת היא רחלי אפשטיין, שגדלה כילדה חרדית בבני ברק וחלמה לשיר במקום שבו אסור לנשים לשיר. היא מספרת על ילדה שבקעה גבולות, על המבוכה והדחייה סביב הרצון להתבטא, על מרד בסתר בגיל ההתבגרות, והדרך שבה מצאה את מקומה כיוצרת ומוזיקאית. מתאים למתעניינים בסיפורי יציאה בשאלה ובזהות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ילדה עם דחף ביטוי חזק בסביבה חרדית חווה את כישרונה כ'מאיים' על הסביבה, מה שמוביל להלבנה ולהשתקה
- אב שבחר לפרנס בכבוד ולא להסתפק במועט סלל בלי משים את הדרך הראשונה לחריגה מהנורמה
- המרד התבטא בסתר, טכניקות הסתרה ומכשיר MP3 עם רדיו כחלון אל עולם אסור
- משיכה לטכנולוגיה ולמכשירים שברה מחסום נוסף של 'נשים לא נוגעות בדברים של בנים'
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק מהעונה הרביעית של יוצאים בשאלה, הפודקאסט של עמותת הלל בהנחיית מינדי ארליך, הפוגש אנשים שיצאו מהחברה החרדית. האורחת היא רחלי אפשטיין, שגדלה כילדה חרדית בבני ברק וחלמה לשיר במקום שבו אסור לנשים לשיר. היא מספרת על ילדה שבקעה גבולות, על המבוכה והדחייה סביב הרצון להתבטא, על מרד בסתר בגיל ההתבגרות, והדרך שבה מצאה את מקומה כיוצרת ומוזיקאית. מתאים למתעניינים בסיפורי יציאה בשאלה ובזהות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ילדה עם דחף ביטוי חזק בסביבה חרדית חווה את כישרונה כ'מאיים' על הסביבה, מה שמוביל להלבנה ולהשתקה · אב שבחר לפרנס בכבוד ולא להסתפק במועט סלל בלי משים את הדרך הראשונה לחריגה מהנורמה · המרד התבטא בסתר, טכניקות הסתרה ומכשיר MP3 עם רדיו כחלון אל עולם אסור · משיכה לטכנולוגיה ולמכשירים שברה מחסום נוסף של 'נשים לא נוגעות בדברים של בנים'
פודקאסטים דומים
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach
רשת עושים היסטוריה
תנ״ך - הרב חננאל אתרוג
ישיבת שבי חברון
מכורים לדרמה - הפודקאסט של תיאטרון באר שבע
מכורים לדרמה - הפודקאסט של תיאטרון באר שבע
דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום
דברי הימים - הסכת על התנ"ך והמזרח הקדום
The Itay Verchik Show
itay verchik