מלחמה ושלום בעולם העתיק (פרופ' נילי ואזנה) (ש.ח.) [עושים תנ"ך]

/ שאלות נפוצות על הפרק

כיצד ממחיש קרב קרקר משנת 853 לפני הספירה את הפער בין המקורות האשוריים למקרא?

לפי פרופ' נילי ואזנה, בקרב קרקר התייצבה קואליציה של 12 ממלכות נגד שלמנאסר השלישי מלך אשור, כאשר אחאב מלך ישראל ניצב במקום השלישי בברית זו. אף שהקרב מתועד בהרחבה בכתובת אשורית, מחברי המקרא בחרו להשמיט אותו לחלוטין מספרי התנ״ך.

מה עמד מאחורי אכילת הבשר ההמונית בירושלים לקראת מצור סנחריב בשנת 701 לפני הספירה?

לפי דברי ואזנה, בתחילת המצור נדרשו התושבים להכריע מה לעשות עם הבהמות, שכן הכנסתן לעיר הייתה מכלה את מלאי המזון של התושבים. שחיטת הבקר והצאן יצרה משתה בשר חריג עבור חברה חקלאית, מציאות שהולידה את הזעקה בספר ישעיהו «אכול ושתו כי מחר נמות».

מדוע הפך המיקום הגאוגרפי של ארץ ישראל למוקד קבוע של מאבקים צבאיים בעולם העתיק?

ארץ ישראל שימשה אזור מעבר הכרחי בין אסיה, אירופה ואפריקה, ובפרט בין מצרים למסופוטמיה. ממזרח לה השתרע המדבר הסורי שלא ניתן לחצייה, ולכן צבאות ומסעות מסחר חויבו לעבור ברצועת החוף הצרה ובדרך הים, מה שהוביל להתנגשויות צבאיות תכופות באזורים כמו מגידו ועמק יזרעאל.

איזו הבחנה עקרונית בחוקי המלחמה ניסח המשפטן הוגו חרוטיוס בספרו משנת 1625?

חרוטיוס הבחין בין Jus ad bellum, שאלת ההצדקה החוקית והמוסרית ליציאה למלחמה כמו מלחמת הגנה, לבין Jus in bello, המסדיר את כללי ההתנהגות בזמן הלחימה עצמה. הגדרות אלו הניחו את התשתית להגבלת כלי נשק בעולם המודרני ולהגנה על אוכלוסייה אזרחית ועל שבויי מלחמה.

מה היה תפקידם העיקרי של קובצי חוקים במזרח הקדום כדוגמת חוקי חמורבי?

החוקים הכתובים על אסטלת הבזלת השחורה לא שימשו פסקי דין בבתי משפט, אלא נועדו להוכיח לאלים כי המלך שולט בצדק ונוהג במישרים. המשפט המעשי בחיי היום-יום התנהל לפי מנהגים וכללים בלתי כתובים שהוכרעו על ידי מנהיגים מקומיים וזקני העיר בשער.

מתיאור הפרק

אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל אנחנו יודעים שבכל פעם היא חוזרת על עצמה קצת אחרת. חשבתי לעצמי איזה פרק שמייצג את העולם העתיק יכול להיות רלוונטי, במיוחד היום, והתשובה הייתה ברורה - חוקי מלחמה. קצת אסקפיזם אבל עם הקשר. בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר, על עולמנו המודרני. מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)?