תסחיף ריאתי [פרק #3]

על מה הפרק עם פרופסור בר אילן?

דיון רפואי-משפטי על תסחיף ריאתי - מחלה קטלנית הניתנת למניעה בקלות בטיפול נוגד קרישה, שלעיתים קרובות מאובחנת באיחור באשמת ניהול תיק רפואי לקוי.

בפודקאסט הרפואי-משפטי 'רופא תורן' מראיין עורך הדין אורן בושרי את פרופסור בר אילן על תסחיף ריאתי - קריש דם ורידי שמשתחרר מהרגליים או האגן ונתקע בריאות, ומהווה גורם מוות שלישי בשכיחותו. נדונים גורמי הסיכון (נטייה גנטית, חוסר תנועה, טיסה ממושכת, ניתוחים, לידה, השמנה וגלולות) והקושי באבחון משום שהתסמינים מיוחסים בטעות לדלקת ריאות או אבני כליה. מובא מקרה של אישה בת 55 שמתה מתסחיף לאחר שתיקה הרפואי לא ניהל רשימת הבחנות מסודרת ולא זיהה אירועים קודמים. הפרופסור מדגיש שהטיפול בקומדין יעיל מאוד, ושכשל בתיעוד שולל מהרופא את האפשרות לקבל הסכמה מדעת.

/ תובנות מרכזיות

• תסחיף ריאתי הוא מחלה קטלנית אך הניתנת כמעט במלואה למניעה באמצעות טיפול נוגד קרישה - ולכן פספוס אבחנה נחשב מקרה משפטי חזק.
• פקקת ורידים עמוקה ברגל ותסחיף ריאתי נחשבים אותה מחלה בדיוק - מי שלקה בקריש פעם אחת זקוק לעיתים לטיפול מונע לכל החיים.
• הכשל המרכזי ברשלנות אינו רק האבחון אלא ניהול תיק לקוי: היעדר 'רשימת הבחנות' מסודרת ככותרת בתיק מונע מרופאים עוקבים לזהות את הסיכון.
• קיימת 'תסמונת לאחר תסחיף ריאתי' שבה נותרים תסחיפים קטנים הפוגעים בכושר הגופני - נכות שקשה להוכיח כי בדיקות רגילות תקינות וצריך מבחן לב-ריאה.
• רופא שתיקו אינו מתעד תמונה רפואית ברורה אינו יכול לבצע הליך הסכמה מדעת או סירוב מודע, ולכן טענות הגנה מסוג 'בין הפטיש לסדן' נופלות.
• גלולות מהדור החדש מכפילות פי שלושה את הסיכון לתסחיף, ורישום שלהן ללא הצדקה רפואית כשקיימת חלופה פשוטה עלול להוות רשלנות.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות