מה הלקחים המרכזיים שציינה מאיה אילני לגבי ההתמודדות עם הפייק ניוז ברשתות החברתיות?

מאיה אילני מדגישה שיש לעבור מהגנה להתקפה, כלומר לא רק לתקן שקרים אחרי שהם מופצים, אלא לנסות לזהות מראש ולהשית מחיר כבד על מי שמפיצים מניפולציות ושקרים ברשתות החברתיות.

כיצד מאיה אילני מתארת את המצב החוקי בישראל ביחס לרגולציה של רשתות חברתיות והשפעתו על הבחירות?

מאיה מציינת שהחקיקה בישראל כמעט לא קיימת ושהחוקים בנושא תעמולת הבחירות לא התעדכנו מאז שנות החמישים, מה שגורם לכך שהזירה הדיגיטלית בישראל היא מערב פרוע ללא רגולציה מספקת.

מהו התפקיד של מכון ברנדייס כפי שמתואר בפרק, ואילו ערכים הוא מייצג?

מכון ברנדייס לחברה, כלכלה ודמוקרטיה חוקר את הצומת בין התחומים האלה, ומתמקד בשמירה על חברה דמוקרטית הוגנת ושקופה, בהשפעת טכנולוגיה על השיח הציבורי והמידע, תוך הדגשה של חשיבות שקיפות ואמת.

כיצד מאיה אילני מתארת את השפעת ענקיות הטכנולוגיה על הדמוקרטיה והאמון הציבורי בישראל?

מאיה מסבירה שענקיות הטכנולוגיה כמו אילון מאסק ומרק צוקרברג מחזיקות כוח אדיר שמחליף את אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים, כשהאלגוריתם שלהן מעדיף להפיץ שקרים ומניפולציות, מה שמוביל לפגיעה באמון ובשיח הציבורי.

איזה דוגמאות בינלאומיות מציינת מאיה אילני כמודל לטיפול ברגולציה של רשתות חברתיות?

מאיה מציינת את האיחוד האירופי עם חוק ה-Digital Service Act, בריטניה, אוסטרליה וקנדה כדוגמאות למדינות שכבר החלו להטיל חקיקה שמחייבת פלטפורמות דיגיטליות לפעול בצורה בטוחה והוגנת ולסמן תכנים מבוססי AI, במטרה למנוע מניפולציות ושקרים.

כיצד אושר שקלים מתאר את מצב הביטחון מול איראן וחיזבאללה לאחר 7 באוקטובר?

אושר שקלים מציין שהשמדנו את יכולות הגרעין והבליסטיקה של איראן וכי חיזבאללה הובס עם רק 8% מהטילים שנותרו, אך הוא מדגיש שעדיין יש צורך לשמר את הניצחון ולהיות מוכנים לאתגרים.

מה עמדתו של אושר שקלים לגבי הסדרים מדיניים ושלום עם לבנון?

שקלים מביע ספקנות כלפי לבנון וחיזבאללה ואינו מאמין להסדרים מדיניים ללא כוח ועוצמה, אך כן תומך בנורמליזציה שתמנע תקיפות עתידיות.

כיצד מתייחס אושר שקלים לחוק שיזם לשלול הטבות ודרגות מחיילים המפיצים דיבת הארץ רעה?

שקלים מציג את החוק כהגנה על חיילי צה"ל מפני הסתה והכפשה, ומדגיש כי יש מנגנון שיקבע מהי הסתה, אך החוק נועד להרתיע מפני פגיעה בחיילים באמצעות שלילת דרגות והטבות.

איזה חוקים חברתיים מוביל אושר שקלים ומה חשיבותם לדעתו?

שקלים מדבר על חוקים למניעת עישון, כולל סימון גרפי על קופסאות סיגריות, וחוק המאפשר לנשים עצמאיות לעבוד בחופשת לידה 50% משרה, כדי לשמר את העסק שלהן ולתמוך בנשים.

מהי הצעתו של אושר שקלים לשינוי שיטת הבחירות בישראל ומה מטרתה?

