עושים חשבון Osim Heshbon
רשת עושים היסטוריה160 פרקים
על התוכנית
פודקאסט כלכלי שבו פרופ' עומר מואב ושירה הדס נקר לוקחים כותרות, מחקרים ואירועים אקטואליים ומפרקים אותם לגורמים כדי להבין מה באמת מניע את הכלכלה בישראל ובעולם. בכל פרק הם משוחחים עם חוקרים ואנשי מקצוע על יוקר המחיה, שווקים, מדיניות ותקציבים, ומשלבים נתונים, מחקר והיגיון בריא כדי להסביר איך החלטות כלכליות גדולות מתורגמות לחיים של כל אחת ואחד מאיתנו. לעוד פודקאסטים מרתקים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״. הפודקאסט נערך ע״י - שלי נוי.
מה זה עושים חשבון Osim Heshbon?
עושים חשבון Osim Heshbon הוא פודקאסט ישראלי בקטגוריית כלכלה ועסקים מאת רשת עושים היסטוריה. ניתוח כלכלי-חברתי מעמיק ומפוכח של המציאות הישראלית ללא קיצורי דרך. בארכיון 160 פרקים, פרק חדש בערך פעם בשבועיים, אורך פרק ממוצע כ-48 דקות.
| קטגוריה | כלכלה ועסקים |
|---|---|
| פרקים בארכיון | 160 |
| תדירות (מהפרקים האחרונים) | פרק חדש בערך פעם בשבועיים |
| אורך פרק ממוצע (בפרקים האחרונים) | כ-48 דקות |
| הפרק האחרון | 15 במרץ 2026 |
| פרקים עם ניתוח עומק | 6 |
עודכן:
"אינפלציה אינה יוקר מחיה" - מתי תחושה מטעה ומתי המספרים צודקים
פרופ' עומר מואב ועמיתיו מפרקים את המושג העמום "יוקר המחיה" ומבחינים בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שהמדדים באמת אומרים - למשל שאינפלציה מעלה מחירים והכנסה כמעט אחד לאחד, ולכן כוח הקנייה הממוצע לא נפגע ממנה.
החוט החוזר הוא דרישה לדיוק: שמוביליות חברתית היא תהליך דורי של עשרות שנים ולא שינוי נקודתי, ושנורמות חברתיות משפיעות על החלטות כלכליות לא פחות מתמריצים. הדיון נע בין אקדמיה ליישום במציאות הישראלית.
כלים לקרוא נכון את הכלכלה ואת החברה - ולשאול את השאלות הנכונות.
ניתוח כלכלי-חברתי מעמיק ומפוכח של המציאות הישראלית ללא קיצורי דרך.
המנחה
הפודקאסט מובל על ידי מנחים בעלי רקע מקצועי המפגינים שליטה בתחומי הכלכלה ומדעי החברה. המנחים מנהלים דיונים מעמיקים, שקולים ורציניים, תוך שילוב בין אקדמיה לבין יישום במציאות הישראלית, ושואפים לפשט מורכבויות ללא פשרנות.
הסגנון
התוכנית מאופיינת בטון אינטלקטואלי ורציני, עם קצב דיון מנומק ומעמיק. המבנה האופייני כולל ניתוח אקדמי של סוגיות מאקרו-כלכליות וחברתיות, תוך ביסוס הדיון על נתונים, תיאוריות כלכליות וניתוחי עומק.
תובנות הזהב מהארכיון
- תהליכים של מוביליות חברתית וצמצום פערים הם תהליכים דוריים ממושכים ולא שינויים נקודתיים.
- יש להפריד בין תפיסה אינטואיטיבית לבין המדדים הכלכליים המדויקים המגדירים תופעות כגון יוקר מחיה או אינפלציה.
- נורמות חברתיות והשפעת הסביבה משפיעות על קבלת החלטות כלכליות ודמוגרפיות לא פחות מתמריצים כספיים ישירים.
- כשלים במנגנוני השוק, כגון אסימטריה במידע, פוגעים משמעותית ביעילות הכלכלית ובקצאת המשאבים.
- מדיניות כלכלית נכונה צריכה להבחין בין מצב הנובע מחסמים מבניים המונעים מיצוי פוטנציאל לבין מצב הנובע מבחירה אישית.
התוכנית מיועדת למאזינים סקרנים המעוניינים בהבנה כלכלית וחברתית מעמיקה של המציאות הישראלית, ומחפשים כלים לניתוח סוגיות מורכבות מעבר לשיח הפוליטי השטחי.
השאלות הבולטות בארכיון
מה יכול להיות מקולל בלנצח?
איך הבטחה להוריד את יוקר המחיה מתיישבת עם זה שהמדינה דווקא רוצה אינפלציה של 2-3 אחוז בכל שנה?
למה? זאת אומרת מה קרה בעשורים הראשונים?
האם לנער חרדי יש באמת בחירה חופשית אם המערכת מונעת ממנו רכישת השכלה בסיסית שתאפשר לו להתפרנס?
אם בשיווי משקל השוק מתמחר מכונית טובה כאילו היא בהסתברות גבוהה 'לימון', מה קורה למוכרי המכוניות האיכותיות בשוק?
מהם הגורמים שבאמת קובעים כמה ילדים אנשים מביאים לעולם בעולם המודרני שבו קיים תכנון משפחה?
6 פרקים = 6 מאמרים אפשריים. כל פרק בארכיון יכול להפוך למאמר עברי SEO/GEO שמדורג בגוגל ומצוטט במנועי AI.
מדריכים שבהם התוכנית מופיעה
פרקים עם ניתוח מלא
פרק כלכלה על 'קללת המנצח' במכרזים, איך הזוכה דווקא יכול להפסיד מעצם הזכייה, ואיך נמנעים מכך.
פרופסור עומר מואב ושירה הדס נקר מסבירים את מושג 'קללת המנצח', מצב שבו הזוכה במכרז הפסיד מעצם הזכייה, כי הציע יותר מהערך האמיתי. הם מבחינים בין מכרזים על ערך סובייקטיבי לבין ערך אובייקטיבי לא-ידוע (כמו מאגר גז או נפט), ומראים איך פערי מידע בין מעריכים יוצרים את הקללה. הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש. הפרק מלא דוגמאות מהעולם האמיתי. שווה למי שאוהב כלכלה, מכרזים ותורת המשחקים.
- קללת המנצח: במכרז על ערך אובייקטיבי לא-ידוע, מי שזוכה הוא לרוב מי שהעריך הכי גבוה, סימן שכנראה טעה כלפי מעלה.
- המושג נולד בשנות החמישים בארה"ב עם מכרזי קידוחי נפט במפרץ מקסיקו, כשחברות שזכו פשטו רגל בגלל הערכות שגויות.
- הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש; ככל שיש יותר מתחרים, יש להוריד עוד, ההפך ממכרז על ערך ידוע.
- במכרז על ערך סובייקטיבי וידוע, יותר מתחרים מעלים את המחיר למוכר, אך בקללת המנצח זה עובד הפוך.
- חשיפת מידע היא יתרון למוכר, היא מצמצמת את פערי האינפורמציה שמהם נובעת קללת המנצח.
מה יכול להיות מקולל בלנצח?
סוכם מתוך תמלול הפרק בעזרת AI. איך זה נעשה
פרופ' עומר מואב ושירה הדס נקר מפרקים כותרות ומחקרים כלכליים - על אי-שוויון, מוביליות חברתית וצמצום הפער מזרחים-אשכנזים - מבית עושים היסטוריה.
- הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים, שנשמר יציב חמישה עשורים, החל להצטמצם משמעותית - וזה לא קרה בבת אחת אלא כתהליך דורי שהובל בעיקר דרך חינוך.
- מוביליות חברתית דורשת עשורים להבשיל, כי היא תלויה ברכישת השכלה ובהשתלבות של דורות ההמשך בשוק העבודה.
- אי-שוויון נחשב בעייתי בעיקר כשהוא נובע מחסמים שמונעים מקבוצות למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהן - לא כל הכנסה נמוכה היא כשל.
- "האם לנער חרדי יש בחירה חופשית אם המערכת מונעת ממנו השכלה בסיסית?" - השאלה שחושפת את הגבול בין בחירה להיעדר ברירה.
הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים נשמר יציב במשך חמישה עשורים - ואז התחיל להצטמצם. ב"עושים חשבון", פרופ' עומר מואב מתעקש על הנקודה שקל לפספס: זה לא קרה בבת אחת. זה תהליך דורי, איטי, שהובל בעיקר דרך חינוך והשתלבות בשוק העבודה של הדור הבא.
