כיצד Quantum Machines מתמודדת עם האתגר של שליטה במעבד הקוונטי ומהו תפקיד ה-PPU במערכת?

Quantum Machines מפתחת מערכת שליטה שמדברת עם החומרה הקוונטית באמצעות פולסים חשמליים, כאשר המעבד שלהם, ה-PPU (Pulse Processing Unit), מתפקד כמעבד שממיר אותות דיגיטליים לאותות אנלוגיים שמגיעים לקיוביטים ומבצעים עליהם פעולות מתמטיות.

מה ההבדל בין ביט קלאסי לקיוביט קוונטי מבחינת יציבות ושליטה כפי שהוסבר בפרק?

ביט קלאסי הוא דיגיטלי ויציב, כמו מטבע שיושב על השולחן ואינו משתנה בקלות, בעוד קיוביט קוונטי הוא אנלוגי, רגיש מאוד לשינויים ויכול להסתובב או להשתנות בקלות, ולכן יש צורך בתיקון שגיאות קוונטי כדי לייצב אותו ולהפוך אותו ל'קיוביט לוגי' דיגיטלי ומוגן.

מהן שתי השאלות המרכזיות בתחום המחשוב הקוונטי שהוזכרו בפרק וכיצד המצב כיום בנוגע אליהן?

השאלות הן: האם נצליח לבנות מחשב קוונטי, ומה עושים איתו. כיום יש וודאות שנבנה מחשב קוונטי, והטיימליין מתקצר, אך עדיין יש חוסר ודאות לגבי השימושים המסחריים המדויקים שלו.

כיצד מחשוב קוונטי יכול להשפיע על תחום ה-AI והאם יש הוכחות מתמטיות ליתרונות שלו בתחום זה?

מחשוב קוונטי יכול לתמוך ב-AI, למשל ביצירת דאטה סינתטי או בשיפור תהליכי טריינינג ואינפורנס, אך אין הוכחות מתמטיות ברורות ליתרונות שלו בתחום זה, והנושא נשאר יוריסטי עם סיבות טובות להאמין שייתכן ויש יתרון.

מהם האתגרים הייחודיים בתיקון שגיאות במחשבים קוונטיים לעומת מחשבים קלאסיים כפי שנדון בפרק?

תיקון שגיאות קוונטי הוא קריטי בגלל רמת הרעש הגבוהה הרבה יותר במחשבים קוונטיים לעומת קלאסיים, והאלגוריתמיקה לתיקון שגיאות כבר בשלה ומתמטית מוכחת, אך יש צורך ליישם אותה כדי לייצב את הקיוביטים ולהצליח לבצע סקייל-אפ למחשבים קוונטיים.

איך פרופ' יועד קנת מגדיר יצירתיות, ומהו מודל ארבעת ה-P?

קנת פותח תמיד בכך שאין הגדרה אחת ליצירתיות, כי המושג מכסה טווח שנע ממשחק ודמיון אצל ילדים ועד פתרון בעיות בעסקים. כדי לעשות סדר הוא מציג את מודל ארבעת ה-P: האדם היצירתי, התהליך היצירתי, התוצר היצירתי והסביבה היצירתית. לגבי התוצר יש הגדרה די טובה, רעיון שהוא גם מקורי וגם שימושי.

למה לפי יועד קנת יצירתיות אף פעם לא נוצרת יש מאין?

לדבריו יצירתיות כמעט תמיד נשענת על ידע קיים, ישן ולא בהכרח מעניין, שהופך לחדש כשבונים אותו מחדש דרך חיבורים חדשים, אנלוגיות ומטפורות. הוא ממחיש זאת בכך שיש מספר מוגבל של תווים במוזיקה ומילים בשפה, ובכל זאת בני אדם כמערכות רקורסיביות מצליחים לחדש כל הזמן.

מה המשמעות של המאמר מ-2015 "ידע הוא הפיגומים של דמיון" לגבי ילדים שגדלים עם AI?

קנת מצטט את המאמר כדי לטעון שגם בעולם שבו מכונות עונות על הכול עדיין צריך בסיס ידע, כי «כדי לכופף את החוקים צריך לדעת את החוקים». הוא מזהיר מפני אאוטסורסינג של היצירתיות למכונה ומעדיף יצירתיות משותפת עם AI, שבה תהליך הגילוי, הסקרנות ושאילת שאלות טובות ממשיכים לחזק את הכישורים הקוגניטיביים.

איך התמחות והזדקנות משפיעות על היכולת להיות יצירתי לפי המחקר של קנת?

המחקר שלו עוסק במיפוי מבנה הידע, תחום שהוא מכנה קרטוגרפיה קוגניטיבית. מחקרים מראים שמומחים שמתמקדים בתחומם, וגם אנשים מבוגרים שממשיכים לצבור ידע, מפתחים מבנה ידע מאורגן יותר שהופך נוקשה ומקשה עליהם להתרחק ולהעז. כך נוצר trade-off בין ידע שמאפשר יעילות ודיוק לבין הגמישות שהחשיבה היצירתית דורשת.

מה הקשר בין ביטחון פסיכולוגי לבין היצירתיות של ילדים ומבוגרים?

קנת אומר שאנחנו לרוב חוסמים את עצמנו ולא מבטאים רעיונות שנראים לנו טיפשים, ולכן במחקר הארגוני על יצירתיות ביטחון פסיכולוגי נחשב מרכיב מרכזי. לדבריו ילדים לא באמת יצירתיים יותר ממבוגרים אלא יצירתיים באופן אחר, והם נתפסים כך כי יש להם פחות פילטרינג והם פחות עוצרים את עצמם.

מה הרשימה שיצאה בדראפט של גיקונומי וטל אסיף על סרטי נולן וטרנטינו?

הרשימה המשותפת, לפי סדר הבחירה, היא ממנטו, אינטרסטלר, כלבי אשמורת, ספרות זולה, דארק נייט, אינספשן, גלוריאס בסטרדס, קיל ביל, ג'אנגו, טנט ופרסטיג'. הם עובדים מתוך 22 סרטים, בוחרים לסירוגין לרשימה אחת משותפת, ומחליטים מראש לספור את קיל ביל כיחידה אחת. אחד מהם לא ראה רק את פולואינג, ושניהם מצהירים שהם לא מסתכלים על דעות של מבקרים אלא רק על מה שהם עצמם חוו. סרטים כמו דת' פרוף ואונס אפון א טיים אין הוליווד לא נבחרים בכלל, והשני מוגדר מראש כמי שכנראה יסגור את הרשימה.

למה ממנטו נבחר במקום הראשון ולא ספרות זולה או דארק נייט?

הנימוק הוא שממנטו סרט הדוק שאין ממנו סצנה להוריד, ושהוא סרט שאתה מסיים והוא יושב לך בראש, עד כדי כך שאתה מנתח את המציאות שלך על פאנץ' ליין מסרט. הרגע שמובא כהוכחה הוא שריפת התמונה בפתיחה והשאלה האם אני יכול להרשות לעצמי לשכוח, שמוגדרת שם כקריירה של נולן בשורה אחת. מולו מוצב טנט, שדורש הרצאה של חצי שעה כדי להיכנס אליו, ובממנטו לא צריך כלום. התוספת היא שאין הנחות על גיל, ולכן ממנטו לא מקבל נקודות זכות על כך שהקדים את זמנו.

