האזינו לפרק המלא
אנחנו עוזרים למצוא את הפרק, ההאזנה המלאה נמצאת אצל היוצרים, בפלטפורמה שלהם.
/ הפרק במספרים
| פורסם | 15 במאי 2018 |
|---|---|
| אורך | 41 דק׳ (ארוך ב-11% מהממוצע בתוכנית) |
| הנושא המרכזי | איך להבין ילדים בלי למהר להבין |
| אורחים | יאיר סהר |
| קטגוריה | ילדים ומשפחה |
על מה הפרק עם יאיר סהר?
התחושה שכבר הבנו את הילד מרגיעה אותנו, אבל היא גם סוגרת את ההקשבה, ולכן כדאי להשהות תגובה, לשקף בלי פרשנות ולשאול מה קרה לפני שמחליטים בשבילו מה הוא מרגיש.
כשמבוגרים לא מבינים משהו הם נכנסים לאי שקט, וההבנה מחזירה ביטחון, אבל אותו שקט הופך למכשול כי הוא מקטין את הפתיחות לחוויה שעוד לא מובנת. הדוגמאות בשיחה יומיומיות: ילדה שאולי עדיין אוהבת אבוקדו ואולי לא, ילד שמקבל רק כדורים כי הוא בן, ובלון שהתפוצץ ליד האוזן של ילד ששמע רעש וכאב לו, בזמן שההורה כבר הודיע לו שהוא עצוב ורץ להביא בלון חדש. ההצעה היא להשהות את התגובה, לשקף את מה שנראה בלי שיפוט, ולחכות לראות אם הילד בכלל מזמין את ההורה לחוויה. גם סקרנות לא מפתחים אלא מפנים לה מקום: פחות הכוונה, יותר זמן, ומיכל טחינה ריק יכול להיות צעצוע טוב ממשחק מתוחכם עם רשימת מיומנויות על הקופסה.
כשאומרים לילד "אתה עצוב" לפני ששואלים מה קרה, לא רק מפספסים את מה שבאמת קרה לו, אלא גם מכתיבים לו איך נכון להרגיש, וחוויות חוזרות כאלה בונות אצלו תפיסה של איך מרגישים בסיטואציות.
/ תובנות מרכזיות
- הבנה מביאה ביטחון ושקט, אבל כשחושבים שכבר מבינים מישהו מפסיקים להקשיב לו אחרי שניים שלושה משפטים.
- אפשר להציע לילד גם מאכל שפסל קודם, כי פסילה נכונה לעכשיו ולא בהכרח לתמיד.
- השהיית התגובה אחרי נפילה מאפשרת לבדוק אם הילד בכלל הזמין את ההורה לחוויה, ולשאול את השאלה מענה לצורך של מי.
- שיקוף כמו "ראיתי שאיבדת שיווי משקל ונפלת" עדיף על פרשנות שיפוטית כמו "זה לא היה נורא".
- סקרנות של ילדים לא מגדילים, אפשר רק לצמצם אותה, וככל שההורים עושים פחות היא מתפתחת יותר.
האם הבנו מי הילד שלנו, או שרק גיבשנו עליו דעה, למשל כשהפסקנו להציע לו בובות כי הוא בן?
- 1לפני שמגיבים לנפילה או לבכי, להמתין רגע ולראות אם הילד מרים את הראש ומחפש קשר.
- 2לשקף את מה שקרה בלי פרשנות, למשל "ראיתי שהבלון התפוצץ", ולשאול מה קרה במקום לקבוע מה הוא מרגיש.
- 3להמשיך להציע לילד גם דברים שפסל בעבר, ולהתייחס לסירוב כנכון לרגע הזה.
- 4לתת לילד חפצים פשוטים ולאפשר לו לגלות לבד מה הם יודעים לעשות, בלי להראות לו איך משתמשים בהם.
- 5לא למהר להפנות התלהבות של ילד לחוג או להוראות, ולתת לה זמן להתפתח בקצב שלו.
ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות
שאל את הפרק (Chat with Episode)
קבל תשובות מיידיות מתוך תמלול וניתוח ה-AI
שאלות מומלצות בלחיצה אחת:
/ שאלות נפוצות על הפרק
- כיצד יאיר סהר מגדיר את המושג 'הבנה' במפגש בין הורה לילד?
- יאיר מסביר שהבנה במפגש הורה-ילד היא ניסיון להתקרב לשיח קרוב ופתוח, לראות את הילד מבלי למהר לשפוט או להניח שאנחנו כבר מבינים דרך הפרשנות שלנו.
- מה המשמעות של השהייה והמתנה בתגובה להתרחשות שבה הילד נפגע, לפי יאיר סהר?
- השהייה מאפשרת להורה לא להתערב מיד, לתת לילד לעבד את החוויה בעצמו, ולבחון אם הילד מזמין תקשורת, תוך התבוננות בשקט על המצב והרגשות של ההורה עצמו.
- איך יאיר מסביר את הקושי ב'להבין' את הילד כאשר ההבנה מייצרת שקט וביטחון אצל ההורה?
- הוא מציין שהשקט שנוצר מהתחושה שההורה מבין את הילד עלול להפוך למכשול, כי הוא מפחית את הפתיחות לסקרנות ולהתבוננות מחודשת, מה שעלול לגרום להפסיק להקשיב באמת.
- מהי הדוגמה שיאיר נותן לגבי ההבדל בין גיבוש דעה לבין הבנה אמיתית של הילד?
- הוא מתאר ילד שאוהב לשחק בכדורים ולא בבובות, ומסביר שגיבוש דעה על העדפות הילד הוא סוג של הבנה כללית, אך יש פער בין זה לבין הבנת הילד לעומק, שדורשת פתיחות לשינויים ולחוויות חדשות.
- למה חשוב לשאול את הילד 'מה קרה' ולא למהר להניח את הרגש שלו, כפי שמודגם בדוגמת הבלון שהתפוצץ?
- כי ההנחה שהילד עצוב בגלל הבלון עלולה לפספס את החוויה האמיתית שלו, כמו פחד מרעש או כאב, והשאלה מאפשרת קרבה, שיתוף פעולה ותקשורת שמבוססת על הבנה אמיתית של החוויה שלו.
מתיאור הפרק
יאיר ואני נפגשנו באקראי כשבאנו להרצות בפיקניק להורים טבעונים ומיד התחברנו. יש לנו רקע שונה ואנחנו עוסקים בדברים שונים אבל בבסיס יש לנו הרבה מן המשותף. יאיר עוסק בהורות מקרבת ובשבילי פילוסופיה עם ילדים זה המקום שבו חשיבה וקירבה נפגשות. אני חושבת שגם יאיר וגם אני לא הופתענו שהנושא הראשון שבחרנו לדבר עליו - שהוא הנושא הראשון של הפודקאסט בכלל - הוא הבנה. זה שהבנה היא צורך בסיסי. היא היכולת שלנו לקלוט מסרים, רצונות, מצוקות, התרחשות. היא מאפשרת מפגש, משנה את היחסים עם הילדים/ות, היא נותנת לנו תחושה של היכרות וקירבה. וכשאנחנו לא מבינים/ות חסרים לנו כל אלו, והרבה פעמים נוצר תסכול. אז: איך מבינים/ות יל
איך נוצר העמוד הזה
כל פרק של תופסת יכול להיות מאמר שגוגל מדרג
את התקציר והניתוח בעמוד הזה הפקנו אוטומטית מתוך האודיו של הפרק, בלי שאיש כתב מילה. זה בדיוק מה ש-AuthorityRank עושה לארכיון שלם: כל פרק הופך למאמר עברי איכותי שמדורג בגוגל ומצוטט על ידי ChatGPT ו-Perplexity, ומתפרסם אוטומטית במגזין משלכם.
הארכיון שלכם הוא אודיו מת שמנועי החיפוש לא מוצאים. אנחנו הופכים אותו לנכס שמביא תנועה כל חודש.