תורה אור
ישיבת תקוע
352 פרקים
הקלטות משיעורי הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ במאמרי "תורה אור" לאדמו"ר הזקן.
השיעורים ניתנו במהלך שנות השמונים, ויוצאים לאור ע"י ועד תלמידי הרב עדין וישיבת תקוע ובסיוע מרכז שטיינזלץ.
תובנות הזהב מהארכיון
- המרגלים נשלחו למשימה אסטרטגית להערכת חוסנה של המדינה, ולא למשימה טקטית של זיהוי דרכים צבאיות.
- כישלונם של המרגלים, שהיו נשיאי העדה, מלמד על קושי פסיכולוגי של אנשים גדולים להתמודד עם שינוי מהותי במציאות חייהם.
- השימוש של המרגלים במידע צבאי ככלי דמגוגי להטיית דעת הקהל ממחיש כיצד נתונים יכולים לשמש לצרכים סובייקטיביים ולא אובייקטיביים.
- קיים קשר הדוק בין המצוות המעשיות לבין החיים בארץ ישראל, מה שמסביר מדוע המעבר מהמדבר לארץ היווה אתגר מהותי לדור המדבר.
- שבעת נרות המנורה מקבילים לשבע נשמות של רועים ולשבע ספירות, דרכן עוברת ההשפעה לעולם.
- המנורה יוצרה בטכניקת הקשה מגוש זהב אחד ולא ביציקה, דבר הממחיש את החיבור והערבוב של כל חלקי העם.
- הביטוי 'מקשה אחת' מדגיש כי כל ישראל ערבים זה לזה ומתפקדים כגוף אחד, בדומה לאיברים המרכיבים אדם.
- המדרשים מציעים נקודות מבט שונות בשאלה האם המנורה מייצגת את המציאות הנוכחית של ישראל או את הפוטנציאל הנשגב הטמון בו.
- קיימת הבחנה מהותית בין נשיאת פנים של משוא פנים לבין נשיאת פנים המבטאת חסד ורחמים.
- הבלבול בין ניהול מערכות יחסים פורמליות-משפטיות לבין מערכות יחסים אישיות-קרובות הוא מקור מרכזי למשברים אנושיים.
- ניסיון 'לשחד' את הקדוש ברוך הוא באמצעות מצוות או מנהגים, מתוך ציפייה לתמורה, עומד בניגוד לתפיסה של מערכת יחסים חופשית וטהורה.
- אותיות האלף-בית הן תמצית המציאות, שכן העולם נברא דרך אותיות המשמשות כמרכיבים יסודיים של כל הוויה.
- שנת השמיטה מייצגת מצב של קשר מהותי וטבעי שאינו תלוי בעבודה או בהתעוררות חיצונית.
- המושג "אחותי" נגזר מ"איחוי", המעיד על קשר של זהות ואחדות עמוקה בין שני דברים שהופכים לאחד.
- אהבה אמיתית ועמוקה לנשמה אינה דורשת סיבה או הסבר, בדומה לאהבה הטבעית של אדם לעצמו.
- הצדיק מוגדר כמי שלא קלקל את הקשר המולד והטבעי שיש לנשמתו עם המקור האלוקי.
- השירה של הניצוץ היא שירת שחרורו וגם שירת מותו כישות עצמאית.
- כל דבר בעולם מכיל ניצוץ אלוקי הלכוד בתוכו בגלות עקב שבירת הכלים.
- הפעולה האנושית כמו ברכה או מצווה משמשת כטיפול שמזכיר לניצוץ את זהותו המקורית.
- התבטלות היא תהליך של חזרה למקור הפשוט, שבו הצורה והמהות העצמית נמחקות.
- מצוות ערלה מהווה תיקון לחטאו של אדם הראשון, שלא השכיל להמתין כנדרש בטרם אכילת פרי עץ הדעת.
- פירות השנה הרביעית המובאים לירושלים מוגדרים כקודש הילולים, מה שמסמל את החיבור שבין אכילה גשמית לבין הודיה ושבח לאל.