המלצה על פודקאסט: איך גיקונומי מקבל המלצה ונמצא כאן?

פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של גיקונומי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.

כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?

השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את גיקונומי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.

כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?

שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,000 הפרקים של גיקונומי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.

למה הארכיון של גיקונומי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?

מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.

מה מקבלים כש-1,000 הפרקים של גיקונומי הופכים למגזין?

1,000 פרקים = 1,000 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.

כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?

אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של גיקונומי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.

תרבות וספרות

גיקונומיפודקאסט של ראם שרמן ודורון ניר

ראם שרמן ודורון ניר · מנחה: ראם שרמן ודורון ניר

1,000 פרקים

על התוכנית

פודקאסט מאת ראם שרמן ודורון ניר. מדי שבוע נארח אורח שמעניין אותנו לשיחה על החיים עצמם.

האזנה לפרק הראשי באתר לכל הפרקים באתר (31)

האזינו לפרק המלא

אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם. הכפתור הראשון מוביל לפרק האחרון.

קובץ הפרק המקורי Apple Podcasts האתר של התוכנית פיד RSS

מה זה גיקונומי?

גיקונומי הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית תרבות וספרות מאת ראם שרמן ודורון ניר. שיחות עומק רב-תחומיות המפצחות את המנגנונים המניעים את עולמות הטכנולוגיה, היצירה והפוליטיקה. בארכיון 1,000 פרקים, פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים, אורך פרק ממוצע כ-82 דקות.

התוכנית במספרים
קטגוריה	תרבות וספרות
פרקים בארכיון	1,000
תדירות (מהפרקים האחרונים)	פרק חדש בערך פעם ב-3 ימים
אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים)	כ-82 דקות
הפרק האחרון	29 באוקטובר 2026
פרקים עם ניתוח עומק	10

עודכן: 31 באוקטובר 2026

לוח בקרה · תובנות הארכיוןכל הפרקים שנותחו מתמלול AI - מאת גיקונומי

פרקים אחרונים שנותחו

תובנות זהב

שאלות בולטות

4.9

תובנות לפרק

שיחות עומק רב-תחומיות המפצחות את המנגנונים המניעים את עולמות הטכנולוגיה, היצירה והפוליטיקה.

המנחה

המנחה מפגין סקרנות אינטלקטואלית גבוהה ויכולת לנהל שיחות עומק עם מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המוזיקה והגיאופוליטיקה. הוא ניגש לכל נושא בגישה אנליטית ומחפש תמיד את השורשים ההיסטוריים או הטכנולוגיים שעומדים בבסיס התופעות המדוברות.

הסגנון

התוכנית מתאפיינת בפורמט של ראיונות עומק ממושכים, המשלבים בין ידע מקצועי וטכני לבין תובנות אנושיות ותרבותיות. הטון הוא מקצועי, יסודי ורציני, ומטרתו להעניק למאזין הבנה מקיפה ומורכבת של הנושאים הנקרים בדרכו.

טכנולוגיה וחדשנותהפקה יצירתית ואמנותיתפוליטיקה והיסטוריה של המזרח התיכוןיזמות והון סיכוןטרנספורמציה דיגיטלית

תובנות הזהב מהארכיון

טכנולוגיות פורצות דרך דורשות לרוב תכנון מחדש מאפס, שכן התאמת פתרונות ישנים לפרדיגמות חדשות היא מוגבלת.
הבנת המציאות המורכבת במזרח התיכון מחייבת ראייה היסטורית ארוכת טווח והתבוננות על תהליכים חברתיים מתמשכים.
בעידן ה-AI, מודלים עסקיים מסורתיים נבחנים מחדש ומשנים את הציפיות לגבי רווחיות וערך.
יצירתיות ואמנות דורשות מעת לעת יציאה מאזור הנוחות והתחדשות, גם כאשר הוכחת הצלחה.

למי זה מתאים

התוכנית מיועדת לאנשי מקצוע, יזמים, וחובבי ידע המבקשים להעמיק בחיבורים שבין עולם הטכנולוגיה, הפוליטיקה והיצירה.

השאלות הבולטות בארכיון

פרק #1259 - פרופ׳ נדב כהן ולמידת מכונה

אם המכונה כותבת את הקוד ומאמנת את המודלים, מה בכלל אומר להבין מערכת AI, ומה בדיוק מפחיד את המעבדות הגדולות?

פרק #1261 - פרופ׳ יניב ארליך ופיתוחים בעולם התרופות

מה היית עושה היום אם היו מטילים עליך את האחריות לשפר את האקו-סיסטם הישראלי בתחום הביוטק?

פרק #1231 - בצלאל סמוטריץ׳

כיצד ניתן לשלב את הציבור החרדי בשוק העבודה והצבא מבלי לפגוע בזהותם ובלי ליצור תחושת איום שתוביל לרגרסיה חברתית?

פרק #1230 - ד״ר יונתן כהן ומכונות קוונטיות

מה צריך להשתנות בחומרה, בתיקון השגיאות ובמערכת השליטה כדי לעבור ממאות או אלפי קיוביטים למחשב קוונטי שימושי של כמאה אלף קיוביטים?

פרק #1229 - פרופ' יועד קנת חוקר יצירתיות

איך ניתן למדוד יצירתיות בצורה אובייקטיבית ומדויקת, במיוחד כאשר היא מושפעת מהקשר חברתי ותרבותי?

פרק #1226 - אלעד וולך עוזר לרופאים

איך מצליחים לשלב טכנולוגיית AI מתקדמת בתוך מערכות רפואיות מורכבות ורגולטוריות תוך שמירה על אמון הרופאים והבטחת בטיחות המטופלים?

פרק #1243 - טל אסיף, זהב שחור ודראפט קולנוע ראשון

איך ההבדלים בין סגנונות הקולנוע של נולן וטרנטינו משקפים הבדלים עמוקים בגישות תרבותיות ואמנותיות?

פרק #1242 - ד״ר אלינור ארז חוקרת חקלאות

כיצד ניתן להקים בישראל תשתית ייצור ביולוגית מתקדמת שתאפשר מעבר של מו"פ ביוטכנולוגי לשלב הייצור התעשייתי והמסחרי?

10 פרקים = 10 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.

כרטיס ביצועי התוכן המלא של גיקונומי זה הפודקאסט שלי - דברו איתי זה הפודקאסט שלך? קבל גישה לדוח

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

קריירה ועבודה יזמות וסטארטאפים

פרקים עם ניתוח מלא

סיכום קצר

שיחות שבועיות שקופצות בין ארכיטקטורת ענן בשווי מיליארדים לבין חוקרת שהייתה בשבי בעיראק - מה שמסקרן את המארחים מוביל את הפרק.

