המחלוקת על החומה הרחבה

על מה הפרק עם נחמן אביגד?

שני ארכיאולוגים מציגים מסקנות מנוגדות על גודל ירושלים הישראלית, עד שגילוי החומה הרחבה מכריע שהעיר העליונה אכן יושבה בתקופת בית ראשון.

קתלין קניון מתארת את חפירותיה בגבעה המערבית ומסקנתה הנחרצת שלא היה שם יישוב ישראלי, אלא רק מחצבות, ושירושלים המלכותית הייתה עיר קטנה ומצומצמת עד חורבנה בשנת 586 לפני הספירה. לעומתה נחמן אביגד מתאר בספרו 'העיר העליונה של ירושלים' את התהליך האיטי והזהיר של חשיפת חומה רחבה בת שבעה מטרים. לאחר חודשים של בדיקות והתלבטות הוא משוכנע שמדובר בחומה ישראלית, ומכנה אותה 'החומה הישראלית'. גילוי זה מכריע את הוויכוח בין המצמצמים למרחיבים בדבר גודל העיר, ואף קניון משתכנעת מן הממצאים בשטח.

/ תובנות מרכזיות

• מסקנת קניון התבססה על שכבות אפר וקרמיקה מעורבת שפירשה כמחצבות מחוץ לתחום היישוב הישראלי, ולא כשרידי עיר.
• קיר אבני הגזית הגדולות יוחס על ידי קניון לקיר תמך לטרסה של חוצבים ולא לחומת עיר.
• ההכרעה הארכיאולוגית בדבר ישראליות החומה דרשה זהירות מרבית, חזרה על אותה סטרטיגרפיה וקרמיקה לאורך ארבעים מטרים רצופים.
• עצם הזיהוי של חומה ישראלית נחשב לרעיון נועז כל כך עד שקשה היה להאמין בו, בשל ההשלכות ההיסטוריות והטופוגרפיות.
• מראה העיניים בשטח הכריע את הוויכוח המדעי, ואף עמיתים שחלקו תחילה השתכנעו מן העובדות.

ניתוח מאת מערכת פודקאסט·ישראל, מבוסס תמלול אוטומטי של הפרק. על המתודולוגיה והמגבלות