האם כספי הפנסיה שלנו מושקעים באימפקט? מנהל ההשקעות הראשי של הגוף המוסדי הגדול בישראל מדבר תכל'ס

מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס מסביר כיצד גוף מוסדי משלב חובת נאמנות לחוסכים עם השקעות אחראיות (ESG) והשקעות אימפקט מובהקות.

הפרק עוסק בהשקעות אימפקט מצד משקיעים מוסדיים בישראל, מתוך חובת הנאמנות לחוסכים שמחייבת אותם להיות 'פייננס פרסט'. האורח חגי שרייבר, מנהל ההשקעות הראשי של הפניקס המנהלת 529 מיליארד שקל, מבחין בין השקעות אחראיות (ESG) המוטמעות בכל התיק לבין השקעות אימפקט פרואקטיביות ומדידות. הוא מדגיש את כוחם של המוסדיים בממשל תאגידי (G) כנציגי הציבור, וטוען שישראל מובילה בעולם באקטיביזם מוסדי. כדוגמה ראשונה להשקעת אימפקט הוא מתאר את האג'ח של ארגון אוגן, גוף אשראי חוץ-בנקאי נון-פרופיט לעסקים קטנים, הבנוי במודל בלנדד פייננס.

תובנות מרכזיות

• חובת הנאמנות לחוסכים הופכת את המוסדיים בהכרח ל'פייננס פרסט' — הם לא יפגעו בפנסיה לטובת הכלל, אלא מוסיפים אלמנט אימפקט מדיד על השקעה כלכלית רגילה.
• ההבדל המהותי: בהשקעות אחראיות (ESG) מטמיעים שיקולי סביבה-חברה-ממשל בבחירת ההשקעות, ובהשקעות אימפקט מחפשים השפעה חיובית פרואקטיבית ומודדים אותה.
• הפניקס נמנעת מהוצאת סקטורים מראש (סיגריות, נשק, אנרגיה מזהמת) כל עוד הם חוקיים ומונפקים, ומתמחרת את הסיכון במקום להטיל איסור ערכי סובייקטיבי.
• הכוח האמיתי של המוסדיים הוא ב-G (ממשל תאגידי) — כנציגי הציבור הם משפיעים על מבנה דירקטוריון, תגמול ושקיפות, ולפי האורח ישראל מובילה כאן ביחס לחו'ל.
• מודל הבלנדד פייננס של אוגן: שכבת פילנתרופיה סופגת ראשונה את ההפסדים, ומעליה אג'ח מדורג למשקיעים — מה שמאפשר תשואה יפה לצד אשראי לעסקים קטנים שלא עוברים את חיתום הבנקים.