תן לסיים משפטפודקאסט של קול האוניברסיטה

נושאים שהתוכנית עוסקת בהם

פרקים עם ניתוח מלא

• פונדקאות - פרופ׳ רות זפרן
• הסדרי טיעון עם נבחרי ציבור - ד״ר מתן גוטמן
• חיסונים והגבלות - ד״ר אדם שנער
• הטרדות מיניות - ד״ר גליה שניבוים

פרקים אחרונים

• משפט וספורט - עו״ד בועז סיטי

  29 במרץ 2022·50 דק׳

• פונדקאות - פרופ׳ רות זפרן

  15 במרץ 2022·46 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  החוק הישראלי לפונדקאות משנת 1995 סידר את ההליך לזוגות הטרוסקסואלים בלבד, ותיקונים מאוחרים יותר אפשרו לנשים יחידניות אך לא לגברים יחידניים או לזוגות חד-מיניים. בג"ץ קבע ב-2021 כי יש להרחיב את הגישה לפונדקאות גם אליהם, אך המדינה מתקשה לקדם את הנושא בחקיקה. קיימים חששות מפני יצירת שוק שבו נשים מוחלשות מנוצלות כלכלית, לצד דילמות אתיות ופמיניסטיות לגבי פיצוי והגבלת סכומים. בנוסף, יש מחלוקת לגבי סבסוד המדינה והשלכותיו על אימוץ ילדים.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • פונדקאות בישראל נחשבת לגיטימית אך מעוררת מחלוקת אתית ופמיניסטית, בעיקר בנוגע לניצול נשים והגבלת פיצוי כספי.
  • הרחבת הגישה לפונדקאות לגברים יחידניים וזוגות חד-מיניים מעוררת התנגדות פקידותית ופוליטית, בעיקר בשל חששות תדמיתיים ומוסריים.
  • פונדקאות חו"ל מהווה חלופה נפוצה לזוגות שלא יכולים להשתמש בפונדקאות בישראל, אך היא מעלה סוגיות משפטיות בינלאומיות מורכבות.
  • המשפט בישראל נוטה להוביל שינויים חברתיים בתחום ההורות, לעומת הפקידות והחקיקה שנוטות לשמר את הסטטוס קוו.
  • העלות הגבוהה של פונדקאות מעלה שאלות על שוויון הזדמנויות ועל הצורך בסבסוד ממשלתי כדי למנוע הורות למעמדות עשירים בלבד.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהן הדילמות המרכזיות שמעלה פרופסור רות זפרן לגבי הלגיטימציה והרגולציה של פונדקאות בישראל?

  פרופסור זפרן מציינת כי הלגיטימציה לפונדקאות הוכרעה בישראל כבר ב-1995 עם חקיקת חוק הסכמים לנשיאת עוברים, אך קיימות דילמות אתיות וחברתיות מורכבות, ביניהן החשש מפיתוח שוק שבו נשים עשויות לסחור בגופן תמורת כסף, והצורך ברגולציה שתגן על כל הצדדים המעורבים.

  ▾כיצד מתארת פרופסור זפרן את הפער בין זכויות פונדקאות לנשים יחידניות לעומת גברים יחידניים בישראל?

  הרחבת הגישה לפונדקאות בישראל כללה נשים יחידניות החל מ-2018, אך לא כללה גברים יחידניים או זוגות חד מיניים, כאשר המדינה טוענת כי חוסר היכולת להביא ילדים אצל נשים הוא בעיה בריאותית, בעוד אצל גברים לא, מה שיוצר פער שוויוני משמעותי.

  ▾מהם החששות של המדינה כפי שהוצגו בפרק בנוגע להרחבת פונדקאות לגברים יחידניים וזוגות חד מיניים?

  החששות המרכזיים של המדינה כוללים את התדמית הבינלאומית של ישראל כמדינה שמנצלת נשים מוחלשות במדינות אחרות לצורך פונדקאות חו"ל, וכן חשש מהרחבת שוק הפונדקאות והפער בין היצע לביקוש, מה שמוביל להיסוס רגולטורי ולהעברת האחריות לבית המשפט.