בפרק עם הארכיטקט הראשי של Eon נשמעת אנלוגיה שנשארת: החברה היא "ספריית אלכסנדריה החדשה" - כמו תלמי שהעתיק כל ספר שהגיע לנמל, היא לוקחת את כל הדאטה הארגוני והופכת בלוב גיבוי אטום למאגר חי שאפשר לתשאל.
פרל אורח מסביר למה משאית אמזון עמוסה בדיסקים שנוסעת ב-100 קמ"ש מעבירה מידע מהר יותר מהקו הכי מהיר באינטרנט - ולמה לארגונים עם פטהבייטים זה שירות ששווה מיליונים.
השיחה עם חוקרת המזרח התיכון אליזבת צורקוב, שנשבתה בעיראק לכשנתיים וחצי, מביאה פרספקטיבה נדירה על העם הכורדי - הגדול במזרח התיכון ללא מדינה משלו.
הטווח רחב בכוונה: מ-AI במייקרוסופט ועד גיאופוליטיקה, האורח נבחר כי הוא מסקרן את המארחים, לא כי הוא משרת נושא קבוע.

פרק אחד צולל לשאלה איך חברה שנוסדה רשמית רק בתחילת 2024 כבר שווה מיליארדים, והאורח, ד"ר אסף נתנזון מ-Eon, מנסח לזה דימוי שנדבק: "ספריית אלכסנדריה החדשה". כמו שתלמי השני העתיק כל ספר שעגן בנמל אלכסנדריה ושמר אותו, כך החברה לוקחת את כל הדאטה הארגוני ולא רק מגבה אותו - היא הופכת אותו לבריכה חיה שאפשר לתשאל.

ומשם זה נעשה ממשי. נתנזון מתאר משאית של אמזון עמוסה בדיסקים, כל אחד בערך 30 טרהבייט, שנוסעת ב-100 קמ"ש - ומעבירה מידע מהר יותר מהקו הכי מהיר באינטרנט. לארגונים ברמת ממשלות, עם פטהבייטים של מידע, ההעברה הפיזית הזאת היא שירות אמיתי ששווה מיליונים.

בפרק אחר מתחלף לגמרי הז'אנר. אליזבת צורקוב, חוקרת מזרח תיכון מפרינסטון שהייתה בשבי בעיראק כשנתיים וחצי, מדברת על העם הכורדי - לפחות 30 מיליון איש, העם הגדול במזרח התיכון בלי מדינה משלו, פזורים בין סוריה, טורקיה, איראן ועיראק.

זה בדיוק העניין כאן. אין נושא קבוע ואין נוסחה - יש אורח שמסקרן את המארחים, והשיחה הולכת לאן שהיא צריכה. שבוע אחד זה ארכיטקטורת גיבוי, שבוע אחר זה גיאופוליטיקה או AI במייקרוסופט.

מי שאוהב לשבת בחדר עם אנשים שבאמת יודעים על מה הם מדברים, ולתת לסקרנות להוביל, ימצא כאן שיחות שקשה לחזות מראש לאן יגיעו.