- השבח וההלל שאנו מייחסים לאל אינם נובעים מהצורך של האל בהם, שכן הוא נעלה מכל תהילה, אלא מהווים דרך אנושית מוגבלת להתקשרות.
- שם של אדם או של דבר בעולם הוא תמיד כלי חיצוני לצורך קשר עם הסביבה, ואינו מבטא את מהות העצם כשלעצמו.
השאלות הבולטות בארכיון
כיצד ייתכן שאנשים בעלי שיעור קומה, נשיאי העדה, נכשלו בתפקידם והעדיפו את המדבר על פני הכניסה לארץ ישראל?
מדוע קיימות השקפות שונות במדרש על תיאור מעלת עם ישראל, וכיצד הן מתיישבות עם חזון המנורה?
מדוע אנחנו לא שואלים את הקושייה הזו (למה הקב"ה נושא פנים) בעצמנו, הרי אנחנו גם קוראים בתורה?
מהו המכסה והלבוש המסתיר את בחינת ה"אחות" בנפש?
מהו מנגנון הגאולה של הניצוץ וכיצד פעולה אנושית פשוטה יכולה לשחרר כוח אלוקי הלכוד בחומר?
למה אנחנו מהללים את השם, הרי הוא מרומם על כל ברכה ותהילה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
ניתוח מהות הכישלון של המרגלים בפרשת שלח, תוך הבחנה בין ריגול טקטי לבין הערכה אסטרטגית והקשר למצוות התלויות בארץ.
הפרק מנתח את מהות חטא המרגלים בפרשת שלח ומעלה תהייה כיצד דווקא נשיאי העדה, אנשים בעלי שיעור קומה, בחרו לא להיכנס לארץ ישראל. הדובר מבחין בין ריגול טקטי מודרני לבין שליחות אסטרטגית שנדרשה מהמרגלים, ומשווה את טענותיהם לטענות על המן במדבר. הפרק מציע זווית פסיכולוגית ורוחנית על הפחד משינוי ועל הקשר העמוק בין מצוות התורה לחיים המעשיים בארץ ישראל. שווה להאזין למי שמעוניין להעמיק בהבנת הפער בין אידיאולוגיה לבין היכולת להוציא אותה לפועל במציאות.
- המרגלים נשלחו למשימה אסטרטגית להערכת חוסנה של המדינה, ולא למשימה טקטית של זיהוי דרכים צבאיות.
- כישלונם של המרגלים, שהיו נשיאי העדה, מלמד על קושי פסיכולוגי של אנשים גדולים להתמודד עם שינוי מהותי במציאות חייהם.
- השימוש של המרגלים במידע צבאי ככלי דמגוגי להטיית דעת הקהל ממחיש כיצד נתונים יכולים לשמש לצרכים סובייקטיביים ולא אובייקטיביים.
- קיים קשר הדוק בין המצוות המעשיות לבין החיים בארץ ישראל, מה שמסביר מדוע המעבר מהמדבר לארץ היווה אתגר מהותי לדור המדבר.
כיצד ייתכן שאנשים בעלי שיעור קומה, נשיאי העדה, נכשלו בתפקידם והעדיפו את המדבר על פני הכניסה לארץ ישראל?
פרשת שלח לך - שלח לך אנשים
פרקים אחרונים
פרשת שלח לך - שלח לך אנשים
2 ביוני 20261 שע׳ 23 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את מהות חטא המרגלים בפרשת שלח ומעלה תהייה כיצד דווקא נשיאי העדה, אנשים בעלי שיעור קומה, בחרו לא להיכנס לארץ ישראל. הדובר מבחין בין ריגול טקטי מודרני לבין שליחות אסטרטגית שנדרשה מהמרגלים, ומשווה את טענותיהם לטענות על המן במדבר. הפרק מציע זווית פסיכולוגית ורוחנית על הפחד משינוי ועל הקשר העמוק בין מצוות התורה לחיים המעשיים בארץ ישראל. שווה להאזין למי שמעוניין להעמיק בהבנת הפער בין אידיאולוגיה לבין היכולת להוציא אותה לפועל במציאות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- המרגלים נשלחו למשימה אסטרטגית להערכת חוסנה של המדינה, ולא למשימה טקטית של זיהוי דרכים צבאיות.
