אכלנו אותה: על מזון ומשבר אקלים עם הד''ר חגית אולנובסקי

ד"ר חגית אולנובסקי מסבירה איך משבר האקלים מייקר ומסכן את האוכל שלנו, ולמה הצלחת שלנו — ובעיקר הבשר — היא חלק מהבעיה ומהפתרון.

פרק זה מסדרת 'האוניברסיטה המשודרת' עוסק בקשר הדו-כיווני בין מזון למשבר האקלים, מפי ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה המלמדת באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובמכללות. תחילה היא מסבירה כיצד אירועי קיצון — בצורות, שיטפונות, גלי חום ושינויי משקעים — פוגעים בכמות, באיכות ובמחיר התוצרת החקלאית, וכיצד תלות ישראל בייבוא (מזון לאדם ואף תערובת מזון לתרנגולות) מסכנת את הביטחון התזונתי. בחלקו השני הפרק הופך את הכיוון ובוחן כיצד הבחירות התזונתיות שלנו, ובמיוחד צריכת מזון מן החי, פולטות גזי חממה ומחריפות את המשבר. מתאים למאזינים שמתעניינים באקלים, חקלאות, תזונה בת-קיימה ומדיניות סביבתית, ושרוצים להבין את ההיגיון המדעי מאחורי הקשר בין מה שאוכלים לבין כדור הארץ.

תובנות מרכזיות

• משבר האקלים אינו רק 'יותר חם' אלא בעיקר עלייה דרמטית בתדירות אירועי הקיצון — אירוע הצפה של 'פעם במאה שנה' שקורה כמה פעמים בעשור.
• המתן (מתאן) הוא גז חממה אפקטיבי פי כמעט 100 מפחמן דו-חמצני, ופרות פולטות אותו מפירוק חיידקי של חומר צמחי בקיבתן — ולכן לבשר בקר מחיר אקלימי כבד במיוחד.
• מונוקולטורה מסכנת את הביטחון התזונתי: בישראל מגדלים בעיקר זן מלפפון אחד ובאזור גידול אחד, כך שמגפת וירוס אחת עלולה לייקר את המלפפון לעשרות שקלים לקילו.
• ישראל אינה באמת מעצמת חקלאות עצמאית — רוב המזון, וגם תערובת המזון לתרנגולות המטילות, מיובאים, כך שמשבר חיטה במקום אחד בעולם עלול לסכן את הביטחון התזונתי הלאומי.
• יעילות ההמרה מסבירה למה מזון מן החי 'יקר' סביבתית: רק כ-15% מהקלוריות שאוכלת התרנגולת או הפרה מגיעות אלינו בביצה, בחלב או בבשר, ובבקר לבשר היחס נמוך אף יותר.