שקלים מציע שיטה עם פתק אחד שבו כל סיעה מתחייבת למי תמליץ לראשות הממשלה, כדי למנוע סחטנות פוליטית וליצור יציבות, תוך שילוב בין בחירה ישירה לבחירות פרלמנטריות.

איך לוסיל בלקרמן מתארת את התגובה של שר הכלכלה ניר ברקת כלפי הביקורת שלה על יוקר המחיה?

לוסיל מתארת שדוברו של ניר ברקת התקשר אליה בניסיון לשכנע אותה לשנות את דעתה, אך היא התעצבנה כששאלו אותה למה הביקורת כל כך אישית, כי היא מתמקדת במקצוע ובתפקיד הציבורי של ברקת ולא באישיותו.

מה הסבר של לוסיל לגבי העלאות המחירים של חברות המזון הגדולות בשנים האחרונות?

לוסיל מציינת שתנובה העלתה את המחירים שש פעמים בשלוש וחצי השנים האחרונות, ושטראוס עשתה את אותו הדבר, כשהמונופולים מנצלים את התשישות של הציבור וממשיכים להעלות מחירים ללא תגובה ממשלתית.

המלצה על פודקאסט: איך זום אין | עם תומר אביטל מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של זום אין | עם תומר אביטל אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את זום אין | עם תומר אביטל היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 95 הפרקים של זום אין | עם תומר אביטל הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של זום אין | עם תומר אביטל כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-95 הפרקים של זום אין | עם תומר אביטל הופכים למגזין?

95 פרקים = 95 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של זום אין | עם תומר אביטל, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

תרבות וספרות

זום אין | עם תומר אביטלפודקאסט של 240 שניות

240 שניות

95 פרקים

על התוכנית

זום אין הוא פודקאסט בהנחייתו של העיתונאי והאקטיביסט, תומר אביטל, הבוחן בעזרת מומחיות ומומחים ממגוון תחומים את המציאות הישראלית, דרך פריזמה ליברלית. בפודקאסט מתארחים מיטב הדוברים והדוברות, בו פרסו את משנתם.ן בנושאי ליבה בחברה הישראלית, במשך ארבע דקות וכאן צוללים עמוק יותר אל ליבת הנושא.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (10)

האזינו לפרק המלא

אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.

קובץ הפרק המקורי Apple Podcasts האתר של התוכנית פיד RSS

מה זה זום אין | עם תומר אביטל?

זום אין | עם תומר אביטל הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת 240 שניות. הפודקאסט מציע ניתוח מעמיק וביקורתי של נקודות הממשק בין טכנולוגיה, עיתונות ואקטיביזם לבין מוסדות השלטון בישראל, ומספק תובנות על האתגרים וההזדמנויות לשמירה על דמוקרטיה בעידן הדיגיטלי. בארכיון 95 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים, אורך פרק ממוצע כ-46 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	95
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-7 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-46 דקות
הפרק האחרון	31 במאי 2026
פרקים עם ניתוח עומק	5

עודכן: 31 באוקטובר 2026

תובנות

מי אנחנו בוטחים בו יותר, מאסק וצוקרברג או ערוץ טלגרם אנונימי

תומר אביטל מנהל שיחות חדות על הנקודה שבה טכנולוגיה, עיתונות ושלטון נפגשים. מומחית ממכון ברנדייס שואלת בפרק אחד אם עדיף לעבור מבדיקת עובדות בדיעבד להטלת מחיר כבד על מי שמפיץ שקרים במכוון.

עיתונאי חוקר מתאר את העבודה כעבודת נמלים שוחקת של שליחות ציבורית, ושואל את עצמו בלילה אם הכתבה שעשה תרמה למישהו - לא רייטינג, אלא תועלת לאזרח בפריפריה שאין לו גישה למוקדי כוח.

השאלה שמהדהדת: אם השלטון המקומי הוא הגוף הקרוב ביותר לאזרח, איך ייתכן שב-26 אחוז מהרשויות אין אפילו אופוזיציה או עיתונות שמפקחת.

