סרבנות מצפונית או הפיכה של גנרלים? שומר סף 366 עם שרת החינוך לשעבר פרופ' יולי תמיר

עורך הדין ציון אמיר מסביר מדוע פסק הדין שמחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא לדבריו 'חומר נפץ' שמעמיק את המשבר החוקתי בישראל.

בפרק מתארחים עורך הדין ציון אמיר ורן בנרי בשיחה על מצב המערכת המשפטית בישראל. המוקד הוא פסק הדין שמורה לשר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים גם בניגוד לרצונו, ואמיר טוען שזה מהלך אגרסיבי שמעניק לשופטים רוב אוטומטי ועוצמה חסרת תקדים בוועדה. הדיון נוגע גם בתפקיד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שסירבה לייצג את עמדת הממשלה בעשרות עתירות, בתיקון הרביעי לחוק יסוד השפיטה, ובכתב האישום נגד יונתן אוריך בפרשת ההדלפה ל'בילד'. הפרק מתאים למי שמתעניין במשפט ציבורי, במחלוקת על המהפכה המשפטית ובשאלת הממלכתיות מול ההכרעה. השיחה משלבת ניתוח משפטי עם עמדה פוליטית ברורה מצד המארחים והאורח.

תובנות מרכזיות

• ציון אמיר טוען שפסק הדין שמחייב את כינוס הוועדה לבחירת שופטים מעניק לשופטים רוב אוטומטי שמאפשר להם למנוע כל מינוי שאינו לרוחם — 'אתה לא יכול להעביר סיכה'.
• אמיר מצהיר שהוא חולק היום על עצמו: בעבר החזיק בעמדה ממלכתית שלפיה אי-ציות לפסקי דין הוא בעייתי, וכעת הוא מסיק שהצעדים הקטנים 'כבר לא עובדים' מפני שכל פעולה נחסמת.
• לטענתו גלי בהרב-מיארה סירבה לייצג את עמדת המדינה בכשלושים עתירות, ומי שמילא את החלל וייצג את עמדת הממשלה בעתירות החשובות היה לא פעם ציון אמיר עצמו.
• אמיר מעריך שהתיקון הרביעי לחוק יסוד השפיטה, שאמור לשנות את הרכב הוועדה, יבוטל על ידי בג'ץ — ולכן גם כלי החקיקה של הרשות המחוקקת 'לא שווה שום דבר'.
• הדוברים מצביעים על אי-עקביות לכאורה: על מינוי הרמטכ'ל הרצי הלוי 'דקה ורבע לפני הבחירות' לא הוגשה עתירה, וכך גם בעניינים נוספים, בעוד מהלכי הימין נחסמים.