זה בדיוק מה שהפודקאסט עושה - לוקח כותרת או מחקר ומפרק אותו עד שמבינים מה באמת מניע את הכלכלה. מואב ושירה הדס נקר לא מסתפקים באינטואיציה; הם מצליבים נתונים עם היגיון. כשמדברים על מוביליות חברתית, התובנה לא נעימה למי שמחפש פתרון מהיר: זה לוקח עשורים, כי הכל תלוי בהשכלה ובדור שאחרי.
חלק מהעוצמה של ההסכת היא דווקא ההבחנות הזהירות. לא כל הכנסה נמוכה היא כשל, מסביר אחד האורחים; אי-שוויון נעשה בעייתי בעיקר כשהוא נובע מחסמים שמונעים מקבוצה שלמה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה. ההבדל בין "מעט" ל"חסום" הוא מהותי.
ומכאן צומחת השאלה שנשארת בראש: האם לנער חרדי יש באמת בחירה חופשית, אם המערכת מונעת ממנו את ההשכלה הבסיסית שתאפשר לו להתפרנס? זה רגע שבו הכלכלה מפסיקה להיות מספרים והופכת לשאלה על צדק - בדיוק האזור שבו הפודקאסט הזה הכי טוב.
נכתב בעזרת AI על בסיס תיאור הפודקאסט. איך זה נעשה
תיווך פיננסי - המחקר הכלכלי [עושים חשבון]
אמ;לקסיכום הפרק ב-AIפרק שצולל למחקר הכלכלי של התיווך הפיננסי, ובמיוחד האשראי לעסקים קטנים ובינוניים. הוא עובר על מודל 'הלימונים' של אקרלוף, מודל ה'איתות' של ספנס ו'הקצאת אשראי' של שטיגליץ, ועל צד הביקוש - הרתיעה של יזמים מאשראי ועודף האופטימיות שלהם. מתאים למי שאוהב כלכלה אקדמית מעמיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴
צלילה אקדמית לעולם התיווך הפיננסי והאשראי לעסקים קטנים, דרך תיאוריות של חתני פרס נובל.
- איך בעיית 'הלימונים' של אקרלוף מסבירה כשלים בשוק האשראי
- עודף האופטימיות של יזמים והרתיעה שלהם מנטילת אשראי
פרקים אחרונים
תיווך פיננסי - המחקר הכלכלי [עושים חשבון]
15 במרץ 202646 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
פרופסור עומר מואב ושירה הדס נקר מסבירים את מושג 'קללת המנצח', מצב שבו הזוכה במכרז הפסיד מעצם הזכייה, כי הציע יותר מהערך האמיתי. הם מבחינים בין מכרזים על ערך סובייקטיבי לבין ערך אובייקטיבי לא-ידוע (כמו מאגר גז או נפט), ומראים איך פערי מידע בין מעריכים יוצרים את הקללה. הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש. הפרק מלא דוגמאות מהעולם האמיתי. שווה למי שאוהב כלכלה, מכרזים ותורת המשחקים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קללת המנצח: במכרז על ערך אובייקטיבי לא-ידוע, מי שזוכה הוא לרוב מי שהעריך הכי גבוה, סימן שכנראה טעה כלפי מעלה.
- המושג נולד בשנות החמישים בארה"ב עם מכרזי קידוחי נפט במפרץ מקסיקו, כשחברות שזכו פשטו רגל בגלל הערכות שגויות.
- הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש; ככל שיש יותר מתחרים, יש להוריד עוד, ההפך ממכרז על ערך ידוע.
- במכרז על ערך סובייקטיבי וידוע, יותר מתחרים מעלים את המחיר למוכר, אך בקללת המנצח זה עובד הפוך.