קריירה ועבודהחינוךאוכל וקולינריההייטקהשקעות ושוק ההון

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת זום אין | עם תומר אביטל

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.8

תובנות לפרק

הפודקאסט מציע ניתוח מעמיק וביקורתי של נקודות הממשק בין טכנולוגיה, עיתונות ואקטיביזם לבין מוסדות השלטון בישראל, ומספק תובנות על האתגרים וההזדמנויות לשמירה על דמוקרטיה בעידן הדיגיטלי.

המנחה

תומר אביטל הוא מנחה בעל עניין עמוק בענייני ציבור, חשיפת שחיתות והשפעת כוחות פוליטיים וטכנולוגיים על החברה. הוא ניגש לשיחות מנקודת מבט ביקורתית, הדוגלת בעיתונות חוקרת, אקטיביזם אזרחי ומאבק למען הדמוקרטיה.

הסגנון

התוכנית מאופיינת בראיונות עומק עם מומחים ופעילים מתחומי החברה, הטכנולוגיה והעיתונות. הסגנון הוא חוקר וביקורתי, מנתח באופן מעמיק תופעות חברתיות ופוליטיות מורכבות בקצב מתון, ומתמקד בפרקטיקות ובמשמעויות מאחורי הקלעים.

השפעת הטכנולוגיה והאלגוריתמים על הדמוקרטיה והבחירותמהות העיתונות החוקרת ותפקידה כשומרת סף ציבוריתאקטיביזם חברתי ומאבק ביוקר המחיה ובריכוזיות השוקהאתגרים המובנים של התקשורת בבניית אמת והתמודדות עם פייק ניוזשחיקת העיתונות המקומית וסכנת השליטה הפוליטית בהניתוח דפוסי פעילות בוטים ו'מכונות רעל' בשיח הדיגיטלי

תובנות הזהב מהארכיון

ישראל נותרה מאחור בחקיקה ובמודעות להתמודדות עם מניפולציות דיגיטליות, מה שמחליש את האמון במוסדות הדמוקרטיים.
עיתונות חוקרת אמיתית היא עבודת נמלים קשה של שליחות ציבורית, הנבדלת מעיתונות רייטינג והשפעה דיגיטלית.
ריכוזיות כוח אדיר בידי חברות טכנולוגיה ומונופולים מקומיים עומד בסתירה ליכולת לקיים דמוקרטיה יציבה ובריאה.
השיח הדיגיטלי מזוהם באופן שיטתי על ידי בוטים ו'מכונות רעל' שמטרתן לערער אמון וליצור מצגי שווא של פופולריות.
קיום דמוקרטיה מודרנית דורש מעבר ממגננה פסיבית של בדיקת עובדות להתקפה אקטיבית והטלת אחריות על הפלטפורמות ועל מפיצי השקרים.

למי זה מתאים

התוכנית מתאימה לכל מי שמעוניין להעמיק את הבנתו במורכבות הדמוקרטיה הישראלית, יחסי הון-שלטון-עיתון, והשפעת הטכנולוגיה על השיח הציבורי, ומחפש תובנות על דרכים להשפיע ולפעול לשינוי.

השאלות הבולטות בארכיון

בתוך הראש של הליכוד: אושר שקלים בשיחה עם תומר אביטל

איך ניתן לשמר את הניצחון המוחלט תוך שמירה על אחדות פנימית ומניעת סחטנות פוליטית במערכת הפוליטית?

הציבור לא מבין שהוא לא מבין בחדשות. זה מאפשר למכור לו הכל | עם פרופ׳ צבי רייך

איך ניתן לבנות מערכת בדיקת עובדות יעילה שתתמודד עם מנהיגים שקרנים סדרתיים ותשמור על אמון הציבור?

גיל פלדמן חושף את הבוטים של נתניהו ואיך משתמשים נגדנו בנתונים! | זום אין ״אמת או פייק״

האם ניתן להניח שגורמים זרים עומדים מאחורי הפעילות הזו, והאם לראש הממשלה יש אחריות לעצור אותה?

איך אפשר לעצור את מגפת הפייק ברשתות? | עם מאיה אילני

איך ניתן להטיל רגולציה אפקטיבית על ענקיות הטכנולוגיה בישראל כאשר הן פועלות במערב פרוע ועם כוח כלכלי ופוליטי אדיר?

