הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך
10 פרקים
על התוכנית
הפודקאסט בהפקת שפ"ח ירושלים מפגיש אתכם עם פסיכולוגים חינוכיים מהשטח, לשיחות מרתקות על אתגרים, כלים ותובנות מהעולם הבית-ספרי. בכל פרק נעמיק בסוגיות חינוכיות דרך עיניהם של אנשי מקצוע - עבור הורים, מורים, וצוותי חינוך המבקשים להרחיב ידע, לחשוב יחד ולחזק את העשייה החינוכית.
מה זה הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך?
הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת שפ"ח ירושלים. הפודקאסט המגשר בין הקליניקה לבין המציאות החינוכית כדי להעניק לאנשי מקצוע והורים כלים לראות ולהבין את נפש הילד. בארכיון 10 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-33 דקות.
| קטגוריה | תרבות וספרות |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 10 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-33 דקות |
| הפרק האחרון | 16 באפריל 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 2 |
עודכן:
"הסליחה שאני שואלת, אבל זה עובד?"
השאלה הזו, על טיפול בילדים שפגעו, נשאלת בכנות בפרק על פגיעות מיניות, והאורחת עונה באמונה שלמה שאפשר להתגבר על טראומה ולחיות חיים בעלי משמעות, גם הנפגע וגם הפוגע. הפודקאסט של השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים לא בורח מהנושאים הקשים.
פרק אחר מפרק את המיתוס שוויסות רגשי הוא רק עצירת התפרצות, ומשווה אותו לתרמוסטט פנימי שבודק מה מתאים למצב. עוד פרק מחבר הפרעות אכילה ודימוי גוף לרצף אחד, מהקצה הפתולוגי ועד הנערה שנראית 'בריאה'.
נועם גרין מנחה כגשר בין הקליניקה לכיתה, עם כבוד לאורחות המומחיות.
הפודקאסט המגשר בין הקליניקה לבין המציאות החינוכית כדי להעניק לאנשי מקצוע והורים כלים לראות ולהבין את נפש הילד.
המנחה
נועם גרין מנחה את התוכנית מתוך עמדה מקצועית, אחראית ומעמיקה. היא משמשת כגשר בין השדה החינוכי לבין הידע הטיפולי הקליני, תוך מתן כבוד רב לאורחיה המומחים.
הסגנון
התוכנית מתאפיינת בשיחות מעמיקות, מקצועיות ונטולות רעשים, המשלבות ידע תיאורטי עם יישום מערכתי-מעשי. המבנה מובנה וקצבי, תוך דגש על מתן כלים ברורים לצוותי חינוך והורים בסביבות משתנות.
תובנות הזהב מהארכיון
- המערכת החינוכית מהווה את קו ההגנה והאבחון הראשון עבור ילדים ובני נוער עוד לפני הבית
- פתולוגיה של הפרט צריכה להיבחן דרך הקשרים חברתיים ומערכתיים רחבים
- לכל התנהגות קיצונית יש רצף של התפתחות, וזיהוי מוקדם הוא המפתח למניעה
- התערבות אפקטיבית דורשת שילוב בין רגישות אמפתית לבין הצבת גבולות ושימוש בתיאוריות טיפוליות מוכחות
התוכנית מיועדת לאנשי חינוך, מטפלים והורים המבקשים כלים מבוססי-ידע להבנה ולטיפול בילדים ובני נוער בתוך המערכת החינוכית והמשפחתית.
השאלות הבולטות בארכיון
המנחה שואלת בכנות את האורחת: 'הסליחה שאני שואלת... אבל זה עובד?' - לגבי הטיפול בילדים פוגעים, והאורחת עונה באמונה שלמה שאפשר להתגבר על טראומה מינית, לטפל גם בילדים שפוגעים ולחיות חיים טובים ובעלי משמעות, גם הנפגע וגם הפוגע.
איך אנחנו כהורים או כמחנכים יכולים להבדיל בין קושי רגשי לבין תגובה שנובעת מהפרופיל התחושתי של הילד?
2 פרקים = 2 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
מתי סקרנות מינית של ילד היא נורמלית ומתי היא הופכת לפגיעה - ואיך מבוגר אמור להגיב ברגע שילד מספר, בלי לחקור ובלי להבטיח סודיות.
