"ברחוב החרדי מבינים שהמדינה בכאוס, וזה מוביל לתגובה העוצמתית שלהם" | פרק 615

מה באמת קרה בשיחות הצעקות בין טראמפ לנתניהו, ולמה צה"ל תקוע בלבנון בלי תוכנית כניסה ובלי תוכנית יציאה.

הפרק מנתח את הפסקת האש הרופפת בין ישראל ללבנון ואת מערכת היחסים הסוערת בין דונלד טראמפ לבנימין נתניהו, על רקע שתי מערכות בחירות מתקרבות בארה"ב ובישראל. הכתב הצבאי יניב קובוביץ' מסביר שאין באמת הפסקת אש אלא הנחיה אמריקאית שלא לתקוף בעומק לבנון, וטוען שצה"ל נשלח לשטח בלי משימה ברורה תוך שמחפשים סמלים כמו הבופור במקום הישגים. הפרשנית המדינית טל שניידר מפענחת את הדלפת ברק רביד על שיחת ה"משוגע" של טראמפ עם נתניהו, את האינטרסים הפוליטיים של שני המנהיגים והבייסים המושכים לכיוונים הפוכים. הפרק מיועד למי שרוצה הבנה מעמיקה של הזירה המדינית-ביטחונית, ומציע ניתוח חד וביקורתי על אובדן העצמאות הישראלית בהפעלת הכוח. בהמשך מובטחת גם שיחה עם יוצר הקולנוע יוסף סידר על מקומה של לבנון בתרבות הישראלית.

תובנות מרכזיות

• "הפסקת האש" בלבנון אינה הסכם אמיתי אלא הנחיה אמריקאית: צה"ל לא יתקדם או יתקוף בעומק ובביירות, אך ממשיך לפעול במרחב שבו הוא נמצא, בעוד נפצעים לוחמים מדי יום מרחפני נפץ.
• קובוביץ' טוען שכשאין הישגים בשטח מחפשים סמלים, ומבקר את ההילה סביב כיבוש הבופור: "אין סמל ששווה דם חיילים".
• לפי הפרק, ישראל ויתרה בפועל על העצמאות בהפעלת הכוח של צה"ל — נשיא ארה"ב הוא שמתיר או עוצר תקיפות, החזיר את המטוסים בדקה התשעים ועצר את ישראל בעזה.
• שניידר חושפת טיימליין מתוזמן: ביום שני בבוקר, כשנתניהו בדרך לבית המשפט, יצאה הודעה על הכרזה ב"דחיה" וסרטון לוחמני מאופר שצולם מראש — מהלך שכוון לבייס הישראלי, ואחריו הגיעו שיחות הצעקות של טראמפ.
• הבייסים של טראמפ ונתניהו מושכים לכיוונים הפוכים: טראמפ צריך להוכיח שהוא ששולט ולא נתניהו, ואילו תומכי נתניהו מתאכזבים שלא תקפו ב"דחיה" ולא נכבשה ביירות.
• צה"ל מתואר כצבא חבול שעדיין לא התאושש מה-7 באוקטובר ומפחד לסרב לדרג המדיני — ולכן דווקא עצירת טראמפ מנעה כניסה עמוקה ללבנון שממנה לא היו יוצאים שנים, בהיעדר תוכנית כניסה ויציאה.