הלא נודע | פודקסט של רשת "מעוז"
הלא נודע | פודקסט של רשת "מעוז"
9 פרקים
על התוכנית
איך מתנהלים בתקופה כזו, של אי ודאות קיצונית? נדבר כל פעם עם חבר אחר מרשת "מעוז" שיספר לנו איך הוא מקבל החלטות בתנאים של unknown unknown - כשכל מה שידענו כבר לא בטוח, ואנחנו אפילו לא יכולים לדמיין מה עוד עומד בפנינו. מראיינת: הדס להב
מה זה הלא נודע | פודקסט של רשת "מעוז"?
הלא נודע | פודקסט של רשת "מעוז" הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת הלא נודע | פודקסט של רשת "מעוז". התמודדות עם אי-ודאות קיצונית: כלים ותובנות מפי מובילים בחזית הניהול והמדיניות בישראל. בארכיון 9 פרקים, פרק חדש בערך פעם בחודש, אורך פרק ממוצע כ-26 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 9 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בחודש |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-26 דקות |
| הפרק האחרון | 10 בפברואר 2021 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 5 |
עודכן:
התמודדות עם אי-ודאות קיצונית: כלים ותובנות מפי מובילים בחזית הניהול והמדיניות בישראל.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בשיחות עומק עם דמויות מפתח במגזר הציבורי, החינוכי והניהולי. הטון מקצועי, אנליטי וממוקד בהפקת לקחים פרקטיים והבנת מנגנוני קבלת החלטות תחת לחץ.
תובנות הזהב מהארכיון
- משברים קיצוניים מחייבים מעבר מניהול ארוך טווח למענה מידי וגמיש
- שקיפות מול הציבור היא מפתח הכרחי לבניית אמון במוסדות השלטון
- חוסן ארגוני וצוותי מאפשר להפוך אתגרים להזדמנויות לשינוי וחדשנות
- שמירה על אנרגיה ויצירתיות של צוותים היא תנאי למניעת שיתוק בעת משבר
התוכנית מתאימה למנהלים, אנשי ציבור, מחנכים ואנשים המתעניינים במדיניות ציבורית, ומעניקה כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ושינוי.
השאלות הבולטות בארכיון
אז מה עושה מנכ"לית משרד ממשלתי שנכנסת לתפקיד ומגלה שאין לה שקל בתקציב?
איך אפשר לנצח את הקורונה בלי לשלם מחיר בבריאות ובכלכלה, כפי שהצליחו מדינות כמו טאיוואן?
איך שומרים על החוסן של הצוות בתקופה של אי ודאות קיצונית?
התהייה של המנהלת: "איך אנחנו לוקחים את המתנה הזאת (הקורונה), ומנפים אותה למשהו אחר לגמרי שיקפיץ את מערכת החינוך?"
כיצד אתה מבין מה בוער לציבור כנבחר ציבור?
5 פרקים = 5 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
פרקים עם ניתוח מלא
שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, משתפת בהתמודדות עם ניהול משרד ממשלתי בתקופת אי-ודאות קיצונית וללא תקציב מסודר.
הפרק מארח את שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, לשיחה על אתגרי הניהול המורכבים בתקופת הקורונה. שפיגלמן מתארת כיצד היא מנהלת משרד ללא שר ובמציאות של היעדר תקציב, תוך שמירה על עבודה ממוקדת מטרה. השיחה עוסקת בחשיבות המכרעת של המדע בקבלת החלטות לאומיות ובדוגמאות מעשיות למיזמים טכנולוגיים שקודמו למרות הקשיים. הפרק מומלץ למנהלים המעוניינים ללמוד על עמידות והסתגלות במצבי אי-ודאות.
- ניהול בממשלה ללא תקציב מאלץ את המשרדים להתנהל בקיצוניות - מהמתנה ממושכת למימון ועד לביצוע מואץ בפרקי זמן קצרים כדי לא לאבד את התקציב.
- הגישה האישית להצלחה בתנאי אי-ודאות היא פיתוח חוסן נפשי ומיקוד מטרה תוך התעלמות מרעשי רקע וחסמים פוליטיים.
- משבר הקורונה הפך את עולם המדע והטכנולוגיה מנושא אקדמי ליום-יומי, כאשר מחקרים מדעיים הפכו לכלי המרכזי לקבלת החלטות מדיניות.
- יצירת שיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים היא הכרחית כדי לקדם חדשנות ופתרונות טכנולוגיים לבעיות לאומיות.