שיחות ראיונות תרבות החיים עצמם פודקאסט ישראלי

נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה

הפרק האחרון29 באוקטובר 2026

פרק #1268 - ד״ר אסיף סיני

פרקים אחרונים

פרק #1268 - ד״ר אסיף סיני
29 באוקטובר 20261 שע׳ 8 דק׳
אורחים:נדב כהן
פרק #1267 - אריאל אדמוני וקטר
26 באוקטובר 202656 דק׳
פרק #1266 - נפתלי בנט
25 באוקטובר 20261 שע׳ 27 דק׳
פרק #1265 - ח״כ יסמין סאקס פרידמן
23 באוקטובר 20261 שע׳ 20 דק׳
פרק #1264 - מוטי לייטנר והציבור החרדי
20 באוקטובר 20261 שע׳ 17 דק׳
אורחים:אבישי עובדיה
פרק #1263 - תומר פרסיקו
18 באוקטובר 20261 שע׳ 34 דק׳
פרק #1262 - שי גיל ותעופה אזרחית
15 באוקטובר 20261 שע׳ 14 דק׳
פרק #1261 - פרופ׳ יניב ארליך ופיתוחים בעולם התרופות
13 באוקטובר 20261 שע׳ 12 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור יניב ארליך, שמנהל את אנדסימל, מסביר שמציאת מטרה לתרופה קשה כי החולה מגיע עם אוסף סימפטומים, ומחקרים אפידמיולוגיים מראים קורלציה בלי סיבתיות. יותר מעשור הציגו גנטיקאים מנדליאן רנדומיזציה כצ'יט קארד: אם יש ג'נטיק ולידיישן לטארגט, הסיכוי לעבור ניסוי קליני גדל פי שלוש. באוגוסט-ספטמבר נכשל ניסוי Lp(a) של נוברטיס על כ-8,000 איש אחרי אירוע לבבי, למרות ירידה של 80 אחוז בחלבון, ונובו סגרה גם ניסויי IL-6 בלי סיגנל סטטיסטי. אנדסימל גייסה 18 מיליון דולר בסיד כדי לאתר סוסים טרויאניים שיכניסו RNA לתאים מחוץ לכבד, ומתמקדת במחלות כליה וכלי דם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- במציאות רואים רק קורלציות; אי אפשר לראות סיבתיות לפני שעושים ניסויים בבני אדם.
- בתעשיית התרופות פועל חוק אירום: המחיר להביא תרופה לשוק מכפיל את עצמו כל כמה שנים.
- אם מגיעים לניסוי קליני עם ג'נטיק ולידיישן לטארגט, הסיכויים גדלים פי שלוש, עד הקריסה של הקונספציה באוגוסט-ספטמבר.
- עכברים במעבדה הם הומוזיגוטיים אחרי כמאה שנות הכלאות, ולא מסמלצים טוב מחלה באדם בן 75.
- AI יאיץ בעיקר פרה-קליני, בחירת אוכלוסיות וניירת ל-FDA, ועדיין ייקח שנים להביא תרופה לשוק.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1260 - יוני צרויה ולושה
11 באוקטובר 20261 שע׳ 8 דק׳
פרק #1259 - פרופ׳ נדב כהן ולמידת מכונה
9 באוקטובר 20261 שע׳ 12 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופ׳ נדב כהן מאוניברסיטת תל אביב, ממייסדי Imubit (אימיוביט), טוען שיש פער תהומי בין העולם הדיגיטלי לפיזי ושהסיכונים הפיזיים של AI מנופחים. לדבריו, בעולם הדיגיטלי הסיכונים ממשיים וחלקם כבר מתממשים. בתי ספר למדעי המחשב משנים תוכניות לימודים, והדגש עובר מידע טכני לכלי חשיבה: ניתוח בעיה, ביקורת על פתרון והבחנה בין עיקר לתפל. אימיוביט מפעילה על מפעלי ענק מודל שמזיז ברזים כל דקה, כמו טייס אוטומטי. המטרה היא שהמפעל ירוויח יותר ויזהם פחות, בלי להחליף את המפעילים. עוד עולים בשיחה התקפות Clean Label Poisoning על נתוני אימון, הבזבזנות של שכבת האפליקציות והזדמנות לישראל ביעילות חישובית, במערכות edge ובשוק הביטחוני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- ב-Clean Label Poisoning תוקף מכניס לנתוני האימון דוגמאות שהתיוג שלהן נכון, ובכל זאת המודל לומד לטעות במצב ספציפי מאוד, למשל לא לעצור מול עגלת תינוק במעבר חצייה.
- בתחומים קריטיים שבהם לטעות יש מחיר גבוה, אנשים שמרנים לא יכניסו AI שמקבל החלטות בלי גיבוי תיאורטי שנותן להם להבין מה קורה.
- יכולות מתמטיות מתקדמות מאבדות ערך במהירות, והמיומנות החשובה תהיה להבין הוכחות שמודל יצר ולזקק מהן את מה שחשוב.
- בראיון עבודה היום שליטה בפרטים טכניים כמו MCP מנבאת מעט, ומה שקובע הוא סקרנות, נוחות עם סביבה משתנה והיכולת להשתמש בכלים כדי להעמיק הבנה ולא לוותר עליה.
- שכבת האפליקציות בזבזנית: מריצים מודל ענק במקום פעולה דטרמיניסטית פשוטה וזולה, ובעולם הפיזי וברובוטיקה בזבוז כזה לא יעבור.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1258 - ח״כ אפרת רייטן
4 באוקטובר 20261 שע׳ 15 דק׳
פרק #1257 - פרופ׳ דידי פביאן וסרטן העין
2 באוקטובר 20261 שע׳ 53 דק׳
אורחים:בצלאל סמוטריץ
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור עידו דידי פביאן, מומחה לאונקולוגיה של העין במרכז הרפואי שיבא, מטפל בילדים החולים ברטינובלסטומה ומוביל רשת מחקר בינלאומית ב-150 מדינות. מרבית גידולי העין מאובחנים ללא צורך בביופסיה בזכות שקיפות הרקמות, כאשר סימני האזהרה הבולטים הם פזילה פתאומית או השתקפות לבנה של האור מאישון הפעוט בצילום. הטיפול הרפואי כולל כימותרפיה ממוקדת באמצעות צנתור עורקי ישיר לעין לצד טיפולים מקומיים כגון הקפאה ולייזר במטרה להשמיד את הגידול ולהימנע מעקירת העין.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- שקיפות רקמות העין מאפשרת לאונקולוג עיניים לראות גידולים ישירות ולבצע אבחנה מדויקת ללא צורך בביופסיה פולשנית.
- החזר אור לבן מאישון הילד בצילום ופזילה פתאומית הם שני הסימנים המרכזיים שמחייבים בדיקת עיניים דחופה לשלילת רטינובלסטומה.
- מתן כימותרפיה בצנתור עורקי ישיר לעין מונע פגיעה בשורות הדם ומאפשר לצמצם את תופעות הלוואי של טיפול סיסטמי.
- טיפול מקומי בקריותרפיה משמיד תאי גידול קטנים באמצעות מחזורי הקפאה והפשרה שמפרקים את מעטפת התא.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1256 - יאיר מירון
29 בספטמבר 20261 שע׳ 37 דק׳
אורחים:ד״ר יונתן כהן
פרק #1255 - אבישי עובדיה וקריסת שוק הנדל״ן
27 בספטמבר 20261 שע׳ 17 דק׳
פרק #1248 - העסקים של ערן אפרת
14 בספטמבר 20261 שע׳ 27 דק׳
אורחים:איילת שנירם שרמן
פרק #1248 - עדי חכמון ורשת החשמל
11 בספטמבר 20261 שע׳ 21 דק׳
אורחים:טל אסיף
פרק #1247 - מרדכי כהן והעשור המבוזבז
9 בספטמבר 20261 שע׳ 14 דק׳
פרק #1246 - רועי דהאן מכין אוכל טעים
6 בספטמבר 20261 שע׳ 20 דק׳
פרק #1245 - יקיר סודרי ובילדוטס
4 בספטמבר 20261 שע׳ 6 דק׳
אורחים:אבנר בן זקן
פרק #1244 - אור שאלתיאל ומים בישראל
1 בספטמבר 20261 שע׳ 19 דק׳
פרק #1231 - בצלאל סמוטריץ׳
27 ביולי 20262 שע׳ 5 דק׳
אורחים:אלעד וולך
אמ;לקסיכום הפרק
סמוטריץ' מדבר על האתגר בשילוב הציבור החרדי בשוק העבודה והצבא, ומדגיש את הצורך לאפשר להם להשתלב מבלי לפגוע בזהותם. הוא מתייחס לסוגיות ביטחוניות ביהודה ושומרון, כולל פירוק נשק והחזרת המונופול על הפעלת הכוח, ומציג את התוכנית שלו לפתרון הסכסוך הפלסטיני ללא הקמת מדינה פלסטינית. בנוסף, הוא מדבר על הצורך ברפורמות במערכת החינוך, הכלכלה ומאבק במונופולים, ומציג עמדה ברורה לגבי מדיניות כלכלית בזמן מלחמה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- הציבור החרדי חייב להשתלב בשוק העבודה והצבא, אך יש להימנע מלחצים שיגרמו להם להרגיש מאוימים על זהותם.