- חשיפת מידע היא יתרון למוכר, היא מצמצמת את פערי האינפורמציה שמהם נובעת קללת המנצח.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרופסור עומר מואב ושירה הדס נקר מסבירים את מושג 'קללת המנצח', מצב שבו הזוכה במכרז הפסיד מעצם הזכייה, כי הציע יותר מהערך האמיתי. הם מבחינים בין מכרזים על ערך סובייקטיבי לבין ערך אובייקטיבי לא-ידוע (כמו מאגר גז או נפט), ומראים איך פערי מידע בין מעריכים יוצרים את הקללה. הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש. הפרק מלא דוגמאות מהעולם האמיתי. שווה למי שאוהב כלכלה, מכרזים ותורת המשחקים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קללת המנצח: במכרז על ערך אובייקטיבי לא-ידוע, מי שזוכה הוא לרוב מי שהעריך הכי גבוה, סימן שכנראה טעה כלפי מעלה. · המושג נולד בשנות החמישים בארה"ב עם מכרזי קידוחי נפט במפרץ מקסיקו, כשחברות שזכו פשטו רגל בגלל הערכות שגויות. · הפתרון הוא 'הצללה', הורדת ההצעה מראש; ככל שיש יותר מתחרים, יש להוריד עוד, ההפך ממכרז על ערך ידוע. · במכרז על ערך סובייקטיבי וידוע, יותר מתחרים מעלים את המחיר למוכר, אך בקללת המנצח זה עובד הפוך. · חשיפת מידע היא יתרון למוכר, היא מצמצמת את פערי האינפורמציה שמהם נובעת קללת המנצח.
ילודה, הגירה, ותרבות [עושים חשבון]
4 במרץ 202651 דק׳אורחים:יוסי שפיגללניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
מה שמפתיע זה כמה מההסבר ליוקר המחיה מתחבא במקומות שאיש לא מצביע עליהם - קשרות, גודש בכבישים, רגולציה שמחייבת 30 אחוז מחסן בחנות, פרוטקשן ופריון עבודה נמוך. הפרק מערער את ההנחה שריכוזיות ומונופולים הם השורש, ואת ההנחה שהורדת מס מוזילה את החיים. המתח האמיתי הוא בין מה שקל לפוליטיקאי להבטיח לבין העבודה האפורה והמשעממת שבאמת תזיז את המחט - ושאף אחד לא ממהר לעשות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- אינפלציה כמעט לא קשורה ליוקר המחיה - היא מעלה הכנסה ומחירים אחד לאחד, כך שכוח הקנייה הממוצע לא נפגע
- הורדת מס לא מוזילה את החיים כשלעצמה - היא מועילה רק כשהיא יוצרת תחרות; אחרת הממשלה פשוט תגבה את הכסף במקום אחר
- רגולציה כמו חיוב להחזיק 30 אחוז משטח החנות כמחסן, או בדיקת יבוא רק בחיפה, מנפחת עלויות וגודש בכבישים
- הקשרות לא רק מייקרת ישירות - היא מגדילה ריכוזיות, כי יצרן קטן מתקשה לעמוד בדרישות, וגם טבע טעם הלא-כשרה נפגעת ממנה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
מה שמפתיע זה כמה מההסבר ליוקר המחיה מתחבא במקומות שאיש לא מצביע עליהם - קשרות, גודש בכבישים, רגולציה שמחייבת 30 אחוז מחסן בחנות, פרוטקשן ופריון עבודה נמוך. הפרק מערער את ההנחה שריכוזיות ומונופולים הם השורש, ואת ההנחה שהורדת מס מוזילה את החיים. המתח האמיתי הוא בין מה שקל לפוליטיקאי להבטיח לבין העבודה האפורה והמשעממת שבאמת תזיז את המחט - ושאף אחד לא ממהר לעשות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
אינפלציה כמעט לא קשורה ליוקר המחיה - היא מעלה הכנסה ומחירים אחד לאחד, כך שכוח הקנייה הממוצע לא נפגע · הורדת מס לא מוזילה את החיים כשלעצמה - היא מועילה רק כשהיא יוצרת תחרות; אחרת הממשלה פשוט תגבה את הכסף במקום אחר · רגולציה כמו חיוב להחזיק 30 אחוז משטח החנות כמחסן, או בדיקת יבוא רק בחיפה, מנפחת עלויות וגודש בכבישים · הקשרות לא רק מייקרת ישירות - היא מגדילה ריכוזיות, כי יצרן קטן מתקשה לעמוד בדרישות, וגם טבע טעם הלא-כשרה נפגעת ממנה
הבעיה של עסקים קטנים ואשראי [עושים חשבון]
16 בפברואר 20261 שע׳ 0 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופסור עומר מואב לדיון מעמיק על אי-שוויון ומוביליות חברתית בישראל. במהלך השיחה מוצג כיצד הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים, שנשמר ביציבות במשך חמישה עשורים, החל להצטמצם משמעותית בעשורים האחרונים בזכות השקעה בחינוך ושינויים דמוגרפיים. הפרק מסביר שהמוביליות החברתית היא תהליך דורי ממושך, ומנתח את הקשר שבין שוויון כלכלי להזדמנויות אישיות.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- קיימת קורלציה שלילית בין רמות אי-שוויון גבוהות למוביליות חברתית נמוכה, כפי שנצפה במדינות רבות בעולם.
