משה פייגלין | "הנכונות לשאת בעונש" - מתי אי ציות לחוק הופך לחובה מוסרית?

/ שאלות נפוצות על הפרק

כיצד משה פייגלין מגדיר את הבעלות על המדינה ומה המשמעות המוסרית של בעלות זו?

פייגלין טוען שהמדינה שייכת לאזרחיה, שהם 'האבא והאימא' שלה, ולא להפך. הוא מדגיש שהמדינה היא הילד היקר שלנו, וכדי לשמור עליה יש להציב לה גבולות מוסריים חדים וברורים, מתוך אחריות אישית ולא רק ציות עיוור לחוק.

מהי עמדתו של פייגלין לגבי אי ציות לחוק ומתי הוא רואה בכך חובה מוסרית?

פייגלין סבור שאי ציות לחוק מותר ואף חובה מוסרית כאשר החוק חוצה קווים מוסריים. עם זאת, הוא מדגיש שהנכונות לשאת בעונש על אי הציות היא מה שמבדילה בין מרד אנרכי לבין מעשה נאצל של מרי אזרחי, בדומה לדוגמת סוקרטס.

כיצד פייגלין מתייחס לסרבנות שירות בשטחים ומה ההבדל בין סרבנות כזו לבין מרד צבאי?

פייגלין רואה בסרבנות שירות בשטחים מעשה נאצל שמכבד את החוק באמצעות נכונות לשאת בעונש, בניגוד למרד צבאי שהינו הפיכה צבאית זוחלת. הוא מציין כי סרבן שאינו מוכן לשאת בעונש למעשה מחריב את המדינה, בעוד סרבן שמוכן לשאת בעונש מביע גבולות מוסריים למדינה.

מהי הביקורת של פייגלין על הגישה של חלק מהימין והציונות הדתית כלפי המדינה והחוק?

פייגלין מבקר את הימין והציונות הדתית על כך שלא הציבו גבולות מוסריים למדינה, מה שגרם לדבריו ל'להפיל את הגג על הראש' מבחינה מוסרית ומשפטית, כולל עינויים והכנסת אנשים למאסר עולם ללא ראיות, כפי שקרה בנושאים כמו תג מחיר וההתנתקות.

כיצד פייגלין מתאר את המשבר הפוליטי והחברתי בישראל בהקשר של הרפורמה המשפטית?

פייגלין מתאר את המשבר כמאבק על זהות המדינה בין רוב יהודי לבין מיעוט אזרחי, שבו מוקדי כוח שאינם נבחרים שולטים בפועל. הוא מציין שהרפורמה המשפטית היא לא הסיפור העיקרי, אלא המאבק על מי שולט במדינה, ומדגיש שהימין מנסה להחזיר לעצמו חלק מהריבונות שהועברה למערכת המשפט והכוחות הלא נבחרים.

מתיאור הפרק

! הפרק פורסם במקור בשנת 2023 בפרק זה של הפודקאסט עו"ד תמיר דורטל מארח את חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין לשיחה על גבולות הציות לחוק, פילוסופיה פוליטית, והמאבק על זהותה של מדינת ישראל. השיחה נפתחת בדיון עקרוני על סוגיית הציות לפקודות ולחוקי המדינה. דרך השוואות היסטוריות - החל מסוקרטס באתונה ועד לסרבנות בצה"ל וחסימות הכבישים של ימינו - פייגלין מציג תפיסת עולם שבה המדינה שייכת לאזרחיה ("האבא והאמא של המדינה"), ולא להפך. הוא מנתח את מושג המרי האזרחי ומסביר מדוע, לשיטתו, אזרח שמוכן לשאת בעונש על הפרת חוק מבצע אקט נאצל של שרטוט גבולות מוסריים לשלטון, לעומת אקט של הפיכה. בהמשך, הראיון צולל אל נבכי הפוליט