  ▾כיצד מתאר הפרק את התפתחות השימוש בפונדקאות חו"ל על ידי ישראלים, ובמיוחד זוגות גברים?

  הפרק מתאר כי החל מ-2004-2005 חלה עלייה בשימוש בפונדקאות חו"ל, בעיקר בהודו, כאשר זוגות גברים ישראלים נסעו למדינות אלו להבאת ילדים לעולם, אך נתקלו בקשיים משפטיים במתן מעמד לילדים עם חזרתם לישראל, מה שהעלה את הצורך בהסדרה משפטית.

  ▾מהי ההבדל בין הורות משותפת להורות בפונדקאות כפי שהוסבר בפרק?

  הורות משותפת מתארת מצב שבו אישה נוספת, שאינה בת זוג, משתתפת בהורות עם זוג או יחיד ומוגדרת כאם משותפת, בעוד בפונדקאות האישה הנושאת את ההיריון אינה בהכרח אם ביולוגית אלא מספקת שירות נשיאה, בדרך כלל בתמורה כספית, ומסירה את הילד להורים המיועדים בסיום התהליך.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הסדרי טיעון עם נבחרי ציבור - ד״ר מתן גוטמן

  28 בפברואר 2022·48 דק׳
  אורחים:מתן גוטמן
  אמ;לקסיכום הפרק

  מעל 80 אחוז מכתבי האישום בישראל מסתיימים בהסדר טיעון, ומתוך כעשרה כתבי אישום שהגיש היועמ"ש מנדלבליט נגד נבחרי ציבור, שבעה נסגרו בהסדרים. ההסדר בנוי משני שלבים: הודאה בכתב אישום מתוקן שמובילה להרשעה, ואחריה טיעון לעונש שבו בית המשפט רשאי לחרוג, אם כי בפועל הוא מתערב רק במקרים חריגים. פרשת קצב מדגימה את הסיכון: בג"ץ אישר את ההסדר ברוב של שלושה מול שניים, קצב לא יצא מהרכב ביום הדיון, ההסדר בוטל, והוא הורשע באונס ונידון לשבע שנות מאסר. קלון שייך למשפט המנהלי ונדון רק כשעולה סוגיה אקטואלית, ולכן דרעי ייתר את הדיון בו כשפרש מהכנסת וויתר על תנאי השכר כח"כ לשעבר.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בהסדר טיעון אין מצב בלי הרשעה: אם אין מספיק ראיות, התביעה צריכה לבטל את כתב האישום ולא לחתום על הסדר.
  • בבית המשפט המחוזי העלו את עונשו של הרב מצגר מעבר לשלוש השנים שסוכמו, ובית המשפט העליון החזיר אותו לרמת ההסדר כדי לשמר את הוודאות שהמוסד הזה נשען עליו.
  • לפי חוק יסוד הכנסת, מי שקיבל מעל שלושה חודשי מאסר בפועל או על תנאי נחשב בחזקת עבירה עם קלון במשך שבע שנים, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות, שופט בית המשפט העליון, יקבע אחרת.
  • ההסדר עם ליצמן כלל קנס של כ-3,000 שקל, אבל ההצדקה שהוצגה היא התקדים: לראשונה שר מורשע בפלילים על לחץ שהפעיל על פקיד מקצועי תחתיו.
  • הצהרותיו של דרעי אחרי החתימה לא יבטלו את ההסדר, כי הוא עמד בתנאים הפורמליים, אבל הן עלולות לפגוע בו בדיון המוסרי על קלון אם ירצה לחזור לכנסת.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾מהו ההליך המשפטי הבסיסי של הסדר טיעון וכיצד הוא מתנהל בבית המשפט?

  בהסדר טיעון, הנאשם מודה בעובדות כתב האישום שהוסכם בין הצדדים, ואז מתחיל שלב הטיעון לעונש שבו בית המשפט אינו מחויב להסכמה בין התביעה וההגנה ויכול להחליט על עונש שונה, בהתאם לאיזון בין המעשים לעונש.

  ▾מדוע הסדרי טיעון נפוצים כל כך במערכת המשפט הפלילי בישראל, למרות שהדין הפלילי דורש הוכחה מעבר לכל ספק סביר?