- תהליך המוביליות החברתית דורש עשרות שנים כדי להבשיל, שכן הוא תלוי בתהליכי רכישת השכלה והשתלבות בשוק העבודה של דורות ההמשך.
- הצמצום הדרסטי בפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים לא קרה בבת אחת, אלא כתהליך דורי שהובל במידה רבה על ידי נשים מזרחיות.
- גם כאשר מנטרלים משתנים כמו השכלה, נותרו בעבר פערים קטנים המעידים על קיומה של אפליה מסוימת, אם כי היקפם מצטמצם עם הזמן.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופסור עומר מואב לדיון מעמיק על אי-שוויון ומוביליות חברתית בישראל. במהלך השיחה מוצג כיצד הפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים, שנשמר ביציבות במשך חמישה עשורים, החל להצטמצם משמעותית בעשורים האחרונים בזכות השקעה בחינוך ושינויים דמוגרפיים. הפרק מסביר שהמוביליות החברתית היא תהליך דורי ממושך, ומנתח את הקשר שבין שוויון כלכלי להזדמנויות אישיות.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
קיימת קורלציה שלילית בין רמות אי-שוויון גבוהות למוביליות חברתית נמוכה, כפי שנצפה במדינות רבות בעולם. · תהליך המוביליות החברתית דורש עשרות שנים כדי להבשיל, שכן הוא תלוי בתהליכי רכישת השכלה והשתלבות בשוק העבודה של דורות ההמשך. · הצמצום הדרסטי בפער הכלכלי בין מזרחים לאשכנזים לא קרה בבת אחת, אלא כתהליך דורי שהובל במידה רבה על ידי נשים מזרחיות. · גם כאשר מנטרלים משתנים כמו השכלה, נותרו בעבר פערים קטנים המעידים על קיומה של אפליה מסוימת, אם כי היקפם מצטמצם עם הזמן.
האם תחב"צ חינם יקטין את הגודש בכבישים? [עושים חשבון]
13 ביולי 202653 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט מארח את פרופסור מומי דהן לדיון מעמיק על אי-שוויון כלכלי בישראל מנקודת מבט אקדמית-כלכלית. הפרק מנתח מה נחשב לאי-שוויון מוגזם, כיצד חסמים מונעים מיצוי פוטנציאל השתכרות, והאם יש הבדל בין בחירה חופשית לבין העדר ברירה כלכלית. המאזינים יזכו להבין את המורכבות סביב השילוב הכלכלי של האוכלוסייה החרדית ואת הביקורת על מערכת התמריצים הנוכחית.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- כלכלנים מבחינים בין צדק אופקי ליחס שווה לאנשים שונים לבין צדק אנכי לסיוע לעניים, תוך התמקדות מרכזית באי-שוויון בהכנסות כאינדיקטור לרמת חיים חומרית.
- אי-שוויון כלכלי נחשב למוגזם ובעייתי כאשר הוא נובע מחסמים המונעים מקבוצות אוכלוסייה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהן, כגון אפליה בשוק העבודה.
- לא כל הכנסה נמוכה היא בעייתית; הכנסה נמוכה הנובעת מבחירה אישית אינה דורשת התערבות, בניגוד להכנסה נמוכה הכפויה בשל חוסר בחינוך איכותי.