- כישלונם של המרגלים, שהיו נשיאי העדה, מלמד על קושי פסיכולוגי של אנשים גדולים להתמודד עם שינוי מהותי במציאות חייהם.
- השימוש של המרגלים במידע צבאי ככלי דמגוגי להטיית דעת הקהל ממחיש כיצד נתונים יכולים לשמש לצרכים סובייקטיביים ולא אובייקטיביים.
- קיים קשר הדוק בין המצוות המעשיות לבין החיים בארץ ישראל, מה שמסביר מדוע המעבר מהמדבר לארץ היווה אתגר מהותי לדור המדבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את מהות חטא המרגלים בפרשת שלח ומעלה תהייה כיצד דווקא נשיאי העדה, אנשים בעלי שיעור קומה, בחרו לא להיכנס לארץ ישראל. הדובר מבחין בין ריגול טקטי מודרני לבין שליחות אסטרטגית שנדרשה מהמרגלים, ומשווה את טענותיהם לטענות על המן במדבר. הפרק מציע זווית פסיכולוגית ורוחנית על הפחד משינוי ועל הקשר העמוק בין מצוות התורה לחיים המעשיים בארץ ישראל. שווה להאזין למי שמעוניין להעמיק בהבנת הפער בין אידיאולוגיה לבין היכולת להוציא אותה לפועל במציאות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
המרגלים נשלחו למשימה אסטרטגית להערכת חוסנה של המדינה, ולא למשימה טקטית של זיהוי דרכים צבאיות. · כישלונם של המרגלים, שהיו נשיאי העדה, מלמד על קושי פסיכולוגי של אנשים גדולים להתמודד עם שינוי מהותי במציאות חייהם. · השימוש של המרגלים במידע צבאי ככלי דמגוגי להטיית דעת הקהל ממחיש כיצד נתונים יכולים לשמש לצרכים סובייקטיביים ולא אובייקטיביים. · קיים קשר הדוק בין המצוות המעשיות לבין החיים בארץ ישראל, מה שמסביר מדוע המעבר מהמדבר לארץ היווה אתגר מהותי לדור המדבר.
פרשת בהעלותך - ראיתי והנה מנורת זהב
28 במאי 20261 שע׳ 2 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק בוחן את חזון המנורה בנביא זכריה, המהווה את ההפטרה לשבת חנוכה. הדובר מסביר כיצד שבעת נרות המנורה מייצגים את שבעת הרועים ואת שבע הספירות, ומדגיש את אופן יצירתה בשיטת ה'מקשה' כסמל לערבות ההדדית של עם ישראל. הפרק מיועד למי שרוצה להעמיק במשמעות הרוחנית של סמלי חנוכה ובפרשנות חז"ל. מומלץ למי שמחפש קשר בין מבנה המנורה לבין רעיון האחדות הלאומית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שבעת נרות המנורה מקבילים לשבע נשמות של רועים ולשבע ספירות, דרכן עוברת ההשפעה לעולם.
- המנורה יוצרה בטכניקת הקשה מגוש זהב אחד ולא ביציקה, דבר הממחיש את החיבור והערבוב של כל חלקי העם.
- הביטוי 'מקשה אחת' מדגיש כי כל ישראל ערבים זה לזה ומתפקדים כגוף אחד, בדומה לאיברים המרכיבים אדם.