לוסיל בלקרמן: איך נלחמים ביוקר המחיה מהסופר, מהרשת ומהכנסת

איך ניתן להבטיח שהממשלה תתערב באמת ותשבור את הריכוזיות בשוק המזון והצריכה?

5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של זום אין | עם תומר אביטל זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

איראן והגרעין

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום מעמיק · מתוך הפרק

הדרך להגן על הדמוקרטיה היא לעבור מהגנה להתקפה ברגולציה על הרשתות החברתיות ולחנך לאוריינות ביקורתית.

מאיה אילני מדגישה את הצורך לעבור מהגנה להתקפה במאבק במניפולציות ושקרים ברשתות החברתיות, ולא להסתפק בדיבנקינג בלבד. ישראל מפגרת אחרי מדינות כמו האיחוד האירופי ובריטניה בתחום החקיקה והרגולציה על פלטפורמות דיגיטליות. יש צורך בחקיקה שמטילה אחריות על הפלטפורמות, הגבלת גיל לשימוש בטכנולוגיות ממכרות, ותוכנית לאומית לאוריינות ביקורתית שתלמד להבחין בין אמת לשקר.

חקיקה ישראלית בנושא בחירות ורגולציה דיגיטלית לא התעדכנה מאז שנות החמישים, מה שיוצר מערב פרוע ברשתות החברתיות.
תיקון 230 בארה"ב מעניק לפלטפורמות הגנה משפטית שמאפשרת להן לפרסם תוכן הונאה ללא אחריות, והן מתמרצות זאת כלכלית.
האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מתעדפים תוכן שמכיל שקרים ומניפולציות כי הוא מייצר מעורבות ומכניס כסף.
אוריינות ביקורתית היא כלי מפתח במאבק בפייק ניוז, ויש ללמוד ממדינות כמו פינלנד שמקיימות תוכניות חינוך בנושא מגיל צעיר.
בינה מלאכותית (AI) היא מוצר מתוחכם שיכול להעצים פייק ניוז אך גם להוות כלי הגנה, ויש לקדם רגולציה מקדימה על השימוש בה.

השאלה הבולטת בפרק

סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה

הפרק האחרון31 במאי 2026

אבנר הופשטיין: למה תחקירים הם קו ההגנה המרכזי מול אויבי הדמוקרטיה?