- האוכלוסייה החרדית בישראל חריגה בעולם המערבי, שכן היא מקבלת סיוע מהמדינה גם מבלי לעמוד במבחני תעסוקה, מצב שמערער את החוזה החברתי של מדינת הרווחה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט מארח את פרופסור מומי דהן לדיון מעמיק על אי-שוויון כלכלי בישראל מנקודת מבט אקדמית-כלכלית. הפרק מנתח מה נחשב לאי-שוויון מוגזם, כיצד חסמים מונעים מיצוי פוטנציאל השתכרות, והאם יש הבדל בין בחירה חופשית לבין העדר ברירה כלכלית. המאזינים יזכו להבין את המורכבות סביב השילוב הכלכלי של האוכלוסייה החרדית ואת הביקורת על מערכת התמריצים הנוכחית.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
כלכלנים מבחינים בין צדק אופקי ליחס שווה לאנשים שונים לבין צדק אנכי לסיוע לעניים, תוך התמקדות מרכזית באי-שוויון בהכנסות כאינדיקטור לרמת חיים חומרית. · אי-שוויון כלכלי נחשב למוגזם ובעייתי כאשר הוא נובע מחסמים המונעים מקבוצות אוכלוסייה למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלהן, כגון אפליה בשוק העבודה. · לא כל הכנסה נמוכה היא בעייתית; הכנסה נמוכה הנובעת מבחירה אישית אינה דורשת התערבות, בניגוד להכנסה נמוכה הכפויה בשל חוסר בחינוך איכותי. · האוכלוסייה החרדית בישראל חריגה בעולם המערבי, שכן היא מקבלת סיוע מהמדינה גם מבלי לעמוד במבחני תעסוקה, מצב שמערער את החוזה החברתי של מדינת הרווחה.
קללת המנצח [עושים חשבון]
28 ביוני 202630 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפרק השני בסדרה על אשראי לעסקים קטנים עוסק בבסיס המאקרו-כלכלי ובכשלי שוק הפוגעים ביעילות ההשקעות. המשתתפים מסבירים את הקשר בין חיסכון להשקעה יצרנית וכיצד מתווכים פיננסיים אמורים לייעל את הקצאת ההון. באמצעות תיאוריית 'שוק הלימונים' של ג'ורג' אקרלוף, הם ממחישים כיצד אסימטריה במידע בין לווים למלווים עלולה להוביל לעליית ריבית ולדחיקת לווים איכותיים מהשוק. הפרק מיועד למי שמחפש להבין את המנגנונים הכלכליים מאחורי קבלת החלטות על מתן אשראי.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- ברמה המאקרו-כלכלית, קיימת זהות חשבונאית לפיה החיסכון במשק שווה להשקעה יצרנית בנכסים פיזיים, ותפקיד המתווכים הפיננסיים הוא להפנות את החיסכון להשקעות בעלות התשואה הגבוהה ביותר.
- המונח הכלכלי 'השקעה' מתייחס אך ורק להשקעה יצרנית בציוד, מבנים וטכנולוגיה המניעים צמיחה, ולא לרכישת נכסים פיננסיים כמו מניות.
- אסימטריה במידע יוצרת שוק שבו מוצרים או לווים גרועים ('לימונים') עלולים לדחוק החוצה את האיכותיים, כיוון שהשוק מתמחר את הכל לפי רמת סיכון ממוצעת גבוהה.
- עליית ריבית הנובעת מפרמיית סיכון מוגברת דוחקת החוצה בעיקר את הלווים האיכותיים שנמנעים מסיכון, ומותירה בשוק לווים בעלי פרופיל סיכון גבוה.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפרק השני בסדרה על אשראי לעסקים קטנים עוסק בבסיס המאקרו-כלכלי ובכשלי שוק הפוגעים ביעילות ההשקעות. המשתתפים מסבירים את הקשר בין חיסכון להשקעה יצרנית וכיצד מתווכים פיננסיים אמורים לייעל את הקצאת ההון. באמצעות תיאוריית 'שוק הלימונים' של ג'ורג' אקרלוף, הם ממחישים כיצד אסימטריה במידע בין לווים למלווים עלולה להוביל לעליית ריבית ולדחיקת לווים איכותיים מהשוק. הפרק מיועד למי שמחפש להבין את המנגנונים הכלכליים מאחורי קבלת החלטות על מתן אשראי.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
ברמה המאקרו-כלכלית, קיימת זהות חשבונאית לפיה החיסכון במשק שווה להשקעה יצרנית בנכסים פיזיים, ותפקיד המתווכים הפיננסיים הוא להפנות את החיסכון להשקעות בעלות התשואה הגבוהה ביותר. · המונח הכלכלי 'השקעה' מתייחס אך ורק להשקעה יצרנית בציוד, מבנים וטכנולוגיה המניעים צמיחה, ולא לרכישת נכסים פיננסיים כמו מניות. · אסימטריה במידע יוצרת שוק שבו מוצרים או לווים גרועים ('לימונים') עלולים לדחוק החוצה את האיכותיים, כיוון שהשוק מתמחר את הכל לפי רמת סיכון ממוצעת גבוהה. · עליית ריבית הנובעת מפרמיית סיכון מוגברת דוחקת החוצה בעיקר את הלווים האיכותיים שנמנעים מסיכון, ומותירה בשוק לווים בעלי פרופיל סיכון גבוה.