- המדרשים מציעים נקודות מבט שונות בשאלה האם המנורה מייצגת את המציאות הנוכחית של ישראל או את הפוטנציאל הנשגב הטמון בו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק בוחן את חזון המנורה בנביא זכריה, המהווה את ההפטרה לשבת חנוכה. הדובר מסביר כיצד שבעת נרות המנורה מייצגים את שבעת הרועים ואת שבע הספירות, ומדגיש את אופן יצירתה בשיטת ה'מקשה' כסמל לערבות ההדדית של עם ישראל. הפרק מיועד למי שרוצה להעמיק במשמעות הרוחנית של סמלי חנוכה ובפרשנות חז"ל. מומלץ למי שמחפש קשר בין מבנה המנורה לבין רעיון האחדות הלאומית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שבעת נרות המנורה מקבילים לשבע נשמות של רועים ולשבע ספירות, דרכן עוברת ההשפעה לעולם. · המנורה יוצרה בטכניקת הקשה מגוש זהב אחד ולא ביציקה, דבר הממחיש את החיבור והערבוב של כל חלקי העם. · הביטוי 'מקשה אחת' מדגיש כי כל ישראל ערבים זה לזה ומתפקדים כגוף אחד, בדומה לאיברים המרכיבים אדם. · המדרשים מציעים נקודות מבט שונות בשאלה האם המנורה מייצגת את המציאות הנוכחית של ישראל או את הפוטנציאל הנשגב הטמון בו.
פרשת נשא - כה תברכו
19 במאי 202654 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בניגוד המדומה בין הכתוב 'לא יישא פנים' לבין הברכה 'יישא השם פניו אליך' בפרשת נשא. הדובר מבחין בין שתי משמעויות של נשיאת פנים: אחת כהטיה פסולה והשנייה כחסד אלוהי. בנוסף, מוסבר ההבדל בין מערכות יחסים פורמליות לחוקיות לבין קשרים אישיים ומשפחתיים, והשפעת הבלבול ביניהן על תפיסת האדם את הברכה. לבסוף, הפרק נוגע בקשר העמוק בין אותיות לשון הקודש לבין בריאת המציאות והאלמנטים הפיזיקליים, כפי שהוא משתקף בברכת המזון.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיימת הבחנה מהותית בין נשיאת פנים של משוא פנים לבין נשיאת פנים המבטאת חסד ורחמים.
- הבלבול בין ניהול מערכות יחסים פורמליות-משפטיות לבין מערכות יחסים אישיות-קרובות הוא מקור מרכזי למשברים אנושיים.
- ניסיון 'לשחד' את הקדוש ברוך הוא באמצעות מצוות או מנהגים, מתוך ציפייה לתמורה, עומד בניגוד לתפיסה של מערכת יחסים חופשית וטהורה.
- אותיות האלף-בית הן תמצית המציאות, שכן העולם נברא דרך אותיות המשמשות כמרכיבים יסודיים של כל הוויה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בניגוד המדומה בין הכתוב 'לא יישא פנים' לבין הברכה 'יישא השם פניו אליך' בפרשת נשא. הדובר מבחין בין שתי משמעויות של נשיאת פנים: אחת כהטיה פסולה והשנייה כחסד אלוהי. בנוסף, מוסבר ההבדל בין מערכות יחסים פורמליות לחוקיות לבין קשרים אישיים ומשפחתיים, והשפעת הבלבול ביניהן על תפיסת האדם את הברכה. לבסוף, הפרק נוגע בקשר העמוק בין אותיות לשון הקודש לבין בריאת המציאות והאלמנטים הפיזיקליים, כפי שהוא משתקף בברכת המזון.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיימת הבחנה מהותית בין נשיאת פנים של משוא פנים לבין נשיאת פנים המבטאת חסד ורחמים. · הבלבול בין ניהול מערכות יחסים פורמליות-משפטיות לבין מערכות יחסים אישיות-קרובות הוא מקור מרכזי למשברים אנושיים. · ניסיון 'לשחד' את הקדוש ברוך הוא באמצעות מצוות או מנהגים, מתוך ציפייה לתמורה, עומד בניגוד לתפיסה של מערכת יחסים חופשית וטהורה. · אותיות האלף-בית הן תמצית המציאות, שכן העולם נברא דרך אותיות המשמשות כמרכיבים יסודיים של כל הוויה.