פרק של הפודקאסט 'הקול בכיתה' של השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים, בהנחיית נועם גרין ובאורחותה של ד"ר דפנה קציר, פסיכולוגית קלינית-חינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה ולטיפול בפגיעות מיניות. הפרק מגדיר מהי פגיעה מינית באמצעות 'מודל הרצף' של ג'ונסון (רמזור ירוק-צהוב-אדום) וארבעה מבחני חומרה: יחסי הכוחות, האפקט הרגשי, היכולת להפסיק ואופי המגע. החלק המעשי מתמקד בתגובת המבוגר ברגע שילד מספר - מה אסור לעשות (לחקור, להבטיח סודיות, להעניש) ומה כן (האזנה אמפתית, שאלות פתוחות). הפרק נוגע גם בצד של הילד הפוגע ובחוק חובת הדיווח. מיועד למורים, גננות, יועצים, פסיכולוגים והורים.
- מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה).
- ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים).
- התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה.
- ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה.
- יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.
המנחה שואלת בכנות את האורחת: 'הסליחה שאני שואלת... אבל זה עובד?' - לגבי הטיפול בילדים פוגעים, והאורחת עונה באמונה שלמה שאפשר להתגבר על טראומה מינית, לטפל גם בילדים שפוגעים ולחיות חיים טובים ובעלי משמעות, גם הנפגע וגם הפוגע.
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פסיכולוגים חינוכיים משפ"ח ירושלים מדברים מהשטח - על ויסות רגשי, הפרעות אכילה ופגיעות עצמיות אצל ילדים ונוער.
- ויסות רגשי הוא לא עצירת התפרצות אלא 'וסת' פנימי כמו תרמוסטט - ולא נולדים איתו: הילד לומד אותו דרך מבוגר שהוא סומך עליו
- בית הספר מזהה הפרעות אכילה ופגיעות עצמיות לעיתים לפני הבית, כשהורים מכחישים ונערות מסתירות - ולכן למערכת החינוך תפקיד קריטי באבחון מוקדם
- ציפיות מגדריות סמויות מעצבות את התגובה שלנו: על בת מתפרצת כועסים מהר יותר, ולבן בוכה אומרים 'תהיה בוגר'
"ויסות זה לא רק להרגיע התפרצות" - כך נפתח הפרק הראשון, ובמשפט אחד נשבר אחד המיתוסים הנפוצים בחינוך. נועם גרין ומנהלת היחידה ההתפתחותית מסבירות שוויסות הוא יותר כמו תרמוסטט: מנגנון פנימי שבודק מה מתאים למצב. ולא נולדים איתו - הילד נזקק קודם לוויסות חיצוני ממבוגר שהוא סומך עליו, ורק משם מפנים בהדרגה את היכולת לעצמו.
הפרקים לא חוששים מהנושאים הקשים. בפרק על הפרעות אכילה מסבירה הפסיכולוגית יעל שטיינברג שמדובר בהפרעה הפסיכיאטרית עם שיעור התמותה הגבוה ביותר, ושלעיתים קרובות דווקא בית הספר מזהה את הסימנים לפני הבית - כי ההורים מכחישים והנערות מסתירות.
פרק נוקב במיוחד עוסק בפגיעות עצמיות. ד"ר רות גיסר מסבירה את ה"הדבקה החברתית" בכיתה - מחותכת אחת ביום ראשון לחצי כיתה ביום חמישי - כסיפור של בדידות וכאב, שבו הסימפטום הופך ל"כרטיס כניסה למועדון" שמספק שייכות.
מה שמחזיק את התוכנית הוא הקול של אנשי המקצוע מהשטח. הם לא מדברים בכלליות אלא מתוך מקרים אמיתיים, וגם נוגעים בדברים שאנחנו לא שמים לב אליהם - כמו איך ציפיות מגדריות סמויות משנות את התגובה שלנו לאותה התנהגות עצמה.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
פרק 10 - פגיעות מיניות
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIנועם גרין מארחת את ד"ר דפנה קציר-גולדנבום לשיחה מעמיקה על הנושא הרגיש של פגיעות מיניות. הפרק עוסק בהבחנה בין סקרנות התפתחותית להתנהגויות מדאיגות ומפרק את שלושת המבחנים לקביעת פגיעה. כלים מעשיים לאנשי חינוך ולהורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
ד"ר דפנה קציר-גולדנבום על ההבחנה בין סקרנות בריאה להתנהגות מינית מדאיגה.
