צעצוע של פיצוץ

ניתוח גל הפיטורים בהייטק הישראלי לאור שער הדולר הנמוך והשפעת ה-AI, מול אופטימיות מתחדשת של ענקי ה-AI בעולם.

הפרק פותח בסקירת שבוע אינטנסיבי של פיטורים בהייטק הישראלי, כולל וויקס, AI21, אמדוקס, סנטינל1, זום אינפו ועוד, ומצביע על שני גורמים מרכזיים: שער השקל החזק והשפעת ה-AI. במקביל מתוארת תפנית אופטימית של סם אלטמן ודריו אמודי לקראת הנפקות. הדוברים מציגים נתוני הרשות לחדשנות ל-2026: ההייטק גדל ב-8.2% ותרם כ-50% מהצמיחה, אך שיעור המפתחים ירד לראשונה מזה עשור ל-49% וחברות ישראליות מעסיקות יותר עובדים בחו"ל מאשר בישראל. נדונה מחלוקת בין עמדת אלי גמון הפסימית לעמדת פרופ' אמיר ירון, שטוען שההייטק מתמודד היטב עם השקל החזק.

תובנות מרכזיות

• חברות הייטק ישראליות מעסיקות כבר יותר עובדים בחו"ל (440 אלף) מאשר בישראל (400 אלף), עם ירידה בהעסקה בישראל כמעט בכל המקצועות וגידול דווקא בארה"ב ובאירופה.
• שיעור המפתחים בהייטק הישראלי יורד לראשונה מזה למעלה מעשור, מ-51% ל-49%, מה שעשוי לרמז על השפעת ה-AI, אם כי הרשות לחדשנות אינה מוכנה לקבוע זאת בוודאות.
• סם אלטמן ודריו אמודי החליפו עמדה מפסימית לאופטימית לגבי השפעת ה-AI על שוק העבודה דווקא סמוך להנפקות החברות שלהם, מה שמעורר חשד לאינטרס.
• הדולר ירד מעל 30% משיאו (מעל 4 שקלים ב-28 באוקטובר) ופוגע אנושות בחברות שהכנסותיהן דולריות והוצאותיהן שקליות, בעיקר חברות תעשייתיות.
• פרופ' אמיר ירון טוען ששער החליפין משקף בעיקר את פרמיית הסיכון של ישראל ולא את פערי הריבית, ושההייטק עלה מ-100 ל-122 נקודות גם בנטרול אינפלציה.