"איחוד בנט-לפיד חיזק את איזנקוט. הוא עוד יכול להפוך לראש ממשלה" | פרק 612

עמוס הראל מפרק את שרשרת הכשלים שהובילה לשבעה באוקטובר — מתוכנית 'חומת יריחו' שהגיעה לידי צה"ל מראש ועד עיוורון מודיעיני שזיהה את הסימנים אך לא חיבר אותם.

בפרק מארחים את כתב הצבא עמוס הראל לרגל ספרו על שבעה באוקטובר. החלק הראשון משחזר מה ידוע היום על פלישת חמאס ומה שקדם לה: תוכנית המתקפה 'חומת יריחו' (שיטפון אל-אקצה) שגרסאות שלה הגיעו לישראל החל מ-2018 ונתפסו כתיאורטיות, התראות התצפיתניות, והסימנים המודיעיניים בלילה שלפני. הראל מתאר את הכשל המדיני-אסטרטגי של ממשלות נתניהו (תפיסת חמאס כ'נכס' מול הרשות כ'נטל', סיוע קטרי), לצד מבצע השב"כ ששתל סים-קארדים לזיהוי חדירה, ונוהל המודיעין 'לקרוב ולשרוף' שמנע התעוררות בזמן אמת. החלק השני אמור לארח את פרופ' אורי בר-יוסף לשיחה על תפיסת הביטחון. הפרק מתאים למי שמבקש הבנה עמוקה ומתועדת — לא קונספירציות — של איך מערכת מודיעין מצוינת התרסקה אל מול הנחות יסוד שגויות.

תובנות מרכזיות

• תוכנית המתקפה של חמאס ('חומת יריחו') הגיעה לידי צה"ל בגרסאות שונות החל מ-2018, אך נתפסה כ'בניין כוח' תיאורטי ולא ככוונה לביצוע — בעוד אצל ארגון טרור תוכנית קיימת נועדה למימוש.
• הכשל לא היה בגידה או רשלנות מכוונת אלא 'עיוורון מודיעיני טוטאלי' — הראל משווה זאת ליום כיפור ולפרל הרבור 1941, שבהם השקעה אנושית מבריקה התרסקה אל מול הנחות יסוד שגויות.
• אל"מ אבי אליהו אסף 13 סימנים מודיעיניים משמעותיים שכל מערכי חמאס התעוררו בלילות שקדמו — הסימנים נתקעו במערכת, רובם הלכו לאיבוד, ואיש לא חיבר את הנקודות לתמונה אחת.
• נוהל 'לקרוב ולשרוף' מנע העלאת טנקים וכטב"מים לעמדות מחשש לחשוף יכולות — והתפיסה השגויה הייתה שהכיסוי המודיעיני כה טוב שישראל בוודאי תדע מראש, ולכן צריך 'לכבות' התראות ולא להדליק אותן.
• בשורש הכשל עמדה גם תפיסה מדינית: חמאס נתפס כ'נכס ביטחוני' המפצל את הזירה הפלסטינית מול הרשות כ'נטל', תפיסה שאיפשרה חיזוק חמאס לאורך שנים, כולל סיוע קטרי.