פרקים אחרונים

אבנר הופשטיין: למה תחקירים הם קו ההגנה המרכזי מול אויבי הדמוקרטיה?
31 במאי 202644 דק׳
אורחים:אבנר הופשטיין
יש סיכוי שימני ושמאלני יאמינו לאותו כלי תקשורת? | נעמי נידם
10 במאי 202643 דק׳
אורחים:נעמי נידם
גיל פלדמן חושף את הבוטים של נתניהו ואיך משתמשים נגדנו בנתונים! | זום אין ״אמת או פייק״
26 באפריל 202638 דק׳
אורחים:גיל פלדמן
אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את גיל פלדמן לניתוח טכני של דפוסי פעילות ברשתות החברתיות, המצביעים על שימוש מאסיבי בבוטים ופרופילים פיקטיביים. השיחה מתמקדת באופן שבו פעילות זו יוצרת מצג שווא של פופולריות רחבה, בניגוד לנתוני סקרים רשמיים. בנוסף, מפורק המבנה של "מכונת הרעל" לדרגותיה השונות, ומובאות המלצות לציבור כיצד לפעול מול רעילות דיגיטלית זו.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- קיימת עלייה משמעותית בפעילות חשבונות פיקטיביים המקדמים את הנרטיב של נתניהו, במיוחד מאז תחילת המלחמה.
- ניתוח נתונים מצביע על כך שכ-70% מהטראפיק סביב ציוציו של נתניהו ברשת X נובע מפעילות בוטים ומכונות אוטומטיות.
- מערך ההשפעה הדיגיטלי בנוי משלוש רמות: שופרים בכירים להכוונת השיח, פרופילים אנונימיים להקצנה, ורשת בוטים להפצה המונית.
- המכונה לקידום תכנים פועלת באופן סלקטיבי ומתמקדת בעיקר בתכנים פוליטיים, בעוד תכנים אישיים או ממלכתיים זוכים לחשיפה נמוכה יותר.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
תעמולה בתחפושת של חדשות: חן אגרי חושפת את המנגנון של ערוץ 14 ״זום אין - אמת או פייק״
22 בפברואר 202647 דק׳
מה עושים כדי לשמור על טוהר הבחירות? הכירו את קרין נהון: שומרת סף דיגיטלית! | ״זום אין - אמת או פייק״
15 בפברואר 202646 דק׳
אורחים:נעמי נידם
למה אנחנו רבים על שטויות בזמן שהמדינה נשרפת | הרן מ”הכישלון המוחלט" מפרק את ההסתה
8 בפברואר 202640 דק׳
בתוך הראש של הליכוד: אושר שקלים בשיחה עם תומר אביטל
21 ביוני 202656 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
אושר שקלים מהליכוד סבור שהניצחון במלחמה הושג וכי יש לשמר אותו לדורות. לדבריו, חיזבאללה וחמאס הובסו משמעותית, ואיראן איבדה יכולות גרעיניות ובליסטיות. הוא מדגיש כי הסדרים בטחוניים מושגים באמצעות כוח ולא אמון. בנוסף, שקלים דן בחקיקה שנויה במחלוקת לשלול הטבות מאנשים שמכפישים את צה״ל, ומדבר על הצורך בשינוי שיטת הבחירות למניעת סחטנות פוליטית. כמו כן, הוא מציג חקיקה חברתית חיובית, כמו חוקי המאבק בטבק ותמיכה במילואימניקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- איראן איבדה יכולות גרעיניות ובליסטיות משמעותיות, אך הפלת המשטר אינה מטרה ישירה.
- חיזבאללה הובס עם צמצום מאגר הטילים שלו ל-8% בלבד, וכח צה״ל שולט בחלקים מלבנון.
- הצורך בחקיקה לשלול הטבות מאנשים שמכפישים את צה״ל, כדי להגן על חיילים ומערכת הביטחון.
- שינוי שיטת הבחירות ל׳פתק אחד׳ עם התחייבות מפלגות למועמד לראשות הממשלה, למניעת סחטנות פוליטית.
- חשיבות חקיקה חברתית כמו חוקי המאבק בעישון ותמיכה במילואימניקים, לצד ביקורת על יוקר המחיה והניהול הכלכלי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כיצד אושר שקלים מתאר את מצב הביטחון מול איראן וחיזבאללה לאחר 7 באוקטובר?
אושר שקלים מציין שהשמדנו את יכולות הגרעין והבליסטיקה של איראן וכי חיזבאללה הובס עם רק 8% מהטילים שנותרו, אך הוא מדגיש שעדיין יש צורך לשמר את הניצחון ולהיות מוכנים לאתגרים.
