פרק 53: למה כדאי לנו להתחיל לקפוץ? הדרך לעצמות חזקות וחיים פעילים עם ד"ר מיכל עצמון
עודכן: מאת צוות פודקאסט·ישראל
האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 22 ביוני 2026 |
|---|---|
| אורך | 57 דק׳ |
| הנושא המרכזי | בריאות העצם ומניעת אוסטאופורוזיס בגיל המעבר |
| אורחים | ד״ר שירלי הרשקו |
| קטגוריה | בריאות ואיכות חיים |
על מה הפרק עם ד״ר שירלי הרשקו?
שמירה על בריאות העצם בגיל המעבר מחייבת הפחתת יושבנות, ביצוע אימונים נושאי משקל עם אימפקט ותרגול שיווי משקל למניעת נפילות.
ד"ר מיכל עצמון מסבירה כי העצם נבנית כתוצאה מעומס מכני ואימפקט, כאשר שיא החוזק שלה מתרחש סביב גיל 30. עם הירידה ההורמונלית בגיל המעבר קצב פירוק העצם עולה, ולכן יש צורך בפעילות גופנית המשלבת אימוני כוח, הליכה וקפיצות ולא רק פעילויות ללא נשיאת משקל כגון שחייה. בנוסף, הפחתת יושבנות ותרגול שיווי משקל יומיומי חיוניים למניעת נפילות ולשמירה על עצמאות תפקודית.
פעילויות ספורט פופולריות כמו שחייה או רכיבה על אופניים אינן מספקות אימפקט ומפגש עם הקרקע, ולכן אינן תורמות לבניית העצם ולשמירה על צפיפותה.
/ תובנות מרכזיות
- שיא חוזק העצם נבנה עד אזור גיל 30, ולאחר מכן הירידה בצפיפות העצם תלויה ברזרבה שצברה האישה ובאורח חייה.
- הוספת 500 עד 1,000 צעדים ביום והפחתת יושבנות מורידות את הסיכון לתחלואה ומסייעות לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי.
- הנחיות ארגון האוסטאופורוזיס הבינלאומי ממליצות על 50 קפיצות ברוב ימי השבוע ליצירת אימפקט שבונה את העצם.
- אימוני כוח דורשים התאוששות ולכן מומלץ לבצעם פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע ולא יום אחר יום על אותה קבוצת שרירים.
- אבחון יתר של אוסטאופורוזיס עלול לעורר חרדות מוגזמות שיגרמו לנשים להימנע מתנועה מתוך פחד משברים.
כיצד ניתן להתאים את הפעילות הגופנית בגיל המעבר כדי ליצור עומס מכני מספק על העצם מבלי להסתכן בפציעות?
- 1להוסיף 500 עד 1,000 צעדים ביום לשגרה היומית כדי להפחית יושבנות.
- 2לשלב אימוני כוח והתנגדות 2 עד 3 פעמים בשבוע עם ימי מנוחה להתאוששות השרירים.
- 3לבצע תרגולי אימפקט כגון 50 קפיצות קלות ביום או רקוע ברגליים ברוב ימי השבוע.
- 4לתרגל שיווי משקל ביום-יום, למשל עמידה על רגל אחת בעת צחצוח שיניים.
- 5להעדיף הליכה וריצה על פני פעילויות ללא נשיאת משקל כמו שחייה במידה והמטרה היא חיזוק העצם.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- מה הראה המחקר האוסטרלי על ילדים שקפצו מקובייה, לפי ד"ר מיכל עצמון?
- ד"ר מיכל עצמון מתארת מחקר ותיק מאוסטרליה שבדק ילדים בני שמונה עד עשר, שקפצו מקובייה בגובה של כיסא בערך אל הרצפה, 20 קפיצות פעמיים בשבוע. הילדים שקפצו הראו עצם חזקה יותר באופן משמעותי מאלה שלא קפצו, ולדבריה לא צריך פעילות קיצונית אלא תנועה יומיומית וריצה בחוץ.
- למה ד"ר מיכל עצמון משווה את בניית העצם לחיסכון פנסיוני?
- היא מסבירה למטופלים שהעצם צוברת רזרבה תפקודית, בדומה לכסף שחוסכים כל החיים לימים שבהם כבר לא עובדים. שיא החוזק של העצם מגיע לקראת גיל 30, ולכן מה שנבנה בילדות ובצעירות קובע עם איזה מאגר מגיעים לגיל המבוגר.
- האם אפשר לשפר צפיפות עצם אחרי גיל 30 באמצעות אורח חיים?
- לדברי ד"ר עצמון, בעשר השנים האחרונות למדו ששינוי אורח חיים, פעילות גופנית ממוקדת מאוד וטיפול תרופתי מתקדם יכולים לשפר את צפיפות העצם, אבל «בצורה מוגבלת, בצניעות». אין חזרה למצב של גיל 30, אך אפשר לעצור את ההידרדרות אם הפעילות מכוונת במיוחד למטרה הזו.
- האם עודף משקל מגן על העצמות או פוגע בהן?
- ד"ר עצמון מאשרת שעודף משקל מסוים מגן, בעיקר בגיל מבוגר מאוד, גם כי הוא מרפד בנפילה וגם בזכות השפעות על מערכת החיסון. לעומת זאת, עודף משקל חולני פוגע באיכות העצם, ורואים היום אפילו הסננה שומנית שחודרת לעצם כמו שהיא חודרת לכבד וללבלב.
- מה בודקת בדיקת דקסה ומה המשמעות של מדד ה-T-score?
- בדיקת דקסה משתמשת בקרני רנטגן בעצימות נמוכה מאוד ובודקת את חוליות עמוד השדרה, את מפרק הירך ולפעמים גם את האמה. ה-T-score משווה את העצם לנורמה של אישה ממוצעת בגיל 30 בסטיות תקן, וככל שהמרחק גדול יותר המצב עובר מאוסטיאופניה לאוסטאופורוזיס, ולעיתים יש פער בין מצב הירך למצב הגב.
מתיאור הפרק
למה אנחנו חייבות לקפוץ, לזוז ולשים לב לנטייה שלנו לשבת כל היום? בריאות העצם היא לא משהו שאנחנו צריכות לחשוב עליו רק כשמופיעה בעיה, אלא חלק בלתי נפרד מניהול נכון ואקטיבי של גיל המעבר. איך אנחנו יכולות להמשיך לבנות את הרזרבות של הגוף שלנו ולשמור על תפקוד מיטבי ועצמאי לאורך כל החיים? הפעם ישבנו לשיחה עם ד"ר מיכל עצמון, מומחית בפיזיותרפיה, מרצה באוניברסיטת אריאל, פועלת במכון לסוכרת ומטבוליזם בשיבא ובמרכז הלונג-ג'ביטי, ומי שעומדת בראש צוות הפיזיותרפיה בעמותת 'למענם' ביחד, צללנו לעומק ולמדנו: למה יושבנות היא סכנה של ממש, ואיך הוספה של 500 צעדים בלבד ביום יכולה לחולל פלאים. מהו כוחו
/ נושאים קשורים
איך נוצר העמוד הזה
51 פרקים של גיל הַמֵעֵבֶר-שיחות על מנופאוזה עם הילה כרמל וסלעית גרניט = 51 מאמרים שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.