פרשת בהר בחוקותי
7 במאי 20261 שע׳ 35 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק בפירוש פילוסופי-מיסטי לפסוקי שנת השמיטה, תוך השוואתם לקשר העמוק בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. הדובר מנתח את מושג ה"אחות" כביטוי לאיחוי מהותי, ומשווה את אהבת ה' לאהבה טבעית של אדם לעצמו, שאינה זקוקה לסיבות או לעבודה שכלית כדי להתקיים. השיעור מיועד למבקשים להעמיק בהבנת הקשר הרוחני בין הנשמה לבורא מתוך מקורות ישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- שנת השמיטה מייצגת מצב של קשר מהותי וטבעי שאינו תלוי בעבודה או בהתעוררות חיצונית.
- המושג "אחותי" נגזר מ"איחוי", המעיד על קשר של זהות ואחדות עמוקה בין שני דברים שהופכים לאחד.
- אהבה אמיתית ועמוקה לנשמה אינה דורשת סיבה או הסבר, בדומה לאהבה הטבעית של אדם לעצמו.
- הצדיק מוגדר כמי שלא קלקל את הקשר המולד והטבעי שיש לנשמתו עם המקור האלוקי.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק בפירוש פילוסופי-מיסטי לפסוקי שנת השמיטה, תוך השוואתם לקשר העמוק בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא. הדובר מנתח את מושג ה"אחות" כביטוי לאיחוי מהותי, ומשווה את אהבת ה' לאהבה טבעית של אדם לעצמו, שאינה זקוקה לסיבות או לעבודה שכלית כדי להתקיים. השיעור מיועד למבקשים להעמיק בהבנת הקשר הרוחני בין הנשמה לבורא מתוך מקורות ישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
שנת השמיטה מייצגת מצב של קשר מהותי וטבעי שאינו תלוי בעבודה או בהתעוררות חיצונית. · המושג "אחותי" נגזר מ"איחוי", המעיד על קשר של זהות ואחדות עמוקה בין שני דברים שהופכים לאחד. · אהבה אמיתית ועמוקה לנשמה אינה דורשת סיבה או הסבר, בדומה לאהבה הטבעית של אדם לעצמו. · הצדיק מוגדר כמי שלא קלקל את הקשר המולד והטבעי שיש לנשמתו עם המקור האלוקי.
פרשת אמור - והניף הכהן
30 באפריל 20261 שע׳ 3 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק מנתח את הקשר בין שירת המלאכים שנבראים בכל יום לבין ניצוצי הקדושה הלכודים בעולם החומרי בעקבות שבירת הכלים. הדובר מסביר כיצד האדם, באמצעות מצוות וברכות, פועל כמי שמשחרר את הניצוצות הללו ומשיב אותם למקורם. התהליך מתואר כגאולה של הניצוץ, שבה הוא משתחרר מהזהות השאולה שאומצה בתוך החומר ומתבטל כליל בתוך האור האלוקי. הפרק מתאים למי שמתעניין במושגים קבליים, פילוסופיה דתית ומשמעות העשייה האנושית בעולם.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- השירה של הניצוץ היא שירת שחרורו וגם שירת מותו כישות עצמאית.
- כל דבר בעולם מכיל ניצוץ אלוקי הלכוד בתוכו בגלות עקב שבירת הכלים.
- הפעולה האנושית כמו ברכה או מצווה משמשת כטיפול שמזכיר לניצוץ את זהותו המקורית.
