ביטחון תזונתי אישי ולאומי עם הד''ר דורית אדלר

בעולם יש מספיק מזון לכולם, אבל חלוקה לא שוויונית, מזון מעובד וזול ומשבר אקלים הופכים את הביטחון התזונתי לאתגר בריאותי, כלכלי וחברתי — גם בישראל.

ד"ר דורית אדלר, תזונאית ובעלת דוקטורט בבריאות הציבור ויו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, פותחת את סדרת ההרצאות של האוניברסיטה המשודרת על אוכל בנושא ביטחון תזונתי ברמה האישית, הלאומית והגלובלית. ההרצאה מגדירה מהם ביטחון ואי-ביטחון תזונתי, מבחינה בין מחסור במזון (food insecurity) לבין תזונה לא בריאה (malnutrition), ומדגישה שאי-ביטחון תזונתי קשור ישירות לתחלואה כרונית כמו השמנה, סוכרת ומחלות לב. אדלר מציגה נתונים על ישראל — כ-330 אלף בתי אב (כ-18% מהאוכלוסייה) סבלו מאי-ביטחון תזונתי לפי סקר 2011 — ומראה כיצד עליית מחירי המזון, מזונות אולטרה-מעובדים ומשבר האקלים מחריפים את הבעיה. מתאים למי שמתעניין בתזונה, בריאות הציבור, מדיניות חברתית וצדק תזונתי, ומבקש להבין את הקשר העמוק בין אוכל לכלכלה, לאקלים ולחברה.

תובנות מרכזיות

• ביטחון תזונתי אינו רק כמות קלוריות אלא נגישות קבועה למזון בריא ומזין שעונה גם על הצרכים התרבותיים-קולינריים של האדם; אי-ביטחון תזונתי יכול להתקיים גם אצל אנשים בעלי עודף משקל או משקל תקין באמצעות 'רעב סמוי' (hidden hunger) של ויטמינים ומינרלים.
• קיים פער דרמטי בתחלואה: בעוד שיעור הסוכרת באוכלוסייה הכללית עומד על כ-7%, בקרב אוכלוסייה במעמד סוציו-אקונומי נמוך הוא מגיע לכ-25% — כלומר כל אדם רביעי. נשים מתחת לקו העוני בסיכון כפול להשמנה.
• הגישה הישנה — 'קודם נספק מזון כלשהו, אחר כך נדאג לבריא' — שגויה, כי היא מנציחה מעגל קסמים שלילי שבו אי-ביטחון תזונתי מוביל לתחלואה וחוזר חלילה, ומעמיס על מערכות הרווחה והבריאות.
• מזון הוא מוקד של רוב האתגרים הגלובליים: המשבר בסוריה החל משנות בצורת שהובילו להגירה פנים-ארצית, ומגפת הארבה במזרח אפריקה נובעת ממזג אוויר קיצוני — דוגמאות לקשר בין מזון, אקלים, הגירה ואי-יציבות.
• ההשקעה בתזונה מיטבית באלף הימים הראשונים של החיים (מהשליש האחרון להיריון עד גיל שלוש, כשנוצרות מיליון סינפסות במוח בכל שנייה) היא מההשקעות המשתלמות ביותר למדינה מבחינת התמורה.