ברעם התותחים והקפאת מופעי התרבות, איריס לביא משוחחת עם שלושה יוצרים על ספרים חדשים שכתבו דווקא בתקופה הסוערת.
פרק מספר 113 של תרבות עכשיו, פודקאסט התרבות מבית בית אריאלה, מוקדש לשלושה ספרים חדשים שיצאו בעת מלחמה. אישי שריד מדבר על הרומן 'חנוך הרופא מקורזים' (עם עובד) — סיפורו של רופא משפחה טוב לב שפועל לפני אלפיים שנה בגליל, בתקופת השלטון הרומאי, ופוגש את ישוע כדמות משנה. המשורר רוני סומק מציג את ספר השירה 'חותמת בדרכון הגוף' (זמורה) — שירה חברתית, שירי אהבה ושער 'הרפובליקה הספרותית', וקורא בקול שירים על דוריאן הטנקיסטית ועל מכבי האש. המחזאית והבמאית חגית רחבי-ניקולאיבסקי מספרת על הממואר 'אישה עם שמשייה', כולל זיכרון השתתפותה כסטטיסטית בהצגה 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'. הפרק מתאים לאוהבי ספרות ושירה עברית עכשווית שמחפשים מבט אנושי ותרבותי בתוך זמן קשה.
תובנות מרכזיות
- אישי שריד בחר במכוון לכתוב על גיבור טוב לב — רופא שהוא 'אדם מאוד מאוד טוב' עם חולשות — כדרך להתמודד עם התקופה הסוערת, במקום ספר מרגיע.
- הרופא חנוך מוצב כניגוד לישוע: חנוך אנושי, מוגבל וצנוע בכליו, ואילו ישוע מתואר כמי שמרפא הכול ובחינם — מתח שמסתיים בירושלים בפסח 'בסוף לא טוב'.
- שריד הקפיד יחד עם עורכו על עברית משנאית (לא תלמודית) — שלדבריו קרובה ביותר לעברית של ימינו ולכן נשארת קריאה וברורה גם לקורא בן זמננו.
- רוני סומק מתאר את שירתו כשירה חברתית — 'הכול של אלה שאין להם כול' — וקושר זאת למוטיב האגרוף, ובכריכה ציור של מוחמד עלי מכניע את סוני ליסטון בקרב של דקה ועשרים שניות.
- שיר מכבי האש של סומק נולד מתצפית בחנות שמוכרת צעצועים: מכוניות מכבי אש הן הנמכרות ביותר כי הילדים רוצים להיות כבאים — והשיר הופך זאת למטאפורה פואטית.
הספר מתרחש לפני אלפיים שנה, אבל העברית שבו כמעט עכשווית — לא רצית לעשות עברית קדומה, ארכאית יותר?