אז מה עושה מנכ"לית משרד ממשלתי שנכנסת לתפקיד ומגלה שאין לה שקל בתקציב?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
שי-לי שפיגלמן | איך מתנהלת ממשלה בלי תקציב
פרקים אחרונים
שי-לי שפיגלמן | איך מתנהלת ממשלה בלי תקציב
10 בפברואר 202123 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מארח את שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, לשיחה על אתגרי הניהול המורכבים בתקופת הקורונה. שפיגלמן מתארת כיצד היא מנהלת משרד ללא שר ובמציאות של היעדר תקציב, תוך שמירה על עבודה ממוקדת מטרה. השיחה עוסקת בחשיבות המכרעת של המדע בקבלת החלטות לאומיות ובדוגמאות מעשיות למיזמים טכנולוגיים שקודמו למרות הקשיים. הפרק מומלץ למנהלים המעוניינים ללמוד על עמידות והסתגלות במצבי אי-ודאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניהול בממשלה ללא תקציב מאלץ את המשרדים להתנהל בקיצוניות - מהמתנה ממושכת למימון ועד לביצוע מואץ בפרקי זמן קצרים כדי לא לאבד את התקציב.
- הגישה האישית להצלחה בתנאי אי-ודאות היא פיתוח חוסן נפשי ומיקוד מטרה תוך התעלמות מרעשי רקע וחסמים פוליטיים.
- משבר הקורונה הפך את עולם המדע והטכנולוגיה מנושא אקדמי ליום-יומי, כאשר מחקרים מדעיים הפכו לכלי המרכזי לקבלת החלטות מדיניות.
- יצירת שיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים היא הכרחית כדי לקדם חדשנות ופתרונות טכנולוגיים לבעיות לאומיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מארח את שי-לי שפיגלמן, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, לשיחה על אתגרי הניהול המורכבים בתקופת הקורונה. שפיגלמן מתארת כיצד היא מנהלת משרד ללא שר ובמציאות של היעדר תקציב, תוך שמירה על עבודה ממוקדת מטרה. השיחה עוסקת בחשיבות המכרעת של המדע בקבלת החלטות לאומיות ובדוגמאות מעשיות למיזמים טכנולוגיים שקודמו למרות הקשיים. הפרק מומלץ למנהלים המעוניינים ללמוד על עמידות והסתגלות במצבי אי-ודאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניהול בממשלה ללא תקציב מאלץ את המשרדים להתנהל בקיצוניות - מהמתנה ממושכת למימון ועד לביצוע מואץ בפרקי זמן קצרים כדי לא לאבד את התקציב. · הגישה האישית להצלחה בתנאי אי-ודאות היא פיתוח חוסן נפשי ומיקוד מטרה תוך התעלמות מרעשי רקע וחסמים פוליטיים. · משבר הקורונה הפך את עולם המדע והטכנולוגיה מנושא אקדמי ליום-יומי, כאשר מחקרים מדעיים הפכו לכלי המרכזי לקבלת החלטות מדיניות. · יצירת שיתופי פעולה בין גופים ממשלתיים, ביטחוניים ואזרחיים היא הכרחית כדי לקדם חדשנות ופתרונות טכנולוגיים לבעיות לאומיות.
מאיר רובין | מה כולנו לא מבינים על הקורונה
10 בדצמבר 202035 דק׳אורחים:מאיר רוביןלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
בפרק זה מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, משתף בתובנותיו על התמודדות עם אי-ודאות קיצונית בתחילת מגפת הקורונה. הוא מבקר את הגישה הממשלתית בישראל ומצביע על כך שהיעדר למידה ודחיינות מנעו מאיתנו להגיע להישגים דומים למדינות כמו טאיוואן. השיחה מתמקדת בחשיבות הזיהוי של המשתנה הקריטי - הדבקה בקהילה - ובדרך להשיג חוסן לאומי. מומלץ למי שמתעניין בניהול משברים, מדיניות ציבורית וקבלת החלטות תחת לחץ.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ניהול מגפות תחת אי-ודאות דורש זיהוי מוקדם של המשתנה הקריטי ביותר - הדבקה בקהילה.
- דחיינות בניהול משברים המתפתחים אקספוננציאלית היא אסטרטגיה הרסנית.
- מדינות שהשכילו לשאוף לאפס הדבקה בקהילה הצליחו לשמר שגרה כלכלית וחברתית טובה יותר.