  הסדרי טיעון נפוצים בגלל המגבלות במשאבי מערכת המשפט והצורך לנהל תיקים במהירות, מה שמאפשר חיסכון בזמן ובמשאבים לצד קבלת ודאות על ידי הנאשם, גם אם זה אומר פשרה על הרשעה ועונש.

  ▾כיצד בית המשפט מתייחס לחריגות בין העונש שהוסכם בהסדר טיעון לבין העונש המקובל בפסיקה?

  בית המשפט יכול להתערב בעונש רק במקרים חריגים שבהם יש חריגה בלתי סבירה מהעונש המקובל, אך בדרך כלל שומר על ההסדר כדי לשמר את מוסד הסדרי הטיעון, כפי שהודגם במקרים של אולמרט ומאצגר.

  ▾האם קיימות עבירות פליליות שבהן אסור או לא נהוג לעשות הסדר טיעון, וכיצד זה מתבטא בפרקטיקה?

  אין הגבלה חוקית מוחלטת על סוגי העבירות להסדרי טיעון, אך בפועל לא נעשים הסדרים על עבירות כמו רצח, שבהן העונש הוא מאסר עולם חובה, ולכן לעיתים מורידים את חומרת האישום כדי לאפשר הסדר.

  ▾מהם היתרונות והחסרונות של הסדרי טיעון של התביעה והנאשם?

  התביעה חוסכת משאבים וזמן משפטי יקר, והנאשם מקבל ודאות וסיום מהיר של ההליך, אך החיסרון הוא שהנאשם מודה בעובדות ומקבל הרשעה, מה שעלול להיתפס כהפסד מוסרי או ציבורי.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• חיסונים והגבלות - ד״ר אדם שנער

  14 בפברואר 2022·42 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  משפט חוקתי עוסק ביחסי השלטון והפרט, ובמיוחד בזכויות אדם מול אינטרסים חברתיים כמו בריאות הציבור. בישראל אין חוקה פורמלית, אך חוקי יסוד, ובפרט חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, משמשים כמסגרת לבחינת חוקתיות פעולות השלטון. מגבלות הקורונה, כגון התו הירוק, נבחנות בהתאם לקריטריונים של מידתיות ותכלית ראויה, כאשר בתי המשפט לרוב מגלים סובלנות כלפי החלטות מקצועיות של הרשויות. סוגיית כפיית החיסונים מורכבת, וישנה אפשרות חוקית לחיסון בכפייה אך היא לא מומשה בשל זכויות הפרט והאוטונומיה על הגוף. במקרים של ילדים, המגבלות מורכבות במיוחד כי ההורים מקבלים את ההחלטות, והפגיעה בחינוך מרחוק היא נושא שנוי במחלוקת.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • בישראל אין חוקה כתובה, אך חוקי יסוד משמשים כמסגרת חוקתית עליונה.
  • פקודת בריאות העם מאפשרת חיסון בכפייה אך בפועל לא נעשה בה שימוש בשל זכויות החולה והאוטונומיה על הגוף.
  • בתי המשפט נמנעים מהתערבות רבה בהחלטות מקצועיות של הרשויות בתחום הבריאות, ולכן רוב העתירות נדחות.
  • ההבדל בין תמריץ לכפייה במגבלות הקורונה אינו חד וברור, וקשה לקבוע איפה עובר הגבול.
  • מגבלות על ילדים הן מורכבות במיוחד כי הן משפיעות גם על ההורים והחינוך, ואין פתרון פשוט.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד מוגדר המשפט החוקתי ומה הקשר שלו לזכויות אדם בהקשר של מגבלות הקורונה?

  המשפט החוקתי מסדיר את מערכת היחסים בין הפרט לשלטון ובין הרשויות השונות, והוא כולל הגנה על זכויות אדם כנגד פעולות השלטון. בהקשר למגבלות הקורונה, המשפט החוקתי בוחן מתי ניתן להטיל מגבלות על זכויות כמו חופש תנועה או חופש עיסוק, תוך שמירה על עקרונות כמו מידתיות ותכלית ראויה.

  ▾מהם הקריטריונים החוקתיים לפגיעה בזכויות אדם לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו?