- המאבק בפשיעה ובנשק בחברה הערבית מחייב שימוש בכלים חקיקתיים ומודיעיניים מיוחדים מעבר לאכיפה הפלילית הרגילה.
- תוכנית ההכרעה של סמוטריץ' שוללת את רעיון שתי המדינות ומציעה פתרון של דמוקרטיה עם חיסרון דמוקרטי לטובת קיום המדינה היהודית.
- מערכת החינוך הישראלית זקוקה לרפורמה מקיפה שתכלול מתן סמכויות למנהלים, תחרות בין בתי ספר ושימוש בטכנולוגיות AI.
- בזמן המלחמה נדרשה מדיניות כלכלית מאוזנת הכוללת הרחבה וצמצום תקציבי במקומות שונים כדי לשמור על יציבות הכלכלה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1230 - ד״ר יונתן כהן ומכונות קוונטיות
26 ביולי 20261 שע׳ 25 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ד״ר יונתן כהן מסביר שקוונטום משינס בונה מערכות שליטה המתרגמות פקודות דיגיטליות לפולסים אנלוגיים ומחברות מעבד קוונטי למרכז הנתונים. לדבריו, המערכות הגדולות כיום נמצאות בערך בטווח של מאה עד אלף קיוביטים, בעוד שהיעד שהוא מציג לחמש השנים הבאות הוא כמאה אלף קיוביטים לצד תיקון שגיאות יעיל והוזלת השליטה בכל קיוביט. השיחה מבחינה בין יישומים מוכחים כמו אלגוריתם שור לפירוק מספרים לבין שימושים אפשריים אך לא מוכחים בתחומי בינה מלאכותית, תרופות וחומרים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- קיוביט פיזי רגיש מאוד לרעש, ולכן מקבצים כמה קיוביטים פיזיים לקיוביט לוגי שמיוצב באמצעות תיקון שגיאות קוונטי.
- במערכות המבוססות על קיוביטים מוליכי על מספר ערוצי השליטה עשוי לגדול בקירוב באופן ליניארי, עד ארבעה ערוצים לכל קיוביט.
- קוונטום משינס תומכת בכמה טכנולוגיות קיוביטים ומנסה ליצור להן ממשקי תוכנה משותפים בשכבות העליונות של המערכת.
- קיוביטים מוליכי על פועלים בסביבות עשרים מיליקלווין, משום שאנרגיה תרמית עלולה להעביר את המערכת בין רמות אנרגיה וליצור רעש.
- אלגוריתם שור מציע פירוק לגורמים בזמן פולינומי, אך עדיין לא הוכח שלא יימצא בעתיד אלגוריתם קלאסי פולינומי לאותה בעיה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כיצד Quantum Machines מתמודדת עם האתגר של שליטה במעבד הקוונטי ומהו תפקיד ה-PPU במערכת?
Quantum Machines מפתחת מערכת שליטה שמדברת עם החומרה הקוונטית באמצעות פולסים חשמליים, כאשר המעבד שלהם, ה-PPU (Pulse Processing Unit), מתפקד כמעבד שממיר אותות דיגיטליים לאותות אנלוגיים שמגיעים לקיוביטים ומבצעים עליהם פעולות מתמטיות.
▾מה ההבדל בין ביט קלאסי לקיוביט קוונטי מבחינת יציבות ושליטה כפי שהוסבר בפרק?
ביט קלאסי הוא דיגיטלי ויציב, כמו מטבע שיושב על השולחן ואינו משתנה בקלות, בעוד קיוביט קוונטי הוא אנלוגי, רגיש מאוד לשינויים ויכול להסתובב או להשתנות בקלות, ולכן יש צורך בתיקון שגיאות קוונטי כדי לייצב אותו ולהפוך אותו ל'קיוביט לוגי' דיגיטלי ומוגן.
▾מהן שתי השאלות המרכזיות בתחום המחשוב הקוונטי שהוזכרו בפרק וכיצד המצב כיום בנוגע אליהן?
השאלות הן: האם נצליח לבנות מחשב קוונטי, ומה עושים איתו. כיום יש וודאות שנבנה מחשב קוונטי, והטיימליין מתקצר, אך עדיין יש חוסר ודאות לגבי השימושים המסחריים המדויקים שלו.
▾כיצד מחשוב קוונטי יכול להשפיע על תחום ה-AI והאם יש הוכחות מתמטיות ליתרונות שלו בתחום זה?
מחשוב קוונטי יכול לתמוך ב-AI, למשל ביצירת דאטה סינתטי או בשיפור תהליכי טריינינג ואינפורנס, אך אין הוכחות מתמטיות ברורות ליתרונות שלו בתחום זה, והנושא נשאר יוריסטי עם סיבות טובות להאמין שייתכן ויש יתרון.
▾מהם האתגרים הייחודיים בתיקון שגיאות במחשבים קוונטיים לעומת מחשבים קלאסיים כפי שנדון בפרק?
תיקון שגיאות קוונטי הוא קריטי בגלל רמת הרעש הגבוהה הרבה יותר במחשבים קוונטיים לעומת קלאסיים, והאלגוריתמיקה לתיקון שגיאות כבר בשלה ומתמטית מוכחת, אך יש צורך ליישם אותה כדי לייצב את הקיוביטים ולהצליח לבצע סקייל-אפ למחשבים קוונטיים.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1229 - פרופ' יועד קנת חוקר יצירתיות
23 ביולי 20261 שע׳ 27 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור יועד קנט מדגיש שיצירתיות היא מושג חמקמק הכולל את האדם היצירתי, התהליך, התוצר והסביבה. יצירתיות מבוססת על ידע קיים, המאפשר חיבורים חדשים ופתרונות מקוריים ושימושיים. מודלי AI כיום אינם יצירתיים במובן האנושי, ולעיתים הם מצמצמים את הגיוון היצירתי. חשוב לפתח כישורים קוגניטיביים כמו סקרנות ושאילת שאלות טובות, ולשמר את היצירתיות גם בעידן הטכנולוגי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- יצירתיות מוגדרת כתוצר שהוא גם מקורי וגם שימושי, אך המדידה שלה מורכבת וכוללת שיפוט סובייקטיבי ומדידה כמותית באמצעות מודלי שפה.
- יש מתח בין ידע נרחב שמאפשר יצירתיות לבין נוקשות מבנית של הידע שמקשה על חדשנות.
- יצירתיות מושפעת גם מהערכת הסביבה החברתית וביטחון פסיכולוגי לביטוי רעיונות.
- מחקרים מראים שתקשורת בין אזורי מוח שונים במצב מנוחה מנבאת יכולת יצירתית.
- חשיבה יצירתית דורשת איזון בין הרחבת הקשב ליצירת רעיונות לבין מיקוד וסינון בשיפוט שלהם.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איך פרופ' יועד קנת מגדיר יצירתיות, ומהו מודל ארבעת ה-P?
קנת פותח תמיד בכך שאין הגדרה אחת ליצירתיות, כי המושג מכסה טווח שנע ממשחק ודמיון אצל ילדים ועד פתרון בעיות בעסקים. כדי לעשות סדר הוא מציג את מודל ארבעת ה-P: האדם היצירתי, התהליך היצירתי, התוצר היצירתי והסביבה היצירתית. לגבי התוצר יש הגדרה די טובה, רעיון שהוא גם מקורי וגם שימושי.
▾למה לפי יועד קנת יצירתיות אף פעם לא נוצרת יש מאין?
לדבריו יצירתיות כמעט תמיד נשענת על ידע קיים, ישן ולא בהכרח מעניין, שהופך לחדש כשבונים אותו מחדש דרך חיבורים חדשים, אנלוגיות ומטפורות. הוא ממחיש זאת בכך שיש מספר מוגבל של תווים במוזיקה ומילים בשפה, ובכל זאת בני אדם כמערכות רקורסיביות מצליחים לחדש כל הזמן.
▾מה המשמעות של המאמר מ-2015 "ידע הוא הפיגומים של דמיון" לגבי ילדים שגדלים עם AI?
קנת מצטט את המאמר כדי לטעון שגם בעולם שבו מכונות עונות על הכול עדיין צריך בסיס ידע, כי «כדי לכופף את החוקים צריך לדעת את החוקים». הוא מזהיר מפני אאוטסורסינג של היצירתיות למכונה ומעדיף יצירתיות משותפת עם AI, שבה תהליך הגילוי, הסקרנות ושאילת שאלות טובות ממשיכים לחזק את הכישורים הקוגניטיביים.
▾איך התמחות והזדקנות משפיעות על היכולת להיות יצירתי לפי המחקר של קנת?