השופטת והכלב - תורת המכרזים [עושים חשבון]
14 ביוני 202649 דק׳לניתוח המלא של הפרק ←אמ;לקסיכום הפרק
הפודקאסט בוחן את הקשר המורכב בין תמריצים כלכליים דוגמת קצבאות ילדים לבין שיעורי הילודה, תוך שימוש במקרה הבוחן הישראלי. המארחים דנים בשינויים הדמוגרפיים במגזרים השונים בישראל וכיצד נורמות חברתיות והשפעת הסביבה משחקים תפקיד מכריע בקבלת ההחלטות. הפרק מיועד למי שמתעניין בכלכלה התנהגותית, דמוגרפיה והשפעת מדיניות ממשלתית על תהליכים חברתיים. המאזינים יקבלו הבנה עמוקה יותר על מדוע אנשים בוחרים להביא ילדים לעולם בעידן המודרני.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- תמריצים כלכליים משפיעים על הילודה, אך הם אינם הגורם הבלעדי לקבלת ההחלטות.
- קיצוץ בקצבאות הילדים בישראל בשנת 2002 הוביל לירידה בילודה בקרב המגזר החרדי ולעלייה בהשתתפותו בשוק העבודה.
- הנורמה החברתית, ובמיוחד מספר הילדים של החברים הקרובים, מהווה גורם משמעותי בניבוי החלטות ילודה.
- הפערים בילודה בישראל מוסברים כיום בעיקר לפי מידת הדתיות, ולא לפי עדות כפי שהיה נהוג בעבר.
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
הפודקאסט בוחן את הקשר המורכב בין תמריצים כלכליים דוגמת קצבאות ילדים לבין שיעורי הילודה, תוך שימוש במקרה הבוחן הישראלי. המארחים דנים בשינויים הדמוגרפיים במגזרים השונים בישראל וכיצד נורמות חברתיות והשפעת הסביבה משחקים תפקיד מכריע בקבלת ההחלטות. הפרק מיועד למי שמתעניין בכלכלה התנהגותית, דמוגרפיה והשפעת מדיניות ממשלתית על תהליכים חברתיים. המאזינים יקבלו הבנה עמוקה יותר על מדוע אנשים בוחרים להביא ילדים לעולם בעידן המודרני.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
תמריצים כלכליים משפיעים על הילודה, אך הם אינם הגורם הבלעדי לקבלת ההחלטות. · קיצוץ בקצבאות הילדים בישראל בשנת 2002 הוביל לירידה בילודה בקרב המגזר החרדי ולעלייה בהשתתפותו בשוק העבודה. · הנורמה החברתית, ובמיוחד מספר הילדים של החברים הקרובים, מהווה גורם משמעותי בניבוי החלטות ילודה. · הפערים בילודה בישראל מוסברים כיום בעיקר לפי מידת הדתיות, ולא לפי עדות כפי שהיה נהוג בעבר.