- התבטלות היא תהליך של חזרה למקור הפשוט, שבו הצורה והמהות העצמית נמחקות.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק מנתח את הקשר בין שירת המלאכים שנבראים בכל יום לבין ניצוצי הקדושה הלכודים בעולם החומרי בעקבות שבירת הכלים. הדובר מסביר כיצד האדם, באמצעות מצוות וברכות, פועל כמי שמשחרר את הניצוצות הללו ומשיב אותם למקורם. התהליך מתואר כגאולה של הניצוץ, שבה הוא משתחרר מהזהות השאולה שאומצה בתוך החומר ומתבטל כליל בתוך האור האלוקי. הפרק מתאים למי שמתעניין במושגים קבליים, פילוסופיה דתית ומשמעות העשייה האנושית בעולם.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
השירה של הניצוץ היא שירת שחרורו וגם שירת מותו כישות עצמאית. · כל דבר בעולם מכיל ניצוץ אלוקי הלכוד בתוכו בגלות עקב שבירת הכלים. · הפעולה האנושית כמו ברכה או מצווה משמשת כטיפול שמזכיר לניצוץ את זהותו המקורית. · התבטלות היא תהליך של חזרה למקור הפשוט, שבו הצורה והמהות העצמית נמחקות.
פרשת אחרי מות קדושים - וכי תבואו אל הארץ
23 באפריל 20261 שע׳ 3 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
הפרק עוסק במצוות עץ ערלה שבפרשת קדושים ומקשר אותה לתיקון חטא אדם הראשון ועץ הדעת. דרך ניתוח ההלכה והמדרש, הדובר מעמיק בשאלה מדוע אנו מצווים להעלות את פירות השנה הרביעית לירושלים. לבסוף, הפרק גולש לדיון פילוסופי על מהות השבח והשמות המיוחסים לאל, ועל חוסר האפשרות להקיף את גדולתו במושגים אנושיים. זהו פרק המיועד למבקשים להבין את העומק הרוחני מאחורי מצוות מעשיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מצוות ערלה מהווה תיקון לחטאו של אדם הראשון, שלא השכיל להמתין כנדרש בטרם אכילת פרי עץ הדעת.
- פירות השנה הרביעית המובאים לירושלים מוגדרים כקודש הילולים, מה שמסמל את החיבור שבין אכילה גשמית לבין הודיה ושבח לאל.
- השבח וההלל שאנו מייחסים לאל אינם נובעים מהצורך של האל בהם, שכן הוא נעלה מכל תהילה, אלא מהווים דרך אנושית מוגבלת להתקשרות.
- שם של אדם או של דבר בעולם הוא תמיד כלי חיצוני לצורך קשר עם הסביבה, ואינו מבטא את מהות העצם כשלעצמו.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק עוסק במצוות עץ ערלה שבפרשת קדושים ומקשר אותה לתיקון חטא אדם הראשון ועץ הדעת. דרך ניתוח ההלכה והמדרש, הדובר מעמיק בשאלה מדוע אנו מצווים להעלות את פירות השנה הרביעית לירושלים. לבסוף, הפרק גולש לדיון פילוסופי על מהות השבח והשמות המיוחסים לאל, ועל חוסר האפשרות להקיף את גדולתו במושגים אנושיים. זהו פרק המיועד למבקשים להבין את העומק הרוחני מאחורי מצוות מעשיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מצוות ערלה מהווה תיקון לחטאו של אדם הראשון, שלא השכיל להמתין כנדרש בטרם אכילת פרי עץ הדעת. · פירות השנה הרביעית המובאים לירושלים מוגדרים כקודש הילולים, מה שמסמל את החיבור שבין אכילה גשמית לבין הודיה ושבח לאל. · השבח וההלל שאנו מייחסים לאל אינם נובעים מהצורך של האל בהם, שכן הוא נעלה מכל תהילה, אלא מהווים דרך אנושית מוגבלת להתקשרות. · שם של אדם או של דבר בעולם הוא תמיד כלי חיצוני לצורך קשר עם הסביבה, ואינו מבטא את מהות העצם כשלעצמו.
פודקאסטים דומים
קול הלשון - תורה ויהדות
קול הלשון
תורה של חירות - פודקאסט פרשת השבוע עם דב אלבוים
Dov Elboim
שיעורי תורה אורן 2
אורן
אש זרה Foreign Fire
כאן | Kan
לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין
הרב שמואל רסקין
הנקודה הפנימית. פודקאסט עם רן ובר
Ran Weber