▾מה עמדתו של אושר שקלים לגבי הסדרים מדיניים ושלום עם לבנון?
שקלים מביע ספקנות כלפי לבנון וחיזבאללה ואינו מאמין להסדרים מדיניים ללא כוח ועוצמה, אך כן תומך בנורמליזציה שתמנע תקיפות עתידיות.
▾כיצד מתייחס אושר שקלים לחוק שיזם לשלול הטבות ודרגות מחיילים המפיצים דיבת הארץ רעה?
שקלים מציג את החוק כהגנה על חיילי צה"ל מפני הסתה והכפשה, ומדגיש כי יש מנגנון שיקבע מהי הסתה, אך החוק נועד להרתיע מפני פגיעה בחיילים באמצעות שלילת דרגות והטבות.
▾איזה חוקים חברתיים מוביל אושר שקלים ומה חשיבותם לדעתו?
שקלים מדבר על חוקים למניעת עישון, כולל סימון גרפי על קופסאות סיגריות, וחוק המאפשר לנשים עצמאיות לעבוד בחופשת לידה 50% משרה, כדי לשמר את העסק שלהן ולתמוך בנשים.
▾מהי הצעתו של אושר שקלים לשינוי שיטת הבחירות בישראל ומה מטרתה?
שקלים מציע שיטה עם פתק אחד שבו כל סיעה מתחייבת למי תמליץ לראשות הממשלה, כדי למנוע סחטנות פוליטית וליצור יציבות, תוך שילוב בין בחירה ישירה לבחירות פרלמנטריות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
איך אפשר לעצור את מגפת הפייק ברשתות? | עם מאיה אילני
7 ביוני 202643 דק׳
אורחים:מאיה אילני
אמ;לקסיכום הפרק
מאיה אילני מדגישה את הצורך לעבור מהגנה להתקפה במאבק במניפולציות ושקרים ברשתות החברתיות, ולא להסתפק בדיבנקינג בלבד. ישראל מפגרת אחרי מדינות כמו האיחוד האירופי ובריטניה בתחום החקיקה והרגולציה על פלטפורמות דיגיטליות. יש צורך בחקיקה שמטילה אחריות על הפלטפורמות, הגבלת גיל לשימוש בטכנולוגיות ממכרות, ותוכנית לאומית לאוריינות ביקורתית שתלמד להבחין בין אמת לשקר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- חקיקה ישראלית בנושא בחירות ורגולציה דיגיטלית לא התעדכנה מאז שנות החמישים, מה שיוצר מערב פרוע ברשתות החברתיות.
- תיקון 230 בארה"ב מעניק לפלטפורמות הגנה משפטית שמאפשרת להן לפרסם תוכן הונאה ללא אחריות, והן מתמרצות זאת כלכלית.
- האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מתעדפים תוכן שמכיל שקרים ומניפולציות כי הוא מייצר מעורבות ומכניס כסף.
- אוריינות ביקורתית היא כלי מפתח במאבק בפייק ניוז, ויש ללמוד ממדינות כמו פינלנד שמקיימות תוכניות חינוך בנושא מגיל צעיר.
- בינה מלאכותית (AI) היא מוצר מתוחכם שיכול להעצים פייק ניוז אך גם להוות כלי הגנה, ויש לקדם רגולציה מקדימה על השימוש בה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הלקחים המרכזיים שציינה מאיה אילני לגבי ההתמודדות עם הפייק ניוז ברשתות החברתיות?
מאיה אילני מדגישה שיש לעבור מהגנה להתקפה, כלומר לא רק לתקן שקרים אחרי שהם מופצים, אלא לנסות לזהות מראש ולהשית מחיר כבד על מי שמפיצים מניפולציות ושקרים ברשתות החברתיות.
▾כיצד מאיה אילני מתארת את המצב החוקי בישראל ביחס לרגולציה של רשתות חברתיות והשפעתו על הבחירות?
מאיה מציינת שהחקיקה בישראל כמעט לא קיימת ושהחוקים בנושא תעמולת הבחירות לא התעדכנו מאז שנות החמישים, מה שגורם לכך שהזירה הדיגיטלית בישראל היא מערב פרוע ללא רגולציה מספקת.
▾מהו התפקיד של מכון ברנדייס כפי שמתואר בפרק, ואילו ערכים הוא מייצג?
מכון ברנדייס לחברה, כלכלה ודמוקרטיה חוקר את הצומת בין התחומים האלה, ומתמקד בשמירה על חברה דמוקרטית הוגנת ושקופה, בהשפעת טכנולוגיה על השיח הציבורי והמידע, תוך הדגשה של חשיבות שקיפות ואמת.
▾כיצד מאיה אילני מתארת את השפעת ענקיות הטכנולוגיה על הדמוקרטיה והאמון הציבורי בישראל?