יוקר המחייה בישראל [עושים חשבון]
25 במאי 202648 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם פרופסור יוסי שפיגל על יוקר המחייה בישראל: מה זה בכלל יוקר מחייה, האם הוא עולה בגלל האינפלציה ומה עומד מאחוריו. הדיון בוחן את תפקיד הריכוזיות והמונופולים ומה ניתן לעשות כדי להוריד מחירים ולשפר את רווחת הציבור. מתאים למי שרוצה הבנה כלכלית מעמיקה של אחת השאלות הבוערות במשק.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האם הריכוזיות והמונופולים הם באמת לב בעיית יוקר המחייה
- הקשר בין אינפלציה לבין יוקר המחייה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק עם פרופסור יוסי שפיגל על יוקר המחייה בישראל: מה זה בכלל יוקר מחייה, האם הוא עולה בגלל האינפלציה ומה עומד מאחוריו. הדיון בוחן את תפקיד הריכוזיות והמונופולים ומה ניתן לעשות כדי להוריד מחירים ולשפר את רווחת הציבור. מתאים למי שרוצה הבנה כלכלית מעמיקה של אחת השאלות הבוערות במשק.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האם הריכוזיות והמונופולים הם באמת לב בעיית יוקר המחייה · הקשר בין אינפלציה לבין יוקר המחייה
תנועת הג'ורג'יזם: האם אפשר לממן את הממשלה על ידי מס על קרקע? [עושים חשבון]
4 במאי 202635 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
לבקשת המאזינים, הפרק מוקדש להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית שבמרכזה שילוב של קפיטליזם עם מס כבד על קרקע. הדיון שואל אם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות שסביבם קמה תנועת ה'ג'ורג'יזם'. מתאים לחובבי כלכלה והיסטוריה של רעיונות כלכליים.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- מה חשבו על משנת ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן
- האם מס על קרקע יכול לממן ממשלה שלמה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
לבקשת המאזינים, הפרק מוקדש להנרי ג'ורג' ולמשנתו הכלכלית שבמרכזה שילוב של קפיטליזם עם מס כבד על קרקע. הדיון שואל אם מדובר בפנטזיה או שיש מה ללמוד מהרעיונות שסביבם קמה תנועת ה'ג'ורג'יזם'. מתאים לחובבי כלכלה והיסטוריה של רעיונות כלכליים.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
מה חשבו על משנת ג'ורג' קארל מרקס ומילטון פרידמן · האם מס על קרקע יכול לממן ממשלה שלמה
ניידות כלכלית חברתית ופערים עדתיים בישראל [עושים חשבון]
12 באפריל 202652 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם פרופסור מומי דהן על ניידות כלכלית-חברתית בישראל, על הפריפריה, העוני ומדיניות לטיפול בו, ועל הפערים בין ערבים ליהודים ובין אשכנזים למזרחים. השאלה המרכזית - האם יש בסיס לטענות הפוליטיות על פערים עדתיים משמעותיים. מתאים למי שמתעניין בכלכלה חברתית ופערים בישראל.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- האם באמת קיימים פערים עדתיים משמעותיים בישראל - או שזו רטוריקה פוליטית
- מדיניות כלכלית אפשרית לטיפול בעוני ובפריפריה
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק עם פרופסור מומי דהן על ניידות כלכלית-חברתית בישראל, על הפריפריה, העוני ומדיניות לטיפול בו, ועל הפערים בין ערבים ליהודים ובין אשכנזים למזרחים. השאלה המרכזית - האם יש בסיס לטענות הפוליטיות על פערים עדתיים משמעותיים. מתאים למי שמתעניין בכלכלה חברתית ופערים בישראל.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
האם באמת קיימים פערים עדתיים משמעותיים בישראל - או שזו רטוריקה פוליטית · מדיניות כלכלית אפשרית לטיפול בעוני ובפריפריה
אי שוויון בהכנסה [עושים חשבון]
30 במרץ 202655 דק׳אמ;לקסיכום הפרק
פרק עם פרופסור מומי דהן על אי שוויון בהכנסות ועל מדיניות לצמצומו, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובתוכן, וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר לפחות. מתאים למתעניינים בכלכלת רווחה ופוליטיקה.
קראו עוד ▾הציגו פחות ▴- הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין דפוסי ההצבעה בישראל
- אי שוויון בתוך קבוצות אוכלוסייה ולא רק ביניהן
ש&תשאלות ותשובות מהפרק▾על מה הפרק הזה?
פרק עם פרופסור מומי דהן על אי שוויון בהכנסות ועל מדיניות לצמצומו, על ניצול לרעה של מדינת הרווחה, על פערים בין קבוצות אוכלוסייה ובתוכן, וגם על הבדלים בדפוסי ההצבעה בין אשכנזים למזרחים ובין משכילים יותר לפחות. מתאים למתעניינים בכלכלת רווחה ופוליטיקה.
▾מהן התובנות המרכזיות מהפרק?
הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין דפוסי ההצבעה בישראל · אי שוויון בתוך קבוצות אוכלוסייה ולא רק ביניהן
פודקאסטים דומים
השבוע - פודקאסט הארץ
הארץ
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
כל תכני עושים היסטוריה
רשת עושים היסטוריה
The Itay Verchik Show
itay verchik
הפודקאסט של גיא קצוביץ'
גיא קצוביץ'
גלובס - להקשיב לכתבות
גלובס - Globes