צה"ל עולה למשפט צבאי

טראמפ מוביל מזכר הבנות חדש עם איראן — ונתניהו, שראה בו ידיד גדול, מתקשה להתנגד לעסקה שחתום עליה דווקא בעל הברית הקרוב ביותר של ישראל.

הפרק, בהגשת דניאל אופיר, עוסק במזכר ההבנות המתגבש בין ארצות הברית לאיראן, שעליו מוביל הנשיא טראמפ. הכתבת המדינית גילי כהן מסבירה שלא מדובר עדיין בהסכם גרעין אלא ב'סטופ' למצב המלחמה ולמצור הימי בהורמוז, בתמורה לשחרור הדרגתי של כספים מוקפאים והקלה בסנקציות, בעוד הדיון המהותי על הפיקוח על הגרעין, תוכנית הטילים הבליסטיים ומימון השלוחים נדחה ל-30–60 ימים. הפרק מנתח את הפער בין נתניהו, שדחף להמשך התקיפות, לבין מדינות המפרץ (קטר, סעודיה) שדחפו לפתרון דיפלומטי, ואת המשמעות הפוליטית של ההסכם לנתניהו רגע לפני בחירות. הפרק מיועד למאזינים המתעניינים במדיניות חוץ, ביחסי ישראל-ארה"ב-איראן ובאקטואליה המזרח-תיכונית.

תובנות מרכזיות

• ההסכם המתגבש אינו הסכם גרעין מלא אלא מזכר הבנות ראשוני שעוצר את המלחמה ואת המצור בהורמוז, בעוד הסוגיות הקריטיות — פיקוח על הגרעין, טילים בליסטיים ומימון פרוקסיז — נדחות ל-30–60 ימים, מה שמחזיר את הביקורת הישראלית מ-2015 בדבר 'אותה גברת בשינוי האדרת'.
• הפרדוקס הפוליטי המרכזי: ישראל מתקשה להתנגד להסכם כי החותם עליו הוא טראמפ — שהימין הישראלי ייחל לבחירתו, ושנתניהו עצמו מגדיר כ'ידיד הגדול ביותר של ישראל מאז ומעולם'.
• מדינות המפרץ עברו מצופה מהצד לשחקן פעיל: קטר וסעודיה הבהירו לטראמפ שאם מתקני האנרגיה של איראן יעלו בלהבות, גם שלהן יעלו, וקטר אף שלחה משלחת לגישור — תוך שהן גורפות רווח מהמהלך.
• אמירת השר אלי כהן ש'ישראל לא תהיה מחויבת להסכם' מוצגת על ידי גילי כהן כחסרת ערך מעשי: ישראל לא הייתה חתומה גם על הסכם 2015, וטראמפ אף החזיר עשרות מטוסים ישראלים שהיו דקה מתקיפה באיראן.
• המינוף הישראלי האמיתי הוא הלחץ על ארה"ב, שהוכיח עצמו ב-2018 כשבלחץ ישראלי — כולל הצגת ארכיון הגרעין — טראמפ פרש מההסכם; אך כעת, באירוניה, ארה"ב זקוקה לאירופים שיפעילו מחדש את מנגנון ה'סנאפבק' מאותו הסכם כדי לממש את ההסכם החדש שלה.