המחקר שלו עוסק במיפוי מבנה הידע, תחום שהוא מכנה קרטוגרפיה קוגניטיבית. מחקרים מראים שמומחים שמתמקדים בתחומם, וגם אנשים מבוגרים שממשיכים לצבור ידע, מפתחים מבנה ידע מאורגן יותר שהופך נוקשה ומקשה עליהם להתרחק ולהעז. כך נוצר trade-off בין ידע שמאפשר יעילות ודיוק לבין הגמישות שהחשיבה היצירתית דורשת.
▾מה הקשר בין ביטחון פסיכולוגי לבין היצירתיות של ילדים ומבוגרים?
קנת אומר שאנחנו לרוב חוסמים את עצמנו ולא מבטאים רעיונות שנראים לנו טיפשים, ולכן במחקר הארגוני על יצירתיות ביטחון פסיכולוגי נחשב מרכיב מרכזי. לדבריו ילדים לא באמת יצירתיים יותר ממבוגרים אלא יצירתיים באופן אחר, והם נתפסים כך כי יש להם פחות פילטרינג והם פחות עוצרים את עצמם.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1228 - איילת שני ונרקיסיסטים
20 ביולי 20261 שע׳ 17 דק׳
פרק #1243 - טל אסיף, זהב שחור ודראפט קולנוע ראשון
28 באוגוסט 20261 שע׳ 28 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
הדיון כולל סקירה מעמיקה של סדרת 'זהב שחור' וההשפעה שלה על התרבות הישראלית, תוך התמקדות בראפ כחול-לבן ובדמויות מרכזיות כמו סאבלימינל ורביד. כמו כן, מתקיים דראפט של סרטי כריסטופר נולן וטרנטינו, עם שיח על איכותם, משמעותם וייחודם הקולנועי. נולן נתפס כאמן של סיפורי עומק וחדשנות, בעוד שטרנטינו מתמקד בסצנות חדות ופחות פילוסופיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- סדרת 'זהב שחור' מביאה לידי ביטוי את התפתחות הראפ הישראלי ומציגה דמויות מרכזיות שהשפיעו על הז'אנר.
- הפופולריות של פנטזי NFL בארה"ב היא תופעה תרבותית עצומה, שמקבלת פחות התייחסות בישראל.
- כריסטופר נולן משתמש בלופים ובמבנים מורכבים כדי ליצור חוויית צפייה מעמיקה, בניגוד לטרנטינו שמעדיף סצנות חדות וישירות.
- פסקול הוא מרכיב משמעותי בסרטי טרנטינו, בעוד שבנולן הוא פחות בולט, אך באודיסאה יש פסקול יוצא דופן.
- הבחירה בסרטים בדראפט משקפת טעמים אישיים ותחושות צפייה, לא רק ביקורת מקצועית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾מה הרשימה שיצאה בדראפט של גיקונומי וטל אסיף על סרטי נולן וטרנטינו?
הרשימה המשותפת, לפי סדר הבחירה, היא ממנטו, אינטרסטלר, כלבי אשמורת, ספרות זולה, דארק נייט, אינספשן, גלוריאס בסטרדס, קיל ביל, ג'אנגו, טנט ופרסטיג'. הם עובדים מתוך 22 סרטים, בוחרים לסירוגין לרשימה אחת משותפת, ומחליטים מראש לספור את קיל ביל כיחידה אחת. אחד מהם לא ראה רק את פולואינג, ושניהם מצהירים שהם לא מסתכלים על דעות של מבקרים אלא רק על מה שהם עצמם חוו. סרטים כמו דת' פרוף ואונס אפון א טיים אין הוליווד לא נבחרים בכלל, והשני מוגדר מראש כמי שכנראה יסגור את הרשימה.
▾למה ממנטו נבחר במקום הראשון ולא ספרות זולה או דארק נייט?
הנימוק הוא שממנטו סרט הדוק שאין ממנו סצנה להוריד, ושהוא סרט שאתה מסיים והוא יושב לך בראש, עד כדי כך שאתה מנתח את המציאות שלך על פאנץ' ליין מסרט. הרגע שמובא כהוכחה הוא שריפת התמונה בפתיחה והשאלה האם אני יכול להרשות לעצמי לשכוח, שמוגדרת שם כקריירה של נולן בשורה אחת. מולו מוצב טנט, שדורש הרצאה של חצי שעה כדי להיכנס אליו, ובממנטו לא צריך כלום. התוספת היא שאין הנחות על גיל, ולכן ממנטו לא מקבל נקודות זכות על כך שהקדים את זמנו.
▾מה הביקורת של גיקונומי וטל אסיף על טנט, שנבחר רק במקום העשירי?
שניהם מסכימים שהפתיחה היא הסצנה היחידה בסרט שהיא פיור סינמה, כי כל סצנות הקרב האחרות בנויות על הפינצר, קדימה ואחורה בו זמנית. הביקורת המרכזית היא שהסוף מבולגן מדי, ובמילים שלהם אתה אפילו לא מבין במי הם נלחמים, וגם בצפייה השלישית והרביעית זה לא מתבהר. הם מוסיפים שהסרט לא נגיש, שיש בו אובר הסברה אגרסיבית, ושאחד מהם למד לאהוב אותו רק אחרי שהלך ולמד. אחד מהם ראה אותו במטוס בקורונה, מה שהשני מגדיר כפאול רציני.
▾מה נאמר על הסדרה זהב שחור ועל הטענה שסאבלימינל לא מינפו את ההצלחה?
הטענה היא שמבחינה מסחרית סאבלימינל אכן הצליחו, אבל שהם לא מינפו את זה, וששאלת המפתח היא מי באמת הגיע עד הסוף לקו הגמר והצלחה מלאה. מי שכן מינף, לפי אותה טענה, אלה רביד פלוטניק וטונה, שממלאים היום פרקים וזוכים להערכה. את הביקורת על מי שלא נכלל בסדרה, בעיקר איזי, הם מנטרלים בכך שהביקורת בטוויטר אמפליפייד פי מיליון ממה שקורה באמת. את המהלך של הסדרה הם משווים להיפ הופ אבולושן ולדרייב טו סרווייב, כתוכן שמכניס צופה לא שייך אל תוך העומק של תרבות שלא הכיר.
▾איפה גיקונומי וטל אסיף ממקמים את אודיסיאה של נולן?
טופ 10 בטוח, ובניסוח שנאמר מיד אחר כך, יש מצב טופ 7 אפילו. הוא מוצב מעל אינספשן ומתחרה עם דארק נייט על המקום החמישי בדראפט. השיפוט הזה מגיע רק מאחד מהם, כי השני עדיין לא ראה את הסרט, וזו הסיבה שהוא לא נכנס לרשימה כבחירה מסודרת. בעניין הפסקול נאמר שהוא מטורף, ושרוברט פטינסון גם שם משחק ברמה שמצדיקה את המעמד שקיבל בבטמן החדש.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1242 - ד״ר אלינור ארז חוקרת חקלאות
26 באוגוסט 20261 שע׳ 3 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
ICL מובילה במחקר ופיתוח בתחומי הפארמה, הפודטק והחקלאות, ומשתמשת בטכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות כמו חיידקים ביוסטימולנטים לשיפור התמודדות הצמחים עם תנאי סטרס כמו בצורת וחוסר מים. המחקר מתבצע בשלבים מבוקרים, מחדרי מעבדה ועד ניסויים בשדה, ומטרתו לשפר את התוצרת החקלאית מבחינת כמות, איכות וטעם. קיימת בעיית תשתית וחשיפה להון בתחום הפארמה והביוטק בישראל, אך יש השקעות ציבוריות שמנסות לקדם את התחום.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- המחקר בפארמה בישראל מתקדם מאוד בשלב ה-R&D אך מתקשה לעבור לשלב הייצור בקנה מידה תעשייתי בגלל מחסור בתשתיות GMP והון.
- חקלאות מודרנית תלויה בדשנים ובמינרלים, והפסקת דישון לאורך זמן גורמת לירידה משמעותית בתוצרת החקלאית.
- ביוסטימולנטים הם מולקולות שמגבירות תהליכים תוך-תאיים בצמח ומסייעות לו להתמודד עם סטרס סביבתי כמו בצורת וחוסר מים.
- חיידקים סביב שורשי הצמחים (אריזוספירה) ממלאים תפקיד מרכזי בספיגת מינרלים ובהגנה מפני מתכות כבדות ומזיקים.
- פיתוח מוצרים ביולוגיים לחקלאות מבוסס על ניסויים מבוקרים ומודלים סימולטיביים, ומטרתו לשפר את היעילות והאיכות מבלי להכביד על החקלאי מבחינה כלכלית.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾כמה אנשים מאכילים הדשנים של ICL לפי החישוב שאלינור ארז מצטטת?