  פגיעה בזכויות אדם חייבת להיות מבוססת על חוק או מכוח חוק, להלום את ערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, להיות לתכלית ראויה, ולהיות במידה שאינה עולה על הנדרש, כלומר להיות פרופורציונלית ביחס למטרה הרצויה.

  ▾כיצד התו הירוק והתו הסגול נבחנים מבחינה חוקתית ומה המורכבות שבדבר?

  התו הירוק והתו הסגול נבדקים כל הזמן במסגרת חקיקה וחקיקת משנה, כאשר כל דרישה או הגבלה צריכה לעמוד בקריטריונים חוקתיים. יש מורכבות רבה כי כל מקרה נבחן לגופו, למשל, ייתכן שהגבלה על כניסה למסעדות תיחשב מידתית, אך הגבלה על אירועים קטנים לא.

  ▾מהי התשתית החוקית לחיסון בכפייה בישראל ומהם הקשיים המשפטיים הכרוכים בכך?

  פקודת בריאות העם מ-1940 מאפשרת חיסון בכפייה, אך מעולם לא נעשה בה שימוש בגלל קשיים משפטיים ואתיים. בנוסף, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק זכויות החולה מחייבים הסכמה לטיפול רפואי, מה שמקשה על כפיית חיסון ללא הסכמה.

  ▾כיצד מתמודדים עם האיזון בין זכות האוטונומיה של הפרט לבין הצורך בהגנה על בריאות הציבור במגפת הקורונה?

  האיזון מתבצע על ידי מתן אפשרויות למתנגדי חיסונים לצמצם סיכון לאחרים, כמו בדיקות אנטיגן תכופות או עבודה מהבית, תוך שמירה על זכותם לסרב לטיפול רפואי. עם זאת, יש הכרה שהחלטות הפרט משפיעות על אחרים ולכן ניתן להטיל מגבלות מסוימות, אך לא לכפות חיסון בכפייה.

  לניתוח המלא של הפרק ←

• הטרדות מיניות - ד״ר גליה שניבוים

  7 בפברואר 2022·43 דק׳
  אמ;לקסיכום הפרק

  החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998 בחר, בניגוד להרבה מדינות, לתת רשימת הגדרות סגורה, והטרדה מינית בישראל היא גם עבירה פלילית, גם עוולה אזרחית שמזכה בפיצויים וגם עניין משמעתי במוסדות. עונש המקסימום על הטרדה מינית הוא שנתיים מאסר, ולפי תיקון 113 לחוק העונשין השופטת קובעת מתחם ענישה לפי חומרת המקרה, ושיקולי הרתעה מזיזים את העונש רק בתוך המתחם ולא מעליו. תנועת MeToo, שקמה ב-2017 סביב פרשת הארווי וינשטיין, כמעט לא שינתה את החוק עצמו, אבל העבירה את הבירור לרשתות החברתיות, שם נענשים אנשים חברתית עוד לפני שנקבעה אשמתם. גליה שנייבוים, מרצה למשפט פלילי באוניברסיטת רייכמן, מתארת חשש מחברה מפוחדת שבה אנשים נמנעים מכל אינטימיות במקום העבודה, גם כזו שאינה מינית.

  קראו עוד ▾הציגו פחות ▴

  • ביחסים שאינם יחסי מרות, הקריטריון המרכזי הוא הבעת אי הסכמה של המוטרדת, ואילו ביחסי מרות מי שבעמדת הכוח צריך להיזהר הרבה יותר, וכמעט הכל אסור.
  • בארצות הברית, שבה נולד המושג בסוף שנות ה-70 בהגדרתה של קתרין מקינון, הטרדה מינית אינה עבירה פלילית וניתן רק לתבוע פיצויים בדין האזרחי.
  • לפי תיקון 113 המטרה המרכזית של הענישה בישראל היא גמול ולא הרתעה, ולענישה יש ממד של גינוי פומבי שמייצר שינוי נורמטיבי.
  • עבירת הסוביודיצה, שאוסרת על התקשורת לדון בהליך פלילי מתנהל, עדיין קיימת בספר החוקים אבל אינה נאכפת.
  • הוצע להוציא את ההטרדה המינית מהמשבצת המגדרית והמינית ולבחון אותה כניצול לרעה של כוח, לצד הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.

