האיש שמדפיס לב ומוח — ואיך הפכה ישראל למעצמה בתחום? | פרק 381
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
/ הפרק במספרים
| פורסם | 19 במאי 2026 |
|---|---|
| אורך | 29 דק׳ (קצר ב-32% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | רפורמה בבורסה בתל אביב |
| קטגוריה | חדשות ואקטואליה |
על מה הפרק?
במעבדה של טל דביר באוניברסיטת תל אביב מדפיסים לב שמתכווץ ומשתילים אותו בחולדות, כחלק מהתחום שקרוי ביוקונברג'נס.
אלה וייסברג מקליטה פרק מיוחד מתוך המעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שי מלצר מרשות החדשנות וכתבת הביומד גלי ויינרב. הנושא הוא ביוקונברג'נס, המפגש בין ביולוגיה להנדסה וחישוביות, שבו כבר מדפיסים לב עם תאי חדר, עלייה וקוצב, ומשתילים אותו לצד ליבן של חולדות. מלצר מזכיר שרק לפני פחות משלושה חודשים הושתלה בישראל, בפעם הראשונה בעולם, קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד בעין של חולה. דביר, שהוא גם המדען הראשי של חברת מטריסלף, מספר על ניסוי קליני מתקרב שבו ישתילו רקמת חוט שדרה מותאמת אישית באנשים משותקים, מרקמת שומן שלהם עצמם כדי למנוע דחייה.
/ תובנות מרכזיות
- לפי שי מלצר, החלק של הביולוגיה שמתקדם בלי תמיכה הנדסית וחישובית הולך ומצטמצם, ולכן קמה תוכנית לאומית לביוקונברג'נס שרצה כבר שלוש שנים.
- חברה ישראלית מאבחנת סרטן בעזרת כלבים, כי אף של כלב רגיש יותר מכל ביוסנסור שהאדם יודע לבנות.
- דביר מעריך שלב מודפס שיחליף לב פגוע רחוק לפחות עשר שנים, אבל חברות ביוטק ישראליות רוצות לעבור מהבורסה בתל אביב לנאסד״ק כדי לקבל הערכת שווי גבוהה יותר.
- במעבדה מדפיסים גם רקמת מוח ומכניסים לתוכה אלקטרוניקה, מתוך מחשבה על ריפוי מחלות כמו פרקינסון וממשק מוח מכונה עתידי.
בפרספקטיבה של כמה חודשים, איך אתה רואה את פירות השינוי העמוק שעשיתם במעבר המסחר ליום שישי?
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
/ שאלות נפוצות על הפרק
- על מה הפרק הזה?
- אלה וייסברג מקליטה פרק מיוחד מתוך המעבדה של פרופסור טל דביר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם שי מלצר מרשות החדשנות וכתבת הביומד גלי ויינרב. הנושא הוא ביוקונברג'נס, המפגש בין ביולוגיה להנדסה וחישוביות, שבו כבר מדפיסים לב עם תאי חדר, עלייה וקוצב, ומשתילים אותו לצד ליבן של חולדות. מלצר מזכיר שרק לפני פחות משלושה חודשים הושתלה בישראל, בפעם הראשונה בעולם, קרנית ביולוגית שהודפסה במדפסת תלת ממד בעין של חולה. דביר, שהוא גם המדען הראשי של חברת מטריסלף, מספר על ניסוי קליני מתקרב שבו ישתילו רקמת חוט שדרה מותאמת אישית באנשים משותקים, מרקמת שומן שלהם עצמם כדי למנוע דחייה.
- מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
- לפי שי מלצר, החלק של הביולוגיה שמתקדם בלי תמיכה הנדסית וחישובית הולך ומצטמצם, ולכן קמה תוכנית לאומית לביוקונברג'נס שרצה כבר שלוש שנים. · חברה ישראלית מאבחנת סרטן בעזרת כלבים, כי אף של כלב רגיש יותר מכל ביוסנסור שהאדם יודע לבנות. · דביר מעריך שלב מודפס שיחליף לב פגוע רחוק לפחות עשר שנים, אבל חברות ביוטק ישראליות רוצות לעבור מהבורסה בתל אביב לנאסד״ק כדי לקבל הערכת שווי גבוהה יותר. · במעבדה מדפיסים גם רקמת מוח ומכניסים לתוכה אלקטרוניקה, מתוך מחשבה על ריפוי מחלות כמו פרקינסון וממשק מוח מכונה עתידי.
מתיאור הפרק
השבוע ביקרנו במעבדה של פרופ' טל דביר מאוניברסיטת תל-אביב וראינו את מה שהוא, במבט ראשון, מדע בדיוני – איברים שלמים, כמו לב, שמודפסים במדפסות תלת-ממד ומושתלים אחר כך בבעלי-חיים. המטרה היא להצליח להדפיס איברים אנושיים שלמים ואחר כך להשתילם בבני-אדם, וכך להעלים את כל הצורך בתורים ארוכים ומייסרים להשתלות איברים. תחום הפעילות הזה, שמכונה ביו-פרינטינג, משתייך לתחום פעילות שהולך ותופס תאוצה בישראל והוא ביו-קונברג'נס – שילוב שבין ביולוגיה לבין הנדסה וחישוביות. איך הפכה ישראל למעצמה בתחום ומהי המשמעות? התשובות בפרק. מומחים: פרופ' טל דביר; ראש המעבדה להנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית, הפקולטות למ
/ עוד פרקים על הייטק
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aאיך קרן אמריקאית השתלטה על אחת החברות הכי אסטרטגיות בישראל, בעסקה שאף אחד לא הציע למכירה.
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aקרן כהן חזון מסבירה איך הפכה חברה משפחתית קטנה מחולון לשחקנית גלובלית בתמציות טעם וריח דרך כ-30 רכישות, בקצב שמורגל בהייטק ולא בתעשייה.
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aאיך ויקס סגרה רכישה של 80 מיליון דולר על סטארטאפ בן חצי שנה, בלי עובדים ובלי משקיעים, רגע לפני שהטילים התחילו לעוף.
- 1-1-11-israeli-m-a1-1-11-israeli-m-aמנכל קרן קיסטון מפרק את ההיגיון שמאחורי רכישת אגד ומסביר למה תשתיות הן ההשקעה הכי משעממת - וגם הכי בטוחה.