- שלושת המבחנים לקביעת פגיעה: גיל, הסכמה ופערי כוחות
- ההבחנה בין סקרנות התפתחותית בריאה להתנהגות מינית מדאיגה
פרקים אחרונים
פרק 10 - פגיעות מיניות
16 באפריל 202632 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרק של הפודקאסט 'הקול בכיתה' של השירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית ירושלים, בהנחיית נועם גרין ובאורחותה של ד"ר דפנה קציר, פסיכולוגית קלינית-חינוכית ומנהלת המרכז למיניות בריאה ולטיפול בפגיעות מיניות. הפרק מגדיר מהי פגיעה מינית באמצעות 'מודל הרצף' של ג'ונסון (רמזור ירוק-צהוב-אדום) וארבעה מבחני חומרה: יחסי הכוחות, האפקט הרגשי, היכולת להפסיק ואופי המגע. החלק המעשי מתמקד בתגובת המבוגר ברגע שילד מספר - מה אסור לעשות (לחקור, להבטיח סודיות, להעניש) ומה כן (האזנה אמפתית, שאלות פתוחות). הפרק נוגע גם בצד של הילד הפוגע ובחוק חובת הדיווח. מיועד למורים, גננות, יועצים, פסיכולוגים והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מודל הרמזור של ג'ונסון מבחין בין שלושה אזורים: ירוק (סקרנות נורמטיבית כמו משחק 'רופא-חולה' בין בני אותו גיל, שנפסקת כשמבקשים), צהוב/כתום (התנהגות חזרתית ואינטנסיבית המעוררת דאגה ופוגעת בתפקוד), ואדום (כפייה, כוח, איומים, פער כוחות וניסיונות חדירה).
- ארבעה מבחנים קובעים את חומרת האירוע: יחסי כוחות (פער גילאי או קוגניטיבי), האפקט הרגשי (הנאה משותפת מול סודיות וכפייה), היכולת להפסיק כשמבקשים, ואופי המגע (שטחי-סקרני מול חיקוי התנהגות מינית של מבוגרים).
- התגובה הראשונה של המבוגר קריטית: אסור לחקור פרטים על האירוע או על המעורבים (זה עלול 'לזהם' חקירה עתידית), אסור להבטיח סודיות (בגלל חובת הדיווח והרצון לעזור), ואסור להעניש או להגיב בהענשה שתגרום לרה-טראומטיזציה.
- ילד שפוגע אינו 'עבריין מין' - מתחת לגיל 12 מדובר בהתנהגות מינית לא-מותאמת. ההתנהגות כמעט תמיד 'יושבת על משהו' (שחזור של פגיעה שהילד עצמו חווה או חוסר ויסות רגשי), ומטרת הטיפול היא הבנת המקור, פיתוח אמפתיה לנפגע ומניעת הישנות - לא הענשה.
- יש הבחנה בין חוק חובת הדיווח (מחייב מטפלים ופסיכולוגים) לבין חוזרי מנכ"ל של משרד החינוך (מחמירים יותר אך אינם מאפשרים הפרת סודיות). כלל הברזל: תמיד להתייעץ (עו"ס לחוק נוער, מרכז הגנה) ולעולם לא להישאר לבד עם ההתלבטות.
פרק 9 - מדריך לויסות רגשי בגיל הרך
25 בפברואר 202625 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
השיחה מגדירה ויסות רגשי כמנגנון פנימי שמתפתח מתוך אינטראקציה עם דמויות משמעותיות. המבוגר משמש כווסת חיצוני המסייע לילד להבין ולנהל את רגשותיו, תוך התחשבות במזג האישי ובפרופיל התחושתי הייחודי לכל ילד. תהליך זה מאפשר לילדים לרכוש בהדרגה כלים לניהול עצמי של רגשות בסיסיים ומורכבים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ויסות רגשי אינו מולד אלא נלמד דרך ויסות הדדי שבו המבוגר משקף ומתווך לילד את מצבו הרגשי.