מאיה מסבירה שענקיות הטכנולוגיה כמו אילון מאסק ומרק צוקרברג מחזיקות כוח אדיר שמחליף את אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים, כשהאלגוריתם שלהן מעדיף להפיץ שקרים ומניפולציות, מה שמוביל לפגיעה באמון ובשיח הציבורי.
▾איזה דוגמאות בינלאומיות מציינת מאיה אילני כמודל לטיפול ברגולציה של רשתות חברתיות?
מאיה מציינת את האיחוד האירופי עם חוק ה-Digital Service Act, בריטניה, אוסטרליה וקנדה כדוגמאות למדינות שכבר החלו להטיל חקיקה שמחייבת פלטפורמות דיגיטליות לפעול בצורה בטוחה והוגנת ולסמן תכנים מבוססי AI, במטרה למנוע מניפולציות ושקרים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
לוסיל בלקרמן: איך נלחמים ביוקר המחיה מהסופר, מהרשת ומהכנסת
24 במאי 202647 דק׳
אורחים:לוסיל בלקרמן
אמ;לקסיכום הפרק
לוסיל בלקרמן מתארת את הקשיים בהתמודדות עם יוקר המחיה בישראל, במיוחד בתחום המזון, ומבקרת את התנהלות שרי הכלכלה והמדינה מול מונופולים. היא מדברת על החשיבות של שקיפות בפעילות הלוביסטים בכנסת ועל הצורך בפירוק מונופולים כדי להוריד מחירים ולהגביר תחרות. בלקרמן גם מדגישה את ההשפעה של פעילות חברתית ברשתות החברתיות ככלי לשינוי ומעודדת לא לאבד תקווה למרות הקשיים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שרי הכלכלה בעבר לא פעלו מספיק נגד מונופולים שהעלו מחירים שוב ושוב.
- הגבלת יבואנים בלעדיים היא כלי חשוב ליצירת תחרות אך לא מטופלת כראוי.
- לוביסטים בכנסת פועלים ללא שקיפות ומקדמים אינטרסים מסחריים על חשבון הציבור.
- פעילות חברתית אותנטית ברשתות החברתיות יכולה להוביל לשינוי ולהעלאת מודעות ציבורית.
- פירוק מונופולים הוא הפתרון היעיל ביותר לטווח הארוך להורדת יוקר המחיה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איך לוסיל בלקרמן מתארת את התגובה של שר הכלכלה ניר ברקת כלפי הביקורת שלה על יוקר המחיה?
לוסיל מתארת שדוברו של ניר ברקת התקשר אליה בניסיון לשכנע אותה לשנות את דעתה, אך היא התעצבנה כששאלו אותה למה הביקורת כל כך אישית, כי היא מתמקדת במקצוע ובתפקיד הציבורי של ברקת ולא באישיותו.
▾מה הסבר של לוסיל לגבי העלאות המחירים של חברות המזון הגדולות בשנים האחרונות?
לוסיל מציינת שתנובה העלתה את המחירים שש פעמים בשלוש וחצי השנים האחרונות, ושטראוס עשתה את אותו הדבר, כשהמונופולים מנצלים את התשישות של הציבור וממשיכים להעלות מחירים ללא תגובה ממשלתית.
▾מה הייתה ביקורתה של לוסיל על הפתרון שהציע שר הכלכלה למלחמה ביוקר המחיה?
לוסיל סבורה שהשר בחר בפתרון הגרוע ביותר, בכך שנתן פטור למונופולים ולא דחף לשבירת הריכוזיות, מה שגרם לכך שהמחירים לא ירדו והמצב לא השתפר.
▾כיצד לוסיל מסבירה את חשיבות התחרות בשוק המזון ומה הבעיה ביבואנים הבלעדיים?
לוסיל מדגישה שהמדינה צריכה להכניס תחרות ולהחמיר על יבואנים בלעדיים שמחזיקים מותגים רבים, כי הם שומרים על מחירים גבוהים ומונעים ירידת מחירים לצרכן, כפי שניסו לעשות בסעיף בחוק ההסדרים שנפסל.
▾איך התחילה הפעילות החברתית של לוסיל ברשתות החברתיות ומה היו הגורמים שהניעו אותה לפעול?
לוסיל התחילה לפעול בעקבות ההכרזה על העלאת המע"מ בזמן מלחמה, מה שנראה לה לא הגיוני, והעלתה פוסטר בפייסבוק שקיבל תגובות רבות, מה שנתן לה ביטחון להמשיך ולהוביל מחאה ברשתות.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
הציבור לא מבין שהוא לא מבין בחדשות. זה מאפשר למכור לו הכל | עם פרופ׳ צבי רייך