לדבריה עשו ב-ICL חישוב שמתרגם את הדשנים שהחברה מייצרת ואת החומרים שהיא מוסיפה למזון לכמות אנרגיה ולכמות קלוריות, והתוצאה היא אקוויוולנט להאכיל 400 מיליון איש כל יום. היא מציגה את המספר הזה כתשובה לתפיסה השלילית של המילה כימיקלים, ומזכירה שהצמח פשוט חייב אשלג, חנקן ופוספט כמקרו אלמנטים, ועוד 14 עד 15 מיקרו אלמנטים כמו מגנזיום, בורון וזינק. את המשוואה כולה היא מפרקת לארבעה רכיבים: פוטונים מהשמש, מים, נוטריאנטים והזרע עצמו. המסקנה שהיא מנסחת ישירות היא שאם לא ניתן דשנים לאורך זמן, אנשים ימותו ברעב במקומות שבהם מחירי המזון יעלו.
▾למה חברות ביוטק ישראליות יוצאות מהארץ בשלב פרה קליניקל ופייז 1?
ארז אומרת שהמחקר בארץ מעולה ושיש מעל 400 סטארט-אפים בתחום, וגם שהקשר עם ה-TTO של האוניברסיטאות עובד היטב להפיכת רעיון למוצר. הנקודה שבה זה נשבר היא הייצור: מרגע שצריך חומר ברמת GMP לשימוש בבני אדם, לפי דרישות ה-FDA וה-EMEA, אין כאן מספיק תשתית. היא מסבירה שאי אפשר לחקות את מודל הפאבים הטיוואני, כי המוצר הביולוגי הוא 100% שלך ולא רכיב שאפשר להחליף לו ספק, ומה שכן חסר זה פרמנטורים, מכלי נירוסטה ומצע גידול. המחיר שהיא נוקבת הוא 20 עד 50 מיליון דולר שיזם פרטי לא ישקיע, ולכן היא מפנה לרשות החדשנות שזיהתה את זה כמנוע צמיחה ונותנת מענקים גדולים.
▾מה זה ביוסטימולנטים ואיך הם עוזרים לצמח להתמודד עם בצורת?
אלה מולקולות שפותחו בעיקר בשבע השנים האחרונות, והן לא הזנה ישירה של הצמח אלא סטימולציה של תהליכים תוך תאיים. בחוסר מים יש מנגנון שאומר לצמח להתרכז בשרידות ולא בפיתוח החנטה לפרי, והביוסטימולנטים עושים אפ רגולציה ודאון רגולציה לגנים שמאפשרים לו בכל זאת להמשיך. הדוגמה המעשית שהיא נותנת היא סיוויד אקסטרקט מאצות, שמכיל מולקולות קטנות וחומצות אמינו ומתפקד כבופר מול ההלם, בדומה לתוסף תזונה שמפעיל אצלנו את מערכת החיסון. את זה מוכרים לחקלאים כאסטרטגיה לפי תחזית עונתית, למשל כשמסתמן חורף עם אירועי אקלים קיצוניים לכאן ולכאן.
▾איך ICL הכניסה ויטמין B12 לחסה, ומה נבדק לפני הגשת הפטנט?
הם הוסיפו לדשן ויטמין B12, ויטמין שהצמח לא מכיר ולא ראה מעולם, ריססו איתו חסה, ואז בדקו את העלים ומצאו שהוויטמין נמצא שם. הבחירה דווקא ב-B12 נעשתה אחרי מעבר על כל הוויטמינים ועל דוחות ה-FDA בנוגע לחוסרים בעולם. אחרי זה הם דימו תהליך לוגיסטי רגיל, בית קירור עד המדף בסופר, וראו שהוויטמין נשאר יציב כמעט חודש. את המינון הם בנו בוטום אפ מול ההמלצה היומית, כך שכמות מוגדרת של עלים תיתן כ-50% מהצריכה היומית, והפטנט כבר הוגש. במקביל הם עושים את אותו דבר עם מגנזיום בתפוחי אדמה, בין השאר כי מי ההתפלה מגיעים דלים במינרלים.
▾מה ארז אומרת על סרי לנקה ועל גל החום באירופה כהוכחה לתפקיד הדשנים והמים?
על סרי לנקה של 2021 היא אומרת שהמעבר החד לחקלאות אורגנית וההחלטה לא להשתמש בדשנים היו טעות איומה, שגררה קריסה של ייצוא התה והאורז ומצב של רעב, גם משום שהאדמה שם הייתה ענייה מלכתחילה. מולה היא מציבה את ישראל ואת ארצות הברית, שבהן עצירת דישון לא תיראה בשנה הראשונה כי האדמה פורייה מדישון של שנים, אבל תיפול אחרי שנתיים ושלוש. את גבול היכולת של הכימיה היא מסמנת בגל החום האירופי: אחרי הגל של תחילת יוני, לפי כתבה בפיננשל טיימס מ-22 ביולי, צרפת הורידה את תחזית החיטה והתירס שלה בכמעט 50%, ועל מים אי אפשר לפצות בשום תוסף.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.
פרק #1233 - מארק דובוביץ, איראן וישראל
2 באוגוסט 20261 שע׳ 18 דק׳
פרק #1232 - פרופ׳ אבנר בן זקן היסטוריון מדעי
30 ביולי 20261 שע׳ 50 דק׳
פרק #1227 - ח״כ גלעד קריב
16 ביולי 20261 שע׳ 27 דק׳
פרק #1226 - אלעד וולך עוזר לרופאים
14 ביולי 20261 שע׳ 20 דק׳
אמ;לקסיכום הפרק
Aidoc הוקמה ב-2016 ומתמקדת בשיפור עבודת הרדיולוגים באמצעות AI שמסייע בזיהוי מחלות קריטיות כמו סרטן וקרדיולוגיה. החברה פיתחה מודל foundation מתקדם שמזהה בו-זמנית מספר מחלות, תוך התמודדות עם דרישות דיוק גבוהות ואישורי FDA. המוצר משפר משמעותית את תהליכי הטריאז' ומקצר את זמני הפענוח, מה שמציל חיים ומגדיל הכנסות לבתי חולים. החברה מתמודדת עם אתגרים בשיווק ובביורוקרטיה של בתי חולים, ומשקיעה רבות בגיוס טאלנטים ובהמשך פיתוח טכנולוגי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
- טעויות רפואיות בארה"ב גורמות למותם של כ-400,000 איש בשנה, דבר שמדגיש את הצורך במערכות AI מדויקות.
- המודלים של Aidoc משולבים ישירות ב-workflow של הרדיולוגים, ומספקים התראות שמקצרות את זמן הטיפול בחצי במקרים דחופים.
- החברה מתמודדת עם אתגרים רגולטוריים ועם ביורוקרטיה כבדה בבתי החולים, מה שמאט את תהליך האונבורדינג.
- המודל החדש של Aidoc כולל יכולות מולטי-מודל שמאפשרות גם זיהוי תמונות וגם ניסוח דו"חות רפואיים באיכות גבוהה.
- החברה שמה דגש על בניית אמון עם הרופאים, ומדגישה שה-AI הוא כלי עזר לשיפור הטיפול ולא תחליף לרופא.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק
▾איזה סיפור משפחתי הוביל את אלעד וולך להקים חברת AI רפואית?
דודה של אלעד וולך נפצעה בתאונת אוטובוס, והרופאים חשבו בטעות שיש לה בעיה בעמוד השדרה, כשבפועל הייתה לה סקוליוזיס. היא עברה ניתוח מורכב שלא היה נחוץ ונפטרה בו, והסיפור הזה נשאר איתו כשסיים את השירות בתלפיות יחד עם שאר המייסדים.
▾כמה זמן יש לרדיולוג לפענח צילום רנטגן או סריקת CT?
לפי אלעד וולך, על צילום רנטגן יש לרדיולוג בערך 15 שניות. סריקת CT יכולה להכיל עד 2,000 תמונות, ועליה יש כ-5 דקות, «כולל לכתוב דוח, כולל למצוא, כולל הכול», כשהרדיולוגים יושבים בחדר חשוך, לרוב במרתף, מול ארבעה מסכים.
▾כמה אמריקאים מתים בכל שנה בגלל טעויות רפואיות לפי המחקר שמוזכר בשיחה?
אלעד וולך מצטט מחקר של בית החולים ג'ונס הופקינס שמעריך כ-400,000 מתים בשנה בארצות הברית בגלל טעויות רפואיות, בערך כמספר האמריקאים שמתו במלחמת העולם השנייה. הוא מדגיש שהסיבה איננה הרופאים עצמם אלא העומס על המערכת, המחסור ברופאים וההתמחות הצרה.
▾למה Aidoc עלתה לראשונה בבית חולים אמריקאי ולא בישראל?
המייסדים הבינו מהר שארצות הברית צריכה להיות שם מ-day one, ובית החולים הראשון שבו Aidoc עלתה ללייב היה Cedars-Sinai בלוס אנג'לס, כששיבא הצטרף זמן קצר אחריו. ההסבר של אלעד וולך הוא ששרשרת הערך שונה בכל מדינה: מחלה היא מחלה, אבל בית חולים כביזנס מרוויח מהמחלה אחרת בכל מקום.
▾מה היא Epic ולמה סטארט-אפים ברפואה חוששים ממנה?
Epic היא מערכת התיק הרפואי הדיגיטלי, המקבילה של Salesforce לעולם הרפואה, ולפי אלעד וולך כ-90% מבתי החולים משתמשים בה. היא ידועה ביכולת «למחוק חברות» כי הדאטה וה-workflow נמצאים אצלה, ולכן Aidoc בחרה תחום מורכב ועמוק מספיק כדי להישאר נפרדת ממנה.
לניתוח המלא של הפרק ←הדפדפן שלך אינו תומך בנגן השמע.