- קיימים מיתוסים מגדריים המכתיבים ציפיות שונות מהתנהגות רגשית של בנים לעומת בנות, דבר המשפיע על האופן שבו מבוגרים מגיבים להתפרצויות או לבכי.
- התפתחות רגשית מורכבת נשענת על רגשות בסיסיים אוניברסליים, כאשר תפקיד המבוגר הוא להעניק להם שמות ומילים ככל שהילד גדל.
- הפרופיל התחושתי של הילד משפיע על יכולתו להישאר מווסת, ולכן יש לבחון גורמים סביבתיים וחושיים לפני שקובעים שמדובר בבעיה רגשית בלבד.
פרק 8 - הפרעות אכילה ודימוי גוף: זיהוי, מניעה ודרכי טיפול
1 בפברואר 202645 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם יעל שטיינברג ואוריה ברוכי שצולל לדימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, ולרצף שבין גישה נכונה לגוף לפתולוגיה. מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך התמודדות. להורים, מורים ואנשי טיפול.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הפרעת אכילה כדרך פתולוגית להתמודדות רגשית
- הקשר בין דימוי גוף שלילי להתפתחות הפרעת אכילה
פרק 07 - פגיעה עצמית בנוער: בין המרחב הטיפולי לחצר בית הספר
3 בינואר 202632 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ד"ר רות גיסר ורות וקשלק עונות על השאלה הבוערת מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית במתבגר. מבינים למה לרוב זו לא ניסיון אובדני אלא דרך הישרדותית לבטא כאב, ומדברים על תופעת "ההדבקה החברתית". לצוותי חינוך והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- פגיעה עצמית היא לרוב דרך הישרדותית לבטא כאב, לא ניסיון אובדני
- תופעת "ההדבקה החברתית" והקשר שלה לצורך בשייכות
פרק 6: לב פתוח לילדי המילואים - מחוון לצוותי חינוך והורים
25 בספטמבר 202533 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
נועם גרין מארחת את ליאורה בן יעקב והגר חן ציון, שחיות את מציאות משפחות המילואים. מה קורה לילד שאבא נעדר חודשים, איך נראית אם שמחזיקה בית לבד, ואיך מערכת החינוך יכולה להיות עוגן. הפרק מציע כלים מעשיים. למחנכים ולמשפחות מילואים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- התופעות שרואים אצל ילדי מילואים אחרי שנתיים
- כיצד מערכת החינוך יכולה לשמש עוגן למשפחות המילואים
פרק 5: לראות את הילדים-השקופים
14 באוגוסט 202531 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
ראיון עם חני עובדיה על "הילדים השקופים" - תלמידים שקטים ולא-יוזמים שנעלמים מתשומת הלב למרות נוכחותם, ולעיתים לא מבקשים עזרה. חני מסבירה איך מתפתחת השקיפות דרך מושג ה"מירורינג" של קוהוט. לצוותי חינוך והורים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השקיפות נובעת מחוסר התייחסות הסביבה לצרכים הרגשיים
- הקשר בין הצורך ב"מירורינג" (קוהוט) לבין הילדים השקופים
שיווק והכנסות מהקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך: שאלות נפוצות
העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.
- המלצה על פודקאסט: איך הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך מקבל המלצה ונמצא כאן?
- פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
- כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?
- השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
- כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?
- שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 10 הפרקים של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
- למה הארכיון של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?
- מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
- מה מקבלים כש-10 הפרקים של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך הופכים למגזין?
- 10 פרקים = 10 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
- כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?
- אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של הקול בכיתה - פסיכולוגיה בחינוך, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.
פודקאסטים דומים
אפרת וקסלר גואטה - הורות מגדלת ומובילה
אפרת וקסלר גואטה
פודקאסט סול - רשת סול
רשת סול
כשאמא ואבא סטנדאפיסטים
רשת עושים היסטוריה
ההסכת מקAM- הסכת של הקולקטיב האזרחי מזרחי
מקAM
מה יש בזה
קובי מלמד ואלעד יצחקיאן
פסיכולוגיה הגיונית בעולם משוגע
עפרה מירון-ליכטר ומירב ברשינסקי-ליבנה