  ש&תשאלות ותשובות מהפרק

  ▾כיצד החוק הישראלי מגדיר את הטרדה מינית ומהם הקשיים המעשיים בהגדרה זו?

  החוק הישראלי מגדיר הטרדה מינית באמצעות רשימה של התנהגויות כמו סחיטה מינית, מעשים מגונים והתייחסויות בעלות אופי מיני, אך ההגדרה תלויה בהקשר ובקונטקסט. בפועל, יש לעיתים עמימות בהבחנה בין חיזור לא הולם לבין הטרדה מינית, במיוחד במקרים של חיזור חוזר ונשנה ללא הסכמה מפורשת.

  ▾מהם שלושת הערוצים המשפטיים לטיפול בהטרדה מינית בישראל וכיצד הם שונים זה מזה?

  בישראל קיימים שלושה ערוצי טיפול משפטיים בהטרדה מינית: ערוץ פלילי שבו ניתן להגיש תלונה במשטרה ולקבל עונש, ערוץ אזרחי שבו ניתן לתבוע פיצויים כספיים, וערוץ משמעתי בתוך מוסדות כמו בתי ספר או מקומות עבודה. המישורים הפלילי והאזרחי יכולים להתקיים במקביל, בעוד שהמישור המשמעתי בדרך כלל נפרד.

  ▾מהם הקריטריונים המרכזיים להבחנה בין הטרדה מינית לבין חיזור לא הולם, במיוחד ביחסי מרות?

  בהטרדה מינית שאינה ביחסי מרות, הקריטריון המרכזי הוא הבעת אי-הסכמה מצד המוטרדת. ביחסי מרות, יש דרישה זהירות גבוהה יותר, וכמעט כל התנהגות בעלת אופי מיני אסורה. חיזור חוזר ונשנה שמביע אי-הסכמה יכול להיחשב להטרדה מינית, אך יש מקרים בהם הגבולות מטושטשים.

  ▾כיצד נקבעת הענישה בעבירות הטרדה מינית בישראל ומהם המגבלות החוקיות על שופטים בתחום זה?

  הענישה נקבעת בתוך מתחם עונש שנקבע על ידי המחוקק, כאשר העונש המקסימלי להטרדה מינית הוא שנתיים מאסר, ובמקרים של מעשים מגונים העונש יכול להגיע עד חמש שנים. השופטים בוחרים את העונש בתוך המתחם לפי חומרת המקרה, אך אינם יכולים לחרוג מהמקסימום שנקבע בחוק, גם לא מטעמי הרתעה.

  ▾מדוע קיימת תחושת עמימות סביב ההגדרה והטיפול בהטרדה מינית, למרות החוק הקיים?

  התחושה נובעת מהיות ההטרדה מינית תחום משפטי ותרבותי חדש יחסית, שהחל להתפתח רק בסוף שנות ה-70. השינוי התרבותי והחוקי שינה את הכללים, מה שגורם לאנשים להתקשות להפנים את ההגדרות החדשות. בנוסף, ישנם מקרים בהם ההבחנה בין חיזור להטרדה אינה ברורה, מה שמוסיף לעמימות.

  לניתוח המלא של הפרק ←

פודקאסטים דומים

פרויקט ״חמוש בארצנו״

אופק ברנע

תרבות וספרות39 פרקים

חיי עולם - שיחות על פרשת השבוע וענייני העולם עם הרבנית תרצה קלמן

הרבנית תרצה קלמן, חדשות כיפה

יהדות ודת41 פרקים

ספרות עם משמעות

שני פרידמן

ילדים ומשפחה9 פרקים

שלי מהבית, פודקאסט על הורות יחידנית

עינת פילובסקי

הורות ומשפחה8 פרקים

לצאת מאזור הנכות - הפודקאסט של ארגון נכי צה״ל

Spotlight Podcasts

פסיכולוגיה25 פרקים

Lex Veritas - משפט האמת

משפט האמת

חדשות ואקטואליה2 פרקים