- הזיכרון הלאומי אינו מותאם לאירועים חסרי תקדים, מה שמוביל לניסיונות נואשים להיאחז בשגרה ישנה במקום להסתגל למציאות חדשה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
בפרק זה מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, משתף בתובנותיו על התמודדות עם אי-ודאות קיצונית בתחילת מגפת הקורונה. הוא מבקר את הגישה הממשלתית בישראל ומצביע על כך שהיעדר למידה ודחיינות מנעו מאיתנו להגיע להישגים דומים למדינות כמו טאיוואן. השיחה מתמקדת בחשיבות הזיהוי של המשתנה הקריטי - הדבקה בקהילה - ובדרך להשיג חוסן לאומי. מומלץ למי שמתעניין בניהול משברים, מדיניות ציבורית וקבלת החלטות תחת לחץ.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ניהול מגפות תחת אי-ודאות דורש זיהוי מוקדם של המשתנה הקריטי ביותר - הדבקה בקהילה. · דחיינות בניהול משברים המתפתחים אקספוננציאלית היא אסטרטגיה הרסנית. · מדינות שהשכילו לשאוף לאפס הדבקה בקהילה הצליחו לשמר שגרה כלכלית וחברתית טובה יותר. · הזיכרון הלאומי אינו מותאם לאירועים חסרי תקדים, מה שמוביל לניסיונות נואשים להיאחז בשגרה ישנה במקום להסתגל למציאות חדשה.
המהפיכה החינוכית מתחילה עכשיו
1 בדצמבר 202030 דק׳אורחים:שיר לי רימון ברכהלניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את שיר לי רימון ברכה, מנהלת החינוך של תל אביב-יפו, לשיחה על אתגרי מערכת החינוך בצל משבר הקורונה. השיחה עוסקת בחשיבות של ראיית החינוך כחלק מבריאות הילד, בשינוי סדרי העבודה של ההנהלה למענה מידי ובחשיבות של שמירה על אנרגיה וחוסן של הצוותים ככלי למציאת יצירתיות. הפרק מיועד לאנשי חינוך ומנהלים המתמודדים עם ניהול בתנאים של חוסר ודאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- חינוך הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת הבריאות של המדינה, הנפשית, החברתית וההתפתחותית של הילד.
- כאשר יש אי ודאות קיצונית, על המנהיגות לעבור מחשיבה ארוכת טווח למענה מידי וגמיש, תוך התמודדות משותפת עם הלא נודע.
- שמירה על אנרגיה גבוהה של הצוות היא תנאי הכרחי ליצירתיות ולמניעת שיתוק במערכת.
- דוגמה אישית של מנהלים, כולל הקפדה על יציאה מוקדמת הביתה וקיום הפוגות לטעינת כוחות, היא כלי ניהולי קריטי לבניית חוסן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את שיר לי רימון ברכה, מנהלת החינוך של תל אביב-יפו, לשיחה על אתגרי מערכת החינוך בצל משבר הקורונה. השיחה עוסקת בחשיבות של ראיית החינוך כחלק מבריאות הילד, בשינוי סדרי העבודה של ההנהלה למענה מידי ובחשיבות של שמירה על אנרגיה וחוסן של הצוותים ככלי למציאת יצירתיות. הפרק מיועד לאנשי חינוך ומנהלים המתמודדים עם ניהול בתנאים של חוסר ודאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
חינוך הוא חלק בלתי נפרד מתפיסת הבריאות של המדינה, הנפשית, החברתית וההתפתחותית של הילד. · כאשר יש אי ודאות קיצונית, על המנהיגות לעבור מחשיבה ארוכת טווח למענה מידי וגמיש, תוך התמודדות משותפת עם הלא נודע. · שמירה על אנרגיה גבוהה של הצוות היא תנאי הכרחי ליצירתיות ולמניעת שיתוק במערכת. · דוגמה אישית של מנהלים, כולל הקפדה על יציאה מוקדמת הביתה וקיום הפוגות לטעינת כוחות, היא כלי ניהולי קריטי לבניית חוסן.
שירין נטור חאפי | הקורונה שינתה הכל - וקודם כל אותי
22 בנובמבר 202024 דק׳אורחים:שירין עטור חפילניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את ההתמודדות של שירין עטור חפי, מנהלת תיכון בלוד, עם האתגרים הניהוליים והפדגוגיים שהציבה הקורונה. הפרק מיועד לאנשי חינוך, מנהלים והורים המבקשים להבין את עומק השפעת המשבר על התלמידים והמורים. הוא מנתח כיצד חוסר הוודאות מחייב המצאה מחדש של תהליכי הערכה והוראה, ומדגיש את החשיבות של עבודת צוות ושיתופיות בתקופה זו. מומלץ להאזין כדי ללמוד על ניהול אנושי ומורכב בלב משבר.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- משבר הקורונה מהווה הזדמנות לשבירת קיבעונות מחשבתיים והתנהגותיים במערכת החינוך, לא רק למעבר לדיגיטליות.
