באפט 1966-1967 - מיצינו

/ שאלות נפוצות על הפרק

על מה הפרק הזה?

הפרק סוקר את הביצועים הפנומנליים של וורן באפט בשנים 1966-1967, תקופה בה הכה את מדד הדאו בפער משמעותי. המנחים מנתחים מכתב מיוחד שכתב באפט באותה תקופה, המסמן נקודת מפנה בקריירה שלו. הפרק מסביר מדוע באפט נאלץ לשנות את אסטרטגיית ההשקעות שלו בשל שינויים בתנאי השוק, גודל הקרן, והשחיקה במוטיבציה שלו לרדוף אחר הזדמנויות קטנות. מומלץ למשקיעים המעוניינים להבין את האבולוציה של חשיבה השקעתית.

מהן התובנות המרכזיות מהפרק?

ביצועי השקעה יוצאי דופן הושגו על ידי באפט דווקא בשנים שבהן השוק הציג ביצועים חלשים. · השימוש במדד הדאו כבנצ'מרק התגלה כבעייתי בשל הרכבו המצומצם והמשקל הלא פרופורציונלי של חברות מסוימות בו. · גידול בנכסי הקרן מגביל את יכולתו של מנהל השקעות לנצל הזדמנויות קטנות, מה שמחייב שינוי באסטרטגיה. · השילוב המנצח בהשקעות הוא שילוב בין ניתוח כמותי לבין ניתוח איכותי, ולא הסתמכות על גישה אחת בלבד.

מתיאור הפרק

💡 לפרטים על תכנית ההכשרה שלנו בסטוק פיקינג, ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠השאירו פרטים כאן⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ ! תקציר לפרק: מכתבים 1966–1967 – באפט עייף, השוק משתגע, והחיים קורים אחרי עשור של ביצועים פנומנליים, כולל שנה חלומית ב-1966 שבה הדאו התרסק ובאפט עלה 20%, השותף הכללי שלנו מתחיל להרגיש… קצת פחות חד. המכתבים של 66–67 מרגישים אחרת – פחות אנרגיה, פחות תשוקה, והרבה יותר תהיות על מה בכלל בא לו לעשות בחיים. בפרק הזה: הסביבה משתנה – השוק נהיה חם, כולם מדברים על מניות, הזדמנויות זולות נעלמות, והציבור הפך לאובססיבי למדידות. באפט? הוא מרגיש שהקסם נשחק. מטרות חדשות – במקום לרדוף אחרי 10% מעל הדאו, הוא מציב יעד צנוע יותר: או 9