ארכיון הפרקים של גיקונומי

עוד 1 פרקים מתוך 31 שיש לנו מהפיד (בפיד המלא 1,000 פרקים).

פרקים 31-31

פרק #1254 - ד״ר אלעד מנטוביץ מחדש לאנבידיה24 בספטמבר 2026

לבעלי הפודקאסט

שיווק והכנסות מגיקונומי: שאלות נפוצות

העמוד הזה נבנה אוטומטית מהפיד שלכם. אם אתם מנחים את התוכנית, אלה השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה.

המלצה על פודקאסט: איך גיקונומי מקבל המלצה ונמצא כאן?: פודקאסט·ישראל מושך את הפיד של גיקונומי אוטומטית, ולכן העמוד הזה קיים בלי שביקשתם. מה שקובע אם מאזין חדש מגיע אליו הוא כמה טקסט אמיתי יש עליו: תיאור, תמלול, ניתוח פרקים ונושאים שאפשר לחפש לפיהם בקטגוריית תרבות וספרות. פרקים שעברו תמלול וניתוח מופיעים גם בעמודי הנושא ובמדריכים שלנו, ולכן הם מקבלים הרבה יותר חשיפה מפרק שיש לו רק כותרת. כך תוסיפו לפודקאסט שלכם את שכבת התוכן שמביאה את ההמלצות.
כיצד לשווק את הפודקאסט שלך בלי תקציב פרסום?: השיווק היחיד שעובד לאורך זמן לפודקאסט הוא להיות התשובה שמישהו חיפש. אודיו לבדו לא נמצא בחיפוש, אבל טקסט שנוצר מתוך האודיו כן, ולכן הדרך הזולה ביותר לשווק את גיקונומי היא להפוך כל פרק לעמוד שאפשר לדרג ולשתף. אותו עמוד משמש גם ברשתות, בניוזלטר ובפניות לאורחים, במקום לינק לנגן שאף אחד לא פותח. הנה איך זה עובד בפועל ליוצרים.
כיצד להרוויח כסף מהפודקאסט שלך?: שלושת המסלולים המעשיים הם חסויות, מכירת השירות או המוצר שלכם דרך הפודקאסט, ומנוי או תוכן בתשלום. לכל אחד מהם מפרסם או לקוח מבקש לראות נכס מסודר, לא רק קובץ שמע: עמוד לכל פרק, נושאים ברורים ותנועה שמגיעה מחיפוש. 1,000 הפרקים של גיקונומי הם המלאי שממנו בונים את הנכס הזה. ראו את המסלול שאנחנו מציעים ליוצרים.
למה הארכיון של גיקונומי כמעט לא מופיע בגוגל וב-ChatGPT?: מנועי חיפוש ומודלים של AI קוראים טקסט, לא שמע. פרק שקיים רק כקובץ MP3 עם כותרת ושורת תיאור הוא מבחינתם עמוד כמעט ריק, ולכן ארכיון שלם יכול להיות בלתי נראה. ברגע שהפרק מתומלל ונכתב ממנו מאמר מסודר, יש למנוע מה לצטט וגם ל-ChatGPT ולפרפלקסיטי יש מקור להפנות אליו. כך הופכים ארכיון שקוף למקור שמצטטים.
מה מקבלים כש-1,000 הפרקים של גיקונומי הופכים למגזין?: 1,000 פרקים = 1,000 מאמרים: אתר מגזין בעברית על הדומיין שלכם, מאמר לכל פרק עם תקציר, נקודות מפתח וציטוטים מתוך השיחה, וקישורים פנימיים בין הפרקים לפי נושא. כל מאמר מפרסם את עצמו אוטומטית ומצרף את נגן הפרק, כך שקורא שהגיע מחיפוש יכול להאזין באותו עמוד. המאמרים בעמודי הפרקים כאן נוצרו בדיוק בשיטה הזו, אז אתם רואים את התוצר לפני שאתם משלמים עליו. לפרטים המלאים ולדוגמאות בעמוד היוצרים.
כמה עבודה זה דורש מכם כמנחים?: אתם ממשיכים להקליט בדיוק כמו היום. התמלול, כתיבת המאמר, ההגהה הטכנית והפרסום רצים אוטומטית מתוך פיד ה-RSS של גיקונומי, וגם פרקים חדשים נכנסים לבד. מה שנשאר לכם הוא לאשר את הטון ואת מה שלא מפרסמים. דברו איתנו דרך עמוד היוצרים.