17 במאי 202650 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור צבי רייך מסביר שהציבור אינו מבין עד כמה הוא לא מבין בחדשות, והעובדה שחדשות הן מוצר מורכב שקשה להעריך את אמינותו גם לאחר הצריכה מאפשרת הפצת שקרים והטיות. מחקרים מראים ש-40 עד 60 אחוז מהידיעות מכילות טעויות עובדתיות, אפילו בעיתונות איכותית. בנוסף, יש צורך בשיח עם הקהלים הימניים והימנעות מהדרה שלהם כדי למנוע פילוג והתחזקות ערוצי פייק. בדיקת עובדות צריכה להיות מתמשכת ומקיפה, במיוחד כלפי מנהיגים שקרנים סדרתיים. טכנולוגיות AI יכולות לסייע אך גם מהוות סיכון אם לא יוטמעו בהן מנגנוני בדיקת אמת אמינים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- כ-40 עד 60 אחוז מהידיעות בתקשורת מכילות טעויות עובדתיות, גם בעיתונות איכותית.
- חדשות הן מוצר מורכב שלא ניתן להעריך את אמינותו בקלות, אפילו לאחר הצריכה.
- יש צורך בשיח פתוח עם הקהלים הימניים כדי למנוע פילוג ולהוריד את אמון הציבור בערוצי פייק.
- מנהיגים שקרנים סדרתיים פוגעים במערכת האמת, ודורשים בדיקת עובדות סדרתית וגרפית מתמשכת.
- AI יכול לסייע לאיסוף וניתוח מידע, אך חייב להתפתח עם מנגנוני בדיקת אמת כדי למנוע הפצת שקרים.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כיצד מחלק פרופסור צבי רייך את סוגי המוצרים והשירותים בהקשר להבנת הציבור בחדשות?
פרופסור רייך מחלק את המוצרים לשלושה סוגים: כאלה שהציבור מבין עוד לפני הצריכה כמו אבטיח, כאלה שמבינים רק אחרי הצריכה כמו מסעדה, ואלה שלא מבינים גם אחרי הצריכה, כמו חדשות, טיפול רפואי או טיפול ברכב, מה שמאפשר הטעיה ופייק ניוז.
▾מה ממצא המחקרים על דיוק הידיעות בתקשורת כפי שמוצג בפרק?
מחקרים מאז 1936 מראים שבין 40 ל-60 אחוז מהידיעות בתקשורת מכילות לפחות טעות עובדתית אחת, אפילו בעיתונות טובה, והציבור לא מודע לכך ולא מצליח לעכל את כמות הטעויות.
▾מה הסבר פרופסור רייך לגבי הקושי של הציבור להבין את המורכבות שבבניית תמונת אמת בחדשות?
פרופסור רייך מציין שהבניית אמת היא מורכבת מאוד, אפילו עבור מערכות ביטחון, היסטוריונים ואנשי מודיעין, והציבור לא מבין את המורכבות הזו ולכן נוטה לפשטנות ולכפירה בעובדות.
▾כיצד מתייחס פרופסור רייך לתפקיד העיתונאים והידע שלהם בתחומי הסיקור השונים?
הוא מדגיש שיש בישראל עיתונאים מצוינים עם ידע עמוק ואקרנות בתחומים כמו סיקור צבאי וכלכלי, אך גם רבים אחרים הם חרטטנים, והמחקר שלו מתמקד בהבנת המנגנון והידע שלהם ולא בשמות.
▾מה ההצעה של פרופסור רייך לשיפור המאבק בשקרים של מנהיגים שקרנים סדרתיים?
הוא מציע להקים אתר חדשות ייעודי שיבצע בדיקת עובדות סדרתית ומצטברת, יציג גרפיקה עם קווי מגמה של השקרים לאורך זמן, כדי להראות תמונה כוללת ולא בדיקה בודדת בלבד.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מזום אין | עם תומר אביטל: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך זום אין | עם תומר אביטל מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של זום אין | עם תומר אביטל אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את זום אין | עם תומר אביטל היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 95 הפרקים של זום אין | עם תומר אביטל הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של זום אין | עם תומר אביטל כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-95 הפרקים של זום אין | עם תומר אביטל הופכים למגזין?: 95 פרקים = 95 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של זום אין | עם תומר אביטל, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.