- ישנם תלמידים שפורחים בסיטואציה הווירטואלית מכיוון שהיא מאפשרת להם להתבטא ללא חשש משיפוטיות או מבוכה מהמצב הסוציו-אקונומי שלהם.
- מורים, שבחרו במקצוע בשל יציבותו, חוו קושי פסיכולוגי רב במעבר לחוסר ודאות תמידי, מה שחייב את המנהלת להשקיע רבות בתמיכה רגשית.
- ניהול מוצלח של בית ספר במשבר מחייב מעבר מניהול יחידני לעבודת צוות מבוססת שיתופיות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את ההתמודדות של שירין עטור חפי, מנהלת תיכון בלוד, עם האתגרים הניהוליים והפדגוגיים שהציבה הקורונה. הפרק מיועד לאנשי חינוך, מנהלים והורים המבקשים להבין את עומק השפעת המשבר על התלמידים והמורים. הוא מנתח כיצד חוסר הוודאות מחייב המצאה מחדש של תהליכי הערכה והוראה, ומדגיש את החשיבות של עבודת צוות ושיתופיות בתקופה זו. מומלץ להאזין כדי ללמוד על ניהול אנושי ומורכב בלב משבר.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
משבר הקורונה מהווה הזדמנות לשבירת קיבעונות מחשבתיים והתנהגותיים במערכת החינוך, לא רק למעבר לדיגיטליות. · ישנם תלמידים שפורחים בסיטואציה הווירטואלית מכיוון שהיא מאפשרת להם להתבטא ללא חשש משיפוטיות או מבוכה מהמצב הסוציו-אקונומי שלהם. · מורים, שבחרו במקצוע בשל יציבותו, חוו קושי פסיכולוגי רב במעבר לחוסר ודאות תמידי, מה שחייב את המנהלת להשקיע רבות בתמיכה רגשית. · ניהול מוצלח של בית ספר במשבר מחייב מעבר מניהול יחידני לעבודת צוות מבוססת שיתופיות.
ד"ר שמעון בורשטיין | מחשבות על נורמליות בתקופה משוגעת
8 באוקטובר 202021 דק׳ח"כ משה ארבל | ההפתעות הגדולות של נבחר ציבור
13 בספטמבר 202018 דק׳אורחים:משה ארבללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מציג את חבר הכנסת משה ארבל, שחולק את סיפור כניסתו המפתיע לכנסת ואת תפיסת עולמו כאדם מאמין אל מול אי-ודאות. ארבל מדגיש את חשיבות הנגישות המלאה של נבחרי ציבור לצרכי האזרחים ומספר סיפור אישי על סיוע לחייל. בנוסף, הוא קורא לשקיפות מלאה בתהליכי קבלת החלטות של הממשלה בתקופת הקורונה כדי לבנות מחדש את אמון הציבור.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כניסה לפוליטיקה יכולה לקרות בדרכים בלתי צפויות, ואי-ודאות היא חלק בלתי נפרד מעבודת נבחר ציבור.
- אמונה דתית בהשגחה עליונה מספקת פרופורציות ויציבות בתקופות של חוסר ודאות.
- זמינות אישית של חבר כנסת יכולה לשנות חיים של אזרח ולגשר על פערי אמון.
- שקיפות ושיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיים הם קריטיים לבניית אמון, במיוחד בזמן משבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מציג את חבר הכנסת משה ארבל, שחולק את סיפור כניסתו המפתיע לכנסת ואת תפיסת עולמו כאדם מאמין אל מול אי-ודאות. ארבל מדגיש את חשיבות הנגישות המלאה של נבחרי ציבור לצרכי האזרחים ומספר סיפור אישי על סיוע לחייל. בנוסף, הוא קורא לשקיפות מלאה בתהליכי קבלת החלטות של הממשלה בתקופת הקורונה כדי לבנות מחדש את אמון הציבור.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כניסה לפוליטיקה יכולה לקרות בדרכים בלתי צפויות, ואי-ודאות היא חלק בלתי נפרד מעבודת נבחר ציבור. · אמונה דתית בהשגחה עליונה מספקת פרופורציות ויציבות בתקופות של חוסר ודאות. · זמינות אישית של חבר כנסת יכולה לשנות חיים של אזרח ולגשר על פערי אמון. · שקיפות ושיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות ממשלתיים הם קריטיים לבניית אמון, במיוחד בזמן משבר.
פודקאסטים דומים
חינוך בהופעה חיה - ספיר בר חי
ספיר מושקוביץ
המסכת - סדרת פודקאסט לרופאים - מבית מכבי שירותי בריאות
המסכת - מכבי שירותי בריאות
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'