
האיש שמדפיס לב ומוח - ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 19 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 29 דק׳ (קצר ב-30% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | הדפסת איברים וביוקונברג׳נס בישראל |
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
על מה הפרק?
טכנולוגיית הדפסת איברים בתלת-ממד מתקדמת בישראל ומציעה פתרונות חדשניים להשתלות ולרפואה רגנרטיבית.
בישראל פועלת תוכנית לאומית לביוקונברג׳נס, תחום שמשלב ביולוגיה עם הנדסה וחישוביות, שמטרתו לפתח הדפסת איברים ורקמות בתלת-ממד. במעבדתו של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב מדפיסים לבבות ומוחות קטנים שנשתלים בחולדות, עם תקווה להחלפת איברים פגועים בעתיד. חברת מטריסלף, בראשותו של דביר, מתקדמת בניסויים קליניים להשתלת שתלים של חוט שדרה המיוצרים מחומרים ביולוגיים, ומקווה לשפר את מצבו של חולים עם שיתוק.
הדפסת איברים מתקדמת לא רק בהנדסת רקמות אלא גם בשילוב אלקטרוניקה בתוך הרקמות, מה שמאפשר ממשק מוח-מכונה עתידי.
/ תובנות מרכזיות
- ביוקונברג׳נס הוא תחום שבו ביולוגיה פוגשת הנדסה וחישוביות ליצירת פתרונות רפואיים מתקדמים.
- הדפסת לבבות בתלת-ממד בישראל כבר מאפשרת שתילה בחולדות, כשהלב המודפס מתפקד ומשתפר עם הזמן.
- השתלים המודפסים מיוצרים מתאים וביוחומרים מהמטופל עצמו, מה שמונע דחייה חיסונית.
- חברת מטריסלף מתמקדת בהנדסת שתלים לחוט שדרה שיכולים להחזיר תפקוד לחולים משותקים.
- טכנולוגיות אלו עשויות להפוך את רשימות ההמתנה להשתלות איברים למיושנות בעתיד.
מתי נוכל לראות השתלות קליניות של איברים מודפסים בבני אדם, ומה האתגרים המרכזיים בדרך לכך?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
מתיאור הפרק
השבוע ביקרנו במעבדה של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב וראינו את מה שהוא, במבט ראשון, מדע בדיוני - איברים שלמים, כמו לב, שמודפסים במדפסות תלת-ממד ומושתלים אחר כך בבעלי-חיים. המטרה היא להצליח להדפיס איברים אנושיים שלמים ואחר כך להשתילם בבני-אדם, וכך להעלים את כל הצורך בתורים ארוכים ומייסרים להשתלות איברים. תחום הפעילות הזה, שמכונה ביו-פרינטינג, משתייך לתחום פעילות שהולך ותופס תאוצה בישראל והוא ביו-קונברג'נס - שילוב שבין ביולוגיה לבין הנדסה וחישוביות. איך הפכה ישראל למעצמה בתחום ומהי המשמעות? התשובות בפרק. מומחים: פרופ' טל דביר; ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית, הפקולטות למדעי החיים וה
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
481 פרקים של הצוללת = 481 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.